![]() |

חידושים טכנולוגיים שמבטיחים לזעזע קטגוריות שלמות של מוצרים | צלם: sxc
טכנולוגיות מבוססות חיישנים (Sensor technology) עשויות לשנות את העולם מכיוון שמשמעותן היא שכל אובייקט פיזי - גשר, רציף העמסה במחסן, הבגדים אותם אנו לובשים, ואפילו העור שלנו עצמו - יוכלו לתקשר עם הרשת. "חלק מההבנה של העולם תלויה באפשרות לארגן ולמדוד אותו", אומר רוב אנדרלה, אנליסט צרכני. "לעיתים קרובות אנחנו עושים דברים שלהערכתנו יהוו שינוי לטובה, אך בסופו של דבר גורמים יותר נזק מתועלת. למשל, אם לוקחים את כל הגורמים בחשבון, האנרגיה בה משתמשות המכוניות ההיברידיות עלולה בסופו של דבר להיות גרועה יותר לסביבה בהשוואה למכוניות יעילות המונעות בגז". חברת HP מפתחת אב-טיפוס ראשוני של CeNSE (קיצור של Central Nervous System for the Earth), העושה שימוש בחיישנים מיקרוסקופיים על מנת להעביר מידע בזמן אמת על מצב הסביבה. לדוגמה, חיישן על גשר יכול לדווח על תנודות חריגות, וחיישנים בבתי מגורים יכולים לדווח על רמות חריגות של כספית, עופרת, או חומרי הדברה למיניהם.
"כמו רשת האינטרנט בשעתו, אני מאמין שטכנולוגיות חישה הן הדבר הגדול הבא בכל מה שקשור להגדלת הדרישה למחשוב ושירותים", אומר סטן וויליאמס, הממציא של CeNSE וחבר בכיר ב-HP. "חיישנים זולים מאוד ועתירי-ביצועים הופכים למציאות. הם יאפשרו פיקוח בזמן אמת על התשתית שלנו, הן לטובת אופטימיזציה של הפעילויות, והן על מנת למנוע מצבים של כשל קטסטרופלי, תוך חיסכון של כסף וחיי אדם".
קוולקום מפתחת גם היא חיישנים כחלק מיוזמה בשם Smart Services, ואילו חברה בשם Kovio מפתחת שבבים אלחוטיים אותם ניתן "להדפיס" כמו עיתונים. בצורה זו למשל, כרזה של סרט חדש התלויה על לוח מודעות תוכל לתקשר עם הטלפון הסלולרי שלכם ולספק לו מידע אודות בתי הקולנוע והשעות בהן מוקרן הסרט.
יש הקוראים לה הרשת הסמנטית (Semantic Web). אחרים פשוט קוראים לה רשת חכמה יותר (Smarter Web). הרעיון הוא לשתף ביתר קלות ידע מורכב שמקורו באינטרנט. מעבדות יבמ פיתחו תוסף לדפדפן הפיירפוקס שנקרא CoScripter, שהוא למעשה מקליט-מאקרו עבור הרשת. לדוגמה, אם אתם מצליחים להבין כיצד להעלות, לערוך, ולשתף תמונה, אתם יכולים להקליט את הפעולות הללו, לעשות בהן שימוש חוזר, ולשתף אותן עם משתמשים אחרים. הסקריפטים עושים שימוש בשפה ופורמטים פשוטים, כך שגם אנשים שאינם תוכניתנים יכולים להבינם בקלות.
כבר שנים שקיימים יישומונים להקלטה של פעולות עכבר. השוני הוא ש-CoScripter הופך את הפעולות הללו לקוד אותו צרכנים יכולים להבין ולערוך. ניתן אפילו לשתף סקריפטים, הנקראים מיקרו-פורמטים (microformats), באמצעות פייסבוק או רשתות חברתיות אחרות. כיום, הסקריפטים מוגבלים לפעולות אותם המשתמש מבצע ברשת, אולם ניתן להרחיבם כך שייתמכו גם בווידאו ואודיו. לדוגמה, סדרה של הנחיות יכולה להיות משולבת בתוך סרטון וידאו המסביר כיצד להגיש כדור מסובב בבייסבול.
CoScripter חכם מספיק על מנת להבין שינויים המתרחשים ברשת. אם אתם לוכדים תהליך כגון הרשמה לכנס כלשהו, CoScripter יכול לאחסן את שמכם, כתובתכם, ומידע נוסף, וכאשר תרשמו לאותו כנס בשנה הבאה, ותגלו כי שדות ההרשמה שונו, CoScripter יוכל באופן אוטומטי להשתמש במידע שכבר יש ברשותו, ואילו אתם תצטרכו רק למלא את השדות החדשים, מה שיחסוך לכם זמן ותסכול מיותר. "רשת האינטרנט מתפוצצת - ישנם 4 מיליארד מנויי סלולר, ומספר האנשים בעלי גישה לרשת פשוט גדל ללא הפסקה", אומר סטפן נוסר, חוקר במעבדות יבמ. "אנחנו מאפשרים שיתוף פעולה ולכידה של מידע אינטרנטי, והופכים אותו לכזה הניתן לשימוש חוזר".
אגב, חברות נוספות העובדות בתחום זה הן יאהו וגוגל.
וירטואליזציה של שרתים היא אחת הטכנולוגיות החשובות של העשור האחרון. הרעיון - להשתמש בשרת פיזי אחד על מנת להריץ כמה מופעים של מערכת הפעלה - חסך מיליוני דולרים וייעל את פעולתם של מרכזי נתונים רבים ברחבי הגלובוס. השלב הבא: וירטואליזציית רשתות. כאשר יישום כלשהו מבצע בקשה, הרשת תהייה חכמה מספיק על מנת לספק את הבקשה עם רמה מתאימה של שטח אחסון ורוחב פס. רשתות תוכלנה לתמוך בו זמנית במגוון רחב של סוגי שידור, כולל מידע ארגוני, תעבורה סלולרית, VoIP, וידאו, אודיו, שיחות ועידה, ומסרים מיידיים. והרשת תהייה חכמה מספיק על מנת לבצע אופטימיזציה של התעבורה בזמן אמת.
היתרונות דומים לאלו של וירטואליזציית שרתים. ניצול הרשת יהיה יעיל הרבה יותר, רמת השירות תשתפר, והרשתות תהיינה גמישות יותר בכל מה שקשור להתאמה דינמית למצבי עומס. מרקוס הופמן, מנהל במעבדות אלקטל-לוסנט, מפתח אלגוריתם שעשוי להפוך וירטואליזציה של רשתות לאפשרית. "מטרת העבודה שלנו היא ליצור פתרון שיאפשר ניצול יעיל יותר של משאבי מחשוב", אומר הופמן. "העבודה שלנו מרחיבה מודלים של מחשוב עננים ומחשוב שריגי (Grid Computing) כך שיתמכו לא רק בצרכי מחשוב מוכווני-עסקה (transaction-oriented), אלא גם בשירותים בינאישיים, אינטראקטיביים, מוכווני חיבור (session-oriented).
חיפושים מעורפלים
כל עוד אתם יודעים את שאילתת החיפוש הנכונה, קל מאוד למצוא באינטרנט מאות ואפילו אלפי קישורים לכל נושא בעולם כמעט. עם זאת, מנועי החיפוש אינם כה חזקים כשמדובר על מה שנקרא "חיפושים מעורפלים" (Fuzzy searches) - מציאה של מידע כאשר יש לכם רק מושג מעורפל מה אתם מחפשים. לדוגמה, אתם עשויים לדעת שהייתה משוררת אנגלייה חשובה בשנות ה-50, אבל אינכם מצליחים להיזכר בשמה או בדברים אותם כתבה. Yahoo Correlator מאפשר לכם להזין מושג מעורפל כגון "English poet 1950s" לצד מידע קשור. אתם יכולים ללחוץ על לשונית בכדי למצוא שמות, מקומות, ואירועים, ובסופו של דבר להתביית ולגלות ששמה של המשוררת היה לו בייקר. Google Suggest הוא דוגמה נוספת - הוא מנסה לנחש את השאילתה שלכם תוך כדי ההקלדה.
הדבר המהפכני כאן הוא העובדה שיהיה קל יותר למצוא מידע בהשוואה לעבר. חיפושים מעורפלים עשויים אפילו להחליף תחביר חיפוש נפוץ יותר, תוך אספקת תוצאות מדויקות ובמהירות. חיפושים בשפה טבעית (Natural-language searches) יסייעו להוציא את שאילתות החיפוש מממלכת המחשוב ואל העולם האמיתי: חיפוש באמצעות קול או מסכי מגע, מהמטבח או מהמכונית, ללא צורך להקליד כלל.
"אנשים התרגלו לחפש ברשת 'דפים', וכמעט התייאשו מלחפש אחרי 'מידע'", אומר הוגו סרגוסה, חוקר ביאהו. "כאלטרנטיבה, אנשים מדברים על בניית מנועים חכמים להבנה של שפה טבעית וביצוע היקשים לוגיים. Correlator מוכיח שיש דרך ביניים: טכנולוגיית חיפוש רבת עוצמה בה ניתן להשתמש על מנת לספק דרכים חדשות לחיפוש". חלק מהסוד, אומר סרגוסה, הוא לתכנן את ממשקי המשתמש הנכונים, כאלו שיאפשרו למשתמשים להביע את כוונתם בצורה טבעית ושאינה מצריכה מאמץ מיוחד.
אתרי רשתות חברתיות כדוגמת טוויטר ופייסבוק לא משתפים ביניהם מידע בקלות כפי שניתן היה, אפילו אם ממלאי מקום כמו Twitterfeed.com, שירות שמזין את הסטטוס שלכם מרשת חברתית אחת לשנייה, פותרים את הבעיה באופן חלקי. סטנדרטים פתוחים כגון Y!OS ו-OpenSocial סוללים את הדרך לשיתוף מידע עתידי בין שירותים.
שילוב אחד שמבטיח להיות מהפכני, לפחות בכל מה שקשור באיחוד של רשתות חברתיות ושירותים אינטרנטיים, הוא השילוב בין Palm Pre ו-WebOS, שאמור לאפשר התחברות בפעולה יחידה לכמה שירותים. אין זה ברור בשלב זה כיצד WebOS ישיג את מטרתו (פאלם לא שיחררה את המפרט עדיין), אבל הרעיון הוא לבצע התחברות למסך יחיד במכשיר הסלולרי, שבתורו יכניס את המשתמש לכל שאר הרשתות החברתיות ומערכות הדוא"ל בהם הוא משתמש.
"רשתות חברתיות לא רק יותר ויותר מקושרות ביניהן, אלא גם משתלבות עם מכשירים אחרים כגון טלפונים סלולריים, ופעילויות כגון קניות מקוונות, תכנון טיולים, ובידור", אומר אנדרלה, ומסביר שיש צורך לאחד את הרשתות החברתיות הרבות בהן אנו משתמשים כך שיהיה קל יותר להתחבר לכולן בפעולה יחידה.
DisplaySearch, חברה אמריקנית למחקרי שוק, מעריכה שהמכירות של נטבוקים תהיינה חזקות השנה, עם גידול של 65%, זאת בהשוואה לגידול של 3% בלבד בשוק המחשבים הניידים הסטנדרטיים. אחת הסיבות לכך שנטבוקים משנים את עולמנו קשורה למשבר הכלכלי - מרבית הדגמים עולים כ-500 דולר או פחות. הם צורכים פחות חשמל, מחזיקים מעמד זמן רב יותר, שוקלים פחות, וממלאים היטב את מרבית משימות המחשוב הנפוצות, כולל עיבוד תמלילים, דוא"ל, וגלישה באינטרנט. הפופולריות שלהם כמכשירי קצה עשויה אפילו לגדול כאשר יותר ויותר חברות תעבורנה למודל של מחשוב עננים במסגרתו השרת הוא זה שעושה את מרבית העבודה. "נטבוקים עשויים בסופו של דבר להיות אחת ההשקעות המשתלמות ביותר עבור ארגונים הנושאים את עיניהם אל העתיד, ואשר העבירו את מרבית היישומים שלהם אל ענן המחשוב", אומר אנדרלה. "למרות שהם עדיין לא עונים על כל הדרישות של ארגונים רבים בתחום הניהול והאבטחה, ברגע שיעשו כן, הם עשויים להפוך לכלי המועדף בשוק המחשבים האישיים הארגוני".
"הפוטנציאל האמיתי של נטבוקים קשור ליכולות התקשורת שלהם והאפשרות שלהם לשאוב כוח מחשוב מהענן", מוסיף ג'פרי ברין, אנליסט בחברת Yankee Group Research. "אולם בטווח הקצר, הפשטות שלהם היא זו שתקרוץ למחלקות IT בארגונים, שיעדיפו לשלם 500 דולר עבור נטבוק במקום 1,500 דולר עבור נייד רגיל".
רשתות החשמל החכמות (Smart grid) בדרכן אלינו, וחברות רבות כבר עוסקות בבנייתן. חיישנים ברכיבי מיזוג ואוורור מתחברים לרשתות ויכולים להראות לצרכנים ולחברות כמה חשמל הם צורכים בזמן אמת. חברת Xcel Energy כבר הפעילה באופן ניסיוני בכמה מקומות בארה"ב רשת חכמה שכזו. בעתיד, ניתן יהיה להציב חיישנים וצגים על רכיבים חשמליים שימליצו למשתמשים כיצד לחסוך חשמל בהתבסס על שימוש.
אחת הבעיות המרכזיות היא שלצרכנים יש מידע מוגבל אודות השימוש בחשמל. Google PowerMeter, הנמצא כרגע בשלבי בטא פרטית לעובדי החברה, פועל במסגרת אתר אינטרנט ומדווח על השימוש של הרכיבים החשמליים בבית. "כיום זה כמעט בלתי אפשרי עבור מרביתנו לדעת כמה חשמל אנחנו צורכים בבית בכל רגע נתון", אומר אד לו, המהנדס הראשי של Google PowerMeter. "גישה בזמן אמת למידע אודות צריכת החשמל מובילה לירידת של 5 עד 15 אחוזים בשימוש. אם מחצית ממשקי הבית בארה"ב יצמצמו את צריכת החשמל שלהם ב-10 אחוזים, מבחינה סביבתית זה שווה ערך להורדה של 8 מיליון מכוניות מהכבישים".
רשת החשמל החכמה עשויה להיות מהפכנית, אבל קיים ויכוח האם מידע לבדו יכול לדחוף אנשים לפעולה. "אנשים צריכים הטבות מוחשיות על מנת לשנות את הרגלי הצריכה שלהם", טוען ברין. "אני אופטימי לגבי חברות לאספקת חשמל הפועלות בשוק הארגוני, כמו למשל EnerNOC או Comverge, ששולחות ללקוחות שלהן החזר כספי כאשר הללו מסכימים לצמצם את צריכת החשמל שלהם בשעות השיא".
כונני פלאש (SSD) הם כבר היום אפשרות אטרקטיבית בשוק המחשבים האישיים. בשוק הארגוני, מערך של מספר כונני פלאש בתצורת RAID, מייצג שינוי מהותי בכל מה שקשור לעלות וביצועים. באופן רגיל, על מנת להשיג ביצועים טובים לרשתות אחסון, ארגונים קונים מאות דיסקים קשיחים מגנטיים ועושים שימוש אך ורק בחלקם החיצוני על מנת להשיג מהירות מקסימלית. במקרה של כונני פלאש במערך RAID, ניתן להשתמש בדיסק כולו לקבלת ביצועים טובים. עובדה זו מוזילה את העלויות כיוון שהארגון צריך לקנות פחות כוננים, ויכול להשתמש במלוא הקיבולת של כל אחד מהם. דוגמה אחת היא ה-RAIDDrive של Super Talent, שיהיה זמין בהמשך השנה הנוכחית. החברה מבטיחה גרסה ארגונית שתעלה בסיכום הכללי פחות ממערך של דיסקים מגנטיים, זאת בזכות העובדה שכל כונן פלאש ינוצל במלוא קיבולתו. "ניתן לנצל את יתרונות הביצועים של כונני הפלאש גם ברמת ה-RAID, במיוחד בכל מה שקשור למהירויות קלט/פלט", אומר ג'רמי וורנר, מומחה מוצר ב-Super Talent. "כונני פלאש אמורים להיות זולים יותר במונחים של פעולות לשנייה, אבל יקרים יותר במונחים של עלות לכל ג'יגה-בייט", הוא מוסיף. "זה תלוי מה יותר חשוב לארגון - הקיבולת או הביצועים".
"אם יש לכם יישום או מסד נתונים שזקוקים לשיפור במהירות, למה להתעסק עם פתרונות FibreChannel, InfiBand, או iSCSI SAN יקרים ומורכבים?", שואל ברין, ומציין שאופציית כונני הפלאש קלה יותר לניהול, ותעלה פחות ממוצרי אחסון קיימים.
דיבור-לטקסט ואינטגרציה עם דוא"ל
העברה של דיבור לטקסט היא טכנולוגיה חשובה כיוון שהיא מדגימה את מגמת המיזוג בעולם התקשורת - ניתן להקשיב להודעות קוליות ברשת, להעביר הלאה תמליל של הודעות, לקיים שיחות ועידה, ולהקליט הודעות. משתמשים ארגוניים נהנו משירותי דיבור-לטקסט במשך שנים במסגרת Microsoft Exchange ו-Cisco Unified Communication. הגרסה הנוכחית של Microsoft Exchange Unified Messaging יכולה לשלוח לכם אימייל עם הודעה קולית מצורפת כך שתוכלו לשמוע אותה. אולם גרסת הבטא של Exchange 2010, שהושקה רק לפני כמה שבועות, כוללת מאפיין שמתמלל את ההודעה הקולית ושולח אותה כאימייל. "כקניין IT, אני יכול לקבל 10 עד 20 הודעות קוליות ביום, בעיקר מנציגי מכירות של ספקים. למרות שמערכת התקשורת המאוחדת שלי מעבירה לי את ההודעות הקוליות באימייל, אני עדיין צריך להקשיב להן ולפעול בהתאם", אומר ברין. "דיבור-לטקסט יחסוך לי זמן רב כל יום מכיוון שקל ומהר יותר לקרוא הודעות דוא"ל מאשר להקשיב להודעה קולית".
ישנם מאפיינים נוספים בתחום התקשורת המאוחדת הצפויים בקרוב. למשל, כיום אתם ככל הנראה מתמודדים עם כמה מספרי טלפון - יש לכם טלפון סלולרי פרטי, טלפון קווי בעבודה, טלפון קווי בבית, ואולי גם טלפון סלולרי ממקום העבודה. Google Voice הוא שירות לקיבוץ של מספרי טלפון, המחייג באופן אוטומטי למספר בו אתם בוחרים. המאפיין המרשים ביותר של שירות חינמי זה הוא תמלול של הודעות קוליות לטקסט.
BMW תכננה אבטיפוס למארז עבור ThermalTake PC שנקרא Level 10, ואשר מתבסס על ארכיטקטורה פתוחה שמקלה על החלפת רכיבים. התכנון מפחית את הצטברות החום, שלא לדבר על כך שהוא נראה מגניב. ל-Antec Skeleton יש תכנון פתוח דומה, עם מגשים שכבתיים לגישה נוחה ומאוורר עליון 250 מ"מ ענק. התכנון הפתוח משמעותו פחות כאבי ראש בכל מה שקשור לשדרוגים, והצטברות האבק אינה משמעותית. המעבר מעיצוב ה-ATX הסגור והסטנדרטי אומר שמארזי המחשבים עשויים סוף סוף לשנות לחלוטין את צורתם - לא רק מארז ריבועי המקושט על ידי משוגעים לדבר, אלא דגמים מסחריים בצורות שונות, שנראים נהדר גם בסלון וגם במשרד.