 |
מקינטוש או חלונות: רגע האמת
למצולם אין קשר לכתבה | צלם: velorowdy
גורו החלונות פרסטון גראלה מגיע כעת לשלב הסופי בהתנסות שלו עם מקינטוש. אז איזו מערכת הפעלה טובה יותר, ועם מי מהן יישאר? שבועיים עם MacBook Air, חלק ג' ואחרון
29.05.09 | 12:48Hardware
מאז שאני זוכר את עצמי, אני משתתף פעיל במלחמה המתנהלת בין פי.סי. למקינטוש. כתבתי עשרות ספרים, ומאות, אם לא אלפי, מאמרים, טורי פרשנות, וכתבות בלוג, שעסקו כולם בפי.סי. ובמערכת ההפעלה חלונות. במהלך תקופה זו, הרווחתי ביושר את איבתם של רבים מחובבי המק. בשלב כלשהו לפני מספר שנים, הייתי אפילו מטרה למתקפת הודעות דוא"ל מאסיבית ממאות משתמשי מק בגלל שנהגתי לכתוב טור שעסק בתוכנות שיתופיות והתמקד אך ורק בתוכנות לפי.סי, תוך התעלמות מוחלטת ממקינטוש. בשנים האחרונות, בבלוג אותו אני כותב עבור אתר Computerworld (והעוסק גם הוא בחלונות), זכיתי לכינויי גנאי מגוונים וצבעוניים בכל פעם שהעזתי לכתוב משהו ביקורתי אודות מחשבי מק או האנשים המשתמשים בהם.
לכן אתם יכולים לדמיין את בהלתי כאשר קיבלתי את המשימה החדשה מהעורך שלי, לוותר למשך שבועיים על הפי.סי, ולנסות לחיות על טהרת המק. ביקשתי מחשב נייד ולא מחשב שולחני, ושבוע מאוחר יותר הופיע על סף דלתי דגם של ה-MacBook Air החדש ביותר, הכולל מעבד Core 2 Duo של אינטל במהירות 1.83 ג'יגה-הרץ, זיכרון של 2 ג'יגה-בייט, מעבד גרפי Nvidia GeoForce 9400M, וכונן פלאש בנפח 128 ג'יגה-בייט. הוא כלל גם מסך 13.3 אינץ', ושקל בסך הכול קילוגרם אחד ו-400 גרם. וכך החל המסע שלי לממלכת המקינטוש.
לאחר שהתרשמתי באופן ראשוני ממערכת ההפעלה, ניגשתי לעבוד עם היישומים השונים והתנסיתי בתכונות הייחודיות למק. כעת אדרש להחליט: איזו מערכת הפעלה טובה יותר, ועם מי מהן אשאר. המתח הורג אפילו אותי.
משתמשי חלונות יגלו גם שהמקלדת של המק מצריכה תקופת הסתגלות, והדבר נכון כפליים למקלדת של ה-MacBook Air, שכוללת פחות מקשים ממקלדת מק סטנדרטית, וחסרה מקשים חשובים כגון Home ו-End. באופן כללי, כפתור ה-Command מתפקד כמו כפתור ה-Control בחלונות - לדוגמה, על מנת לקפוץ קדימה או אחורה בדילוגים של מילה אחת בכל פעם, ניתן להשתמש בכפתור ה-Command בשילוב עם חץ ימינה או חץ שמאלה. המקש אליו היה הכי קשה להתרגל במק הוא כפתור ה-Delete, שעובד בדיוק הפוך מכפתור ה-Delete של חלונות - הוא מוחק את הטקסט משמאל לסמן, במקום מימין (במילים אחרות, הוא עובד כמו כפתור ה-Backspace של הפי.סי.). על מנת למחוק משהו מימין, יש ללחוץ על כפתור ה-Fn ועל כפתור ה-Delete יחד. על מנת למחוק מילה שלמה באופן זה, יש ללחוץ על הצירוף Fn-Option-Delete (יש מקלדת מורחבת של אפל למק הכוללת מקש Delete נוסף, אבל אני כאמור עבדתי עם ה-MacBook Air).
גם לתפקוד של משטח העקיבה, והאפשרות לבצע פעולות על ידי הרחקה, קירוב, או גרירה של האצבעות, צריך להסתגל. לפתע הייתי מוצא את עצמי מול תוכנה המבצעת פעולה של זום-אין, לכאורה ללא כל פקודה מצדי. הסיבה: בטעות החלקתי שתי אצבעות שלי על גבי משטח העקיבה. קרבו שתי אצבעות זו לזו בתנועת צביטה, והתוצאה היא זום-אאוט, הרחיקו אותן זו מזו, והתוצאה היא זום-אין.
בסופו של דבר, לאחר תהליך קצר של לימוד מחדש, בכל זאת התרגלתי למקלדת של ה-MacBook Air. עם זאת, כן חסרו לי מקשי ה-Home וה-End, ועדיין לא מצאתי את צירוף המקשים המקביל ב-Air. אגב, אם אתם מחפשים עזרה בנושא של קיצורי מקשים, אפל מתחזקת רשימה מצוינת שלהם. יתרה מכך, כל מי שרוצה לסדר מחדש את מקשי המק שלו, למשל כך שיהיו דומים יותר לפי.סי., יכול להשתמש בתוכנה החינמית DoubleCommand. באופן זה תוכלו לדוגמה להחליף בין מקשי ה-Option וה-Command (במקלדת של פי.סי., כפתור ה-Alt נמצא מימין לכפתור ה-Ctrl, ואילו במקלדת של המק, כפתור ה-Option נמצא משמאל לכפתור ה-Command).
גיליתי גם שמשטח העקיבה של ה-MacBook Air, הכולל כפתור יחיד, אינו מוצלח כמו משטחי העקיבה של מחשבי הפי.סי., הכוללים שני כפתורים. הרבה יותר קל ללחוץ על הכפתור הימני בכדי לקבל את תפריט ההקשר מאשר להחזיק את מקש ה-Option וללחוץ על רווח - הפעולה אותה יש לעשות על ה-Air. עם זאת, מנגנון הגלילה של משטח העקיבה נוח למדי - ניתן לגלול מטה במסמך על ידי גרירת שתי אצבעות כלפי מטה. בנוסף, כפי שהזכרתי מוקדם יותר, ישנן תנועות אחרות אותן ניתן לבצע לשם זום-אין, זום-אאוט, ופעולות נוספות.
להריץ את מערכת ההפעלה חלונות על המקינטוש
אחד הדברים המרכזיים בהם מתגאים משתמשי מק רבים הוא שניתן להריץ מערכת הפעלה מסוג חלונות במקום (או לצד) Mac OS X. תוכנת Boot Camp, המהווה חלק ממערכת ההפעלה של המק, מאפשרת למשתמש להגדיר את המחשב בתצורת אתחול דואלי כך שניתן להפעילו או תחת חלונות או תחת Mac OS X. אולם הייתי יותר סקרן להריץ חלונות בתוך Mac OS X כמכונה וירטואלית, ולכן הייתי צריך למצוא פתרון אחר. התוכנות Parallels Desktop ו-VMware Fusion יכולות לעשות את העבודה, אולם כל אחת מהן עולה 80 דולר, ואני רציתי אלטרנטיבה חינמית. לבסוף מצאתי כזו: תוכנת הקוד הפתוח VirtualBox מבית היוצר של סאן. שמעתי שהיא רצה לאט יותר מ-Parallels Desktop או Fusion, אבל עם המחיר אי אפשר להתווכח.
יצירה של מכונת חלונות וירטואלית במסגרת VirtualBox היא פשוטה יחסית, אולם עם מספר מכשלות פוטנציאליות לאורך הדרך. תזדקקו או לדיסק התקנה של חלונות, או לבבואת ISO של דיסק ההתקנה. אני באופן אישי בחרתי לעבוד עם הבבואה. ברגע שיש בידכם את הדיסק, אתם יכולים להוריד ולהתקין את VirtualBox, ואז להריץ אותה. על מנת להתקין את חלונות כמכונה וירטואלית, עליכם להפעיל את האשף של התוכנה, ואז לבחור ולתת שם למערכת ההפעלה אותה אתם עומדים להתקין. כעת, עליכם לבחור כמה זיכרון אתם רוצים להקצות למערכת הווירטואלית. מדובר על פרמטר חשוב מכיוון שכל פיסת זיכרון שתקצו לחלונות תבוא על חשבון ה-Mac OS X, ועליכם לאזן בין צרכי הזיכרון של שתיהן. כפשרה מתקבלת על הדעת, בחרתי 768 מגה-בייט עבור חלונות והשאר עבור Mac OS X.
מרבית השאלות בהן תיתקלו בהמשך תהליך ההתקנה ברורות מאליהן. דבר אחד שעלול לבלבל אתכם הוא שיש ליצור כונן וירטואלי עליו להתקין את חלונות - דבר אותו מן הראוי היה לעשות בתחילת התהליך. לכן, כאשר תישאלו היכן להתקין את חלונות, תצטרכו לעבור תהליך נוסף, של יצירת דיסק קשיח וירטואלי.
בנוסף, נתקלתי בנושא מוזר למדי, ככל הנראה בגלל באופן בו העברתי את בבואת ה-ISO שלי אל המק. הורדתי את הבבואה מחשבון ה-Microsoft Technet שלי באמצעות אחד ממחשבי הפי.סי., תוך שאני שומר אותה ישירות אל המקינטוש. לאחר שהקובץ סיים לרדת, מערכת ההפעלה של המק שינתה את הסיומת שלו מ-iso ל-img. הייתי צריך לשנות את הסיומת בחזרה ל-iso על מנת ש-VirtualBox תוכל להשתמש בו לשם התקנת חלונות. לאחר שעשיתי את כל הדברים הללו, תהליך ההתקנה עבר באופן רגיל לגמרי, ומאותו רגע מכן חלונות רצה בצורה חלקה מתוך מערכת ההפעלה של המק.
היו כמה דברים אליהם הייתי צריך להתרגל, בעיקר העברת הפוקוס של המקלדת בין ה-Mac OS X לבין החלון בתוכו רצה מערכת ההפעלה חלונות. כברירת מחדל, לחיצה על מקש ה-Command השמאלי מעבירה בין השתיים. כמו כן הייתי צריך ללמוד מחדש כמה פקודות מקלדת. לדוגמה, כאשר אתם בתוך חלונות, אינכם יכולים סתם ללחוץ על מקש Function כמו F8. לחילופין, עליכם ללחוץ על מקש ה-fn של המק במקביל ללחיצה על מקש ה-Function. אם תעשו זאת, הכול יעבוד כראוי.
בנוסף לכך, כיוון שבמשטח העקיבה של ה-MacBook Air יש כפתור אחד ולא שניים, אי אפשר לבצע לחיצה על כפתור ימני. לשם קבלת אפקט דומה, יהיה עליכם להחזיק את מקש ה-Command במקביל ללחיצה על הכפתור היחיד.
כברירת מחדל, המכונה הווירטואלית שלי רצה ברזולוציית מסך של 600 על 800 פיקסלים, אולם ניתן לשנות זאת באותו אופן בו הייתם עושים זאת אילו הייתם בתוך מחשב חלונות רגיל. כתוצאה מכך חלון ה-VirtualBox יגדל על מנת להכיל את הרזולוציה הגבוהה יותר. עם זאת, ברזולוציה גבוהה מ-600 על 800, ההתנהגות של מערכת החלונות הווירטואלית על ה-MacBook Air הייתה מעט לא יציבה, כאשר חלקים קטנים של המסך היו לעיתים נחתכים. בהחלט ייתכן שקצת משחק עם ההגדרות היה פותר את הבעיה, אבל לא היה מדובר על מטרד משמעותי מספיק על מנת שאשקיע בכך את הזמן.
חלונות רצה באופן נורמאלי לחלוטין, וזיהתה את כל רכיבי החומרה ואת תצורת הרשת. יכולתי אפילו לגלוש באמצעות האינטרנט אקספלורר. הוא היה קצת איטי, והפעלתו גם האטה במשהו את המק, במיוחד אם היו לי יישומים פתוחים רבים, אולם בסך הכללי הדברים עבדו היטב וללא תקלות. למעשה, הצלחתי אפילו לעשות משהו שאפתני הרבה יותר - לשלוט מרחוק באמצעות המק במחשבים ברשת הביתית שלי שמריצים חלונות. כאשר הייתי מחוץ לבית ומחובר לרשת Wi-Fi מרוחקת כלשהי, הרצתי את VirtualBox, הפעלתי את האינטרנט אקספלורר, ואז התחברתי ל-Windows Home Server אותו הגדרתי כך שניתן לגשת ממנו לכלל המחשבים ברשת הביתית. בשלב זה יכולתי לשלוט במחשבים שלי מרחוק, כולל הרצה של אאוטלוק ובדיקת הודעות דוא"ל. שליטה מרחוק בפי.סי. באמצעות מקינטוש זה משהו שמעולם לא ציפיתי לעשות, אולם בפועל זה לא היה מסובך כלל.
השורה התחתונה
מה למדתי לאחר כמה שבועות של חיים על טהרת המק? קודם כל, ציפיתי לעקומת למידה ארוכה יותר, וחשבתי שבטווח הארוך לא יהיה הרבה הבדל בין הפי.סי. למק. אחרי הכול, מערכת הפעלה היא רק מערכת הפעלה. במידה מסוימת זה נכון. כאשר אתם משתמשים בתוכנות משרדיות, אין הרבה הבדל בין שימוש בהן על פי.סי. לבין שימוש בהן על המק. עם זאת, בכל מה שקשור למערכת ההפעלה עצמה, בהחלט יש הבדל, ואפילו הבדל משמעותי. Mac OS X פשוטה יותר לשימוש, קלה יותר להגדרה, ובמקביל כוללת יותר קישוטים והפתעות נעימות לעין. ורבות מההפתעות הללו, כמו למשל Expose, לא רק אלגנטיות ומבדרות, אלא גם שימושיות מאוד.
אין זה אומר שכל אספקט של המק עולה על זה של הפי.סי. - כלי ה-Network and Sharing Center של ויסטה, ובמיוחד ה-Network Map, הוא כתובת מעולה ופשוטה לכל הדברים הקשורים לעבודה ברשת, ואנשי Mac OS X יעשו בחוכמה אם יפתחו גם הם כלי דומה.
עם זאת, בסך הכללי, Mac OS X מנצחת את חלונות. הנה, אמרתי את זה. ושום ברק לא פגע בי עדיין. אולם יש לזכור שעבור מקינטוש משלמים יותר - מסתבר שבאמת יש Mac tax (כינוי לעגני אותו המציאה מיקרוסופט לפרמיית המחיר אותה מוכנים משתמשי מק לשלם עבור מחשב בעל אותם ביצועים, אבל שנחשב "מגניב" יותר), למרות שמיקרוסופט אולי מגזימה בגובהו. אבל אחרי שחייתי כמה שבועות עם מק, אני יכול להבין מדוע אנשים מוכנים לשלם את המס הזה.
האם אני מתכוון לוותר על חלונות לטובת מק? ממש לא. יש לי כמה וכמה מחשבים בבית, כולל כאלה המריצים חלונות XP, ויסטה, ואפילו בטא של חלונות 7. יש לי גם אחד בעל אתחול דואלי ל-XP או לינוקס. החלפה של כל המחשבים הללו במקינטושים תהייה יקרה באופן בלתי סביר, ובמילים פשוטות, לא שווה את המאמץ.
ולגבי ה-MacBook Air, כמחשב נייד הוא מושלם כמעט מכל בחינה, חוץ מאשר אחת - המחיר. ולמרות זאת, החלטתי לעשות את המאמץ ולקנות אחד - משומש. זה לא מטעמי פרודוקטיביות או כי יש דברים שניתן לעשות רק איתו - זה פשוט תאווה טהורה למחשב קל, נוח, ובעיקר יפהפה.
תצלום שער: velorowdy, אתר Flickr
• הירשמו לניוזלטר שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?