![]() |

מהירויות מדהימות של העברת מידע, ו-GPS על שמשת הרכב | צלם: sxc
** חזרה לתחילת הכתבה **
טלוויזיה בתלת-ממד
בעודכם להוטים לצפות בעותק של "הענק הירוק 4" שהורדתם, אתם מנתקים את משקפי התלת-ממד מהמטען ומרכיבים אותם על אפכם. אתם שוקעים אל תוך הכורסא, מודיעים לילדים שהגיע הזמן לסרט, ומזכירים להם לא לשכוח את הפופקורן. הילדים לוקחים את המשקפיים שלהם ומתיישבים על הספה כדי לצפות גם הם בענק הירוק מחסל את המפלצת התורנית, אולם הפעם ממש לחוש כאילו כל זה מתרחש בסלון. כאשר יצרניות הטלוויזיה הציגו לראשונה את מכשירי ה-HD, ברור היה שהן תמצאנה דרך לגרום גם לטכנולוגיה זו להיראות מיושנת זמן לא רב אחרי שכולם יקנו טלוויזיה חדשה. והן אכן עשו זאת. הדבר הבא בקולנוע ביתי הוא 3DTV - תמונה דו-ממדית עם עומק סטריאוסקופי.
ככל שטכניקות הצילום וההצגה של סרטים תלת-ממדיים השתפרו, הוליווד החלה לבנות ספרייה (בינתיים לא גדולה) של סרטים הכוללים מאפיין עומק. הפוטנציאל לסנתז סרטים דו-ממדיים לתלת-ממד עשוי להגביר את הביקוש, בדיוק באופן בו טכנולוגיות צביעה הגבירו לתקופה מסוימת בשנות ה-80 את העניין בסרטי שחור-לבן. עבור סרטים המבוססים על אנימציית מחשב, כמו למשל Toy Story 3, גרסאות משופרות של שני הסרטים הראשונים בסדרה כבר נמצאות בהכנה.
ההבטחה של תלת-ממד היא יותר ריאליסטית, יותר נאמנה למציאות, וכתוצאה מכך שונה ממרבית הדברים בהם צפיתם לפני כן. בקולנועים, הקרנת סרטים בתלת-ממד כרוכה בדרך כלל בהצגת שתי שכבות של תמונות, וחיוב הצופים בהרכבת משקפיים מיוחדים שמציגים תמונה שונה לכל עין. המוח מסנכרן בין שתי התמונות לכדי אשליה משכנעת למדי של עומק. חוויית התלת-ממד בבית, לעומת זאת, תסתמך כמעט בוודאות על החלפה לסירוגין של נקודות מבט שונות עבור פריימים עוקבים. טלוויזיות HD שפועלות ב-120 הרץ (כלומר 120 מעגלי רענון כל שנייה) זמינות באופן רחב למדי, ולכן היכולת להחליף בין שתי נקודות המבט השונות (אחת לכל עין) מהר יותר מכפי שהעין האנושית יכולה להרגיש כבר קיימת. בנוסף, סטנדרטים בסיסיים בתעשייה כבר קיימים על מנת לאפשר הקלטה מסוג זה, אומר אלפרד פור, אנליסט בחברת GigaOm ומי שעומד מאחורי אתר האינטרנט HDTV Almanac.
צפייה בצגי 3DTV תחייב משקפיים "אקטיביים" שמשתמשים בצמצמים מהירים על מנת להחליף את התמונה לכל עין. משקפיים אקטיביים הם יקרים כיום, אולם מחירם צפוי לרדת עם התפתחות התלת-ממד. בינתיים, מהנדסים עובדים על פיתוח מקלטי תלת-ממד שלא יחייבו משקפיים כלל. סוני ופנסוניק כבר הכריזו על תוכניות לייצר צגים התומכים בתלת-ממד, ופנסוניק הדגימה לאחרונה גרסת מסך גדול שהחברה מצפה להשיק ב-2010. כפי שקרה כאשר טלוויזיות ה-HD יצאו לשוק, טלוויזיות 3D יקרות תופענה קודם, ורק לאחר מכן ובהדרגה יופיעו דגמים זולים יותר.

יצירה והפצה של מספיק תוכן תלת-ממדי על מנת לספק את העניין של הציבור הם כבר אתגר קשה יותר. לדברי פור, יוצרי סרטים בזמננו עושים או מתאימים רק קומץ סרטים בכל שנה לתלת-ממד, אולם טכניקות ליצירת גרסאות "synthetic 3D" של סרטים קיימים עשויות למלא את הפער. כבלים יבשתיים קיימים ורשתות IPTV עשויים להיות מסוגלים להתמודד עם הפצת תוכן תלת-ממד. רוחב הפס בו משתמשות רשתות מסוג זה על מנת לספק שידורי HD יספיק כדי לאפשר וידאו 3D ברגע שהרשתות ישודרגו לטכניקות דחיסת וידאו חדשות. טלוויזיה בלוויין לעומת זאת עלולה להיתקל בקשיים רבים יותר מכיוון שמערכות מסוג זה כבר משתמשות ברמות הגבוהות ביותר של דחיסה.
עבור הצגה של וידאו תלת-ממדי מתוך מדיה פיזית, בלו-ריי יכול לאחסן את המידע הדרוש, ונגני בלו-ריי בתלת-ממד נמצאים כבר בתהליכי תכנון. לא יהיה צורך בשום שינוי יסודי בבלו-ריי, כך שקבוצת התקינה שיצרה את התקן מתמקדת בנושאי תאימות, כך שטלוויזיות 2D למשל יוכלו לקרוא דיסק 3D. נושאי תקינה לא אמורים להוות בעיה רצינית, כל עוד טלוויזיות תלת-ממד גמישות דיין. קבוצת תקינה כבר עובדת על קביעת פרמטרים כלליים, בדומה לאופן בו טלוויזיה דיגיטלית חולקה לפורמטים של 480, 720 ו-1080, יחד עם גרסאות פרוגרסיביות ומשולבות. טלוויזיית תלת-ממד תצטרך אולי לתמוך בכמה פורמטים, אולם הכל יהיה סביב הצגת תמונות לסירוגין וזוג משקפי צמצם (shutter-based glasses).
פור מצפה שטלוויזיות תלת-ממד תהיינה שדרוג מינורי בלבד למכשירי HDTV של ימינו. המכשירים המשודרגים יצטרכו בקרים חדשים לצג, שיציגו 60 תמונות בשנייה לסירוגין לכל עין, כמו גם משדר אינפרא-אדום או אלחוטי לשליחת מידע סנכרון למשקפי ה-3D.
נהניתם כל כך מ"הענק הירוק 4" במערכת הקולנוע הביתית שלכם, שהחלטתם לראות אותו על מסך ענק, אבל אתם לא בטוחים כיצד למצוא את בית הקולנוע בו הוא מוקרן? פעם, בעבר, יכולתם להוציא תדפיס מאתר כמו MapQuest, אבל כיום כבר לא צריך לעשות דברים כל כך פרימיטיביים. לחילופין, אתם מחברים את הסמארטפון שלכם ללוח-המכוונים של המכונית ומיד הוראות הגעה מוצגות על שמשת המכונית. עם ההתקרבות ליעד, אתם רואים קבוצה של בניינים גבוהים. על השמשה הקדמית, מעל כל בניין, מופיע מיד שמו של הבניין ושל בית הקולנוע שנמצא בתוכו, זאת לצד השם "הענק הירוק 4" וספירה לאחור עד לתחילת ההקרנה. "פנה ימינה בעוד 30 מטר", אומרת תוכנת הניווט באמצעות מערכת הסטריאו במקביל להופעתו של חץ בולט המצביע ימינה אל תוך קומפלקס חנייה ענק.
בספר Snow Crash של הסופר ניל סטיבנסון, מפלצות גרגויל הן סוכנות עצמאיות לאיסוף מודיעין שמסוגלות לראות (בעזרת משקפיים מיוחדים) שכבה נוספת וקבועה של נתונים על גבי העולם הפיזי. באופן דומה אנחנו עשויים ליהנות מיכולות כאלה כאשר מציאות מוגברת תהפוך לחוויה יומיומית. מציאות מוגברת היא מושג כולל המתאר הוספה של שכבה נוספת של מידע ממוחשב על גבי (או במקום) מה שאנחנו רואים. הרעיון של טכנולוגיה זו הוא לשדרג את היכולת שלנו לבצע אינטראקציה עם הדברים מסביבנו על ידי שהיא מספקת לנו מידע רלוונטי בזמן אמת.
בעבודה, אתם עשויים להסתובב במשרד ולראות את השם והמחלקה של כל אדם שעובר מולכם מוצג עליו יחד עם אינדיקטור גרפי המראה אילו מטלות אתם חייבים לו או הוא חייב לכם. אף שתרחישים רבים מדברים על צגי "heads-up" (כאלו המחייבים הסתכלות קדימה או כלפי מעלה, כמו למשל על שמשת המכונית או בתוך המשקפיים), המציאות המוגברת הקיימת כיום נמצאת בעיקר במסגרת צגי "heads-down" של סמארטפונים. מספר חברות שחררו כלים שמציגים מידע גיאוגרפי והקשרי על גבי היזון מתמשך של מצלמת וידאו. המידע מגיע ממספר מקלטי רדיו וחיישנים המובנים אל תוך הסמארטפונים המודרניים, כולל מקלטי GPS (לזיהוי מיקום באמצעות לווין), מדי-תאוצה (למדידת מהירות ואוריינטציה) ומגנטומטרים (למציאת מיקום ביחס לצפון המגנטי).
ביישום שנקרא Nearest Places, השמות והמיקומים של תחנות רכבת תחתית, פארקים, מוזיאונים, מסעדות ומקומות מעניינים נוספים מוצגים על גבי ערוץ הווידאו של האייפון. כאשר אתם הולכים או מסתובבים, המידע המוצג משתנה כך שיתאים לסביבה. "הסמארטפונים והיישומים הקשורים הם חלוצי המציאות המוגברת", אומר באבאק פארוויז, פרופסור באוניברסיטת וושינגטון שמתמחה בננו-טכנולוגיה. "בטווח הקצר והבינוני, הניחוש שלי הוא שהם יהיו הדומיננטיים בתחום זה".
יישומי אבטיפוס אחרים מציגים מידע רלוונטי לקואורדינאטות מסוימות כמודלים תלת-ממדיים בהם המשתמש יכול להסתובב, או כאנימציות שהפרטים שלהן מתעדכנים בתלת-ממד בפונקציה של מיקום המשתמש. אולם הטכנולוגיה עבור יישומים מסוג זה אינה בשלה עדיין. מכשירי כף יד מצריכים מנגנון קביעת מיקום מדויק יותר על מנת לבצע הכנסת מידע מסוג זה. למרבה המזל, דומה שכל דור סמארטפונים חדש כולל חיישנים מתקדמים יותר ויותר. בתחומים אחרים, מציאות מוגברת עשויה לאפשר אספקה לא רק של מידע נוסף, אלא גם ראייה משופרת. יום אחד, מצלמות אינפרא-אדום המוצבות בקדמת המכונית יאירו אובייקטים מרוחקים שיוצגו כתמונה ברורה לגמרי על השמשה הקדמית. אותות ראדאר ומקלטי אלחוט יזהו ויציגו מכוניות שאינן בקו הראייה, ואילו חלק מהשמשה יכלול גם נתוני GPS ודיווחי תנועה.
ואם נעזוב לרגע את עולם הצגים, פארוויז והצוות שלו עובדים על דרך לשים את התצוגה ישירות על גלגל העין. הם מנסים לפתח טכנולוגיה לשילוב מעגלי וידאו על גבי עדשות מגע. על ידי הרכבת עדשות מגע מסוג זה ניתן יהיה לראות ערוץ מידע מתמשך והקשרי מוצג על גבי שדה הראייה. אבל לפני שהעדשות של פארוויז הופכות למציאות, מציאות מוגברת עתידה כנראה להפוך לעזר ניווט ואינטראקציה סטנדרטי במכשירים סלולריים. בנוסף, מפתחי משחקים עשויים להשתמש בטכנולוגיה על מנת להציג סביבות משחק דיגיטליות מלאות על גבי המציאות אותה אנחנו רואים סביבנו.
"הענק הירוק 4" היה נפלא, אבל במה נצפה הערב? לפני שתצאו בבוקר לעבודה, אתם גולשים לאתר סרטים כלשהו על מנת לצפות בקדימונים, אבל אין לכם זמן לצפות ברבים מהם. אז אתם משתמשים בטלפון הסלולרי על מנת לצלם תמונה של הברקוד הדו-ממדי של אחד הסרטונים. הדפדפן של הטלפון לוקח אתכם באופן מיידי לאותו אתר, וברכבת למשרד אתם צופים בשאר הקדימונים מעל חיבור סלולרי דור 4. לכמה מהסרטים יש גם משחקים נלווים אותם אתם יכולים לבדוק על הטלפון. זוכרים את הימים בהם בכל אתר ניתן היה למצוא את ההודעה "עבר אופטימיזציה לנטסקייפ" או "יש צורך בדפדפן אינטרנט אקספלורר 4"? בשעתו, אנשים פיתחו דפי אינטרנט שעבדו הכי טוב עם דפדפנים מסוימים (ואולי רק איתם). במידה מסוימת, זה נכון גם היום. הגרסה החדשה של HTML - השפה הסטנדרטית לכתיבת אתרי אינטרנט - נקראת HTML5, והיא אמורה לשים קץ למצב הלא בריא הזה.
באופן ספציפי יותר, ייתכן שתקן HTML5 יוכל לפטור אותנו מהצורך בתוספים מיוחדים עבור אודיו, וידאו ורכיבים אינטראקטיביים אחרים. הוא יאפשר למפתחים לבנות אתרים שעובדים באופן זהה על כל דפדפן, בין אם הוא רץ על מחשב שולחני, נייד או מכשיר סלולרי, והוא יספק למשתמשים חוויה אינטרנטית טובה, מהירה ועשירה יותר. במקום להשאיר כל חברה המפתחת דפדפנים להסתמך על שילוב של טכנולוגיה פנימית ותוספי צד שלישי עבור מולטימדיה, HTML5 מחייב שהדפדפן יכלול שיטות מובנות להצגת רכיבי אודיו, וידאו וגרפיקה דו-ממדית. נושאים של רישוי וקניין רוחני מעיבים כרגע על השאלה אילו פורמטים של וידאו ואודיו יהיו אלו שישיגו תמיכה אוניברסאלית, אבל לחברות יש הרבה מוטיבציה למצוא פתרון לפרטים אלו. מתכנני אתרים ומפתחי יישומים בתורם לא יצטרכו להתמודד עם כמה פורמטים לא תואמים ומעקפים מסורבלים במאמציהם לייצר את אותה חוויית משתמש על כל דפדפן.
מדובר בשיפור מבורך במיוחד עבור מכשירים סלולריים, מכיוון שכיום לדפדפנים שלהם יש בדרך כלל תמיכה מוגבלת בלבד במולטימדיה. דפדפן הספארי של האייפון, למשל, לא יודע להתמודד עם פלאש של אדובי, זאת על אף שפלאש היא השיטה המובילה להעברת תכני וידאו בין פלטפורמות ודפדפנים. "ייקח לתקן כמה שנים להתפשט, אבל אם כל חברות הדפדפנים יתמכו בהצגת וידאו ללא צורך בג'אווה-סקריפט, רק עם תגית וידאו וללא שום תוסף, אין שום חיסרון בשימוש במכשיר סלולרי", אומר ג'פרי זלדמן, בונה אתרים ומומחה לסטנדרטים אינטרנטיים. "למשתמשים מהשורה תהייה חוויית גלישה טובה יותר ויותר".
דומה שמערכות הפעלה ודפדפנים מתייצבים בהמוניהם מאחורי HTML5. גוגל כרום, אפל ספארי, אופרה, WebKit (חבילת הפיתוח שעומדת בבסיס תוכנות רבות) ורבים אחרים הם בין אלו שנעים לכיוון תמיכה ב-HTML5. מיקרוסופט מצידה אומרת שאינטרנט אקספלורר 8 יתמוך רק בחלקים של HTML5, אולם ייתכן שענקית התוכנה לא תרצה לסכן אובדן נוסף של נתח שוק של IE על ידי התנגדות ל-HTML5, זאת לאור הקונצנזוס לה זוכה התקן בקרב שאר מערכות ההפעלה והדפדפנים. HTML5 משלים כעת את צעדיו האחרונים לקראת טיוטה סופית ותמיכה רשמית של ארגון תקינת האינטרנט העולמי (World Wide Web Consortium, או בקיצור W3C).
** חזרה לתחילת הכתבה **
עוד בנושא:
• 3DTV - הדבר הגדול הבא?
• הגאדג'טים שיעשו את 2010: מציאות חדשה בקצות האצבעות
• ה-WiFi החדש: כל מה שרציתם לדעת