 |  |
|
ראש בראש: מערכת הלינוקס המנצחת
קווי דמיון רבים. הקרב על הלינוקס | צלם: sxc
גרסאות חדשות שיצאו לאחרונה של אובונטו, פדורה ו-openSUSE הן הזדמנות טובה לבחון את מערכות ההפעלה החינמיות ולקבוע – איזו הטובה ביותר, ולמי היא מתאימה
16.01.09 | 15:06Software
כשמדברים על לינוקס, שלושה שמות גדולים בולטים מעל כולם: אובונטו של קאנוניקל, openSUSE של נובל, ופדורה מבית היוצר של רד-האט. אובונטו ניצלה גל תמיכה עצום הן של משתמשים פרטיים והן של גופים מסחריים על מנת לטפס למעמד של גרסת הלינוקס הפופולרית ביותר בעולם. openSUSE, עם יסודותיה הארגוניים החזקים, הייתה תמיד פופולרית באירופה ולאחרונה אף עשתה צעדים משמעותיים בשוק האמריקאי. ואילו פדורה הפכה את רד-האט לחברת הלינוקס החשובה בעולם, חברה המשחקת תפקיד מרכזי בעבודה מול קהיליית המשתמשים הנאמנה. כל אחת משלוש הגדולות שיחררה לאחרונה גרסה חדשה של לינוקס, מה שאומר שהגיע הזמן לבדוק ולהחליט מי מספר אחת, או ליתר דיוק, מי מספר אחת עבור כל סוג של משתמש.
על מנת לבדוק את שלוש הגרסאות, התקנתי כל אחת מהן על מחשב Dell Inspiron 530S הכולל מעבד פנטיום E2200 כפול ליבה במהירות 2.2 ג'יגה-הרץ, זיכרון של 4 ג'יגה-בייט, כונן SATA של 500 ג'יגה-בייט, ומאיץ גרפי מובנה של אינטל. בנוסף, הרצתי את כל אחת מהגרסאות על מחשבים נוספים, זאת על מנת לקבל מושג איך הם מתפקדים במשימות יומיומיות. לדוגמא, הרצתי את OpenSUSE על לנובו ThinkPad R61, את פדורה על מחשב שולחני Gateway GT5622, ואילו את אובונטו על Gateway 503GR שולחני ישן יותר.
לכל שלוש הגרסאות היו כמה דברים משותפים. ראשית, ההתקנה של כל אחת מהן הייתה פשוטה בתכלית. הכנסתי את ה-CD, ה-DVD או (במקרה של פדורה), את הדיסק-און-קי, אתחלתי את המחשב, קבעתי את אזור הזמן, את סוג המקלדת ופרטי המשתמש, והלכתי לשתות ספל קפה או שניים. בסופו של דבר שלוש הגרסאות היו מותקנות ומוכנות לפעולה. בשלושת המקרים לא היה אפילו שמץ של בעיית חומרה. אם נודה על האמת, היום קל יותר להתקין לינוקס על מחשב אישי מאשר את חלונות ויסטה. קל היה גם לגרום לכל אחת מהמערכות לפעול עם הרשת שלי, שהיא שילוב של Active Directory ו-Samba, ועם שתי המדפסות, מתוצרת קאנון ו-HP.
בנוסף, התקנה של תוכנות חדשות על כל אחד מהמחשבים הייתה קלה ומהירה. הוספתי את נגן המוזיקה Banshee, את Adobe Acrobat ו-Adobe Flash Player, וכן את Crossover Linux, תוכנה המאפשרת למשתמשים להריץ יישומי חלונות על גבי לינוקס. לאחר ההתקנה, כל התוכנות הללו, כמו גם רבות אחרות, רצו בצורה חלקה וללא שום תקלה.
בשורה התחתונה, אף אחת משלוש גרסאות הלינוקס הללו לא עשתה לי עד היום אפילו שמץ של בעיה, ושלושתן פועלות ממש ללא רבב. היום, יותר מאי פעם, אני לא רואה שום סיבה מדוע לא להשתמש באחת הגרסאות הללו במקום בחלונות של מיקרוסופט.
אגב, קווי הדמיון בין המערכות, כמו גם העובדה ששלושתן עובדות היטב, אינם מפתיעים בהתחשב בעובדה ששלושתן מבוססות על ליבת לינוקס בגרסת 2.6.27 וכן עושות שימוש בממשק גרפי GNOME 2.24. אבל בעוד המרכיבים שלהן אולי זהים, התוצאה הסופית שונה בתכלית.
כל מי שיודע דבר או שניים על לינוקס שמע על אובונטו. זוהי ללא ספק גרסת הלינוקס הפופולרית ביותר בעולם כיום, ובצדק - אובונטו 8.10 (הידועה גם בשם Intrepid Ibex) היא ידידותית למשתמש באופן יוצא דופן. הממשק הגרפי, המבוסס כאמור על GNOME, פשוט לשימוש, ואם לא די בכך, קאנוניקל מגבה אותו בעזרת קהיליית משתמשים חזקה במיוחד. אם יש משהו שאתם רוצים לעשות על אובונטו - כל דבר בעולם - מרבית הסיכויים שתוכלו למצוא את הפתרון באחד מהפורומים של אובונטו ברשת, כמו למשל Ubuntu Forums ו-Ubuntu Community Team Wiki. מערך התמיכה הזה אינו מאפיין כשלעצמו, אבל אל תקלו בו ראש - בכל מה שקשור לאובונטו, האמונה הרווחת לגבי קוד פתוח לפיה תמיד ניתן למצוא עזרה ברשת נכונה הלכה למעשה.
כמובן שלא בטוח שתזדקקו לכל כך הרבה עזרה. לדוגמא, בעזרת יישום ה-Network Manager 0.7 החדש תוכלו לא רק להתחבר בקלות לרשתות קוויות ואלחוטיות, אלא גם לרשתות דור שלוש (3G). כיוון ש-Network Manager מתייחס לכל רכיבי ה-3G כרכיבים טוריים אחידים העושים שימוש ב-PPP (פרוטוקול תקשורת נפוץ) לשם התחברות לרשת, הוא למעשה אמור לעבוד עם יותר רכיבי 3G אפילו מחלונות.
יתרון גדול נוסף הוא שאובונטו 8.10 כוללת כעת את DKMS של חברת דל. מאפיין זה יהיה שקוף למרבית המשתמשים, אולם ההשפעה שעשויה להיות לו על יציבות המערכת היא עמוקה. DKMS מוריד ומעדכן באופן אוטומטי מנהלי התקנים (drivers) התואמים את רכיבי החומרה של המערכת שלכם בכל פעם שאתם מעדכנים את ליבת הלינוקס, גם אם הליבה עצמה לא כוללת תמיכה מובנית ברכיב כזה או אחר. במילים אחרות, עם המנגנון הזה אתם לא צריכים לדאוג לתקינות המערכת אפילו אם אתם מוסיפים חומרה חדשה או אם הליבה של גרסת הלינוקס שלכם עודכנה.
עם כל זאת, יש כמה דברים בגרסת אובונטו החדשה אותם איני אוהב. הראשון הוא שבעוד גרסאות מוקדמות של המערכת ניתן היה להגדיר כך שיעשו שימוש בממשק KDE 3.5.x ישן יותר (ממשק שולחן עבודה נפוץ ללינוקס), ברירת המחדל של הגרסה החדשה היא ממשק KDE 4.x. באופן אישי אני חושב ש-KDE 4.x פשוט אינו טוב כמו KDE 3.5.x, ואני יודע שאיני המשתמש היחיד שחושב כך.
הייתי גם שמח אילו אובונטו הייתה כוללת את OpenOffice 3.0 כברירת מחדל. נכון לעכשיו היא מגיעה עם גרסת 2.4 הישנה יותר. נכון, התקנה של הגרסה החדשה אינה סיפור מסובך, אבל עדיין, הייתי מעדיף שלא להתעסק עם הורדה והתקנה של חבילה בגודל של יותר ממאה מגה-בייט.
השורה התחתונה
אז למי מתאימה אובונטו? לדעתי, אין כאן שום סימן שאלה - אובונטו היא הטובה ביותר עבור משתמשי לינוקס מתחילים. היא גם מתאימה בהחלט עבור משתמשים ותיקים, אבל אם אתם רק עושים את הצעדים הראשונים שלכם בעולם הלינוקס, אובונטו היא המערכת בשבילכם.
הנקודות המרכזיות:
גרסה: אובונטו 8.10
חברה: קאנוניקל
מחיר: חינם
יתרונות: קלות שימוש, תמיכה קהילתית מעולה
חסרונות: אינטגרציה של תוכנות קנייניות עלולה להיות בעייתית
openSUSE 11.1 של נובל
אם הייתי צריך להגדיר את openSUSE 11.1 במילה אחת בלבד, הייתי בוחר ב"יציבה". יש אולי דרך לגרום ל-openSUSE שלא לפעול כמו שצריך, אבל אני לא מצאתי אותה עדיין. בעבר, העדכון שלה עלול היה להיות משימה מורכבת, זאת עקב מה שנראה כמו תקלות פיתוח בלתי נגמרות, אולם דומה שכל הבעיות הללו הן נחלת העבר. מההתנסות שלי עם הגרסה החדשה, המקום בו אני רואה את openSUSE פועלת בצורה הטובה ביותר הוא המשרד. בין אם תשתמשו בה כבסיס לשולחן עבודה או לשרת, openSUSE היא המערכת הכי מוכוונת ארגונים.
זה מתחיל עם הגרסה המותאמת של נובל ל-OpenOffice 3.0. עם גרסה זו תוכלו לקרוא ולכתוב מסמכי מיקרוסופט אופיס, כולל כאלה בפורמט Open XML של אופיס 2007. הצד של השרת הוא המקום בו openSUSE באמת בולטת לטובה - תהליך ההתקנה מאפשר להגדיר באופן אוטומטי שרתי אינטרנט, שרתי קבצים, שרתים לשירותים אינטרנטיים, שרתי מסדי נתונים, וכדומה. כל גרסאות הלינוקס באשר הן מהוות בסיס מצוין לשרתים, אבל רק openSUSE הופכת את תהליך ההגדרה שלהם לפשוט וקל.
openSUSE, כמו גרסאות לינוקס אחרות, כוללת פתרון וירטואליזציה KVM ותוכנת Xen. בנוסף, היא כוללת את תוכנת הווירטואליזציה האהובה עלי, VirtualBox של סאן. מניסיוני, VirtualBox היא תוכנת הווירטואליזציה הפשוטה ביותר לתפעול, ועובדת מעולה על openSUSE.
ולבסוף, למרות שיש אנשים שמסתייגים מ-Mono, גרסת הקוד הפתוח של לינוקס ל-.Net, בגלל ההקשר המיקרוסופטי שלה, openSUSE היא בעלת רמת האינטגרציה הטובה ביותר של Mono ולינוקס. תכונה זו, בשילוב עם מאפיינים ידידותיים למשתמש נוספים של נובל הקשורים לסביבת חלונות, הופכים את openSUSE לא רק לגרסה הטובה ביותר לשימוש עסקי, אלא גם לטובה ביותר עבור ארגונים בעלי תשתית מבוססת חלונות.
השורה התחתונה
כיוון שאני עובד לעיתים קרובות ברשתות היברידיות של לינוקס/יוניקס/חלונות, openSUSE היא הבחירה האישית שלי. אם גם אתם מרבים לעבוד ברשתות מסוג זה, בהחלט מומלץ גם לכם ללכת על openSUSE.
הנקודות המרכזיות:
גרסה: openSUSE 11.1
חברה: נובל
מחיר: חינם
יתרונות: יציבה, תמיכה מעולה לשרתים
חסרונות: לא ידידותית במיוחד למשתמשים חדשים
מטבען, כל הגרסאות הקהילתיות של לינוקס מותחות עד הקצה את גבולות הקוד הפתוח. אולם דומה שפדורה היא הגרסה שלוקחת את הגבולות הללו הכי רחוק. מדובר על גרסה שמאז ומתמיד ניסתה ללכת הכי רחוק שאפשר תוך שהיא משתדלת שלא ללכת רחוק מדי, למקומות של חוסר יציבות. עם פדורה 10, רד-האט וקהיליית המפתחים לקחו את לינוקס פעם נוספת מספר צעדים קדימה, והדבר המרשים באמת הוא שעדיין הצליחו לסיים עם גרסה יציבה מאין כמותה.
לדוגמא, פדורה משתמשת ב-PulseAudio כמערכת האודיו שלה. PulseAudio היא תוכנת אודיו טובה, אולם בגרסאותיה הקודמות הייתה לה נטייה להתחיל לגמגם כאשר המחשב היה עמוס במשימות נוספות. אבל בפדורה 10, עדיין לא הצלחתי למצוא עומס עבודה כזה שימנע מ-PulseAudio לספק איכות סאונד מעולה. שיפור ראוי לציון נוסף הוא שפדורה 10 כוללת תמיכה טובה יותר במצלמות רשת. שיפור זה הוא פועל יוצא של עבודה עם LinuxTV V4L-DVB ו-Linux UVC. התוצאה הסופית היא שמרבית, אם לא כל מצלמות הרשת, עובדות עם פדורה היישר מהקופסא.
ישנו גם מגוון רחב של יישומים שזמינים לעת עתה אך ורק על פדורה. אחד האהובים עלי הוא connection sharing. עם יישום זה אתם יכולים להפוך את המחשב הנייד שלכם למעין נתב Wi-Fi. אתם יכולים להמשיך להשתמש במחשב באופן רגיל, אולם באותו זמן אתם חולקים את חיבור הפס הרחב שלכם עם אחרים. מדובר על מאפיין שימושי כאשר אין מספיק חיבורי אתרנט ואין רשתות Wi-Fi אחרות באזור.
PackageKit, יישום שמסתיר את הסיבוכיות של התקנת תוכנות ממשתמשי קצה, שופר גם הוא באופן משמעותי. חוץ מאשר להפוך את התהליך של מציאה, הורדה והתקנה של תוכנות לחוויה פשוטה, הוא גם מזהה באופן אוטומטי בכל פעם שאתם צופים במדיה הזקוקה ל-CODEC (רכיב דחיסה/פרישה של מידע דיגיטלי) בו לא השתמשתם עד היום. לא זו בלבד ש-PackageKit ימצא ויתקין באופן אוטומטי את ה-CODEC, הוא גם יציג לכם את האפשרות לעשות שימוש ברכיבים קנייניים. מדובר על מאפיין נהדר, ורד-האט מבטיחה שרק ילך וישתפר.
יתרון נוסף הוא שניתן כעת להריץ ו/או להתקין את פדורה מדיסק-און-קי. זה מאוד נחמד, אבל מה שנחמד אפילו יותר זה שאתם יכולים כעת לשמור על הדיסק-און-קי מה שנקרא "persistent changes". המשמעות היא שאתם יכולים לא רק לאתחל כל מחשב באמצעות פדורה בעזרת הדיסק-און-קי, אלא גם לשמור כל שינוי שאתם עושים. במילים אחרות, אתם יכולים ממש לסחוב את סביבת העבודה הפרטית שלכם איתכם לכל מקום.
אגב, אם אופציה זו גורמת לכם לחשוש מהאפשרות שהקבצים שלכם יגיעו בטעות לידיים הלא נכונות, אל דאגה. פדורה חשבה גם על זה והיא כוללת הצפנה של כל התיקיות. אפילו אם הדיסק-און-קי שלכם הלך לאיבוד, הגנב לא יוכל לראות מה יש בתוכו. עם זאת, לחיים עם מערכת לינוקס שהולכת עד הקצה יש מחיר. יציבה ככל שתהייה, פדורה אינה מושלמת. למשל, עדכון ששוחרר לאחרונה לתוכנת IPC בשם D-Bus הצליח להפיל את מנגנון התקנת התוכנות של פדורה. הבעיה תוקנה מאז כמובן, אבל אתם יכולים לצפות לסוג כזה של תקריות מעת לעת. מסיבה זו איני יכול להמליץ על פדורה לשום משימה בעלת חשיבות קריטית.
השורה התחתונה
על שלל מאפייניה החדשים, מדובר על גרסה לאנשים שאוהבים לחיות על הקצה מבחינה טכנולוגית. היא לא קלה כמו אובונטו או מוכוונת ארגונים כמו openSUSE, אבל למומחי לינוקס מדובר על בחירה מצוינת.
הנקודות המרכזיות:
גרסה: Fedora 10
חברה: רד-האט
מחיר: חינם
יתרונות: שיפורים משמעותיים בתחום הרשתות, מצלמות הרשת, והתקנת תוכנות
חסרונות: מי שנמצא בחוד החנית הטכנולוגי עלול לסבול מבעיות יציבות
מסקנות
לסיכום, כל שלוש גרסאות הלינוקס לעיל מהוות תחליף ראוי לחלונות. התשובה לשאלה מי הטובה ביותר תלויה למעשה בצרכים שלכם. עבור מתחילים, אובונטו היא המערכת המתאימה ביותר. openSUSE מושלמת עבור משתמשים ארגוניים, במיוחד כאלה שנמצאים בחיבור שבין עולם הלינוקס לעולם החלונות. ואחרונה חביבה, פדורה, מושלמת עבור אנשים שרוצים לבחון כמה רחוק אפשר להגיע עם לינוקס.
תהייה אשר תהייה הבחירה שלכם, טעות גדולה אי אפשר לעשות. לינוקס למחשבים אישיים היא מערכת הפעלה בשלה כבר שנים רבות, והגרסאות החדשות אותן בדקתי רק מוכיחות שלכל משתמש ניתן למצוא את גרסת הלינוקס המתאימה לו.
(תצלומים בגוף הכתבה - מתוך האתרים הרשמיים)
עוד בנושא
רוצים לסגור חלונות ולפתוח לינוקס?
ביקורת: אובונטו החדשה יורדת אל העם
גרסה חדשה תקל על הפצת אובונטו בעברית
סקר: יותר משתמשים מהשורה בוחרים לינוקס
| רוצים לקבל את כל חדשות היום ישר למייל? הירשמו עכשיו לניוזלטר של TheMarker IT |
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. אחרי קים דוט.קום: משגיח כשרות צה"לי בן 20 בלב המאבק נגד הפיראטיות
- 2. צפו בווידיאו: גוגל ישראל רוצה לעודד תיכוניסטיות ללמוד מדעים
- 3. ספקיות האינטרנט מפרות פרטיות ומגבילות הורדת קבצים
- 4. מבוי סתום במו"מ להפיכת עובדי המחשוב לעובדי ממשלה
- 5. סטודנטים יכתבו טוקבקים נגד אנטישמיות תמורת 7,500 שקל בשנה
- 6. אנונימוס חשפה התכתבויות דוא"ל של יועצי אסד
- 7. האתגר הנייד של פייסבוק
- 8. מישהו הפסיק את הטורנט: אתר btjunkie סוגר את שעריו
- 9. מנכ"ל אפלייד מטיריאלס: "בישראל מגיעים לתוצאות מצוינות בתעשיית השבבים"
- 10. סבב פיטורים נוסף בלוגיה – 15 עובדים זומנו לשימוע
