![]() | ![]() |
|


עבור החברות, משמעות ההפסד במכרז היא אובדן הכנסות | צלם: Cayusa
כבר שנים שהעבודה במגזר הממשלתי לא היתה כה נחשקת. אותות המשבר הפיננסי ניכרו כבר בדוחות האחרונים של מרבית חברות ה-IT בצורת ירידה ניכרת בהכנסות. ההאטה במגזר הפרטי הביאה את בתי התוכנה ללטוש עיניים לעבר מכרז המיחשוב הממשלתי החדש שהתפרסם בתחילת מארס, מכרז ששוויו מוערך בכמיליארד שקל. המכרז מיועד לשימוש כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. סך הכל מדובר בלמעלה ממאה גופים, ביניהם בתי החולים הממשלתיים. משרד הביטחון נכלל גם הוא במכרז ואילו גופי ביטחון שונים יכולים לבקש להצטרף אליו ולגייס באמצעותו כוח אדם לתפקידי פיתוח ותחזוקת מערכות מחשב.
עוד לפני פרסומו הרשמי, הקדימו ראשי תעשיית ה-IT והביעו חשש כי בכוונת הממשלה לערוך שינויים מרחיקי לכת שעלולים יהיו לפגוע ברווחיהן. חלק מהחברות מפעילות עשרות ומאות עובדים במגזר הממשלתי. עבורן, המשמעות של הפסד במכרז היא אובדן הכנסות של מיליוני עד עשרות מיליוני שקלים בשנה. גם בתי תוכנה קטנים הביעו תרעומת על תנאי המכרז שפועל לדידם לטובת החברות הגדולות בשל תנאי הסף הגבוהים שהוא מעמיד להשתתפות בו.
מאות פניות מספקים התקבלו
כחלק מההליך המכרזי, התקבלו מאז פירסום המכרז מאות פניות מספקים עם בקשות לשינויים בתנאיו ושאלות הבהרה. בשל כמות הפניות ובשל מורכבות המכרז, הוחלט לדחות את מועד פירסום התשובות לספקים והן תפורסמנה רק לאחר הפסח. ל-TheMarker IT נודע כי משרד האוצר מתכנן לערוך שינויים בתנאי המכרז, ובהם שינויים בתנאי הסף להשתתפות בו. לאחר שיפורסמו השינויים מתכוון האוצר לקיים כנס ספקים בשישה במאי, שבו יפורטו ויוסברו השינויים.
המכרז החדש בא להחליף את מכרז הקוסט פלוס - מכרז אותו פרסמה הממשלה ב-2002. החברות הזוכות במכרז היו מגייסות את העובד, מעסיקות אותו, והמשרד הממשלתי היה קובע את שכרו ואת תנאיו. החברה היתה משלמת את כל עלויות העובד ומעל כל העלות הזאת גובה תקורה נמוכה יחסית - 1.6%, שהיתה אמורה לכסות את עלויות התפעול של הפקת תלוש המשכורת. המכרז השני הוא מכרז בתי התוכנה, מכרז שבו חברות התמודדו על תעריפי שירותים שעתיים לפי תפקידי עובדים (למשל, תעריף למנתח מערכות, ותעריף למתכנת). במסגרת המכרז נקבעו לכל תפקיד תעריפי גג. בנוסף היו החברות מציעות לתפקידים עובדים מסויימים ומתחרות גם על האיכות של העובד וגם על התעריף לשעה. המכרז השלישי הוא מכרז יועצי SAP, שפעל באופן דומה למכרז בתי התוכנה.
עובדים פחות טובים?
במשרד האוצר למדו את היתרונות והחסרונות של העבודה במסגרת שלושת המכרזים. לממשלה היתה בעיה עם חוסר יכולתה להשפיע על היחס בין הסכום שמועבר לחברה לסכום שמועבר לעובד מטעמה. בנוסף, באגפים מסויימים נוצרה תחושה שהממשלה מקבלת עובדים פחות טובים מהעובדים שמוצעים לחברות אחרות במשק. כדי להתגבר על כך מציג המכרז הנוכחי שורת תעריפי מקסימום לתפקידים ספציפיים. מחיר הגג לעלות שעת העסקת מתכנת לפי תנאי המכרז, למשל, היא 250 שקל. החברות המתחרות מתמודדות על שני פרמטרים בכל הנוגע לעובד חדש - שיעור ההנחה שניתן ביחס לתעריף הגג, ואחוז תקורה שאותו תגבה החברה מהמשרדים הממשלתיים על השימוש בעובד. משקל שני הפרמטרים מתחלק באופן הבא- 75% לטובת שיעור ההנחה ו-25% לשיעור התקורה המקסימלי.
על פי משרד האוצר, תעריפי המקסימום מחושבים לפי מאגר נתונים על נתוני השכר הממוצעים שמשולמים בכל החברות במשק לפי תפקידים. על נתוני שכר אלו הוסיף משרד החשכ"ל את עלויות תנאי ההעסקה של העובד - תנאים, רכב, הדרכות, זכויות סוציאליות - על מנת ליצור את תעריף הגג. התקורה המקסימלית שנקבעה במכרז היא 12.5%.
תנאי המכרז הנוכחיים אמורים לאפשר לממשלה להמשיך להעסיק עובדים שלא לפי תקן. בנוסף, השימוש בנתוני השכר הממוצע אמור לאפשר לממשלה להתחרות מול חברות אחרות במשק על איכות העובדים.
ואולם, חלק מחברות ה-IT הגדולות מביעות כאמור אי נחת מהמכרז החדש. לטענתן, אחוזי התקורה שהוצעו אינם ריאליים בהתאם למודל הרווח הנוכחי של החברות, וכי במצב שיווצר ישתלטו על המכרז חברות כוח אדם, שאינן נותנות לממשלה ערך מוסף. בנוסף, קיימת טענה לפיה תנאי המכרז הנוכחיים הופכים את העובדים המושמים במשרדי הממשלה מטעם החברות לעובדי כוח אדם וזאת על פי תקדימים משפטיים.
מוטי גוטמן: מכרז "בעייתי"
חברת מטריקס, הממוקמת בצמרת הדירוג של חברות ה-IT הישראליות, ציינה מפורשות בדוחות האחרונים אותם פירסמה כי תוצאות המכרז עלולות להביא החל מהחציון השני של 2009 "להקטנה של רווחיות החברה מהפעילות במגזר זה כתוצאה משינוי אופי ההתקשרות". בשיחה עם TheMarker IT כינה מנכ"ל מטריקס מוטי גוטמן את המכרז "בעייתי", וסיפר כי החברה העבירה רשימה ארוכה של שאלות הדורשות הבהרה לאגף החשב הכללי. "הותירו לנו מעט מאד זמן, ויש הרבה דברים לא ברורים", אמר. גוטמן סיפר כי הוא דן בנושא עם טל הרמתי, החשב הכללי הנוכחי. "אני חושב שעדיין צריך ללבן את ההשתמעויות של מה שאגף החשכ"ל מנסה לעשות במכרז", הוסיף.
במשרד האוצר דוחים את הטענות. גורמים במשרד הסבירו כי כיוון שמדובר במכרז שהיקפו מאד גבוה, החברות מסוגלות לשנות את המודלים העסקיים שלהן על מנת לזכות במכרז. בנוסף, מכיוון שהעבודה של החברות מול הממשלה היא עבודה עם סיכון נמוך, הדבר מאפשר להן להוריד תעריפים. באשר לטענה כי המכרז פותח פתח לחברות כוח אדם לתפוס את מקומם של עובדים קיימים מבתי התוכנה, נטען כי לבתי התוכנה יתרון ניכר על חברות כוח האדם מכיוון שמרבית משרדי הממשלה יעדיפו להמשיך לעבוד עם העובדים הקיימים. באשר לטענה כי למשרדים תהיה מוטיצביה לעשות כן על מנת לחסוך בעלויות, נטען כי רק כ-10% מכלל העובדים מטעם החברות מועסקים בשכר החורג מתעריפי הגג הנקובים במכרז.
לצד בתי התוכנה הגדולים, מרמור על תנאי המכרז הביעו בתי תוכנה קטנים שטוענים שדרישות הסף של הממשלה על מספר העובדים שצריכים להיות זמינים לעבודה מטעמן אינו מאפשר למרביתן לגשת אליו כלל. על הטענה הזו הגיבו באוצר כי תנאי המכרז מאפשרים לחברות להתאגד ולגשת למכרז יחד. מכיוון שהמכרז הינו מכרז מסגרת שצריך לשמש את כלל משרדי הממשלה לא ניתן להוריד את תנאי הרף. מספר הגופים שיכולים לפנות לחברות הזוכות מגיע למעל למאה משרדים ויחידות ממשלתיות וחברות סמך. חברה קטנה ומתמחה שתזכה במכרז תבוא במקומה של אחת מהחברות הבכירות במשק שיכולה לספק שירותים רוחביים. כאמור, כחלק מן השינויים שיחולו במכרז מסתמן גם שינוי בתנאי הסף.
צלם: Cayusa, אתר Flickr
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |