![]() | ![]() |
|


בטוח שנחווה הרפתקאות מגוונות ביחד. למצולם אין קשר לכתבה | צלם: velorowdy
מאז שאני זוכר את עצמי, אני משתתף פעיל במלחמה המתנהלת בין פי.סי. למקינטוש. המחשב הראשון שלי במקום בו עבדתי היה יבמ פי.סי. עם מעבד 8088. אהבתי אותו כל כך, שבמאמצים רבים גייסתי את הכסף לקנות מחשב משלי - תואם יבמ פי.סי. XT עם מעבד 8086, זיכרון אדיר-ממדים של 640 קילו-בייט, ודיסק קשיח עצום בנפח 20 מגה-בייט.
מאז, כתבתי עשרות ספרים, ומאות, אם לא אלפי, מאמרים, טורי פרשנות, וכתבות בלוג, שעסקו כולם ב-PC ובמערכת ההפעלה חלונות. במהלך תקופה זו, הרווחתי ביושר את איבתם של רבים מחובבי המק. בשלב כלשהו לפני מספר שנים, הייתי אפילו מטרה למתקפת הודעות דוא"ל מאסיבית ממאות משתמשי מק בגלל שנהגתי לכתוב טור שעסק בתוכנות שיתופיות והתמקד אך ורק בתוכנות ל-PC, תוך התעלמות מוחלטת ממקינטוש. בשנים האחרונות, בבלוג אותו אני כותב עבור אתר Computerworld (והעוסק גם הוא בחלונות), זכיתי לכינויי גנאי מגוונים וצבעוניים בכל פעם שהעזתי לכתוב משהו ביקורתי אודות מחשבי מק או האנשים המשתמשים בהם.
לכן אתם יכולים לדמיין את בהלתי כאשר קיבלתי את המשימה החדשה מהעורך שלי (סוג של משימת המשך לכתבה "לחיות חופשי עם לינוקס - שבועיים ללא חלונות": חלק א', חלק ב', חלק ג'), לוותר למשך שבועיים על ה-PC, ולנסות לחיות על טהרת המק.
ביקשתי מחשב נייד ולא מחשב שולחני, ושבוע מאוחר יותר הופיע על סף דלתי דגם של ה-MacBook Air החדש ביותר, הכולל מעבד Core 2 Duo של אינטל במהירות 1.83 ג'יגה-הרץ, זיכרון של 2 ג'יגה-בייט, מעבד גרפי Nvidia GeoForce 9400M, וכונן פלאש בנפח 128 ג'יגה-בייט. הוא כלל גם מסך 13.3 אינץ', ושקל בסך הכול קילוגרם אחד ו-400 גרם. וכך החל המסע שלי לממלכת המקינטוש.
מבט ראשון על מערכת ההפעלה
אם לא ראיתם או השתמשתם עד היום ב-MacBook Air, אתם יכולים להאמין לי: מדובר על פיסת החומרה היפה ביותר שראיתם מעולם. אנשים רבים לפני כבר תיארו בהתלהבות את המחשב הדקיק, ולכן לא אבזבז זמן בחזרה על דברים שכבר נאמרו. כמה קל ה-MacBook Air? לקחתי אותו לעבוד בבית קפה ליד המשרד, ובדרכי חזרה, בערך במחצית הדרך, נתקפתי פתאום בפאניקה מוחלטת - תיק הגב שלי היה כל כך קל, שהייתי משוכנע ששכחתי בטעות את המחשב בבית הקפה. כמובן ששניות מאוחר יותר גיליתי כי הוא שוכן לבטח בתיק - פשוט לא הרגשתי במשקלו.
במחיר של 2,500 דולר, אין זה מחשב לכל אחד, במיוחד בתקופה זו של האטה כלכלית. עם זאת, משימתי לא הייתה לבחון ולבקר מחשב מסוים, אלא לדווח על חוויית המק בהשוואה לחוויית ה-PC, ולכן, עם רמת ציפיות מינימלית, התכוננתי להתמקד ב-Mac OS X ובדרך של מק לעשות דברים, ולא במאפיינים של מודל כזה או אחר.
עבור משתמשי PC, מערכת ההפעלה Mac OS X מצריכה זמן הסתגלות, אולם ברגע שהתרגלתי אליה, גיליתי כי היא יותר אלגנטית ומלוטשת בהשוואה לחלונות (XP או ויסטה). מדובר על מערכת הפעלה המצוידת בכל כך הרבה מאפיינים קטנים ונחמדים, שדומה היה שאני מגלה משהו חדש בכל יום.
במבט ראשון, הסידור הכללי של Mac OS X נראה מינימליסטי בהשוואה לזה של חלונות. חוץ מאשר אייקון המייצג את הדיסק הקשיח, אין שום אייקונים מובנים על שולחן העבודה, אין כפתור "התחל" או משהו דומה, ולא קיצורי דרך לתוכנות. לחילופין, יש מעיין סרגל יחיד לאורך חלקו התחתון של המסך, דומה לסרגל המשימות החדש של חלונות 7. כמובן שיש סיבה לדמיון זה: מיקרוסופט העתיקה את הרעיון מאפל. אחרי הכול, אם כבר לגנוב, אז רק מהטובים ביותר.
לקח לי זמן להתרגל לסרגל זה עקב העובדה שהוא מתפקד הן כאמצעי להרצת תוכנות, וכן ככזה המאפשר מעבר בין יישומים פתוחים. בגלל שהייתי רגיל לסרגל המשימות של חלונות XP/ויסטה, בדקתי אותו ללא הרף בכדי לבדוק אילו תוכנות אני מריץ, אך ללא הועיל, מכיוון שהאייקונים על הסרגל היו שילוב של התוכנות אותן הרצתי עם כאלה שהוצמדו לשם על מנת לאפשר הפעלה מהירה. רק לאחר שאחד מחברי העיר את תשומת לבי שישנן נקודות זעירות וזוהרות תחת היישומים הפועלים, הבנתי כי יש דרך להבחין בין תוכנות הפועלות באותו רגע לבין כאלה שהאייקונים שלהן הוספו לסרגל לשם גישה מהירה. למרבה הצער, הנקודות הללו כל כך עמומות ועדינות, שאין בהן תועלת אמיתית.
במהרה גיליתי את שילוב המקשים command-Tab למעבר בין תוכנות פתוחות, בדומה ל-Alt-Tab של חלונות. ועדיין, רציתי חיווי ויזואלי טוב יותר לגבי מה אני מריץ - אם אפשר תמונות ממוזערות מסוג כלשהו. ואז גיליתי את Expose, מאפיין מעולה לצפייה, ארגון, ומעבר בין יישומים פתוחים.
על מנת להשתמש ב-Expose, לחצו על מקש ה-F9) Fn-F9 או F3 במקרה של ה-MacBook Air), ותראו תצוגה מקדימה של כל החלונות הפתוחים פרושים בצורה מסודרת על שולחן העבודה. לחצו על כך אחד מהם על מנת לקפוץ ישירות ליישום המתאים. Expose מאפשר לבצע דברים רבים נוספים. לחצו על F11 על מנת להגיע לשולחן העבודה, ועל F10 על מנת לראות תמונות ממוזערות של כל החלונות הפתוחים במסגרת התוכנה בה אתם עובדים באותו רגע. ניתן גם להתאים אישית את Expose כך שכאשר תעבירו את הסמן לאזור ספציפי במסך, תתבצע פעולה מסוימת. אגב, הסרגל התחתון אינו הדרך היחידה להריץ תוכנות - ניתן לעשות זאת גם מתוך ה-Finder, שהוא גרסה מרשימה ושימושית יותר של סייר החלונות. תוכלו גם לייצר קיצורי דרך על שולחן העבודה על מנת להריץ יישומים או לגשת במהירות לקבצים ותיקיות.
כל אספקט של Mac OS X משדר שילוב דומה של פשטות ואלגנטיות. רוצים פירוט מלא אודות כל ההיבטים של החומרה והתוכנות שלכם? לחצו על האייקון של אפל בפינה השמאלית העליונה של המסך, בחרו ב-About this Mac, ואז לחצו על More Info. כעת תוכלו לדפדף בקלות בין מסכים של מידע שימושי. באופן דומה, בחירה ב-System Preferences ישירות מהסרגל התחתון תאפשר לכם להתאים באופן אישי צדדים רבים של מערכת ההפעלה. יש דברים רבים נוספים, ואני יכול לבלות זמן ארוך בלכתוב אודות Mac OS X, אבל נראה לי שאתם מבינים את התמונה הכללית. אף שייקח למשתמשי חלונות מעט זמן להתרגל אליה, מדובר על מערכת הפעלה מצוינת.
** בשבוע הבא, בחלקו השני של הפרויקט, ילמד גראלה לעבוד ברשת הביתית מול מחשבי PC מבוססי חלונות, וגם להתקין ולשדרג תוכנות במקינטוש **
תצלום שער: velorowdy, אתר Flickr
• הירשמו לניוזלטר שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |