 |  |
|
כרוניקה של מאבק ידוע מראש: מכרז החשכ"ל
"סיכול ממוקד של בתי התוכנה". וקס |
שני המכרזים שהפכו לאחד, הוויכוח על אחוזי התקורה, מאבק העובדים וההאשמות ההדדיות. השתלשלות אירועי המכרז שמשגע את תעשיית ה-IT הישראלית מתחילת השנה
22.07.09 | 08:30Career | Israeli Hi-Tech and Startups | Silicon Wadi
מכרז המיחשוב הממשלתי, או בשמותיו האחרים מכרז החשכ"ל, משך את תשומת ליבם של חברות ה-IT הרבה לפני שפורסם. שמועות שנפוצו בתחילת השנה גרסו שהמכרז יחליף את שני המכרזים במסגרתם פועלים חלק מעובדי המיחשוב בממשלה. האחד, המוכר כ"מכרז קוסט פלוס" שפנה בעיקר לחברות כוח אדם, ומכרז בתי התוכנה. הכנסת שני המכרזים הישנים תחת קורת גג אחת עוררה חששות כבדים בקרב בכירי חברות המיחשוב הגדולות, שחלקן מעסיקות מאות עובדים במשרדי הממשלה ויחידותיה השונות. הסיבה לכך היא עלויות הניהול של חברות כוח האדם, הנמוכות משמעותית מאלו של בתי התוכנה. לדאבונן, השמועות הללו התאמתו עם פרסום המכרז ב-26 בפברואר.
• "בתי התוכנה גובים תשלום גבוה על עובדים כדי לממן פעילויות אחרות"
• בכיר בתעשיית ה-IT: "המכרז נגוע בבורות"
• "רווחי חברות ה-IT הגיעו ל-30% לעובד"
אך את טענותיהם העדיפו ראשי החברות להשמיע בחדרי חדרים, כאשר אל חזית התקשורת נשלחו נציגי התארגנויות חיצוניות. את הטענות הראשונות נגד המכרז פרסם דווקא איגוד לשכות המסחר, המייצג את החברות הקטנות והבינוניות. האיגוד פנה אל אגף החשב הכללי וביקש להנמיך את תנאי הסף להגשת הצעות למכרז, לאור העובדה שהתנאים במכרז המקורי לא אפשרו לחברות הקטנות להגיש הצעות. הבאה בתור לקבול על המכרז היתה ההסתדרות, המייצגת את עובדי חברות כוח האדם המועסקים בממשלה. זו הכריזה על סכסוך עבודה בעקבות "הכוונה להעביר את פעילותם של העובדים למיקור חוץ ללא ניהול משא ומתן קיבוצי". בין השאר דרשה ההסתדרות כי העסקתם של עובדים אלו תוסדר וכי הם יהפכו לעובדי ממשלה.
בתי התוכנה מצידם הציפו את משרד החשכ"ל במאות בקשות הבהרה בקשר למכרז. המרכזיות שבהן טענו נגד אחוזי הרווח הנמוכים שהמכרז יאפשר ונגד הגזירה השווה שגזר החשכ"ל בין בתי התוכנה וחברות כוח האדם. בעקבות קבלת הבקשות הודיע משרד האוצר בראשית אפריל כי תנאי המכרז עומדים להשתנות. בסוף אותו חודש פירסם החשכ"ל מסמך תשובה בן 95 עמודים ובו מפורטים השינויים שהתקבלו במכרז בעקבות פניות החברות. במכרז המתוקן הלך החשכ"ל כברת דרך ארוכה לקראת בתי התכונה הקטנים בכך שנענה לבקשתם והקל משמעותית את תנאי הסף להגשת הצעות. מנגד, לא נענה המשרד לבקשותיהם של בתי התוכנה לפצל את המכרז בין בתי תוכנה וחברות כוח אדם. האוצר לא נענה לבקשתם לשנות את הסעיף במכרז שקבע כי החברות יתחרו בין השאר על אחוז ההנחה שיינתן מן התקורה המקסימלית של 12.5%. בכנס ספקים שערך החשכ"ל עלו קריאות מצד בתי התוכנה על כך ש"המכרז עלול לגרום לקריסה של חברות". נציג מטריקס בכנס תהה על האפשרות ש"המכרז נועד לדפוק את חברות התוכנה לטובת חברות כוח האדם". לאור כמות הפניות ואווירת העליהום שהחלה להיווצר החליט החשכ"ל לערוך סבב שינויים נוסף, שני, במכרז.
המאבק עובר לבית המשפט
בראשית יוני פנה שלמה וקס, יו"ר איגוד התוכנה והאלקטרוניקה במכתב לטל הרמתי, מנהל המכרז מטעם אגף החשכ"ל, בטענה כי המכרז מהווה "סיכול ממוקד של בתי התוכנה". קובץ ההבהרות השני אותו פרסם מכרז החשכ"ל שלושה ימים אחרי קבלת מכתבו של וקס כלל כבר הקלות משמעותיות נוספות לבתי התוכנה. השינוי המשמעותי ביותר היה ביטול התחרות על אחוז ההנחה מהתקורה שקובעה על שיעור של 12.5%. כל השינויים הללו לא השקיטו את האיגוד. הלה המשיך וטען כי השארת המכרז במתכונת המשותפת לבתי התוכנה ולחברות כוח האדם מהווה הפרה של עקרון השיוויון. גם הלחץ מצדה של ההסתדרות לא פסק. ב-28 ביוני שלח אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, מכתב להרמתי בו הוא דורש לפתוח במו"מ על תנאי העסקתם של עובדי המחשוב בממשלה המועסקים באמצעות חברות כוח אדם.
ב-2 ביולי הגיש האיגוד עתירה מנהלית ובקשה לצו ביניים להקפאת המכרז לבית המשפט המחוזי בירושלים. גם מטריקס הגישה עתירה, אם כי זו עסקה בסעיף טכני שלא היה קשור לסוגיות המרכזיות בהן ביקש האיגוד לדון. בין הדרישות שעלו בעתירה: פיצול המכרז למכרזים נפרדים והעלאת התקורה ל-19%, שהיא לטענת האיגוד התקורה הממוצעת במשק. תגובתה החריפה של המדינה לעתירה זו לא אחרה לבוא. בין השאר טענה המדינה כי "על אף טענותיהן הרבות של המבקשות, עוביים של כתבי הבקשות וכמות נספחיהן - אין בבקשות עילה משפטית מנהלית, ולו אחת, אשר מצדיקה את התערבותו של בית המשפט". כמו כן טענה המדינה כי התקורות אותן גובים בתי התוכנה במכרזים הנוכחיים מגיעות עד ל-45% ומשמשות לסבסודם של מה שכינתה "יתר העסקים של בתי התוכנה". הפעם הוריד החשכ"ל את הכפפות כאשר בתשובת המדינה נרמז על הפרת חוק לכאורה מצד איגוד התוכנה. למנהלי המכרז, נכתב, "חשש כבד לתיאומים בין בתי התוכנה, תיאומים שהנם אסורים לפי חוק ההגבלים העסקיים". על כך הגיב וקס - "אני מוחה על הטענה הזאת. מהמפגש הראשון עם החברים באיגוד לא עשיתי צעד אחד מבלי שיהיה עורך דין מהמשרד איתו עובדת התאחדות התעשיינים. עו"ד אורית ישראלי, מהמשרד של עמית פולק מטלון שהגישו את העתירה בשמנו, ישבה בכל מפגש מהרגע הראשון ועד האחרון".
עוד נטען בתשובת המדינה כי ממכתב שהתקבל באגף החשכ"ל עולה חשש כי "קיימים בתי תוכנה שאינם שותפים לעמדת האיגוד". וקס מאשר כי האיגוד אכן לא מייצג את כל החברות - "האיגוד לא מייצג את כלל החברות. חברת One1 למשל הודיעה לנו כי אין לה עניין להשתתף בתהליכים אותם אנחנו מנהלים וזה לגיטימי".
למרות ההתנגדות: חברות רבות הגישו הצעות
כשבועיים וחצי לפני שהוגשה העתירה, ב-15 ביוני, העלו גם העובדים הילוך במאבקם, כאשר המזכיר הארצי של הסתדרות עובדי המדינה, אורי הלפרין, שלח מכתב להרמתי ובו ציין כי ההסתדרות תפתח "בצעדים ארגוניים, כמתחייב מסכסוך עבודה". מכתב זה נענה על ידי ברק שטרוזנברג, סגן בכיר לממונה על השכר, שטען כי המדינה לא התחייבה לקיים מו"מ עם עובדי חברות כוח האדם המועסקים בתחום המחשוב בממשלה.
ואולם, למרות הטענות החמורות על תנאי המכרז, החליטו חלק מבתי התוכנה להגיש את הצעותיהם בכפוף למועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות - ה-16 ביולי, יום חמישי שעבר. בתגובה לשאלת TheMarker IT מסרו החברות One1, בזק בינלאומי, SQLink וחברת eWave כי הן הגישו הצעות למכרז. חברות נוספות שככל הנראה הגישו את הצעותיהן הן נס טכנולוגיות, מטריקס, מלם-תים, EDS ישראל מקבוצת HP, טלדור יחד עם חברת הבת שילוב, חברת One1, קבוצת יעל, אדוונטק, אמן מחשבים, קבוצת רזאל, יוניק, מרטנס הופמן וגב מערכות. מהחברות יבמ ואקסנצ'ר נמסר כי אין בכוונתן לגשת למכרז. היום ייפגשו הצדדים באולם בית המשפט המחוזי בירושלים. הצדדים ימתינו למוצא פיה של השופטת מוסיה ארד, שתחליט בין השאר האם ניתן יהיה לפתוח את תיבת המכרז.
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. אחרי קים דוט.קום: משגיח כשרות צה"לי בן 20 בלב המאבק נגד הפיראטיות
- 2. צפו בווידיאו: גוגל ישראל רוצה לעודד תיכוניסטיות ללמוד מדעים
- 3. ספקיות האינטרנט מפרות פרטיות ומגבילות הורדת קבצים
- 4. מבוי סתום במו"מ להפיכת עובדי המחשוב לעובדי ממשלה
- 5. סטודנטים יכתבו טוקבקים נגד אנטישמיות תמורת 7,500 שקל בשנה
- 6. אנונימוס חשפה התכתבויות דוא"ל של יועצי אסד
- 7. האתגר הנייד של פייסבוק
- 8. מישהו הפסיק את הטורנט: אתר btjunkie סוגר את שעריו
- 9. מנכ"ל אפלייד מטיריאלס: "בישראל מגיעים לתוצאות מצוינות בתעשיית השבבים"
- 10. סבב פיטורים נוסף בלוגיה – 15 עובדים זומנו לשימוע
