הבוקר (ד') יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה שהגיש איגוד האלקטרוניקה והתוכנה נגד משרד האוצר ואגף החשכ"ל, המנהל את המכרז לאספקת שירותי מחשוב לממשלה - מכרז שמעסיק את כל תעשיית המיחשוב בישראל בחצי השנה האחרונה. במקביל אמורה להיפתח קופסת המכרז עם הצעות שהגישו בתי התוכנה - אלא אם כן בית המשפט יחליט אחרת.

מאז פורסם בתחילת פברואר 2009, לא מפסיק המכרז להכות גלים. המכרז אמור להחליף שלושה מכרזים שונים באמצעותם מעסיקה הממשלה כ-2,200 עובדים - 7.5% מסך עובדי המחשוב במדינה. העובדים מועסקים במיקור חוץ, כאשר הממשלה משלמת עבורם תעריף לבתי התוכנה המעסיקים את העובדים, ואילו הן משלמות לעובדים את משכורתם.
המכרז החדש עשוי לחולל מהפכה באופן קביעת השכר של עובדי המיחשוב. עד כה ניתן לבתי התוכנה מרחב תימרון בקביעת נתח השכר שיגיע בסופו של דבר לעובד מתוך הסכום שהיא מקבלת עבורו מהממשלה. עם זאת, המכרז החדש קובע מגבלה של 12.5% אותו יכולה החברה להפריש מהשכר שמשולם לה עבור העובד ‏(התקורה‏). שיעור זה אמור לכסות את הוצאות החברה על אותו עובד ולהשאיר בידה שולי רווח.

• בכיר בתעשיית ה-IT: "המכרז נגוע בבורות"
• כרוניקה של מאבק ידוע מראש: מכרז החשכ"ל
• "רווחי חברות ה-IT הגיעו ל-30% לעובד"

אלא שבבתי התוכנה טוענים כי שיעור תקורה זה נמוך משמעותית משיעור התקורה הנהוג כיום בתעשייה, ונע סביב 20%. נציגיהם של חלק מבתי התוכנה אף טוענים כי ההוצאות המינהליות של החברות על העובד גבוהות מהשיעור שנקבע במכרז. עם זאת, שיעור התקורה שנקבע במכרז גבוה בהרבה מהמקובל בחברות כוח האדם, העובדות בתקורה שמגיעה לעתים ל-1.5% בלבד. לטענת בתי התוכנה, מצב זה מאפשר לחברות כוח האדם להציע מחירים תחרותיים בהרבה מאלה של בתי התוכנה, ולזכות בחלקים משמעותיים של המכרז.

"טענות דמגוגיות"

רו"ח טל הרמתי, סגן החשב הכללי האחראי על ענייני מחשוב ומי שממונה על ניהולו הכולל של המכרז, לא מתרגש מהטענות של בתי התוכנה. "אני מבין את הרעש שהמכרז עושה", הוא אומר. "יש הרבה חברות שבאות ואומרות '60% מהביזנס שלי זה ממשלה'. חברות ביקשו להמשיך את הביזנס לפי ההסכם הקודם". עם זאת, הרמתי טוען כי האופי הנוכחי של המכרז מגן על רמת השירותים שתסופק למשרדי הממשלה. "חלק מהעניין זה לוודא שהעובד מקבל לפחות 7/8 מהתעריף אותו משלמת הממשלה".

להרמתי ‏(51‏), שמונה לתפקיד לפני כשנה, ניסיון עשיר במשרד האוצר, אליו הצטרף עוד ב-1989. ב-2002, בעת ששימש כמנהל מערכות המידע של המשרד, פרש מתפקידו בשל סכסוך עם איציק כהן, קודמו בתפקיד הנוכחי. לפני כניסתו לתפקיד שימש הרמתי כמנהל תוכנית מחשוב בחטיבה העסקית בבנק הפועלים. תפקיד זה סיפק להרמתי היכרות עמוקה עם התנהלותם של ארגונים עסקיים מול בתי התוכנה, ניסיון המשתקף היטב בתנאיו של המכרז הנוכחי.

"תחום הפרויקטים, בו עוסקים בתי התוכנה, הוא תחום עתיר סיכונים, והתקורות בתחום הן בהתאם", מסביר הרמתי. "תקורות אלה אינן רלוונטיות לתחום ההשמה. ההתלהמות של בתי התוכנה נובעת מניסיון לייחס את התקורות בתחום הפרויקטים לתחום ההשמה, מצב שבו יש סבסוד צולב. למדנו הרבה לקחים מהמכרזים הקודמים שאותם ניהלנו. לא פעם נתקלנו במצבים שבהם בתי תוכנה לוקחים תקורות גבוהות על עובדי מחשוב כדי לכסות על פעילויות אחרות". כמה גבוה? לפי התשובה לעתירה של איגוד האלקטרוניקה והתוכנה, אותה הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים, יכול שיעור התקורה להגיע אף ל-45% - אם כי מדובר במקרים בודדים.

"אחת מהטענות של מנכ"ל האיגוד, שלמה וקס, היא שהשמת אנשי מחשוב דורשת קיום של פונקציות ונושאי תפקידים מרכזיים בחברות מהן מגיעים העובדים", אומר הרמתי. "בפועל, מבחינת הממשלה, העובדים המועסקים דרך בתי התוכנה והעובדים המועסקים דרך חברות כוח האדם מקבלים את אותו גב טכנולוגי". במצב זה, הוא מסביר, עבור שני עובדי מחשוב המועסקים באותו המשרד עשויה הממשלה לשלם תעריפים שונים לחלוטין. במקרים רבים סכומים אלה לא מתגלגלים לכיסו של העובד. "יש לנו יותר מדוגמה אחת של חברה ששילשלה לכיסה יותר מ-30 אלף שקל בחודש על עבודתם על עובדי השמה ספציפיים. במקרים מסוימים אפילו יותר", אומר הרמתי.

אחת מן הטענות העיקריות שהועלו ביחס למכרז היא שאיכות העובדים בבתי התוכנה גבוהה מזו של עובדי חברות כוח האדם. "ביצענו השוואה שיטתית של איכות האנשים לפי החברות שדרכן הועסקו", טוען הרמתי, " לא מצאנו כל תוצאות מובהקות וחד משמעיות מבחינת עדיפות של עובדים אלו או אחרים. כך גם ביחס לגב הטכנולוגי שהעובדים מקבלים או מבחינת איכות השירות הכוללת שהממשלה מקבלת. מה שמעניין אותנו זה רמת השירות, ולא מבנה ההוצאות של החברה שהעובד מגיע ממנה", הוא מסכם.

הרמתי מבטל גם את הטענות בנוגע לחשיבות הגוף שעומד מאחורי העובד. "חלק גדול מהעובדים לא מכירים את בית התוכנה שהם משתייכים אליו", הוא קובע, "יש המון דמגוגיה בטענות של בתי התוכנה". בין השאר הוא טוען כי בניגוד לטענות בנוגע להכשרת העובדים, מרביתם לא יצאו להכשרות - למרות התנאים להן התחייבו החברות במכרזים הקודמים.
"במכרז בתי התוכנה הנוכחי חייבות החברות לתת חמישה ימי הכשרה על חשבונן לעובדים", הוא אומר. "במרבית משרדי הממשלה תנאי זה לא מקויים. חברות לא מתלהבות להוציא את העובדים לימי הכשרה כי זה עולה להן כסף".

הרמתי מוסיף וקובע כי לפחות חלק מבתי התוכנה מפלים לרעה את העובדים המושמים בממשלה. "מספר חברות החליטו כי הבונוס השנתי אותו הן מחלקות אינו נוגע לעובדי החברה המועסקים במגזר הממשלתי", הוא מספר. מנגד, הקיצוצים דווקא כן הגיעו לעובדי המגזר הממשלתי. "בעקבות המיתון חלק מבתי התוכנה הגיעו לעובדיהן בממשלה והסבירו להם שעקב המצב הקשה שכרם יקוצץ ב-5%-10%. כמובן שבשונה ממגזרים אחרים, התעריף אותו משלמת הממשלה לא השתנה".

מפחדים מנזק פסיכולוגי

עד כה התחלקו ההכנסות הצפויות מן המכרז - כמיליארד שקל בשנה - באופן לא שווה. בעוד שבתי התוכנה היו אחראים להעסקתם של כ-1,600 עובדים, חברות כוח האדם היו אחראיות להעסקתם של כ-600 עובדים. במסגרת עתירה מינהלית ובקשה לצו ביניים להקפאת המכרז שהגיש איגוד האלקטרוניקה והתוכנה ‏(שאינו מייצג את כל החברות‏) לבית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת החודש, נדרש כי המכרז יפוצל למכרזים נפרדים המיועדים לבתי תוכנה ולחברות כוח האדם. כמו כן דורש האיגוד שהתקורה המינימלית של בתי התוכנה תועלה ל-19%. ואולם, נראה כי בתי התוכנה לא מחכים לבית המשפט וחלקם הגישו בכל זאת את הצעותיהם למכרז.

חששותיהם של בתי התוכנה חורגים מהמאבק על השמת עובדים בממשלה. גם אם חברה כזו או אחרת לא תזכה להיכלל ברשימת החברות שייתנו שירותים לממשלה, בתי התוכנה הגדולים ידעו לצלוח את המשבר. החשש של בתי התוכנה מהשלכות על מגזרי פעילות נוספים שלהן והאפקט הפסיכולוגי שייגרם מעצם השוואתן לחברות כוח האדם. בשונה מחברות כוח האדם, לבתי התוכנה הגדולים שלושה תחומי פעילות עיקריים: ביצוע פרויקטי מחשוב, מכירת מוצרי חומרה ותוכנה והשמת עובדים. לפי טענה מקובלת, ניסיונם של בתי התוכנה בתחומי הפרויקטים והמומחיות הטכנולוגית שלהם מספקים ערך מוסף ללקוחות - גם כשמדובר במכרז השמה. בנוסף, מסבירים בתי התוכנה, העובדים מטעמם עוברים הכשרות ממושכות המעלות את הוצאותיהם.

ואולם, גורם בכיר באחת מחברות ה-IT שעשויה להיפגע מהמכרז טען בשיחה עם TheMarker IT כי מצב זה רלוונטי רק לכ-50% מעובדי ההשמה של החברה, שלעתים שומרים על קשר הדוק עמה במשך שנים ארוכות. כ-50% הנוספים, חלקם עובדים שגויסו באמצעות ראיון טלפוני, לא רואים עוד לעולם את החברה ששלחה אותם, אינם מעוניינים להיות בקשר אתה והם לא מקבלים הכשרות. 

"המכרז נגוע בבורות"

רוב חברות המיחשוב אליהם פנינו סירבו להגיב לטענות שהשמיע סגן החשכ"ל טל הרמתי והסתפקו באמירה כללית לפיה הן מנועות מלהגיב על הנושא מכיוון שהוא נמצא בהליך משפטי, או הכחישו את הטענות באופן כללי מבלי לפרט. רק שתי חברות הסכימו להתייחס בהרחבה למכרז. גורם בכיר מאוד באחת מחברות ה-IT הגדולות בישראל, שלפי הערכות עלולה להיפגע מהמכרז יותר מן האחרות, אמר: "המכרז נגוע בבורות ביחס להבדל שבין רווח גולמי ובין רווח תפעולי. דו"חות החברות הציבוריות בתחום מראים כי בעוד שהרווח הגולמי של החברות נע בין 18% ל-21% מההכנסות, הרווח התפעולי הוא 5%-8%. גם דו"ח של חברת טריגר אנד פורסייט שהוגש עם עתירת איגוד האלקטרוניקה והתוכנה קבע כי התקורה הישירה לבתי התוכנה היא 13% - מה שמותיר לבתי התוכנה 0.5% רווח בתנאי המכרז הנוכחיים".

תמיר גורן, מנכ"ל חברת SQLink, מסר כי תקורה של 12.5% היא קרובה מאוד לשיעור ההוצאות התפעוליות של בתי התוכנה. עם זאת, גורן אינו סבור כי המכרז יוביל לקריסת תעריפים בכלל השוק: "מאז ומעולם היו פערים כלכליים בין השוק הפרטי לשוק הממשלתי בכל סוגי השירותים והמוצרים - ולא רק בתחום ההיי־טק".

---

• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?