 |  |
|
בכיר בתעשיית ה-IT: "המכרז נגוע בבורות"
"מחיר הטעות יהיה כבד" | צלם: TheMarker
רק חברות מיחשוב בודדות טרחו להגיב לטענות של סגן החשכ"ל נגד רווחיהן המוגזמים כביכול. מנכ"ל SQLink: "כשרוצים להציג חישוב מגמתי יש לעיתים נטייה להתעלם מנתונים חשבונאיים בסיסים"
22.07.09 | 08:47Career | Israeli Hi-Tech and Startups | Silicon Wadi
רוב חברות המיחשוב אליהן פנינו סירבו להגיב לטענות שהשמיעו סגן החשכ"ל טל הרמתי ומנמ"ר פרטנר גדי גילון והסתפקו באמירה כללית לפיה הן מנועות מלהגיב על הנושא משום שהוא נמצא בהליך משפטי, או הכחישו את הטענות מבלי לפרט. רק שתי חברות הסכימו להתייחס בהרחבה למכרז. גורם בכיר מאוד באחת מחברות ה-IT הגדולות בישראל, שלדברי גורמים בתעשייה עלולה להיפגע באופן יחסי יותר מן האחרות, הסכים להתראיין בעילום שם. לדבריו, "המכרז נגוע בבורות ביחס להבדל שבין רווח גולמי ובין רווח תפעולי. דוחות החברות הציבוריות בתחום מראים כי בעוד הרווח הגולמי נע בין 18% ל-21% מההכנסות עומד הרווח התפעולי על בין 5% ל-8%. מעבר לכך, דוח של חברת טריגר אנד פורסייט שהוגש עם עתירת איגוד האלקטרוניקה והתוכנה קבע כי התקורה הישירה לבתי התוכנה עומדת על 13% - מה שמותיר לבתי התוכנה חצי אחוז רווח בתנאי המכרז הנוכחיים".
• "בתי התוכנה גובים תשלום גבוה על עובדים כדי לממן פעילויות אחרות"
• כרוניקה של מאבק ידוע מראש: מכרז החשכ"ל
• "רווחי חברות ה-IT הגיעו ל-30% לעובד"
הגורם הכחיש מכל וכל את הטענות על סיבסוד צולב בין עובדי ההשמה לעובדי הפרויקטים כמו גם את הטענה שעובדים אלו לא עושים שימוש בפונקציות המנהליות של בתי התוכנה. טענה זו עומדת בניגוד גמור לדברים שנשמעו מגורם בכיר אחר באותה חברה. הגורם שלל את הטענה כי אין הבדל איכותי בין השירות שמספקים בתי התוכנה לבין זה שמספקות חברות כוח האדם ותהה: "אם זהו המצב, כיצד יתכן כי מתוך עובדי המחשוב הפועלים במשרדי הממשלה כ-1,600 מגיעים מבתי התוכנה ורק 600 מגיעים מחברות כוח האדם? האם זה סביר שלאורך שנים תתקיים מציאות כלכלית שבה שני מוצרים זהים שאחד מהם יקר ב-25% ממשיכים להימכר ודווקא המוצר היקר הוא השכיח יותר?"
באשר לטענות על גביית תקורות של עשרות אלפי שקלים לעובד אמר הגורם כי "יתכן כי המצב נכון לגבי עובד בודד. גם במידה שמקרים כאלה קיימים אין להסיק מהם על הכלל ובוודאי שלא על הממוצע". על הטענה כי שכרם של עובדים במגזר הממשלתי קוצץ בעוד התעריף אותו הממשלה משלמת עבורם נותר על כנו אמר כי היא "אינה נכונה ביחס לחברות הגדולות", וכי היא "נועדה ליצור לבתי התוכנה תדמית של גזלנים ונושכי נשך". הגורם הוסיף כי "מכרז החשכ"ל במתכונתו הנוכחית הוא סוג של ניסוי - כמו שליחת חללית. עלות הניסוי עשויה להיות הרסנית - מחיר הטעות יהיה כבד".
מנכ"ל SQLink: "רשימת הפרמטרים שאנשים שוכחים היא ארוכה"
תמיר גורן, מנכ"ל חברת SQLink אמר כי תקורה של 12.5% בהחלט קרובה להוצאות התפעוליות של בתי התוכנה. גורן אינו סבור כי המכרז יוביל לקריסת תעריפים בכלל השוק: "מאז ומעולם היו פערים כלכליים בין השוק הפרטי לשוק הממשלתי בכל סוגי השירותים והמוצרים ולא רק בתחום ההיי-טק. השוק הממשלתי מתאפיין בביטחון תעסוקתי לאורך זמן, בחוסר סיכון של פשיטת רגל (כמו שקורה כעת ללקוחות מסוימים בשוק הפרטי) ובכוח קניה ללא תחרות שבא לידי ביטוי בהעסקה של כ-2,000 עובדי מחשוב. על יתרונות אלה משלמים פרמיה. לא תהיה לכך השפעה על רמות המחירים בשוק הפרטי כפי שלא הייתה גם בעבר".
גורן הוסיף כי אחוזי רווח של 25% עד 45% "לקוחים ממדינה אחרת בזמן אחר ובענף אחר - המספרים הנכונים הם בדיוק חצי מהמספרים המצוינים". לטענתו, לא נוצר מצב של סבסוד צולב אלא "כל תחום עומד בפני עצמו וברגע שההוצאות התפעוליות עומדות על כ-10% הרי ברור שמדובר על אחוזי רווח בודדים שלא ניתן לרדת מהם".
ביחס לאפשרות של רווח של מעל 30 אלף שקל על עובד בודד ציין גורן כי לפחות ב-SQLink "אין שום סיכוי להגיע אפילו לעשירית מהסכום המדובר" וכי להערכתו גם לא בחברות אחרות. לדברי גורן, "יש נטייה לעיתים להתעלם מנתונים חשבונאיים בסיסים כשרוצים להציג חישוב מגמתי. בימי שביתה, חג, מחלה וחופשה העובד מקבל שכר מבלי שהלקוח משלם לבית התוכנה. אפילו יום בחירות שהפך להיות כמעט אחת לשנתיים מהווה היום פרמטר בחישוב שנוטים להתעלם ממנו. תשלום יום שכר לעובד ללא קבלת תשלום מהלקוח עלול למחוק רווח של חודש שלם. כשעובד יוצא למילואים ביטוח לאומי ו/או הלקוח אינם משלמים ביטוח מנהלים, קרן השתלמות ורכב אשר שווים אלפי שקלים בחודש וממשיכים להיות משולמים לעובד. תנאי התשלום הינם לפחות 30 ימים לאחר תשלום השכר, גם לריבית בבנק יש משקל. מתנות לחג כפי שנהוגות בבית תוכנה עולות אף הן. רשימת הפרמטרים שאנשים בתחום הזה שוכחים לעיתים היא ארוכה".
ביחס לאיכות העובדים בבתי התוכנה ציין גורן כי "עובדי מחשוב איכותיים בעלי שאיפות קידום מקצועיות או ניהוליות יעבדו אך ורק בבית תוכנה. הם יודעים שלמשך מספר שנים הם יעבדו אצל לקוח מסוים אבל כשיידרשו או ירצו לבצע שינוי הם יישארו בבית החם של בית התוכנה אשר מבין את הצרכים שלהם, ידאג להכשרתם המקצועית לאורך השנים ולו הקשרים וההערכה המקצועית אצל מקבלי ההחלטות בחברות ובארגונים המובילים בארץ ואף בחו"ל. מעבר לזאת, עובדינו שומרים על קשר עם עמיתיהם באותה התמחות ואנו אף מפגישים עובדים מנוסים עם עובדים פחות מנוסים לצורך לימוד אצלנו במשרדי החברה בדרך של אחד על אחד. אנו רוכשים כיתות שלמות שנסגרות עבורנו בלבד לקורסים מלאים במגוון נושאים כגון ניתוח מערכות, ניהול פרויקטים, בדיקות ועוד. אני לא רואה ארגון שאינו בית תוכנה שפועל בדרכים אלו".
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. אחרי קים דוט.קום: משגיח כשרות צה"לי בן 20 בלב המאבק נגד הפיראטיות
- 2. צפו בווידיאו: גוגל ישראל רוצה לעודד תיכוניסטיות ללמוד מדעים
- 3. ספקיות האינטרנט מפרות פרטיות ומגבילות הורדת קבצים
- 4. מבוי סתום במו"מ להפיכת עובדי המחשוב לעובדי ממשלה
- 5. סטודנטים יכתבו טוקבקים נגד אנטישמיות תמורת 7,500 שקל בשנה
- 6. אנונימוס חשפה התכתבויות דוא"ל של יועצי אסד
- 7. האתגר הנייד של פייסבוק
- 8. מישהו הפסיק את הטורנט: אתר btjunkie סוגר את שעריו
- 9. מנכ"ל אפלייד מטיריאלס: "בישראל מגיעים לתוצאות מצוינות בתעשיית השבבים"
- 10. סבב פיטורים נוסף בלוגיה – 15 עובדים זומנו לשימוע
