 |  |
|
"רווחי חברות ה-IT הגיעו ל-30% לעובד"
"הורדנו עלויות באופן משמעותי וזה היה כרוך בלא מעט מאבק" | צלם: עופר וקנין
לדברי גדי גילון, מנהל מערכות המידע של חברת הסלולר פרטנר, בתי התוכנה עושים לעתים רווח של 20% על גב העובדים
22.07.09 | 08:47Career | Israeli Hi-Tech and Startups | Silicon Wadi
בתי התוכנה מרוויחים לעתים 20% על גב עובדים - כך טוען גדי גילון, מנהל מערכות המידע של חברת פרטנר, העומד בראש חטיבה שכוללת מאות עובדים. לדבריו, מבדיקות ריאליות שנערכו בחברה עולה כי במקרים מסוימים שיעורי הרווח של בתי התוכנה הגיעו ל-25%-30% לכל עובד.
• "בתי התוכנה גובים תשלום גבוה על עובדים כדי לממן פעילויות אחרות"
• בכיר בתעשיית ה-IT: "המכרז נגוע בבורות"
• כרוניקה של מאבק ידוע מראש: מכרז החשכ"ל
בפרטנר, בדומה לארגונים גדולים אחרים כמו בנקים, חברות הביטוח וענקיות התעשייה, פועלת מחלקת מחשוב המתפקדת כספק שירותים פנימי. ובדומה למחלקות מחשוב אחרות, גם בפרטנר חלק ניכר מהעובדים הם למעשה עובדים של בתי תוכנה המועסקים בחברת במיקור חוץ. גילון, שכחלק מתפקידו אחראי על מו"מ עם בתי התוכנה בנוגע לתעריפים העובדים שלהם, נתקל בבעיות דומות לאלה אותן מתאר טל הרמתי, סגן החשכ"ל. "לפני כשנה פעלתי באופן יזום לשנות את הסכמי ההעסקה מול החברות", מספר גילון. "הורדנו עלויות באופן משמעותי וזה היה כרוך בלא מעט מאבק". גילון מוסיף כי חלק מבתי התוכנה גבו תקורות ניהול גם על שעות נוספות, בלי כל סיבה. "היה פה ניפוח של עלויות, בנוסף על אחוזים גבוהים מראש", הוא טוען. "כשבדקנו את העלויות שלנו מול השכר שהחברות שילמו לעובד גילינו הפרשים גדולים מאוד. הבעיה היא שלפי החוק אסור לנו לדעת מה שכרו של העובד, ולכן לא היתה לנו כל דרך לוודא כי תוספות השכר והבונוסים באמת מגיעים לעובדים".
כיצד אם כן נוצר המצב שבו חברות טלקום, דוגמת פרטנר, ולמעשה רוב החברות הגדולות במשק, מעדיפות להעסיק עובדים דרך בתי התוכנה? לדברי גילון, כמה גורמים מבניים הפכו את בתי התוכנה לגורם משמעותי בהשמת כוח אדם בתחום ההיי־טק. "מדובר באנשים עם הכשרה יקרה, שכר גבוה והטבות סוציאליות חריגות", הוא אומר. "להרבה עובדים בתחום יש רכב. החברות האלה פעלו במובנים רבים כמו חברות השמה לבכירים. הן חוסכות לארגונים עלויות גיוס. באופן רגיל גיוס של עובד יכול להימשך כשלושה חודשים - לפעמים יותר. העבודה דרך חברות חיצוניות חוסכת את זה".
לדברי גילון, במקרים רבים השימוש בחברות חיצוניות נוח יותר גם לעובדים עצמם. "בניגוד לדור של ההורים שלנו, הקביעות של העובד היום היא לא קביעות גיאוגרפית טריטוריאלית אלא קביעות מקצועית", טוען גילון. "אנו עובדים, לומדים ורוצים לעבור ממקום למקום, פשוט כי משעמם לנו אחרי כמה שנים. במובן הזה נוח לעבוד בבתי תוכנה - הן מעבירות את העובד מפרויקט לפרויקט ומספקות לו גיוון בעבודה. בתי התוכנה גם נותנים לעובדים אפשרות כפולה של קידום - גם בארגון שבו הם עובדים וגם בחברה עצמה". עם זאת, גילון טוען כי הסברים אלה אינם מספקים את התמונה הכללית. "בהרבה מובנים העבודה מול בתי התוכנה היא תולדה היסטורית", הוא מסביר. "הדבר קשור ליכולת של הארגון להחשיב את השכר של כוח עבודה כהשקעה לצורך יצירת רווח, ולא כעלויות תפעוליות. כאשר העובד מועסק על ידי בית התוכנה ולא על ידי הארגון, אין צורך בדיווח פנימי על ההסברים לשכרו ולתנאיו".
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. אחרי קים דוט.קום: משגיח כשרות צה"לי בן 20 בלב המאבק נגד הפיראטיות
- 2. צפו בווידיאו: גוגל ישראל רוצה לעודד תיכוניסטיות ללמוד מדעים
- 3. ספקיות האינטרנט מפרות פרטיות ומגבילות הורדת קבצים
- 4. מבוי סתום במו"מ להפיכת עובדי המחשוב לעובדי ממשלה
- 5. סטודנטים יכתבו טוקבקים נגד אנטישמיות תמורת 7,500 שקל בשנה
- 6. אנונימוס חשפה התכתבויות דוא"ל של יועצי אסד
- 7. האתגר הנייד של פייסבוק
- 8. מישהו הפסיק את הטורנט: אתר btjunkie סוגר את שעריו
- 9. מנכ"ל אפלייד מטיריאלס: "בישראל מגיעים לתוצאות מצוינות בתעשיית השבבים"
- 10. סבב פיטורים נוסף בלוגיה – 15 עובדים זומנו לשימוע
