 |  |
|
החוק הביומטרי: אח גדול או פראנויה?
דחה את הטענות על קשר בינו לבין חברה המקימה מאגרים ביומטריים. מאיר שטרית ! צלם: ניר קידר
המצדדים במאגר ביומטרי מבטיחים שהנתונים לא ידלפו ולא ייעשה בהם שימוש לרעה. המתנגדים מזכירים שהמדינה לא הצליחה לשמור על מאגר מידע רגיש פחות בעבר
27.07.09 | 13:25Security
ח"כ מאיר שטרית (קדימה), פועל במרץ פרלמנטרי רב בשבועות האחרונים לקידום החוק הביומטרי. עד אתמול עוד קיווה שר הפנים לשעבר להעביר את החוק השנוי במחלוקת בקריאה שנייה ושלישית - לפני שהח"כים ייצאו לפגרתם בסוף השבוע. כעת נראה שייאלץ להמתין. על-פי הצעת החוק - שגיבושה הושלם בשבוע שעבר בישיבה של ועדת משנה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת הפנים של הכנסת בראשות שטרית - כל תעודות הזהות והדרכונים של אזרחי המדינה ישודרגו ל"תעודות חכמות" שיכילו שבב אלקטרוני. בכך, יבוא הקץ לתופעת זיופי התעודות. אבל כדי לקבל את התעודות החדישות יידרשו האזרחים למסור טביעת אצבע ולעבור צילום של תווי פניהם. הנתונים יאוחסנו במאגר ביומטרי מיוחד שישמש את רשויות המדינה לזיהוי ואיתור אזרחים בבואם לקבל שירותים כמו חידוש דרכונים או הנפקת תעודות זהות.
על הכוונה להנפיק לאזרחי ישראל תעודות ודרכונים חכמים אין מחלוקת: הכל סבורים שהשבב האלקטרוני הוא הדרך ההולמת להתמודד עם מכת הזיופים של תעודות הפלסטיק, שהנוסחה לייצורן הלא חוקי פוצחה כבר לפני שנים. אבל מתנגדי החוק מבהירים כי ניתן לנפק תעודות חכמות גם בלי מאגר ביומטרי. "הניסיון בישראל בכל הקשור לאבטחת מאגרי מידע - רע", אמר ל"הארץ" ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) שמתנגד בתקיפות להקמת מאגר ביומטרי. "הפחד הוא שאם המאגר ידלוף, ייעשה בו שימוש לרעה בידי גורמים פליליים שעשויים לפעול באמצעותו להשתלת ראיות מפלילות בזירות פשע, כמו טביעות אצבע של חפים מפשע. גם אם המאגר יישמר היטב ולא ידלוף, קיים חשש כבד שרשויות המדינה ייחשפו בקלות למידע רגיש ובלי שיהיה להם צורך של ממש בו. הדבר האחרון שישראל צריכה זה עוד מאגר מידע - ועוד ביומטרי. ממילא יש למדינה מידע למכביר על אזרחיה, וחוק 'האח הגדול' מקנה לה כח רב לחלוב מידע על פעולות האזרח ברשת האינטרנט ופעילותו באמצעות הרשת הסלולרית".
החששות שמבטא ח"כ הורוביץ מוצאים אישוש בדו"ח הביקורת האחרון שפרסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. לפי הנתונים המדאיגים בדו"ח, משרד הפנים התרשל בהגנה על אחד המאגרים הרגישים במדינה, מרשם האוכלוסין - שמכיל פריטי מידע על כל אזרחי ישראל: מספרי תעודות זהות, מצב משפחתי, מספר ילדים ופרטיהם האישיים, החזקת אזרחויות זרות, כתובת מגורים ועוד. מאגר מידע אדיר זה חשוף כיום כמעט לכל ילד שבקיא במהלכים בסיסיים באינטרנט, לא כל שכן לחוקרים פרטיים וגורמים פליליים, שלא מתעניינים במאגר כדי לשלוח איגרת ברכה לביתו של פלוני דווקא. בדו"ח החריף שפרסם, העלה המבקר חשש שבחלק מן המקרים עשו עובדים במשרד הפנים שימוש שלא כדין במאגר המידע והתעמקו ברשומותיו בלי שהיה להם אישור לכך.
"דליפת המאגר תהיה צ'רנוביל וירטואלי"
מבחינת מתנגדי החוק הביומטרי, להעמיד לרשות משרד הפנים מאגר מתקדם בהרבה, הכולל טביעות אצבע וצילום מפורט של תווי פניהם של כל אזרחי המדינה - כמוהו כהענקת הטבה לחייל שהתרשל בתפקיד. כיצד רשויות המדינה, תוהים המתנגדים, שלא ידעו להגן על מרשם אוכלוסין פשוט, יוכלו להגן על מאגר רגיש בהרבה. "אם מאגר כזה ידלוף החוצה, עבור אזרחי ישראל זה יהיה אסון, צ'רנוביל וירטואלי. אחרי שחומר כזה דולף אין דרך חזרה, והמידע יהיה ברשות הרבים עד אחרית ימיו של אדם. נהפוך לעם של בלשים. כולם יחטטו בפרטים של כולם", אמר השר מיכאל איתן מהליכוד, המתנגד בתוקף לחוק, לקראת העלאתו לקריאות שנייה ושלישית בכנסת. אתמול הצליח השר איתן לגייס ארבעה מחברי ועדת המדע, שדרשו להמשיך לדון בחוק אחרי פגרת הקיץ.
הצעת החוק המקורית קבעה כי אזרח שיסרב לשתף פעולה עם מהלך כזה יהיה דינו שנת מאסר - ואולם אחרי הסתייגויות של חברי כנסת ושל ארגונים לזכויות אדם שטענו כי מדובר במהלך דרקוני, הוחלט לשנות את הסעיף. כעת שטרית מחפש סנקציה חלופית שתוטל על הסרבנים, באופן שלא יגזול את חירותם. קנס כספי הוא אחת האפשרויות. בזירת המאבק הגועשת באינטרנט, לצד דיווחים שוטפים מדיוני הכנסת וארגון הפגנות דרך רשתות חברתיות ובלוגים, נשמעות גם קריאות לסרב לשתף פעולה עם החוק. מאות ממתנגדי החוק שהתאספו שלשום להפגנה ברחבת הסינמטק בתל אביב כיסו את פניהם במסכות לבנות, סמל לאובדן הפרטיות שעשוי המאגר לחולל.
אפי פוקס, עורך דין ובלוגר, הצביע בסוף השבוע בבלוג "חורים ברשת" על קשר לכאורה בין בכיר לשעבר בחברה המקימה מאגרים ביומטריים למפלגת קדימה. הבכיר לשעבר הוא ראש מועצת כפר ורדים סיוון יחיאלי, שבבחירות המקומיות האחרונות זכה בתמיכת קדימה. לפני הקריירה הציבורית שלו שימש יחיאלי סמנכ"ל פיתוח ותוכנה בחברת OTI, המפתחת אמצעי זיהוי מתקדמים - אך עזב אותה לפני הבחירות. "אני לא מכיר את מאיר שטרית, אולי פעם אחת לחצנו יד לצורך צילום. לדעתי שטרית אפילו לא מכיר אותי", אמר. שטרית מצדו דחה בתוקף את הטענות על קשר לכאורה בין החברה לקדימה, והודיע כי ישקול הגשת תביעה נגד הבלוגר, על הוצאת דיבה. חברת OTI הכחישה בתוקף אף היא. גולשים אחרים מפיצים סרטונים, באמצעותם הם מבקשים להמחיש עד כמה יהיה האזרח שקוף אחרי הזנת המאגר. למשל, כשהוא הולך ברחוב הומה ומרושת במצלמות שמתעדות בזמן אמת כל תנועה. אם מישהו יחפוץ בכך, הוא יוכל לכוון מחדר בקרה מרוחק מצלמה אל פניו, לסרוק אותם במהירות, להצליב אותם עם המאגר ביומטרי ובתוך שניות לדעת מיהו, אם יש לו עבר פלילי והיכן הוא גר. משתתפים בהפגנות ובאירועי מחאה שונים מעלים את החשש הזה ביתר שאת. "אינני רוצה להצטייר כפרנואיד, אך בשביל מה צריך את זה? הרי משרד הפנים יכול להסתדר מצוין עם ?תמונות מנוונות' (תמונות באיכות ירודה מזו הביומטרית, י"א). אז למה זה טוב? "בפוטנציה, כל אזרחי המדינה עלולים להיות חשודים אם טביעת אצבע שלהם תדמה לזו שנמצאה בזירת פשע. כל כך הרבה עוול ייגרם לאנשים תמימים", אמר ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח, עו"ד אבנר פינצ'וק. גם במועצה הציבורית להגנה על הפרטיות מסתייגים מהמאגר. בנייר עמדה שגיבשה נכתב כי מרגע הקמתו, המדרון יהיה חלקלק וייתכן שבעתיד יחרוג השימוש בו ממטרותיו הנוכחיות.
מרתון של דיונים
משתתפי הדיונים בוועדה שבראשות שטרית ביקרו בימים האחרונים את אופן התנהלותו. לטענתם, בעוד הכנסת עסוקה בדיונים מרתוניים על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, הוביל שטרית מרתון משלו להכנת החוק הביומטרי להצבעה בכנסת עוד לפני היציאה לפגרת הקיץ בסוף השבוע. הח"כים דב חנין מחד"ש והורוביץ ממרצ, החברים בוועדת הפנים של הכנסת, ביקשו להיכלל בהרכב ועדת המשנה שדנה בחוק - אך הושארו מחוץ לה. "למרות שאיני חבר בוועדה ניסיתי להגיע אל הדיונים אבל זה לא תמיד הצליח", סיפר ח"כ הורוביץ, "שטרית קיים דיונים יום אחרי יום, לפעמים מבוקר ועד ערב כשעל המדוכה גם תקציב המדינה וחוק ההסדרים ואני, מסיעה קטנה בסך הכל, לא יכולתי להיות שם תמיד. למה שלא ייקחו את הנושא הזה קצת יותר ברצינות, יקיימו דיון מעמיק וינהלו הליך חקיקה רגיל? מה החיפזון?"
לפני שבועות אחדים, כשניהל ישיבה בנושא החוק הביומטרי, שטרית לא היסס לגרש מאולם הדיון בזעם ובתקיפות צלם וידאו שנכח במקום - אף שלא חל איסור על צילום בתוך רוב ועדות הכנסת. שטרית טען שלצלם לא היה אישור לצלם בתוך הוועדה. יועץ טכנולוגי למשרד הפנים שהשתתף בדיון האחרון של ועדת המשנה לקידום החוק, יורם אורן, ביקש להרגיע את החשש: "המאגר שיוקם יהיה בטוח. בעיצובו, דאגנו לשמור על צמצום המידע ושלילת היכולת להשתמש בו על ידי גורמים עוינים, והוא יוכל לסייע לזיהוי חללים, למניעת כפל זהויות ואף לייעל את השירות לאזרח בבואו לחדש תעודות זהות ודרכונים", אמר. גם שטרית מרגיש בנוח עם החוק המתהווה: "הוא נכתב בידי מיטב המומחים בישראל, מתחומים שונים, והוא נבחן בכמה משרדי ממשלה במשך יותר משנה. כל השיקולים נלקחו בחשבון לרבות הגנה על פרטיות הציבור", אמר.
האמריקאים מתנגדים
אזרחי ארה"ב מתייחסים בחשדנות לכל ניסיון של הממשל הפדרלי להסדיר את מערכת הזיהוי של התושבים. כחלק מהמאבק בטרור, הקונגרס העביר ב-2005 את חוק "תעודת הזהות האמיתית" - תעודה אלקטרונית עם תמונה ניתנת לסריקה - אך יישומו נדחה שוב ושוב בכל 50 המדינות מסיבות שונות, בין השאר בשל קשיי אבטחה של מאגר מסוג זה. אך החל מ-2007, ארה"ב מוציאה דרכונים אלקטרוניים המשתמשים בטכנולוגיית זיהוי ביומטרי בעזרת תמונה דיגיטלית. מבקשי ויזה לארה"ב נדרשים כיום לספק טביעות אצבעות, וגם מועמדים לתפקידים רגישים במוסדות המדינה. אך עד כה, המידע לא נשמר.
האף-בי-איי היה יותר משמח במאגר ביומטרי קבוע של כל תושבי המדינה, אך כל ניסיון להכניס למאגר קבוצות אוכלוסייה נוספות מעורר דיון ציבורי נוקב. בשנה שעברה דווח על כוונת האף-בי-איי להרחיב את המאגר הקיים של טביעות האצבעות, הכולל 55 מיליון דגימות, ולהקים בתוך עשר שנים מאגר ביומטרי ענק במטרה להתמודד עם איומי טרור והפשיעה. מאגר כזה יתבסס על זיהוי משולב עם הצלבת המידע מסריקת העיניים, מבנה הפנים, סימנים מיוחדים כגון צלקות, קעקועים ונקודות חן, וטביעות אצבעות. אך ארגוני זכויות אזרח הזהירו שמאגר כזה עשוי להיות מנוצל לרעה, וגם הסיכון לטעויות לא קטן: דיוק הזיהוי יכול להשתנות בהתאם לתנאי תאורה, מהירות תזוזה ומשתנים נוספים. (נטשה מוזגוביה)
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. אחרי קים דוט.קום: משגיח כשרות צה"לי בן 20 בלב המאבק נגד הפיראטיות
- 2. צפו בווידיאו: גוגל ישראל רוצה לעודד תיכוניסטיות ללמוד מדעים
- 3. ספקיות האינטרנט מפרות פרטיות ומגבילות הורדת קבצים
- 4. מבוי סתום במו"מ להפיכת עובדי המחשוב לעובדי ממשלה
- 5. סטודנטים יכתבו טוקבקים נגד אנטישמיות תמורת 7,500 שקל בשנה
- 6. אנונימוס חשפה התכתבויות דוא"ל של יועצי אסד
- 7. האתגר הנייד של פייסבוק
- 8. מישהו הפסיק את הטורנט: אתר btjunkie סוגר את שעריו
- 9. מנכ"ל אפלייד מטיריאלס: "בישראל מגיעים לתוצאות מצוינות בתעשיית השבבים"
- 10. סבב פיטורים נוסף בלוגיה – 15 עובדים זומנו לשימוע
