22:02
09.02.12
גיורא ירון 26.10.09 | 18:56

הדרך הנכונה לבניית חברות היי-טק

עבור יזם צעיר, מכירת החברה היא הדרך היחידה להשיג הצלחה כלכלית. יש גם דרכים אחרות - אך לשם הגשמתן דרושה התערבות ממשלתית
Israeli Hi-Tech and Startups | Career

בניית חברות היי-טק בנות קיימא מחייבת מדיניות תעשייתית, ובשני העשורים האחרונים נהפכה מדינת ישראל לחממה להקמת חברות הזנק. חברות אלו נשענות על מצוינות טכנולוגית שמקורה באקדמיה חזקה ובתעשיות ביטחוניות מפותחות. מצוינות זו, בשילוב עם אווירת יזמות שהינה חלק מתרבות "המדינה שבדרך", הזרימו מאות מיליארדי דולרים לכיסי היזמים והמדינה במרוצת השנים.

תעשיית הזנק זו לא היתה קמה ללא המעורבות הממשלתית בראשית שנות ה-90 שהביאה להקמתה של תעשיית הון הסיכון כפי שאנו מכירים אותה כיום. תעשיית ההון סיכון ביססה סביבת עבודה Echo System (של עורכי דין, רואי חשבון, בנקאים וכו') אשר יחד תרמו לעושר הכלכלי. אלא שאליה וקוץ בה. עושר כלכלי זה הולך ומתרכז בידי קבוצה קטנה של יזמים ואנשי היי-טק, ותורם אך במעט ליצירת מקומות עבודה לכלל האזרחים. זאת ועוד, רבות מחברות ההזנק נמכרות בטרם עת במחירים נמוכים בהשוואה למה שניתן היה לקבל עבורן, אם היו נמכרות מאוחר יותר, או לחילופין, אם לא היו נמכרות כלל. אילו היו ממשיכות להתפתח כחברות גדולות - היו מספקות אלפי מקומות עבודה ומשלמות מסים בארץ מדי שנה.

שינוי תפישתי זה נדרש מזה זמן מה, אלא שכוחות השוק החופשי בסביבה הכלכלית הנוכחית מונעים זאת. יזם צעיר, המקבל הצעה למכור את חברת ההזנק שהקים, רואה בתהליך מכירת החברה את הדרך היחידה לתרגם את הצלחות החברה להצלחה כלכלית ופרטית. מכירת החברה היא הצלחה כלכלית אישית. נוסחה זו היא אבי כל חטאת, ככל שהדבר נוגע לבניית חברות טכנולוגיה בנות קיימא כמו טבע, צ'ק פוינט וכו'. שבירת נוסחת קסם זו מחייבת מדיניות תעשייתית שנשענת על שני סעיפים מרכזיים:

1. הקמת תעשיית מימון לחברות בשלבים מתקדמים (late stage). התמיכה הממשלתית שהובילה להקמתה של תעשיית הון סיכון המתמחה בחברות הזנק, צריכה לשמש מודל להקמת תעשיית מימון לחברות בשלבים מתקדמים - הקמה של תעשייה זו תאפשר קנייה של חלק ממניות היזמים במקביל להזרמת כסף לתוך החברה. בכך תאפשר קיום החברה כחברה "ישראלית רב לאומית" מחד, ותבנה עושר כלכלי למשפחתו של היזם מאידך.

2. תמיכה ממשלתית לייצור מקומי. בעולם החופשי והשטוח המתפתח לנגד עינינו, מעבירות חברות את הייצור למקום הזול ביותר תוך שמירה על כללי איכות מוצר בסיסיים. ממשלות רבות שהכירו בכך, נותנות סבסוד לא רק לשלב הפיתוח, אלא גם לשלב הייצור - בכך מעתיקות אליהן הממשלות את מרכזי הייצור העולמיים. כך עשתה טייוואן, שתמכה בהקמת TSMC (היצרן מספר 1 בעולם לשבבי סיליקון) וכך עשתה ממשלת קוריאה בתמיכה שהעניקה לסמסונג, לאקי, גולדסטאר, היונדאי ועוד.

לסיכום, במקומות וזמנים מסוימים, שבהם נדרשות ממשלות להתוות מדיניות תעשייתית כדי להתגבר על "כשל שוק", נדרשת התערבות לחברות ההזנק כדי שיתפתחו לחברות בנות קיימא, לרווחת הציבור כולו.


גיורא ירון הוא דובר ראשי בכנס "ממיליון למאה מיליון" של TheMarker ופלאפון. דוברים נוספים: דב מורן, שכי גרליץ, שלמה דברת, זהר זיסאפל, אורנה ברי ורבים אחרים.

חזרה לדף הבית

עשרת הגדולים

שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il