הכתבה התפרסמה בגיליון אוקטובר שלמגזין TheMarker. להזמנות חייגו 1-700-700-250
איליה נאנח למראה המחט המתרוצצת על הנייר ומשרטטת עליה פסגות זוויתיות. ותיקי המכון הסיסמולוגי הורגלו כבר להתפרצות השבועית, לרוב לקראת חצות יום ראשון ובסביבת העיר לוד. פקעת רגשות כבירה משתחררת אז אצל מנכ"ל חברת סטארט אפ ידועה, ומסוגלת לחרוך קורבן תמים אף מבעד לוח פלדה. לעתים חולפים שבועיים מבלי שנרשמה תזוזת לוחות בקרבת השדה, והגיאולוגים מחליפים השערות במטבחון: הוא לא טס. אולי חולה. אולי נשאר באמריקה.
אותו מנכ"ל לוקה בשדרגת, הכמיהה העזה להתעלות רוחנית שבאה בעקבות שדרוג למחלקת העסקים בטיסה. דומה שאין מצב קיום אנושי המשתווה לטלטלה הכרוכה בשדרוג. פרוכת עבה מפריד בין המחלקות, מלאכת מחשבת של זהב וארגמן, וגדילי זהב לה. יש ויושב המנכ"ל מצדו השגוי של הווילון, ומפעפעים בו רגשות קנאה עזים בצדיקים אשר זכו לבוא בשער. הוא מביט בשכניו למחלקה הירודה וחש כי אך בטעות נקלע ביניהם. שחפן נוטה למות, חסיד מרובה שקיות אשר מחטט בחבילותיו ללא הרף, רואה חשבון הלוקה בתסמונת טורט, תינוק מעונה־גזים. ובפעמים אחרות הוא פוסע אל קדמת המטוס, הלב מפרפר ומשהו מן הילד שהיה ניעור בו. עם כל צעד משתנים ומתרככים פניו, וחריקות השן הנשמעות ממנו תדיר מחרישות. הוא מסגל מיד מבטא יקי קל, אשר לא יפוג עד שיתייצב מול פקיד ההגירה בניו יורק.
אלוהות מסתורית וגחמנית מושלת בשדרוג. אחדים מהסוגדים לה מכנים אותה "קונטיננטל", ואחרים לא יעזו להגות את השם המפורש ואך ירמזו באות ק'. לא ידוע מכוח אילו עקרונות מוסריים שופטת האלוהות את מאמיניה לשבט או לחסד, אולם מהלכיה בלתי צפויים ואכזריים. עתים היא מייסרת את הצדיק עד לרגע האחרון ממש, אחרי העלייה למטוס, ואז שולחת מלאך מצוות הקרקע להובילו קדימה, חיוור ומזועזע. יש והיא משלחת חרון אפה עוד בזמן הצ'ק־אין, ויוצאת בת קול לאמור: אין שדרוגים, הביזנס מלא, אדוני - בעוד מושבים ריקים בארץ המובטחת נראים בבירור. מכל מקום אין אדם בטוח בגזר דינו עד שעת הנעילה ממש, אז נסגרות דלתות המטוס והוא שוקע בייאוש קודר או מתפנה להתלבט בין הסטייק לכבש, שהוא ממש מצוין היום, אדוני.
זרם בדלני בקרב הנוסעים המתמידים עוסק בתורת הנסתר, ומנסה בחוצפה לנחש את האמת החבויה מאחורי גחמנותו של המשדרג הגדול. מיני לחשים מוחלפים בין אנשים מבוגרים וכבדי ראש לכאורה, עקרונות נהגים ונסתרים בבוז. האומנם יבולע למאמין ביום אי זוגי בחודש אדר ב'? לחכות עם ההזמנה לרגע האחרון? להשתעל על דיילת הקרקע ולרמוז על חזירים? במו עיני ראיתי מנהל מוערך וכסוף שיער מצייר כוכב מחומש על גב כרטיס העלייה למטוס, יורק ג' פעמים וממלמל בארמית אודות מטוסי סילון ודיילים. זרם קיצוני עוד יותר עוסק במאגיה שחורה, ונועץ סיכות בבובה דמוית הטיסה מלוס אנג'לס, אשר אם תאחר יתפנו כידוע מושבי נוסעיה בביזנס.
לאחר כל זה, דבר מה מוזר קורה לאדם כשהוא משודרג ונעטה גרביים רכים במושב־מיטה. הוא מביט בחוסר אמון על האספסוף המתקבץ מאחורי הפרוכת, ואינו יכול לתפוס כי אף הוא היה ביניהם, בלול התרנגולות הגיהנומי. אנשים גסים, מדיפים ריח עז, שפתם גרונית והליכותיהם פשוטות. הם עוסקים בענייני חולין כמרחב רגליים ותור לשירותים, והמנכ"ל האנין נד להם ברחמים וטוב לב. ישיבה מאחור נדמית לפתע כדבר שלא יעלה על הדעת, והוא צוחק במשובה לרעיון. ואז, לא פעם, תופסת אותו חרדת פתאום. בגן העדן לא ניתן עוד להבחין בין אריסטוקרט אמיתי ששילם ממיטב כספו לבין משודרג־פרולטר כידידנו. ומה אם יראה אותו מי מעמיתיו למקצוע, או חלילה משקיע הון סיכון, ויחשוב כי הוא מבזבז את מיטב כספי החברה על פינוקים? אין גנאי גדול יותר לסטארט אפיסט קשה יום המקדש את ערך החסכנות. הוא מספר בקדחתנות ובקול רועם לכל שכניו כיצד שודרג, ואף מנפנף כבדרך אגב בכרטיסו המקורי והזול, בעודו פוזל לוודא כי המסר נקלט בכל חלקי המחלקה. רק אז הוא מרכין את גב מושבו בקול זמזום קל ושוקע בשינה עמוקה.
אולם לא מן הנמנע שבטיסה הבאה תשתעשע האלוהות ותגזור את גורלו של המנכ"ל לשבט. טלטלות אלה הופכות אותו לשבר כלי, איוב המודרני, המרגיש שרוממוהו אך כדי להטילו אל מדמנת המחלקה הקרויה לעתים בסרקאזם "חיסכון" או "נוחיות". שכנו מימין משתעל ליחה ירוקה, ואילו זה שמשמאל מחטט בשקיות אינספור אחר סנדוויץ' גבינה שהרקיב. אין להתפלא כי הוא מפתח השקפת עולם ניהיליסטית ומתעמר בעובדיו ובלקוחותיו. הוא נאנח אנחה כבדה, ואיליה במכון הסיסמולוגי מחרה מחזיק אחריו, ואינו יודע מדוע.
שחר קמיניץ הוא יזם ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ וורקלייט (WorkLight). טוריו מתפרסמים ב-TheMarker מאז שנת 2004.
להשמיד את האינטרנט 29.09.10 | 10:42 הביטוי האנושי הפך בשנים האחרונות לאוסף של הגיגים תפלים הנשלט בידיהם של ענקי הטכנולוגיה. שחר קמיניץ מזהיר מאובדן תאי מוח המוני בחסות המדיה החברתית ומציע להשמיד את האינטרנט לפני שהוא ישמיד אותנו
לכל שבת אין מוצאי שבת 22.05.10 | 13:58 האם חייו של יזם סטארט-אפ במחלקת העסקים באמת נוחים יותר?
תורת האלמוניות 09.01.10 | 18:31 על המנהל להסתכל על כל אדם כאילו הוא זר מוחלט, וכך להשתחרר מדעות קדומות, משקעי עבר ותדמיות סינתטיות
חמוד ומצחיק אבל אחרי שאתה טס כל שבוע למדינה אחרת וכשאתה חוסך בבי מלון כי אתה אומר מילא אני כבר אישן בטיסה ולכן 3 לילות מתוך ה5 שאתה בחו"ל אתה לא מזמין מלון כי בכל מקרה אתה עובר בין מדינה למדינה אז לפחות השידרוג שמאפשר לישון הוא מציל חיים