הכתבה התפרסמה בגיליון נובמבר של מגזין TheMarker. להזמנות חייגו 1-700-700-250

מכירים את האיש מימין? לא, זה לא אני בבר מצוה שלי, זה ביל גייטס הצעיר מציג את הוורסיה הראשונה של חלונות. השנה היא 1993, אותה שנה שבה התחלנו לעשות שימוש בפרוטוקול tcp/ip - המאפשר למחשבים האישיים שלנו לתקשר אחד עם השני ועם הרשת. ומה לגבי התמונה שבגוף הכתבה? גרסת בטא של תוכנת שיתוף הקבצים ‏(או תוכנת שיתוף הגנבים, תלוי את מי שואלים‏) נאפסטר עליה השלום. הפעם השנה היא 1998. ועתה נעבור לפיסה הבאה בתשבץ: זוכרים את "לונלי גירל 15" שעניינה אותנו בסדרת קטעי וידאו? הפעם כבר לא מדובר בהיסטוריה עבשה אלא ב־2005. והשאלה היא: מדוע? למה דווקא בנקודות אלו בזמן התחילו המחשבים שלנו "לשוחח" זה עם זה, למה דווקא אז התחלנו להעביר ברשת קבצים הולכים וגדלים בנפחם ולקבל את הצפייה בסטרימינג וידאו כדבר מובן מאליו?

התשובה נעוצה בצמיחה האקספוננציאלית ביכולות של טכנולוגיות המידע שלנו, אבל לא פחות מזה - בקריסה במחיריהן של טכנולוגיות אלו. מחיריהן של שלוש טכנולוגיות העומדות בבסיס הרשת - יכולת העיבוד, רוחב הפס והקיבולת ומהירות הגישה לאחסנה - קרסו בשיעור ממוצע של יותר מ־30% בשנה בעשור האחרון והפכו כך את הטכנולוגיות האלו לנגישות לכולנו. זה מה שאיפשר לחלונות, לנאפסטר וליו־טיוב לשגשג בנקודות הזמן ההן. אם זוכרים את חוק מור וממשיכים את העקומה בטבלת מחירי הטכנולוגיה, ניתן לראות שהעלות השולית של הטכנולוגיה עתידה להמשיך ולצנוח עד קרוב מאוד לאפס, וחשוב לא פחות - יכולת העיבוד, החיבוריות והאחסנה ימשיכו לנסוק. בקרוב מאוד ‏(שנים ספורות‏) נגיע לנקודה שבה נשתמש באינטרנט ללא גבולות - כמות לא מוגבלת של יכולת עיבוד, חיבוריות ואחסנה תעמוד לרשותנו כל הזמן.
הטכנולוגיות האלו מייצרות בעצם רשת חדשה של מידע הנעשית דומה לרשת החשמל: היא תמיד שם, אנחנו מקבלים אותה כמובנת מאליה, ועלות אינה שיקול מהותי בבואנו לעשות בה שימוש.

לקבלת גיליון היכרות מתנה של מגזין TheMarker מלאו את פרטיכם או חייגו 1-700-700-250 שם משפחה: שם פרטי: טלפון:

בחמישים השנים האחרונות עבר העולם שינוי מהותי. צמחנו ממעבד יחיד וגלמוד בקרביו של המחשב הראשון עד לכמאה מיליארד מכשירים ובהם מעבד בשנה הבאה ‏(על פי ההערכה‏). יכולות מחשוב ועיבוד נמצאות היום בכל תחום ובכל מכשיר או כלי שאנחנו עושים בו שימוש. זהו שינוי כה בסיסי וכה מהיר בתרבות שלנו, עד שלעתים נדירות אנחנו נותנים עליו את הדעת. אחת התוצאות של הנסיקה המטאורית ביכולותינו הטכנולוגיות היא האצה מסיבית של שינויים חברתיים, תרבותיים וצרכניים. עברו כעשרים שנים מהמצאת האינטרנט ועד ללידה של מה שאנחנו מכנים היום 1.0 web. עשר שנים חלפו עד ליצירת ה־2.0 web, חמש שנים נדרשו למסחר האלקטרוני לפרוח, כשלוש שנים לרשתות החברתיות לכבוש את העולם, ורק כשנה וחצי לאייפון להפוך למועמד לדיקטטורה בשוק הטכנולוגיה הניידת.

אכן ראיתם נכון, כל גל מגיע בכמחצית מהזמן שנדרש לגל שקדם לו, ואנחנו עדים להאצה מסיבית של השפעותיהן של הטכנולוגיות החדשות. זה אותו "חוק התשואה המואצת" שעליו כותב ריימונד קורצוויל, והעקומה האקספוננציאלית הטכנולוגית הזאת אף מואצת פעמיים כשמחירי הטכנולוגיה צונחים - ולפיכך יותר ויותר משאבים טכנולוגיים מוקצים לפיתוח טכנולוגיות חדשות - במין סוג של ריבית דריבית. על פי המתמטיקה הזאת, בעשרים השנים הבאות צפוי לנו שינוי טכנולוגי הגדול פי אלף מסך כל השינוי הטכנולוגי של המאה ה־20 כולה. פי אלף. זה טיבה החמקני של צמיחה אקספוננציאלית, היא נראית שטוחה ומתגנבת לאטה בשלביה הראשונים, אבל בשלב מסוים ממריאה ו"מתפוצצת" עם תוצאות בלתי ניתנות לחיזוי לחלוטין.

"העתיד כבר כאן, הוא רק מחולק באופן לא שווה", כתב ויליאם גיבסון, סופר מד"ב והוגה המונח "סייברספייס". ואכן, כבר היום אפשר להרגיש את ההאצה - נראה שבכל בוקר נולד דור מהיר יותר של מחשבים, והחדשות על פיתוחים בתחומי הננוטכנולוגיה, גנטיקה, רובוטיקה עוקפות את היכולת שלנו להיות מעודכנים בהן. ממש עכשיו, בזמן שאני כותב, עברתי על כמה בלוגים, וכסימנים מעידים זעירים להאצה למדתי שהאלקטרוניקה עקפה לראשונה את הביגוד והפכה לסעיף ההוצאה הגדול ביותר של המשפחה האמריקאית, שממשלת פינלנד הכריזה שחיבור לרשת במהירות של מגה־בייט לפחות הוא זכות בסיסית של אזרחיה, שעלות קריאת רצף גנטי מלא, שהסתכמה במיליארדי דולרים לפני עשור, עתידה להסתכם באלף דולר בלבד בשנה הבאה, וכמובן, שמרכז המחשוב ריינג'ר שבטקסס הגיע ליותר מ־15 אלף מעבדים וליכולת עיבוד הגבוהה מ־500 טרה־פלופס. טרה־פלופ היא יחידת מדידה למחשוב המייצגת טריליון חישובי נקודה צפה בשנייה. טריליון הם אלף מיליארד חישובים בכל שנייה, ומדענים שוקדים על מחשב שיגיע לאקסה־פלופ חישובים בשנייה, שזה כנראה מהר יותר אפילו מעסקן מרכז ליכוד הסופר קולות בפריימריס.

מהי בעצם טכנולוגיה? הגדרה אחת מכתירה כ"טכנולוגיה" כל חידוש שבא לעולם אחרי שהפכנו לבוגרים. על פי הגדרה זו חשמל, מקרר ורכב אינם "טכנולוגיה" מבחינתנו אלא חלק מובן מאליו מחיינו, וגם היום רובנו מסתדרים היטב עם רוב ההמצאות החדשות ועושים בהן שימוש כמידת הבנתנו, רצוננו ויכולתנו. כל הסיפור מתחיל להיות מעניין וקצת מוזר כשמרחיבים את טווח הזמן וממשיכים את עקומות הצמיחה הטכנולוגית, הצניחה במחיר וההאצה, ורואים שכולן מתחברות באזור לא מדיד, בנקודה שחלק מהעוסקים בתחום מגדירים Technology Singularity. המונח הזה, שהושאל מהפיסיקה, משמש בהקשר של התפתחות טכנולוגיות המידע ‏(ואחרות‏) לתיאור הנקודה או האירוע הייחודי שבהם המודלים והיכולות שלנו לצפות את ההשלכות ואולי גם לעכל ולהתמודד איתן נמוגים אל תוך ענן המחשוב הגדול שבשמים.

אם אלה אכן סדרי הגודל וההאצה של השינוי שניצב לפנינו, יכולותינו העתידיות להתמודד איתו יהיו מצומצמות. כושר ההסתגלות של כולנו מוגבל, לצערנו, על ידי האבולוציה של המין האנושי, הפועלת לאטה לאורך מאות אלפי שנים, ועל ידי היכולת המוגבלת מאוד שלנו לעבד מידע ‏(המוח האנושי מזהה תבניות מהר, אך השפה האנושית היא כלי תקשורת בעל רוחב פס צר מאוד וכמעט כל מחשב מודרני מהיר ממנה‏).

כבר בשנות ה־50 של המאה ה־20 התחילו מדענים להבחין בהאצה הטכנולוגית ולנסות לצפות את מסלולה. כיום קבוצה הולכת וגדלה של מדענים והוגים מהשורה הראשונה רואים בה תוצאה בלתי נמנעת ושד שכבר יצא מהבקבוק. הדיון מתמקד כרגע בתוצאות ובמשמעות של הסינגולריטי לעתידנו. הנחת העבודה של רוב העוסקים בעניין אחידה למדי. היא גורסת שנקודת המפגש של עקומות הצמיחה תהיה לא פחות מלידתה של אינטליגנציה מלאכותית, או סופר־אינטליגנציה, ושכל זה יקרה בתוך עשר עד ארבעים שנה - תלוי את מי שואלים ובאיזה מודל מתמטי הוא משתמש. המומחים מדברים על שתי אפשרויות. האחת היא אינטליגנציה מלאכותית "חזקה", שתיוולד מחזון "התעוררות" של מחשב־על כזה או אחר, שיגיע ליכולת חישוב מסוימת ויהפוך למודע לעצמו. האלטרנטיבה היא אינטליגנציה מלאכותית "חלשה", שתנבע מחיבור מסיבי מקבילי של רשתות מחשוב ‏(כמו האינטרנט‏) ומהתפתחות ממשקי אדם־מכונה שיאפשרו העברה ועיבוד של נתונים שיהיו מהירים הרבה יותר מיכולותינו הטבעיות.

צורה שנייה זו של אינטליגנציה "מתוגברת" קיימת בעצם ברמה מסוימת כבר היום: חשבו לרגע על היכולת המוגברת שלנו לתקשורת עם הרבה מאוד אנשים בזמן אמיתי ובמרחקים גדולים בעזרת כלים הנראים לנו היום טריוויאליים לחלוטין דוגמת הטלפון החכם שלנו. אילו הראינו לסבא רבא שלנו איך אנחנו שולחים מאות סמסים בבת אחת לכבוד הפסח, הוא מן הסתם היה סבור שמדובר בקסם. עכשיו הכפילו את זה פי אלף, ולפתע אין לנו מושג לאן כל זה יכול להגיע - וזה בדיוק טיבה של הסינגולריטי. חלק מהעתידנים העוסקים בצמיחה הטכנולוגית אף מרחיבים את היריעה ורואים באפשרות זו רק שלב נוסף והכרחי של האבולוציה האנושית. הם תוחמים את סך כל ההיסטוריה שלנו לששה עידנים:

• עידן הפיסיקה והכימיה - יצירת התערובות הראשוניות שאיפשרו חיים ויצירת התבניות המוקדמות של ארגון אינפורמציה.

• עידן הביולוגיה והדנ"א - מולקולות המתארגנות ומשכפלות את עצמן במרק הבראשיתי ותחילתם של החיים.

• עידן המוח - האבולוציה קופצת שלב בארגון האינפורמציה הנדרשת להתפתחות ויוצרת את המוח הביולוגי - יחידת העיבוד והאחסון המקורית.

• העידן הטכנולוגי - המין האנושי יוצר כלים מכניים ולאחריהם טכנולוגיות מידע המתפתחות בקצב מואץ.

• פוסט־סינגולריטי - העידן החמישי יהיה עידן האיחוד של אדם־מכונה ולידתה של האינטליגנציה המלאכותית ו/או המתוגברת. לא עוד נהיה תלויים בציוד הטבעי המוגבל שלנו: יכולת החשיבה ותוחלת החיים שלנו יצמחו אקספוננציאלית לאחר שנוכל לעשות "דאונלואד" של עצמנו לצורת חיים מתקדמת יותר.

• העידן האחרון: היקום מתעורר - האינטליגנציה מוטבעת לתוך היקום עצמו, לתוך חומר ואנרגיה, ואינה כבולה עוד לצורות חיים אורגניות.

אלו הם עתידינו הטכנולוגיים האפשריים על קצה המזלג, ואנחנו מוזמנים לבחור בין כמה אלטרנטיבות. האחת היא תסריט שבו המכונה הסופר־אינטליגנטית הראשונה שימציא האדם תהיה גם ההמצאה האחרונה של כולנו כשתיקח פיקוד ‏(וברור שהיא תיקח פיקוד, אחרי הכל איך היינו אנחנו מתנהגים אילו גילינו שאנחנו לכודים בידי אומה של שימפנזים?‏). את התסריט הזה מיטיבים לתאר עשרות תסריטי אימה, מ"סקיינט" של "שליחות קטלנית" ועד לפילוסופיות בגרוש של סדרת סרטי ה"מטריקס", המייצגים כנראה את הפחד הקולקטיבי שלנו משינוי.

האלטרנטיבה השנייה נשמעת קצת פחות מאיימת, ובה אנחנו משפרים את יכולותינו בצורה אינסופית ויוצרים עולם שאין בו יותר הפרדה בין אדם למכונה, בין מציאות פיסית לווירטואלית, בין טכנולוגיה לאבולוציה. האם יכול להיות שאכן כך יקרה? ואם כן, מה יהיו המשמעויות העמוקות יותר של התפתחות זו בעבורנו כבני אדם? האם ניצור מעמד עליון חדש שלחבריו יהיה יותר שכל ולא רק יותר כסף, או האם מדובר בגרסה חדשה ומשופרת של האנושות - אנושות 2.0 חכמה יותר ומיטיבה עם עצמה ועם עולמה? האם מדובר במין חדש לחלוטין שיהיה פוסט־אנושי במהותו, או אולי, כפי שטוענים חלק מההוגים ‏(או אולי ההוזים‏) המוקצנים יותר בתחום, נהפוך בעצם לאלוהים? ומה יעשו אז ברבנות הראשית?

אם השינוי אכן יהיה גדול ועמוק כפי שמספרים החישובים - ובכך אני לא רואה סיבה להטיל ספק - נראה שבהגדרה אין ברשותנו כרגע הכלים לצפות או להבין את המשמעויות. שינוי בהיקף כזה יחרוג כנראה ממסגרות החשיבה המוכרות לנו, ואולי גם מהכללים האתיים המוסכמים עלינו - מעבר לטוב ולרע. ולשאלתכם המתבקשת - האם מדובר בשטויות מוחלטות, בדיון מדעי רציני, בסיפור מדע בדיוני, או אולי בתסריט הלקוח מסרטי אימה? האם אנחנו בדרכנו לאוטופיה או לדיסאוטופיה? - כל התשובות נכונות כנראה, ואולי השאלה תתגלה בעתיד כלא רלוונטית.

הכותב הוא מנהל הקריאייטיב העולמי של MRM, משרד הפרסום הדיגיטלי של קבוצת מקאן אריקסון

---

עוד בנושא:

• חכמים ברשת: כך מחליף האינטרנט את שיטות המחקר הוותיקות
• שיעור באסטרטגיה ממנכ"ל אמזון