חיים לוקח את העבודה הביתה
לו"ז, גרפים וצליחת הרבעון: המשרד נכנס לבית העובד דרך הדלת הראשיתCareer
![]() | ![]() |
|

חיים במשבר. ההתקנה מסתיימת בפיאסקו נורא, הוא ננזף על ידי ההנהלה ומוגלה לסניף הדרומי מוכה הקסאמים. ערב אחד חומו עולה. "אתה לא הולך לעבודה במצב כזה", פוסקת האשה, ולראשונה זה 15 שנה הוא נשאר בבית. הרעיה המסורה לוקחת יום חופש ונשארת עמו. מסוכן לעזוב אותו לבד במצבו. מה אם ירצה כוס תה? זאת גם הזדמנות לשיחה מלב אל לב. "חיימק'ה, אולי זה בכלל איתות מלמעלה? אולי הגיע הזמן לשנות סדרי עדיפויות בחיים? אני מתכוונת, לחזור הביתה באור יום, לעזור לילדים עם השיעורים, לפתור תשבץ". "את צודקת לגמרי", הוא מפתיע. "מה יוצא לי מכל המסירות לחברה? צרחות מהמנכ"ל? נסיעות על כביש 6? למי אני עמל?". חיים מחליט לצאת לדרך חדשה.
הוא מזנק ממיטתו, מדליק את המחשב, מעלה את תוכנת ניהול הפרויקטים ומתחיל בהגדרת המטלות. "נתחיל בבוקר. מה אמור להתבצע?", הוא שואל. "לוקחים את הילדים לבית הספר", עונה אשתו. "מה הלו"ז?", שואל חיים. "אין לי מושג", היא משיבה, מעט מבולבלת. "זמנים, מה הזמנים?", הוא מרעים. "צריך לצאת עם השלושה ב-7:40, להוריד את הגדולים בבית הספר ב-7:50 ולהמשיך עם הקטנה לגן". "אז יש לנו בעצם שתי תת-מטלות עם תלות ביניהן", אומר חיים. "לא יודעת, אף פעם לא חשבתי על זה", אומרת האשה, מוטרדת מעט. "מה יש כאן לחשוב? מדובר בנתיב קריטי. אם יש פקק בדרך לבית הספר, זה משליך גם על ההגעה לגן. צריך להגדיר Mitigation Plan למקרה כזה. אני מבקש להכין עד הערב, 20:00 גג. פתחתי לך Action Item באקסל".
הכרתה של האשה מעט מעורפלת והיא שומעת את בעלה מסכם את הנושא. "ה-D.O.C סגור". היא תוקעת בו מבט אבוד והוא מפרט: "Distribution of Children. מה לא ברור?". בתוך שעתיים מוגדרים כבר 15 מטלות ו-38 Action Items שמתחלקים בין חיים, אשתו, שלושת הילדים והכלב. חיים מגדיר פגישת סטטוס שבועית באאוטלוק ויוצר Distribution Lists (וברשימות: adults, *children, *all*). הפתק "מה חסר" שתלוי על המקרר מוחלף במערכת Help Desk ממוחשבת (סדנת היכרות תיערך ביום רביעי, נוכחות חובה).
הפרויקט המשפחתי יוצא לדרך ומתקתק כמו שעון. כעבור חודש מכנס חיים את הצוות לארוחת צהריים ב"מקום בלב". "אני רוצה לציין בסיפוק", הוא אומר, "שעמדנו בכל היעדים שהצבנו לעצמנו. אבל לא ננוח על זרי הדפנה. הרבעון הבא לא יהיה פשוט, ואם נפספס אותו, לא עשינו כלום. שאלות?". מתן מרים את ידו בהיסוס. "יהיו קיצוצים בכוח אדם?" הוא שואל בתקווה. "אני מקווה שלא נגיע לזה", עונה חיים, "אבל הכל תלוי, כאמור, בתוצאות הרבעון. אף אחד לא רשאי לחשוב שמקומו מובטח. מי שיפשל עלול למצוא עצמו מחוץ לבית, באיזה מוסד". אשתו של חיים אומרת לעצמה שבקצב הזה יש מישהו שמקומו במוסד מובטח. "עוד שאלות?", שואל חיים. איש לא פוצה פה. ורק ירדן החמודה שואלת: "אבא, מתי אתה עוד פעם תחזור מאוחר בלילה? זה היה יותר כיף".
הכותב היה מנהל בחברת היי-טק וכיום עוסק בכתיבה
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |