ענף ההיי-טק מוביל את התעשייה הישראלית קדימה, אך הוא משקף את המצב בחברה הישראלית כולה - הערבים כמעט שאינם נוכחים בו ומספרם בענף הוא כמה מאות בלבד. ההבדל מתחיל כבר בהשכלה: לא רק שפחות ערבים פונים ללימודים גבוהים, אלא שגם כאשר הם עושים זאת, לא רבים מהם בוחרים במקצועות ההנדסה. על פי דו"ח של עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי, שיעור הסטודנטים היהודים מקרב בני 20 עד 34 גדול פי שלושה לעומת שיעור הסטודנטים הערבים - 9% לעומת 3.3%. הפער מתחיל עוד קודם לכן: מנתוני משרד החינוך עולה כי שיעור הזכאים לתעודות בגרות מקרב האוכלוסייה היהודית הוא 50%, לעומת 32% באוכלוסייה הערבית.

האוכלוסייה הערבית בישראל מאופיינת בשיעורי אבטלה גבוהים ובשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה, בעיקר בקרב נשים. שיעור המועסקים הערבים מכלל המועסקים בישראל הוא כ-11%, בעוד שחלקם של הערבים הוא כ-20% מכלל האוכלוסייה. רק 18.5% מהנשים הערביות משתתפות בכוח העבודה. רוב המועסקים הערבים עובדים בענפים עתירי עבודה המאופיינים בשכר נמוך - תעשייה לא מקצועית כמו בינוי וחקלאות. האוכלוסייה הערבית נעדרת כמעט לחלוטין מענפים כלכליים "יוקרתיים" המאופיינים בשכר גבוה - היי-טק, בנקאות, ביטוח, חשמל ומים.

על פי עמותת צופן, הפועלת להגדלה של מספר המהנדסים הערבים בענף ההיי-טק, בשנים 1996-2006 סיימו 40 אלף יהודים תואר טכנולוגי באוניברסיטה, וכיום 80 אלף יהודים מועסקים בתחומים טכנולוגיים. במגזר הערבי המצב הפוך: 2,200 סטודנטים סיימו תואר אוניברסיטאי רלוונטי באותן שנים, אבל לפי הערכת העמותה, פחות מ-500 איש מהמגזר מועסקים בהיי-טק. על פי הערכות, הפוטנציאל המיידי להעסקת ערבים בהיי-טק הוא 5,000 איש, כאשר הפוטנציאל בטווח הארוך הוא 20% מהאוכלוסייה - כלומר 15 אלף עובדים.

תעשייה הומוגנית

"תעשיית ההיי-טק הומוגנית מאוד. למנהל בחברת היי-טק ישראלית נוח לעבוד על פרויקט משותף עם מי ששירת אתו בצבא", אומרת סמדר נהב, מנכ"לית עמותת צופן ולשעבר יזמת שביצעה תפקידים שונים בחברות היי-טק רבות כמו EFI ,Verisity ומרקורי. "בנוסף, לערבים אין ידע לגבי השתלבות בתרבות ההיי-טק", היא מוסיפה. "הם לא יודעים לכתוב קורות חיים כמו שצריך או להתראיין. המצב של הערבים דומה לזה של המדענים שעלו מרוסיה לפני כ-15 שנה. גם אז עבר זמן עד ששילבו אותם בהיי-טק, ובתחילת דרכם רבים עבדו בעבודות שלא הלמו את כישוריהם.

"רוב תעשיית ההיי-טק הישראלית ממוקמת במרכז הארץ, אך הערבים גרים בצפון. צעיר ערבי שמתחתן ומקים משפחה לא יכול לגור במרכז. גם חברות ההיי-טק עצמן מעדיפות שהעובדים שלהן יגורו בסמיכות לחברה", אומרת נהב.

נהב מקווה שצופן תצליח לעמוד במטרה שהציבה לעצמה: להכניס יותר מ-1,000 ערבים אקדמאים לתעשיית ההיי-טק. כדי להשיג זאת, העמותה מקימה מרכזי היי-טק ביישובים ערביים. המרכז הראשון הוקם בנצרת, והוא מספק הכשרה טכנולוגית ומכין את המהנדסים הערבים ל"תרבות ההיי-טק" הישראלית. בינתיים נראה כי פעילותה של צופן מוכיחה את עצמה עם יותר מ-85% השמה - 35 מתוך 40 בוגרים עובדים בתעשייה. מספר מקומות העבודה בענף ההנדסה בנצרת גדל ב-100 בתוך שנה וחצי.

שתי חברות ההיי-טק הגדולות בנצרת הן MITSoft וגליל סופטוור. חברה נוספת שהיתה פעילה בעיר - מוח (מערכות ושירותים חברתיים), חברת אוף שור שהקימו המשקיעים של החברה ההולנדית BANN, הודיעה השבוע על סגירת שעריה. חברה נוספת שפעילה בנצרת ועלולה להיסגר היא אגם מהל"ב, שמעסיקה 30 עובדים, חלקם עובדי היי-טק ערבים.

יכול להיות שבהליך גיוס מהנדסים ערבים מעורבת גזענות?

נהב: "צופן לא באה לפתור את הבעיות הכלליות של החברה הישראלית. אנחנו מאמינים שממה שאנו עושים כאן כולם זוכים - גם הערבים וגם מדינת ישראל. הערבים הם גם אזרחים ולכולם יש אינטרס שיהיה כאן שוויון הזדמנויות. דו"ח OECD האחרון מצא שישראל לוקה בשילוב ערבים בתעסוקה".

מי בעצם גורם לערבים הישראלים שלא לצלוח את הראיונות בחברות היי-טק? מנהלי משאבי האנוש?

"אני לא חושבת שהם הבעייתים. הם דווקא יזמינו לראיון, אבל הבעיה מגיעה בשלב הראיון המקצועי. אני מכירה מועמדים ערבים מצוינים, אבל הם לא עברו את הראיונות. למה? כשאני שואלת סמנכ"ל פיתוח בחברות למה הם נכשלו בראיון הוא אומר לי שהמועמד ילדותי, שהוא לא ענה בצורה טובה ושהוא לא נראה כשחקן צוות שמתאים לפרויקט. אני מאמינה שכפי שהכניסו מראיין רוסי כשמגיע מועמד רוסי, כך יידעו להכניס גם מראיין ערבי. מרגע שתיווצר מסה קריטית, מספר הסטודנטים הערבים שיפנו להיי-טק יגדל. מספר הסטודנטים ישתנה מרגע שהם ירגישו שניתנת להם הדמנות שווה לתעסוקה".

יכול להיות שסמנכ"ל פיתוח בחברת היי-טק יחליט לא לקבל מועמד ערבי, כי הוא לא ירצה לתת יד לכך שאותו מועמד יתפוס מקום עבודה של יהודי?

"העובדים שמועסקים כיום בחברות היי-טק גלובליות מגיעים ממוצאים שונים. אני לא מאמינה שסמנכ"ל פיתוח יחשוב על כך בצורה הזו. אנחנו לא מדברים על תחרות של עובדי היי-טק בצפון מול המרכז, אלא מול מזרח אירופה. כיום כל סטארט-אפ שמעסיק 40 איש פונה למזרח אירופה כי הוא לא מוצא מספיק אנשים כאן והעלויות במזרח אירופה נמוכות".

פונים גם לסטארט-אפ

יוסי טורכספא, מנהל חממת NGT בנצרת, מאמין שדווקא בשנים האחרונות יש התעוררות בקרב המגזר הערבי בכל הנוגע ליזמות של חברות סטארט-אפ. לדבריו, "יש לנו בחממה יותר יזמים ערבים מאשר יהודים. עשר חברות שהקמנו בחממה הטכנולוגיות הן של יזמים ערבים. פרט לשניים, כולם עם תואר דוקטור או פוסט דוקטורט".

טורכספא מספר כי "החממה שלנו מתמחה במדעי החיים. יש לא מעט יזמים ערבים שהגיעו אלינו מתחום הבריאות, ביולוגיה, כימיה ורפואה - הרבה יותר מאשר יזמים בתחום האינטרנט והאלקטרוניקה. קל להם להגיע אלינו, כי במגזר הערבי אין תרבות השקעה של הון סיכון ואנג'לים (משקיעים פרטיים). היזמים הערבים גם לא יכולים לפנות לקרנות הון סיכון, מכיוון שהם לא נמצאים בשלב שמתאים למימון מקרנות. החממות הטכנולוגיות הן פתרון מצוין למגזר הערבי, שאין לו את יכולת הנטוורקינג שיש ליהודים ישראלים".

---

"בסוף תמצא סדק" / מאת עידו סולומון

"ירקתי דם כדי למצוא עבודה בהיי-טק", אומר עפיף אבו-מוך (בתמונה למעלה), בן 29 מבקעה אל גרבייה, שעובד כיום ב-SAP. "שלחתי מאות קורות חיים והגעתי ליותא מ-50 ראיונות וימי מיון בכל הארץ - מחיפה ועד ירושלים דרך יוקנעם, כפר סבא, רעננה, הרצליה ורחובות.

"סביר להניח שבכמה מקומות באמת לא התאמתי מבחינה מקצועית, אבל לא פעם ולא פעמיים היה ברור שיש משהו מעבר למדד המקצועי. באחת החברות עברתי מבחן, הוזמנתי לראיון ובסופו היה ברור לי ולראש צוות שראיינה אותי שאני עובר. אחרי ארבעה ימים היא התקשרה ואמרה: 'לצערי לא נוכל להמשיך את התהליך'. שאלתי למה, והיא אמרה 'היית בסדר גמור, לצערי אני לא יכולה לפרט מדוע לא נותנים לי לגייס אותך". גזענות נטו - בגלל זה לא קיבלו אותי. הייתי צריך להגיע ל-SAP, חברה עם מספיק פתיחות, בשביל שיתעלמו מהמוצא שלי.

לדברי אבו-מוך, "אין ספק שלסכסוך בין העמים תרומה מכרעת לקושי למצוא עבודה, וגם הדעות של הח"כים הערבים לא עוזרות. באחד המקרים מישהי ממשאבי אנוש אמרה לי 'תסביר לי איך אתה רוצה שניקח אותך לעבודה', כשבאותו יום התפרסמה כתבה על עזמי בשארה עם אמירות נגד המדינה. לך תסביר לה שמעולם לא הצבעתי לו. אבל עבור מעסיקים יהודים רבים לגייס ערבי זה להכניס ראש בריא למיטה חולה. גם אם כבר מקבלים ערבי, משלמים לו 30% פחות מליהודי והסיכוי שלו לקבל קידום קטן בהרבה. למה? לצערי אין לי שום הסבר הגיוני".

---

"לערביות קשה לשאוף לעבוד בהיי-טק" / מאת גיא גרימלנד

רימא מריח, 23, דרוזית מדלית אל כרמל, עובדת בימים אלה בחברת אגם מהל"ב. החברה מיישמת את תוכנית אורות לתעסוקה בישראל ונמצאת בבעלות ובניהול משותף ישראלי (חברת מרטנס-הופמן) והולנדי (Tinguely). מטרתה העיקרית של התוכנית היא לסייע למשתתפיה, מקבלי הבטחת ההכנסה, להשתלב במעגל העבודה.

מריח אחראית על פיתוח התוכנה שמנהלת את התוכנית. היא סיימה את הבגרות בהצטיינות, ולאחר הלימודים לקחה שנה הפסקה ואז גם התלבטה מה ללמוד. " התייעצתי עם אבא שלי והוא המליץ לי על מחשבים. נרשמתי לאוניברסיטת חיפה והטכניון, והתקבלתי לשניהם", היא מספרת. "בסופו של דבר בחרתי ללמוד מערכות מידע ניהוליות ושירותי אנוש באוניברסיטת חיפה. את התואר קיבלתי ב-2009. במהלך החיפושים אחרי עבודה שמעתי מחברים שעמותת צופן מפעילה קורס ומכשירה מהנדסים ערבים. סיימתי את הקורס באוגוסט 2009 ומאז עברתי שני ראיונות. האחד בתל אביב והשני בנצרת, לשם התקבלתי. באוקטובר התחלתי לעבוד. החברה מנהלת ומפתחת מערכות מידע שמסייעות למובטלים למצוא מקום עבודה".

האם מרכיב הגזענות משחק תפקיד בקבלת מהנדסים ערבים לחברות היי-טק?

"אני לא יודעת אם יש גזענות. הבעיה היא שסטודנטיות ערביות מסיימות את התואר במחשבים והולכות לעבוד כמורה למחשבים, או כמזכירה או פקידה. מי שחושב רחוק מגיע רחוק".

---

12 שנים של חיפוש עבודה

בוטרוס אשכר, ערבי-נוצרי בן 39, היה מובטל היי-טק 12 שנה. בוטרוס, נשוי ואב לשלושה, סיים את לימודיו במדעי המחשב במכללת תל חי ב-1996, אבל מאז לא מצא עבודה בהיי-טק. "עבדתי בחברת כוח אדם וכחשב אולם חתונות. בתפקיד האחרון הייתי מנהל אולם חתונות ומנהל מפעל אלומיניום", הוא מספר. "פעם בכמה זמן הייתי 'מתעורר' ושולח קורות חיים לחברות היי-טק. קיבלתי זימון לראיון רק פעם או פעמיים. אבל האחריות היא גם שלי. לא הייתי מנוסה ולא ידעתי איך מתראיינים. בשלב מסוים הפסקתי לנסות. לפני כשנה נודע לי על התוכנית של צופן. למדתי דוט.נט. סיימתי את הקורס ביולי והתחלתי שוב לחפש עבודה. מצאתי עבודה בחברת מוח בנצרת ואני עובד כאיש בדיקות איכות תוכנה (QA)".

יום לאחר הראיון סיפר בוטרוס כי המנכ"ל הודיע לעובדים על סגירתה.

איך אתה מסביר את העובדה שמעט מאוד ערבים מוצאים את עצמם בהיי-טק?

"אצל היהודים המודעות לקריירה חשובה מאוד. אצל הערבים זה אחרת. בחור ערבי יחפש מקום עבודה שייתן לו פרנסה כל החיים. יש גם תופעת עדר. למשל הרבה ערבים הולכים למשרד החינוך או לרפואה. אין מי שיכוון".

---

פרויקט מיוחד: המגזר הערבי מנוע צמיחה

• ההזדמנות הגדולה של החברה הישראלית: המגזר הערבי - קפיצת המדרגה הבאה של המשק הישראלי
• "הפריצה הבאה של המשק הישראלי: שילוב הפוטנציאל הערבי"
• 3,000 אקדמאים ערבים חיפשו עבודה - רק 170 מצאו
• הציבור הערבי מתקרב לשוק ההון: נחשף למוצרים מגוונים, דורש ייעוץ - ומתחיל להשקיע בבורסה
• מהפכת התקשורת מדלגת על הכפרים הערביים: רק 6% ממשקי הבית המחוברים לאינטרנט משתייכים למגזר הערבי
• האוכלוסייה הערבית נמצאת בתהליך מואץ של שינוי חברתי / רמזי חלבי
• בישראל קיימת מדינה אחרת, כזו שמעדיפים לא להכיר / אריק מירובסקי
• ענף ההיי-טק - ממקורות האי שוויון הגדולים בחברה / ירון זליכה
• "החברות הישראליות רק מתחילות לגלות את כוח הקנייה של המגזר הערבי"
• "למנהל היי-טק נוח לעבוד עם מי ששירת אתו בצבא"
• יו"ר הבורסה של שכם, אחמד עוויידה: "היינו צריכים לעשות אינתיפאדה עסקית"