בכירי ההיי-טק זועמים על המורים השובתים: "הם מטורפים"

מימין: המדען הראשי במשרד התמ"ת, אלי אופר, ומנכל מוטורולה ישראל, אלישע ינאי | צלם: מוטי קמחי

מנכ"ל מוטורולה, אלישע ינאי: "זה שאנחנו נותנים למטורפים האלו בבתי ספר לא ללמד חודש ימים זו שערורייה. עתידנו תלוי בילדינו"

12.11.07 | 16:36  גיא גרימלנד
Israeli Hi-Tech and Startups

שביתת המורים הנוכחית גרמה לבכירים ההיי-טק לפתוח מתקפה חריפה במיוחד על מערכת החינוך ורמתה הנמוכה. הגדיל לעשות אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע, כשתקף את המורים ולכנות אותם "מטורפים".

"אנחנו לא מבינים את חשיבות החינוך לעומקו של דבר. ראייה לכך מגיעה מכך שאנחנו נותנים למטורפים האלו בבתי ספר לא ללמד חודש ימים. זו שערורייה. עתידנו תלוי בילדינו, ומה שהם לא מבינים שהשנה הכי קשה בבית הספר לא משתווה לחיים האמיתיים. לימודים בבית ספר זו בדיחה לעומת התחרות של ההיי-טק בסינים והיפנים. שם זה קרב סכינים, אתה מפסיד עסקאות אם אתה ממצמץ לשניה. הם לא תופסים מהי ההשלכה של החודש המפוספס בבתי ספר. הם מבסוטים כי הם הולכים לים, הם משתוללים. זה פשוט איום ונורא", הסביר ינאי בקול זועם, בפאנל שהתקיים בוועידת ההיי-טק השנתית של ישראל שהתרחשה היום (ב').

ינאי הוסיף ואמר כי "למערכת החינוך יש נטייה להוריד את הסף בשנים האחרונות. להתחשב בתלמידים. אין לנו מושג מה עושות מדינות קומניסטיות שהצליחו להגיע להישגים במתמטיקה ופיסיקה. אנחנו נהנים מפירות החינוך של פעם. אין לכם מושג מה קורה בסינגפור. שם איש עסקים יפסיד פגישה חשובה כי לבן שלו בכיתה ח' יש מבחן במתמטיקה".

דרושה מהפכה 

גם ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"ל משרד הפטנטים, הביעה את דאגתה ממצב החינוך. "סיפור ההצלחה של ההיי-טק הישראלי הוא לא מקרי והוא מתפרס למעלה מעשר שנים" היא אמרה. "הוא מבוסס על צירוף של מרכיבים כשהעיקרי שבהם הוא ההון האנושי. התעשייה הביטחונית היא מנוע צמיחה משמעותי לתעשייה הטכנולוגיה."

עוד הוסיפה לוצאטו כי "ההיי-טק נהנה מצמיחה כתוצאה מעליית מדענים ומהנדסים רוסים, אולם יש להסתכל על העתיד בדאגה. ההוצאה לחינוך ביחס לתוצר בישראל היא מהגבוהות בעולם ובכל זאת התוצאה לא טובה, אפילו קשה. משהו במבנה היסודי של מערכת החינוך לקוי מיסודו. אני חושבת שהגענו לנקודת תחתית שממנה צריך לחשוב כיצד המערכת צריכה להיבנות, אולי אפילו מחדש. צריך הנהגה אמיצה על מנת שתבצע מהפכה יסודית".

גם ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, לא היסס להציג תמונת ראי עגומה לגבי מצב החינוך והקשר שלו לרמת הטכנולוגיה בשוק המקומי. "הייתי בקוריאה לפני זמן מה, אני בן בית במזרח הרחוק. כשבוחנים מה שקורה שם מבחינת החינוך זה מפחיד. מדובר בעוצמה לא נורמלית. ההצלחות של החינוך הישראלי נובעות ממושג שנקרא 'אמא יהודיה', אבל האמהות הקוריאניות והיפאניות הן יותר אמהות יהודיות מכל אמא יהודית בישראל",

אופר הוסיף ואמר כי "מקבלי ההחלטות במדינת ישראל מתבלבלים, במקום להעלות על נס את המצוינות, לקדם את אלו שמקבלים ציון 96' ל-100 מעדיפים שתלמידים ישפרו את הציון מנכשל ל-60".

שלמה קליש, אחת מאושיות ההיי-טק הישראלי ומנהל קרן הון סיכון ג'רוזלם גלובל ונצ'רס, בחר להתמקד במצב האוניברסיטאות וטען שצריך להעתיק את מודל האוניברסיטאות האמריקאי לישראל. "יש מודל מוצלח שקיים בארה"ב, אני מציע שלא נמציא את הגלגל מחדש. מערכת האוניברסיטאות הטובה בעולם קיימת בארה"ב. צריך להקים את אותה מערכת גם בארץ. שם המוסדות הם עצמאיים. הם יקבעו את שכר הלימוד, הם יקבעו מי מהמרצים לשכור, וכך יתפתחו מרכזי מצוינות. הסטודנטים יקבלו בדומה לארה"ב הלוואות המסובסדות על ידי הממשלה. לדעתי חלק מהמדענים באוניברסיטאות ירד מהארץ כי מקבלים כאן משכורות רעב".

פתרון אחר הוצע על ידי ינאי. לדבריו, למערכת החינוך לא מגיעים מורים מספיק טובים. "הבעיה היא שאין לנו מורים צעירים במקצועות החשובים להיי-טק הישראלי, מורים לפסיקה, מתמטיקה וכימיה. אנחנו צריכים לקחת בני 20 שסיימו אקדמיה ולהשתמש בהם כדי לתגבר מורים מבלי לאיים עליהם. אנחנו צריכים ליצור מצב שבו אנשים מוכשרים מגיעים להוראה. לא כל אחד יכול להפוך למורה. אלו אנשים שמסתדרים עם אחרים ושיודעים למכור את הרעיונות שלהם".

אנחנו אזובי הקיר

בהמשך דן הפאנל בנושאים אחרים הנוגעים למצב ההיי-טק הישראלי. אופר ביקר את מדיניות הממשלה שאינה עושה די בכל הנוגע לעידוד תעשיית ביוטכנולוגיה. "ישראל לא הצטיינה בביוטק. דווקא הידע שקיים באוניברסיטאות משתווה לזה שקיים בעולם, אבל התעשייה מפגרת. האמת האפורה היא שאין לנו תעשיית ביוטק. אז מישהו יזרוק את המילה 'טבע'. 'טבע' היא חברת כימיה".

"בשבוע שעבר אירחנו את כל ראשי האלקטרוניקה וההיי-טק בישראל. בכל הארצות, ללא יוצא מן הכלל, תעשיית ההיי-טק היא מנוע היצוא מספר אחת. ישבו שם אנשים המייצגים יצוא בהיקף של שלושה טריליון דולר. בישראל היצוא, כולל תוכנה, מסתכם בכ-20 מיליארד דולר לשנה. אנחנו אזובי הקיר, פחות מאחוז מיצוא ההיי-טק העולמי. עם כל הכבוד לגאווה הלאומית, אנחנו מאוד קטנים ואין לנו במה להתחרות באורקל, סימנס, פיליפס או מוטורולה. צריך לפתח תעשיות היי-טק מתוחכמות וקטנות. אין צורך לחלום, כי אם נמצא משהו גדול - יקחו לנו אותו. כל פעם שפיתחתי משהו דגול לקחה אותו חברה רב לאומית. על כל דבר שעשיתי מעל לגובה 1.80 חתכו אותי והעבירו לסין".

עמרי לוין, מנכ"ל פיליפס ישראל, טען כי אחד הפתרונות לעתידו של ההיי-טק הישראלי הוא מימון של קרנות סיד. "מדינת ישראל התערבה בשנות ה-90' והשקיעה בקרנות הון סיכון. זה סייע לנו, אבל כיום אין גופים שמוכנים לבצע השקעות סיד. טוב תעשה מדינת ישראל אם תיתן ערבות להשקעות בינלאומיות במיזמי סיד". לוין הזהיר את מדינת ישראל מלהתערב בכל הקשור למיסוי פעילותן של חברות רב לאומיות בארץ. "למדינת ישראל יש נטייה להיכנס לקרביים של פעילות רב לאומית. אולי בשל הסברה שהרווח הוא גדול מדי. אסור למדינת ישראל להתערב במחירי העברה של חברות רב לאומיות".

"מה אכפת לי אם מישהו בונה קניון ברומניה?"

בתוך כך תקף ינאי את הדעה כי האקזיטים מזיקים להיי-טק הישראלי. לדבריו, הדולרים שמתקבלים מכל רכישה עושים למשק הישראלי רק טוב. "בשנה האחרונה נמכרו 70 חברות טכנולוגיה בסכום של 15 מיליארד דולר, זאת ללא ישקאר. זה העשיר את מס הכנסה וברוב הרכישות נותרו בארץ מרכזי מו"פ. למה? כי ההיי-טק הישראלי טוב מאוד במו"פ וסביר במחיר. עדיין לא כמו סין, אבל די זול. זה מייצר הון בלתי רגיל. מעט מאוד תעשיות אחרות מופיעות בגלובסים ובדה-מרקרים. מה יוצא לנו מכך שמישהו מקים מגדל בניו-יורק או קניון ברומניה. מישהו מרוויח מכך בארץ? מישהו מעסיק 5,000 עובדים כמוני שמשלמים 200 מיליון דולר מס הכנסה? מה אכפת לי אם מישהו בונה או קנה נדל"ן. מעניין אותי כמה כסף הוא מביא לישראל, ואין הכנסה גדולה יותר ממס הכנסה של עובדי היי-טק למדינה. זה מה שמפתח את הכלכלה. זה מה שנותן פרנסה לרואי חשבון ועורכי הדין".

לוצאטו ציינה נקודה נוספת בסיום הפאנל: העובדה שהפריפרייה לא לוקחת חלק בשגשוג של ההיי-טק הישראלי. "ההיי-טק הישראלי מצטמצם לרדיוס של 50 ק"מ. קרנות הון סיכון השקיעו לאורך השנים רק 1.7% בחברות ישראליות בדרום. הפערים בין הפריפריה והמרכז הם רציניים ומסכנים אותנו באופן מוחשי יותר מהסכנה הביטחונית. העובדה שהפריפריה נזנחת ולא שותפה להצלחת ההיי-טק היא בכייה לדורות".