את המשחק הראשון שלו פיתח עבדול-רחמן אל-זנקי, אז בן 14, במשך מספר שבועות. את המשחק, Yellow Taxi, העלה ל-iTunes ב-2010. מאז, יצר הצעיר הכוויתי 22 משחקי אייפון נוספים בפחות משנתיים, כולל Doodle Destroy הפופולרי. "אני ממש אוהב לפתח משחקי אייפון, אבל אני ממש רוצה לפתח כמה משחקים אמיתיים לאקס-בוקס, פלייסטיישן 3 או Wii", אמר עבדול-רחמן, "מה שאהבתי באמת ב-Doodle Destroy זה שהיו לו המון הורדות. אני מקווה שבכל פעם שאני אצור משחק הוא יגיע לטבלאות המובילים".

משקיעים וחברות משחקים בונים על הכישרון והלהט של צעירים כמו עבדול-רחמן כדי לסייע בבניית תעשיית משחקים ערבית תוססת ולכבוש נתח. מכירות המשחקים הדיגיטליים במזרח התיכון ואפריקה הסתכמו ב-2011 בכ-900 מיליון דולר, זאת מתוך שוק עולמי של 24 מיליארד דולר. עד 2016, חוזה חברת המחקר הלונדונית Ovum, צפוי שוק הגיימינג במזרח התיכון לגדול ב-29% בכל שנה, נתון גבוה בהרבה מהצמיחה העולמית המשוערת של 17% בשנה. לפי נתונים אלו יגיע שוק הגיימינג במזרח התיכון להיקף של 3.2 מיליארד דולר בעוד חמש שנים.

ממשחקים מקוונים ועד מוצרים מסובכים יותר המשמשים בקונסולות, מפתחי משחקים נהנים מתפוצת הסמארטפונים וטלפונים סלולריים אחרים, שימוש נרחב יותר באינטרנט ושיעור גבוה של הוצאות לראש באיזור המפרץ, שם עושר מנפט מאפשר לצעירים רבים להפוך לצרכני אלקטרוניקה מתוחכמים. על פי סקר שביצעה ב-2011 חברת הייעוץ הירדנית Arab Advisors Group, 65% ממשתמשי האינטרנט בסעודיה משחקים במשחקים ברשת.

תוכנית המדיה והבידור של ממשלת אבו דאבי, הנקראת twofour54 השקיעה לראשונה במשחקים בשנה שעברה, כשהעבירה 2.5 מיליון דולר ל-Tahadi Games, יחידה של קבוצת Jabber Internet המבוססת בדובאי, ו-Jawaker, חברה ירדנית. בשנה הבאה מתכננת Twofour54 להמשיך ולהשקיע במפתחי משחקים נוספים מהאיזור בשנה ציין וויין בורג, מנכ"ל הארגון.
תוך סיועה של חברת המשחקים הצרפתית יוביסופט, twofour54 מתכננת לפתוח אקדמיה למפתחי משחקים באבו דאבי במרץ הקרוב. כ-20 סטודנטים צפויים ללמוד בה. עם סיוע מ-twofour54, יוביסופט מתכננת לפתוח סטודיו באבו דאבי השנה, והיא מקווה לשכור 100 עובדים במהלך 3-5 השנים הקרובות.

"אם ממשלה או כל רשות רוצה לפתח תעשייה כזו היא חייבת להשקיע", ציין יאניק ת'לר, שיהיה מנהל המשרד באבו דאבי מטעם יוביסופט. "זה עולה הרבה לפתוח סטודיו ולוקח זמן ליצור צוות טוב. בלי שום סיוע מהממשלה, קשה לקחת סיכונים", הוא הוסיף. היוזמה של יוביסופט באבו-דאבי מתווספת לאקדמיה אותה פתחה בקזבלנקה. המשרד באבו דאבי יתמקד בתחילה ביצירת תוכן לשיווק עולמי, אבל יוכל לעבור באופן הדרגתי לכיוון עיצוב משחקים המתאימים במיוחד לאזור, אמר ת'לר. הכוונה היא לפתח משחק תוך לכל היותר שנתיים, הוא הוסיף.

"זה חשוב שכשחברות אזוריות או בינלאומיות כן מגיעות לכאן, הן יגיעו לכאן מהסיבות הכלכליות הנכונות", אמר בורג מ-twofour54, "אנחנו ממקדים את ההשקעה שלנו במקומות בהם אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעודד את האקוסיסטמה. אלו העסקים הקטנים והמתחילים הללו שמעודדים יצירתיות וחדשנות, ושבהם נוצרות משרות".

בירדן חברו חברות המשחקים תחת הארגון Jordan Gaming Task Force, או JGTF, כדי לסייע להניע את קידום התחום במדינה, באופן אזורי ובינלאומי. עם זאת המאמצים ליצור תעשיית גיימינג פאן-ערבית נותרו עד כה מבוזרים. "הבעיה העיקרית בעולם הערבי היא החוסר בתמיכה מצד הממשלה והסקטור הפרטי", אמר נור חראיס, יו"ר JGTF ומנכ"ל חברת המשחקים Maysalward, "לא ניתן לעשות זאת לבד. אם אנחנו רוצים ליצור תעשייה, אנחנו חייבים לעבוד ביחד כחברות כדי שנוכל ליצור משחקים שיכולים לבלוט בתעשייה הצפופה הזו".

בעוד ששיתוף פעולה בין-לאומי נותר נדיר למדי, חברות מהאזור ואחרות בונות קשרים קרובים. Timeline Interactive, חברה מצרית, פיתחה את Cellfactor: Psychokinetic Wars, שיצא לאור על ידי יוביסופט, ו-Quirkat, המבוססת באיחוד האמירויות, מפתחת משחקים לפלייסטיישן של סוני. הרצון להרוויח מקהילת הגיימינג הרחבה של באזור עודד את סוני להשיק ב-2010 את המשחק הראשון שלה שמותאם לחלוטין לשיווק במדינות ערב, Start the Party Arabic, והחברה מתכננת ליצור עוד משחקים כאלו.

"למזרח התיכון יש הרבה פוטנציאל גדילה, במיוחד בצד התוכנה של העסק, וזה מה שאנחנו מצפים להתמקד בו ב-18 החודשים הקרובים", ציין רוברט פיסר, מנכ"ל תחום הבידור הממוחשב בסוני לאיזורי המזרח התיכון, אפריקה, טורקיה והודו.
"אם רק תסתכלו על האוכלוסיה הערבית העולמית, אין סיבה שלא נוכל למכור משחקים שפותחו באופן מקומי במדינות אחרות מחוץ למזרח התיכון", אמר פיסר, "אני חושב שזה פשוט דורש תיאום ותמיכה כדי להביא את הכל לכדי התגשמות, או להשיג כותר אחד טוב באמת שיהיה להיט בקרב הגיימרים המקומיים".

לשוק הערבי יש אתגרים משלו. קהילת הגיימינג שנוצרה לא צפויה להתפשר על איכות נמוכה רק כי המוצרים יוצרו במקום קרוב. יצירת משחק שיתאים לשונות התרבותית של 22 מדינות ערב בעוד שגם יהיה מפתה לעולם הרחב עשוי להיות אתגר. "שפה היא המאפיין המשותף שלנו", אמר מנכ"ל Quirkat, מחמוד חסוונה, "מלבד זאת, גבולות דתיים ופוליטיים הם לא אותו הדבר. השוק הגדול ביותר הוא סעודיה, אבל קשה להתאים משחק לסביבה ספציפית, כשאתה רוצה לקרוץ לשוק הבינלאומי. זה לא קסם, זה עסק שזולל הרבה כסף. אנחנו צריכים את הכסף כדי ליצור עוד כסף וזה הולך לקחת זמן עד שערבים ישקיעו ביכולות שלהם עצמם בפיתוח משחקים".

---