אנו מכריזים בזאת על הקמת מעצמת היי-טק | פרויקט עצמאות מיוחד

ישראל נהפכה ל'מדינת היי-טק' | צלם: TheMarker

ההיי-טק נחשב לקטר צמיחה ולא בכדי - על פי הערכה של כלכלן בכיר הוא אחראי ל-9% מהתמ"ג במדינה; סיפורי הצלחה ישראלית - אמדוקס, קומברס, צ'ק פוינט, מיראביליס ואם סיסטמס

07.05.08 | 13:11  גיא גרימלנד, מעיין כהן , שמואל שוסטר
Startups | Israeli High Tech

תעשיית ההיי-טק המקומית היא אחת ההצלחות הגדולות ביותר של ישראל ב-60 שנות קיומה. הכלכלן הבכיר יעקב שיינין מעריך כי הענף אחראי ל-9% מהתמ"ג לנפש במדינה.

למעשה, תעשיית המחשוב ליוותה מאז ומתמיד את מדינת ישראל, עוד מהימים שבהם התעשייה הזאת כונתה עיבוד נתונים והחישובים בוצעו באמצעות חורים בכרטיסים. עם זאת, ניתן לומר שישראל נהפכה ל"מדינת היי-טק" בעיקר בשלושת העשורים האחרונים.

הנה כמה נתונים שיעידו על תרומתו של קטר ההיי-טק לישראל: ענף ההיי-טק אחראי ל-48% מכלל היצוא התעשייתי, שהסתכם ב-2007 בכ-32 מיליארד דולר; ההיי-טק הישראלי מעסיק 100-200 אלף עובדים; ומספר המהנדסים הישראלים ביחס לאוכלוסייה הוא במקום הראשון בעולם (לפי נתוני מכון היצוא).

את התפתחותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית האיצו כמה גורמים. אחד הקטליזטורים העיקריים היה התעשיות הביטחוניות והידע הטכנולוגי שפותח בצה"ל. אפשר להזכיר בהקשר זה את יחידת ממר"ם, שהוקמה ב-59' ושממנה יצאו אינספור עובדים המאיישים עמדות מפתח בהיי-טק הישראלי.

מלבד ממר"ם, צריך להזכיר גם את רפא"ל ואת היחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין, שהיו כר פורה לאינספור חברות סטארט-אפ אשר הוקמו בשנות ה-90 ובעשור הנוכחי. התעשיות הביטחוניות וצה"ל פיתחו טכנולוגיות תקשורת, שבבים, אבטחת מידע ותוכנה, שכולן תפסו מרכיב מרכזי בהיי-טק הישראלי לאחר שאוזרחו.

בשנות ה-80 החלו יותר ויותר אנשי היי-טק לצאת לעבודה בחו"ל, בעיקר בארה"ב, שם רכשו ניסיון עשיר, שעליו התבססו בעבודתם כאן. די אם נציין את נבחרת הכוכבים של ישראל בהיי-טק העולמי: צפרא כץ, סגנית נשיאה בכירה באורקל; שי אגסי, לשעבר מנהל טכנולוגיה וקבוצת מוצרים ב-SAP; משה ליכטמן, בכיר במיקרוסופט העולמית וכיום מנהל מרכז המו"פ (מחקר ופיתוח) של מיקרוסופט בהרצליה; ודדי פרלמוטר, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית.

גם חברות הטכנולוגיה הגדולות הבינו את הפוטנציאל הגלום במוח היהודי, ומילאו את ישראל לאט-לאט במרכזי מו"פ. דב פרוהמן, לדוגמה, שיכנע את בכירי אינטל להקים מרכז בחיפה ב-74'. כיום אין חברה גלובלית שאינה מבצעת כאן פעילות מו"פ כלשהי. לגוגל, מיקרוסופט, מוטורולה, יבמ ו-EMC, לצד חברות ענק אחרות, יש מרכזי מו"פ בישראל. מלבד זאת, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בהשקעה במו"פ לעומת התמ"ג. חבל רק שהדבר נובע בעיקר מרמת תוצר נמוכה ופחות מרמת מו"פ גבוהה, ושתקציבי המדען הראשי קוצצו בשנים האחרונות.

אי אפשר להזכיר את המו"פ בלי לדבר גם על פרויקט החממות הטכנולוגיות, שמסייע ליזמים טכנולוגים להקים חברות ולקבל מימון בתנאים נדיבים מהמדינה. מבחינה מימונית, ישראל ביצעה ב-93' צעד נועז ומהפכני כשיצרה את תוכנית "יוזמה", ולמעשה יצרה כאן את תעשיית קרנות ההון סיכון הישראליות. בשנים שלאחר מכן קרנות אלה היו הדלק שהניע את תעשיית הסטארט-אפים שצמחה כאן.

בנוסף, העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר בשנות ה-90 הביאה לישראל ציבור גדול של מהנדסים ומומחים טכנולוגים בעלי רמה גבוהה במיוחד. בשילוב הליכי הגלובליזציה והתחזקות מעמדה הכלכלי של ישראל בשוק הבינלאומי, כל אלה הפיחו בתעשיית ההיי-טק המקומית רוח גבית חזקה.

השקעת המדינה בחינוך סופגת בשנים האחרונות ביקורת קשה. את חשיבות הדבר מדגימה העובדה כי להשקעה בלימודים טכנולוגיים בבתי ספר ובאוניברסיטאות היתה תרומה מכרעת להתפתחות התשתית האנושית והמדעית בישראל.

הצטרפותה של ישראל להסכמי הסחר החופשי עם ארה"ב, קנדה והאיחוד האירופי, גרמה גם היא לעידוד התפתחות ההיי-טק.

אי אפשר שלא לציין גורם נוסף, שלו השפעה מכרעת על ההיי-טק הישראלי - הגורם התרבותי. מאז ימי אפי ארזי ואריה פיינגולד ועד למיזמי הווב 2.0 של יוסי ורדי ויאיר גולדפינגר, דבר אחד לא השתנה: הישראלים אוהבים ליזום, לחדש ולנפץ מוסכמות. גם להיכשל לא מפריע להם. וזאת בדיוק התערובת שמתאימה במיוחד לתרבות הסטארט-אפים.

בשנתיים האחרונות שי אגסי, ינקי מרגלית, בני לנדא והאחים זיספאל מזהירים מפני פגיעה בהיי-טק הישראלי - בשל המזרח הרחוק, בעיקר סין והודו, או בשל הגידול בעלויות הייצור שהופכות את המהנדס הישראלי ליקר יותר לעומת עמיתיו האמריקאים. יש לקוות שקברניטי המדינה לא ייתנו לקטר ההיי-טק להיעצר גם במאה ה-21.

סיפור הצלחה 1: אמדוקס, קומברס וצ'ק פוינט

ישנן לא מעט הצלחות ישראליות בהיי-טק, אך רק קומץ קטן של חברות הצליחו להישאר עצמאיות לאורך תקופה ארוכה, תוך שהן גדלות ונהפכות לשחקניות מרכזיות בתחומן בעולם.

עם שווי של 6.6 מיליארד דולר, אמדוקס היא ללא ספק אחת ההצלחות הישראליות הגדולות בתחום ההיי-טק. החברה, שמעסיקה 17,400 עובדים ביותר מ-50 מדינות - מתוכם כ-5,000 בישראל - הצליחה להתברג כאחת החברות המובילות בתחומה בעולם. עם תחרות קלה מצד מתחרתה קומברס, אמדוקס שולטת בשוקי הבילינג (גבייה) והמערכות תומכות התפעול העולמיים. אבל אמדוקס לא לבד: לא רחוק מאחוריה נמצאות גם ספקית פתרונות אבטחת המחשוב צ'ק פוינט, עם שווי של 5.3 מיליארד דולר, וקומברס, עם שווי של 3.5 מיליארד דולר.

צ'ק פוינט, שהוקמה על ידי גיל שוויד ושותפיו ב-1993 במוסך ביתם, הצליחה להפוך מחברת גראז' קטנה לחברה המעסיקה 1,900 עובדים (900 מהם בישראל), ושמוצרי אבטחת המידע שלה מוטמעים ברוב החברות המובילות בעולם.

מאז 2006, עת התפוצצה פרשת הבקדייטינג בקומברס, החברה אינה מפרסמת את דו"חותיה. קובי אלכסנדר, המייסד ומי ששימש מנכ"ל בכל שנות קיומה, נמלט לנמיביה כדי להימנע מזרועות החוק האמריקאיות, והחברה מינתה במקומו את אנדריי דהן. ואולם, חרף התהפוכות שעברו על החברה ועל אף שלא ניתן להשיג נתונים רשמיים בנוגע לרווחיה, קומברס היא ללא ספק אחת הנציגות המובחרות שלנו בתחומה. עם חפיפה קלה לאמדוקס, שולטת קומברס על תחום שירותי הערך המוסף לחברות סלולר ברבות מחברות הסלולר המובילות בעולם, ומאפשרת לבצע את כל אותם שירותים שנראים לנו טריוויאליים, כגון המענה הקולי ומשלוח הודעות sms.

אין ספק כי מלבד להפיכת מייסדיהן לאנשים עשירים מאוד, הצליחו החברות הללו למקם את ישראל בצמרת ההיי-טק העולמי, ולהוכיח כי הראש הישראלי ממשיך להמציא לנו פטנטים.

עשר שנים אחרי, יזמי היי-טק צעירים עדיין רוצים להיות מיראביליס. יוסי ורדי, אחד המייסדים, נהפך זה מכבר לגורו בעל שם עולמי בתחום האינטרנט, אליו עולה לרגל כמעט כל יזם צעיר ונרגש. מבין המייסדים הצעירים של מיראביליס, היה זה ספי ויגיסר שהצית את דמיונם של רבים: אחרי המכירה הוא עסק בפעילות אתגרית, והכסף שהרוויח שימש אותו לטיולים בעולם ולרכישת דירה ביפו, אותה הפך לבית חכם. מייסדי מיראביליס האחרים, אריק ורדי ויאיר גולדפינגר, היו מעורבים בפרויקטים רבים בשנים האחרונות, בהם סופרנה סיסטמס, דוטומי, ג'אג'ה ואחרים.אבל את מגע הזהב, מתברר, לא קל לשחזר: אחד המיזמים ששלושת הצעירים היו מעורבים בו, נוקה טי.וי, נכשל כישלון חרוץ, עד כדי כך ש-21 העובדים הגישו בקשה למינוי מפרק בטענה שלא קיבלו משכורת.

ומה באשר לתוכנת ICQ עצמה? המוצר פורץ הדרך מצא את עצמו מאבד גולשים לטובת המתחרים, בהם MSN מסנג'ר ויאהו מסנג'ר. כיום הפער הוא כ-26 מיליון משתמשים ב-ICQ, לעומת כ-260 מיליון ב-MSN.

סיפור הצלחה 3: אם סיסטמס

המשפט "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" מתאים במיוחד לדב מורן ולהמצאה שלו: זיכרון פלאש נייד ("דיסק-און-קי"). הכל החל ב-89'. מורן הקים עם חברו אריה בן מרגי את אם סיסטמס. הוא הצליח לשכלל את טכנולוגיית זיכרון פלאש (טכנולוגיה שמאפשרת לשמור מידע שוב ושוב באותו תא זיכרון), ולשלב אותה בהתקן נייד באופן שקסם לצרכנים.

התוצאה היתה מדהימה. הדיסק-און-קי של מורן התגלה כפתרון מוצלח להעברת מסמכים בצורה קלה ונוחה. עם ההצלחה השיווקית של הדיסק-און-קי צמחו המכירות של אם סיסטמס: ב-2001 הסתכמו מכירות החברה ב-45 מיליון דולר, וב-2006 הן כבר זינקו לכמיליארד דולר.

מאז שמורן פיתח את זיכרון הפלאש הנייד חיקו אותו מתחרים רבים, אבל רק למורן שמור בפנתיאון ההיי-טק העולמי הכבוד של מי שהצליח להוביל את הדיסק-און-קי להצלחה עולמית. ב-2006 הוא מכר את אם סיסטמס לאלי הררי מסאנדיסק ועשה מיליונים. כיום הוא מבקש לשכפל את ההצלחה של הדיסק-און-קי עם מודו, הטלפון הסלולרי הזעיר שפיתח. "מיליארד דולר לא יספיקו לי", הוא אמר בראיון קודם ל-TheMarker, חף מכל הצטנעות. מכל אחד אחר זה היה נשמע כהצהרה יומרנית משהו, אבל לא כשמדובר במורן - ישראלי שאחראי לאחת ההמצאות החשובות של עולם הטכנולוגיה.

תצלומים: מוטי קמחי, עופר וקנין, יח"צ, TheMarker