שי גולדן

היכנסו כבר לאוטו וניסע

מדינה משונה, ישראל. יד אחת חותמת על צו איסור פרסום בפרשיית השוחד של ראש הממשלה והיד השנייה מוציאה הודעה לעיתונות שלפיה בכוונת בזק לשדרג את מהירות הגלישה למשקי הבית הפרטיים ל-20 מגה ביט
Networking | Internet

איך זה קשור? טוב, הכל קשור. תמיד. אבל בשני המקרים האלה זה קשור במיוחד מכיוון שאותו אגף במוח הישראלי, שניהל לאורך כל השבוע שעבר משחקי חתול ועכבר הזויים ממש עם כלי התקשורת בעניין מה שמותר ומה שאסור לפרסם בפרשת אולמרט - כנראה אינו גולש באינטרנט. אינו גולש באינטרנט או אינו מכיר ביכולתם של ישראלים לצאת מחוץ לגבולות ה-co.il. הסיטואציה היתה מגוחכת כשם שהיתה ביזארית - אזרחי ישראל קראו על המתחולל במדינה שלהם באתרי אינטרנט זרים. הכל היה שם. השמות, המספרים, העובדות, אפילו הפרשנויות. להוציא העובדה של היות הדברים כתובים בשפות שאינן עברית, הכל היה כתוב שם. אני חוזר - הכל, היה, כתוב, שם.

"מי שסבור שאפשר לעצור את זרימת המידע ולכסות במטפחת שחורה וגדולה את עיני תושבי המדינה שלו, לא מבין איפה הוא חי. מי שמשדרג את תשתיות האינטרנט בפרישה ארצית מבין איפה הוא חי ומבין גם מה פשר החיים האלה שאנו חיים כיום ושאנחנו עתידים לחיות בעתיד"

כשאתה חווה שבוע כזה של האפלה אלימה וגרוטסקית, אתה חושב לעצמך, "הם בוודאי משוכנעים, שם למעלה, שכולנו נורא מטומטמים. נורא מעוכבים מבחינה תקשורתית". כשאתה חווה שבוע כזה אתה חושב לעצמך, "הם בטח לא שמעו עדיין, שם למעלה, על הדואר האלקטרוני. על המושג המהפכני של הלינק. על המילה הסתומה 'בלוג', בכלל אין טעם לדבר. הם לא שם, החבר'ה ממשרד המשפטים, מלשכת היועץ המשפטי לממשלה ומבית המשפט המחוזי - הם פשוט לא שם. הם חיים איפה שהוא בעידן ה-Dial-up, העידן ההוא שבו גלישה באינטרנט היתה כרוכה ביבבה נשנקת של קו הטלפון, בטרטור של המחשב ובזמן טעינה של עשרים דקות לכל עמוד.

"הם גם נורא חסרי אמון במערכת החינוך הישראלית, החבר'ה שם, שחותמים על צווי איסור הפרסום", אתה חושב לעצמך. "מה, הם לא יודעים שלימודי אנגלית הם עניין מנדטורי בישראל? הם לא זוכרים שלפי תוכנית הלימודים בישראל כל ילד בן עשר מתחיל ללמוד אנגלית כשפה שנייה בבית הספר? למה הם חושבים שנתקשה כל-כך להתמודד עם טקסט באנגלית? על בבילון הם לא שמעו? מה, בעצם, עובר עליהם?"

ואז אתה קורא שבזק החליטה לשדרג את מערכת התקשורת שלה, כך שתשלש כמעט את מהירות הגלישה ממחשבים ביתיים. ואז אתה אומר לעצמך, "יש שם כמה אנשים עם שכל, למעלה. הם מקדמים אותנו לתוך החיבוק של משפחת העמים. הם מבינים שהקדמה הטכנולוגית היא תנאי בסיסי להתפתחות של מדינת ישראל, פעולת יסוד בדרך לאפשר לנו לנהל דיאלוג שוויוני עם העולם". ואז אתה מסיר את החשש מלבך. "הם לא באמת תקועים בעידן ה-Dial-up. הם לא באמת חושבים שכולנו בורים בני נבערים. יש להם קצת אמון בנו. אם הם מוכנים להיכנס להשקעה כזאת (חצי מיליארד דולר) לצורך שיפור חוויית התקשורת של המשתמש הפרטי, סימן שנותרו מעט תאים אפורים פעילים בחלק האחר במוח, זה שמקבל החלטות עסקיות". ואז אתה שוב חוזר לצו איסור הפרסום ולא מבין כלום. נאדה. יאדה-יאדה-יאדה.

מי שסבור שאפשר לעצור את זרימת המידע (עזבו חופש המידע. אין חיה כזאת "חופש מידע". המידע אינו אסור באף בית סוהר. בימינו, פשוט צריך להתכופף ולהרים אותו מהרצפה) ולכסות במטפחת שחורה וגדולה את עיני תושבי המדינה שלו, לא מבין איפה הוא חי. מי שמשדרג את תשתיות האינטרנט בפרישה ארצית מבין איפה הוא חי ומבין גם מה פשר החיים האלה שאנו חיים כיום ושאנחנו עתידים לחיות בעתיד. אנומליה אינה המצאה ישראלית. היא בעיקר תוצאה של מערכות ריכוזיות מקומיות שאסורות בכבלי התודעה המוגבלת שלהן.

במקום שבו הפער בין הרצוי למצוי, בין המציאות בפועל למציאות המבוקשת, אינו ניתן לגישור - מתבקשת עזרתו של השכל הישר. השכל הישר הוא חבר במקרים שבהם אתה מוקף ביותר מדי חכמים, או יותר מדי מטומטמים - בישראל מאוד קשה לעמוד על ההבדל. והשכל הישר אומר - אם ישראל מבקשת להשתייך למאה ה-21 במלוא מובן המלה, עליה להבין שהגענו לנקודת האל-חזור במערכת היחסים ציבור-טכנולוגיה-תקשורת. הנקודה הזאת גורמת לצווים, להחלטות ולהתנהגויות, שבשנות ה-70 וה-80 נוסחו והתקבלו על בסיס היעדרה של הטכנולוגיה, להיראות כיום יותר ילדותיים ומעליבים לאינטליגנציה מאשר מגוחכים.

השכל הישר מוסיף ואומר גם שהדרך היחידה להשיג מישהו שרץ הרבה יותר מהר ממך היא לרדוף אחריו במכונית. בישראל זה עובד אחרת - הדרך שבה מבקש צד ימין במוח הישראלי להשיג את צד שמאל שלו, שרץ הרבה יותר מהר ממנו, היא לנסות להשיג אותו ברגל ואז לקשור לו משקולות בטון על הרגליים, כדי להאט אותו. אבל זו הבעיה: שהוא כבר הרבה לפניך. לא תשיג אותו לעולם. יאללה, תוריד את המשקולות המטופשות, היכנס כבר לאוטו ותיסע.

הציבור חכם יותר משופטיו, מפרקליטיו ומשריו. הוא גם מהיר יותר מבזק וחריף יותר מראש הממשלה. מי שיבין זאת, יחסוך לעצמו הרבה בושות. ואולי גם, אבל רק אולי, יוכל להגיע בפעם הראשונה, אחרי 60 שנות עצמאות, להרמוניה בין הישראלים לישראל. הנה לכם דרך חדשה להסתכל על המושג "אחדות לאומית".

עוד בנושא - בזק מעלה את מהירות הגלישה באינטרנט: תציע גלישה ב-20 מגה-ביט בתוך שנה וחצי

רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו