הנה דיסוננס שדווקא כן ניתן ליישבו: לו היה נערך סקר בקרב מנהלי עסקים בחברות טכנולוגיה המתחרות במיקרוסופט, היה עולה כי למרות ביקורת קשה על מיקרוסופט - שוררת בקרבם הערכה לביל גייטס. ככה זה בעולם העסקים: יש כבוד אך ורק למצליחנים, ומיקרוסופט היא כזו.

לו היינו מציגים בפני היזם המצוי, גם הישראלי, שאלה היפותטית: אם היה באפשרותך להיכנס לנעליו של גייטס מאז ייסד את מיקרוסופט ב-75', לספוג לאורך השנים קיתונות של רותחין ובמקביל להרוויח מיליארדרים, מה היית עושה? כל אדם בר דעת היה הולך באותה הדרך שהיתווה גייטס כדי להגיע להצלחה: העתקה חסרת בושה של מערכת ההפעלה של אפל בשנות ה-80 המוקדמות; דריסת הדפדפן נוויגייטור של נטסקייפ על ידי שילוב האקספלורר במערכת ההפעלה חלונות; ודחיקת מוצרים אחרים תוך שימוש לרעה בכוח מונופוליסטי, כמו במקרים של נובל וריל פלייר.

אך למרות ההצלחה האישית של גייטס - והעובדה שלו ניתנה להם ההזדמנות, היו רבים נוהגים כמוהו - הפסיד עולם המחשוב לא מעט כתוצאה מפריחתה של מיקרוסופט. חברות ופיתוחים טכנולוגיים רבים נמקו וגוועו משום שבאקווריום הטכנולוגי, הדג הגדול המיקרוסופטי לא ממש איפשר לדגים אחרים לחיות לצדו.

היו כוחות שניסו להתמודד עם מיקרוסופט בבתי משפט על מקומם, אך הם היו מעטים מדי. אפשר רק לדמיין את מספרן העצום של החברות שנפגעו ממיקרוסופט שכלל לא העזו להתנצח עם "הענקית מרדמונד". הן התמוססו ונעלמו בקול ענות חלושה - וחבל. כי אולי כך היינו זוכים למערכת הפעלה טובה יותר, לדפדפן אינטרנט משופר (השקת פיירפוקס 3 היא העדות האחרונה לכך שלא צריך חברת ענק כדי להוציא פיתוח משובב לב) ולתוכנות משרדיות פגיעות פחות, ומשולבות באופן פתוח יותר.

מצד שני, קל לצייר בצבעים דרמטיים את החסרונות בתוכנות של מיקרוסופט ואת זרעי הרוע שהן טומנות. מיקרוסופט הוכיחה לאורך השנים כי במקביל להיותה מונופול דורסני, היא מסוגלת להציע מחויבות אמיתית וכנה לעולם טכנולוגי. בישראל גילינו זאת דרך הלוקליזציה של תוכנות החברה, ובתמיכתה בעברית.

קל להציע תשובה פופוליסטית שתסביר כי חלק ניכר מעיוותי עולם הטכנולוגיה מקורם בענקית התוכנה האמריקאית. מצד שני, אין עוד חברה טכנולוגית אחרת שחמסה, דרסה ועיוותה בכדי להצליח כפי שעשתה מיקרוסופט. מדובר בקפיטליזם דורסני, ששוכלל לדרגת אמנות. האם מבחינה ערכית אנו רוצים שחברות עם DNA שכזה יימצאו בחזית העולם הטכנולוגי?