 |
המלחמה על הלב הסלולרי
מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא (מימין) ודב מורן עם מכשיר המודו | צלם: עופר וקנין
רבים מתלהבים ממכשיר המודו של דב מורן, אך מתעלמים מהשוק המבעבע של "הלב הסלולרי" - מודולים סלולריים שיאפשרו למכשירים אלקטרוניים ומכוניות לדבר אלה עם אלה
23.07.08 | 11:49Mobile | Hardware
הסטארט-אפ מודו של דב מורן מושך בתקופה האחרונה תשומת לב לא מעטה. הגדאג'ט החדש שמורן מפתח הוא מעין "לב סלולרי" - מקלט זעיר עם יכולות סלולריות. הלב הסלולרי מסוגל להתחבר לתוך מודולים אחרים, כמו טלפון או מכשירים חשמליים אחרים, ולספק להם יכולת סלולרית.
ואולם פרט למודו, נראה כי התעלמנו מתחום שלם בתעשיית הסלולר - תחום המודולים הסלולריים. מודול (Module) הוא הלב הסלולרי, הדומה לכרטיסון קטן בגודל של סוללה, שאותו חברות אלקטרוניקה משלבות בתוך המוצרים שלהן. המודלים הסלולריים אינם מצוידים במסך או בסוללה המספקת מתח חשמלי. אם דבר כזה יעבוד בעתיד, אולי נוכל להדליק את הדוד בבית מרחוק באמצעות שליחת SMS.
ההבדל העיקרי בין מחלקת המודולים הסלולריים לבין המכשיר של מודו הוא הלקוח הסופי - בעוד שמודולים סלולריים נמכרים למגזר התעשייתי וליצרני אלקטרוניקה כמוצר ביניים, מודו מכוונים לשוק הצריכה הפרטי (Consumer). מכך נגזרים הרבה אלמנטים, כמו עיצוב ופונקציות שונות של המכשיר. ואולם בפועל, ההבדל אינו כה גדול. בעולם יש יצרניות מודולים סלולריים רבות, כאשר מוטורולה העולמית מפתחת את התחום הזה במרכז הפיתוח שלה בישראל.
אפי גורן, מנהלת שיווק יחידת מודולים במוטורולה העולמית, מסבירה כי מכשירים רבים ומכונות שנמכרים כיום מגיעים כבר עם יכולת סלולרית. "המחשבים של היום כבר מגיעים עם המנועים הסלולרים באופן מובנה או דרך כרטיסים הנמכרים דרך המפעילות הסלולריות, אך חלק גדול מהעסקות של מוטורלה נעשות דווקא בתעשיית ברכב, התשתיות והאבטחה".
לדבריה, "מודולים סלולריים מאפשרים לוותר על תשתית הכבלים, ולגרום לכל המכשירים לדבר אחד עם השני, כך שבעתיד מכוניות יוכלו לתקשר ביניהן ואף לתקשר עם מערכת הרמזורים כדי לייעל את התנועה. בנוסף, ניתן לשלב מודולים סלולריים בתוך מוני חשמל או מוני מים, כדי לאפשר תקשורת יעילה. יש לנו אף לקוח בארה"ב שפיתח קולרים מיוחדים המסוגלים להתריע לבעלים על מיקומם של הכלבים, ואף ליצור גדר וירטואלית שבכל יציאה ממנה תשלח הודעת SMS לבעל הכלב".
גורן אומרת כי שוק המודולים הסלולריים גדול מאוד וצומח בקצב שנתי של 25%: "הסיבה לכך פשוטה למדי, יש 50 מיליארד מכונות שמחכות לדבר אחת עם השנייה, בעוד שיש כ-7 מיליארד אנשים בעולם". ההשלכות של שוק גדול וצומח כזה הוא שהמוצר נהפך לסטנדרטי ואחיד בין כל היצרניות השונות, כך שהמודולים נהפכים לסוג של קומודיטי (מוצר אחיד ללא הבדלים), מסבירה גורן.
השאלה המעניינת היא מה החברות יעשו כדי לבדל את עצמן אחת מהשנייה כדי לייצר תחרות. האם יצרניות המודולים ייכנסו לשוק הביתי, שאליו חברת מודו מכוונת? באופן תיאורטי, המצב אפשרי בהחלט. הרי לכל יצרניות הסלולר, כמו מוטורולה או נוקיה, יש יכולת טכנולוגית מוכחת.
מכשיר בלי חוויה
צחי וייספלד, סגן נשיא שיווק ואסטרטגיה במודו, אינו מודאג מהתחרות הפוטנציאלית. לדבריו, המודו מספק חוויית שימוש ואפליקציות שונה לחלוטין ממה שהמודולים הסלולריים מספקים.
"ראשית, למודו יש כמות אפליקציות עשירה וגמישה יותר מאשר למודולים סלולריים רגילים", אומר וייספלד. "בנוסף, הפלטפורמה שונה לגמרי - המודו מגיע כטלפון סלולרי מוגמר עם ממשק למכשירים אחרים, בעוד שהמודולים לא מגיעים אפילו עם סוללה". עוד מוסיף וייספלד, כי לחברות שמייצרות מוצרים שמיועדים לקשר בין שתי מכונות קשה מאוד ליצור חוויית משתמש בתחום מוצרי הצריכה, משום שהצרכים של הלקוחות שונים".
"באופן עקרוני, יצרניות מודולים סלולריים יכולות לפתח מוצר דומה למודו", מסביר ויינפלד, "אבל לשם כך יש צורך בערכת פיתוח (SDK) ובניית ממשקי משתמש הן במודול עצמו והן במכשירים שעמם הוא צריך לפעול. כיום אין יצרנית סלולר שמציעה את זה".
בשורה התחתונה, מודו הוא קונצפט הלוקח את המודולים הסלולריים צעד קדימה לכיוון שוק הצריכה הפרטית. האתגר של מודו יהיה לשמור על יתרון בשוק הצרכני, שכן הקפיצה הטכנולוגית ממודולים סלולריים המיועדים לשוק המכונות למודולים סלולריים לשוק הפרטי אינה כה גדולה כפי שהיא נראית.
עוד בנושא - "אני חננה בבעיה" | עם יתרון הראשוניות לצדה, מודו יוצאת לקרב עם ענקיות הסלולר