מי שמראה חצי עבודה הוא לא חמור

אורן צוקרמן | צלם: יח"צ

אורן צוקרמן מהמרכז הבינתחומי סיפר בכנס החדשנות של TheMarker על מעבדת החדשנות של MIT ועל הפיתוחים המרתקים להם היא אחראית

21.09.08 | 17:49  אור הירשאוגה
Israeli Hi-Tech and Startups | Hardware

לאורך השנים עוסקת המדיה לאב ב-MIT בקשר הרחב שבין אנשים ומכונות, קשר שקיבל ביטוי חזק במיוחד במשחק גיטאר הירו שמקורו במעבדות. בכנס החדשנות In-Novation המשותף ל-TheMarker וליבמ שנערך באיירפורט סיטי, הוצגו פעיליותיה של המעבדה על ידי ד"ר אורן צוקרמן מן המרכז הבינתחומי בהרצליה. במעבדה עוסקים גם בקשר שבין חפצים ודיגיטציה והנושא החם הבא יהיה "התיסוף האנושי" - המקום שבו הטכנולוגיה מסייעת לאנשים לשפר את יכולותיהם.

"הדגשים במעבדה הם על מוטיבציה פנימית - תחשוב על משהו שהוא חשוב עבורך", אומר צוקרמן. הדבר השני שמודגש בעבודה הוא החשיבה בגדול, "תחשוב על פתרונות רחבים". הדבר השלישי הוא עבודה על פי קונספטים - עבודה הנובעת ממקום קונספטואלי לעבר מוצר בר קיימא"

בין הפיתוחים שהציג צוקרמן כלולים חדר אינטראקטיבי לילדים, סמל סטטוס בדמות טבעת המציגה את מספר תוצאות החיפוש של הלובש בגוגל, פורטרטים המשנים את צורתם בהתאם לזהות העומד מולם - למשל גברים, מול נשים, קוביות דמויות לגו שמסוגלות ללמוד תנועות על ידי חזרה. סטודנטית יפנית שעבדה במעבדה ניסתה ליצור מברשת ציור שמבוססת לא רק על פלט אלא גם על קלט. לשם כך היא יצרה מברשת המורכבת ממצלמת רשת שמסוגלת לקרוא את הצבע והצורה של האובייקטים שעליהם היא מונחת.

פרופסור שמלמד בתוכנית הקליט במצלמות את ההתרחשויות בכל רחבי ביתו במשך מספר שנים. לאחר מכן הוא ניסה לחשוב על אלגוריתמים שיפיקו משמעות מכל אותו צבר מידע. מן המידע שנאסף הוא שרשר את הקולות שהשמיע בנו התינוק במשך שנתיים בעת שהיה באמבטיה. כך הוא עקב אחר השינוי שהתפתח בהדרגה מ-"גאגא" ועד להגיה של המילה "Water".

סטודנט ישראלי אחר ניסה ליצור רובוט שידע לאלתר מוזיקה, כששיאו של הפיתוח היה בהופעה של "היילי", הרובוט המתופף, עם קבוצת דרבוקיסטים בירושלים. לאחר מספר חזרות על תבניות התיפוף אותן הוא שומע, הצליח הרובוט לנהל סשן אילתור עם קבוצת המוזיקאים.

אחד מן העקרונות החישוב בפיתוח מהיר של אבות טיפוס, לדעתו של צוקרמן, הוא היכולת להראות את העבודות הלא מוגמרות לקהל לשם קבלת משובים. ההיקבעות על הצגת מוצרים מוגמרים רק מקטינה את היכולת ליצור באופן חדשני.

המדיה לאב הוא מקום שמנסה ליצור תרבות של חדשנות בדרכים מאד ייחודיות. המעבדה הזו הביאה לעולם את firefly, העוסקת בהתאמה של מוצרים אחד לשני. חברה ידועה אחרת מבית היוצר של המדיה לאב, היא Harmonix מפתחת המשחקים גיטאר הירו ורוק בנד. חברות נוספות הן -E-INK ו-ThingMagic.

המדיה לאב פועל על בסיס מימון של תאגידים, ומספר רב של חברות משקיעות בה כסף - מ-Campbell Soup Company ועד Target, Time היטאצ'י ומוטורולה. בין המוצרים אותם מציג צוקרמן, כלולים שק הכולא צעקות ומאפשר לשחרר אותן במקום על פי בחירתו של המשתמש ופרוטזה שמסייעת לחסרי גפיים לעלות ולרדת במדרגות. צוקרמן, לשעבר סטודנט במעבדה, מציג את חווית הפיתוח במעבדה כחוויה שבין עבודה בסדנה לבין עבודה במכון מחקר. "כל הכלים הכי מתוחכמים זמינים לכל החוקרים, אך אף אחד לא יעשה משהו בשבילך - אתה רוצה ליצור משהו? פשוט תכין אותו".

"הדגשים במעבדה הם על מוטיבציה פנימית - תחשוב על משהו שהוא חשוב עבורך", אומר צוקרמן. הדבר השני שמודגש בעבודה הוא החשיבה בגדול, "תחשוב על פתרונות רחבים". הדבר השלישי הוא עבודה על פי קונספטים - עבודה הנובעת ממקום קונספטואלי לעבר מוצר בר קיימא. לטענתו של צוקרמן העבודה מן הקונספט אל המוצר מביאה לכך שהמוצרים של המדיה לאב הופכים לרלוונטיים לשוק לעיתים שנים אחרי שהן נוצרות.

עקרון נוסף שהוא מרכזי על פי צוקרמן, הוא עיקרון העבודה העצמית. לטענתו של צוקרמן יכולת העבודה העצמית היא אחד הדברים המרכזיים שמבדילים בין הפיתוח במדיה לאב לבין חברות היי-טק. גישות נוספות שמקודמות במדיה לאב הן הבינתחומיות והצורך בקבלת המשוב הן מהחוקרים האחרים והן מהתאגידים הכלכליים.


דיווחים נוספים מכנס החדשנות In-Novation - דב מורן: "אי אפשר לוותר על הוצאת פטנטים" | סגנית נשיא סנדיסק: בעוד כמה שנים נראה כרטיס SD עם 128 ג"ב זיכרון | "בחרנו לשווק לוול-סטריט מאותה סיבה שכדורגלנים יוצאים עם דוגמניות" | "אם התוכן הוא King, אז דרכי הפצה הן קינג קונג" | "חדשנות זה להוריד דברים, לא להוסיף"