לאט לאט מבינים בעמק הסילקון שהמשבר הפיננסי שמכה במלוא עוצמתו בשווקים עשוי לגרום גם לנפילתן וקריסתן של עשרות עד מאות חברות סטארט אפ. אם בימים הראשונים התקשו מנהלי קרנות הון סיכון אמריקאים וישראלים לעכל את גודל המשבר, כעת הם כבר לא יושבים על הגדר ומפצירים ביזמים ובחברות הסטארט אפ שלהן לקצץ בהוצאות.

אחד המשקיעים הגדולים בארץ בתחום הון סיכון שמבקש לשמור על אנונימיות אומר ל-TheMarker: "הודעתי לכל הסטארט אפים שלי - היערכו לחורף גרעיני של שנתיים שלוש". לדבריו, השנתיים הקרובות יהיו דומות לשנים 2002 ו-2003 לאחר פקיעת בועת האינטרנט. חברות צעירות בלי מודל עיסקי שברור שאין להן מזומנים לצלוח את החורף הגרעיני - ייסגרו. יהיה קושי גדול לגייס הון למיזמים חדשים וצעירים. גם חברות ותיקות שיש להן קצב שריפת מזומנים גבוה צפויות בחלקן להיקלע לקשיים.

הציטוטים הקשים והנדירים האלו מצטרפים לסיפור הבא, אותו חושף הבלוג גיגה אום. קרן סקויה קפיטל, אחת מקרנות הון סיכון המובילות בעולם וגם בארץ, ערכה אירוע מיוחד השבוע אליו הוזמנו יזמים ומנכ"לים של חברות הפורטפוליו שלה. המגיעים לאירוע התקבלו בלא פחות מאשר סמל של מצבה עם ההודעה: R.I.P.: Good Times (ינוח בשלום על משכבו: זמנים טובים). אום מליק, שעומד מאחורי הסיפור שמסעיר את סצינת הסטארט אפים (נכון לשעת כתיבת שורות אלו, יום ה', הוא זכה ל-47 תגובות), מספר כי הצליח לוודא את המידע עם שני מקורות למרות שסקויה קפיטל לא אישרה באופן רשמי את הסיפור.

אנחנו לא יודעים אם באירוע השתתפו גם חברות ומנהלי קרן סקויה ישראל (חיים סדגר, שמיל לוי ויובל בהרב). שלחנו להם אימייל, אך בשל יום הכיפורים טרם התקבלה תשובה כמצופה. באירוע נאמו לפחות ארבעה נואמים, והוא כלל גם הקדמה קצרה של מייקל מוריץ (מנכ"ל הקרן שלאחרונה ביקר בישראל והתראיין ל-TheMarker). מוריץ התראיין השבוע לעיתון פיננשייל טיימס ואמר: "ברור מאוד שהביקוש יפחת וייגע בכל חברה. זה לא משנה אם חברה מוכרת לצרכנים פרטיים או לחברות".

המסר שהועבר לסטארט אפים שבהן מושקעת סקויה הוא כזה: דברים יכולים להתדרדר ולהיות גרועים יותר ממה שאנשים סבורים. המיתון יימשך זמן רב. מליק כותב כי סקויה קיימה אירוע דומה גם לפני התפוצצות בועת הדוט.קום לפני שבע שנים. החברות של סקויה מצופות לקצץ בהוצאות ולחשוב ברצינות איך הן מתכוונות לשרוד את המיתון הנוכחי. הנואמים באירוע של סקויה סיפקו ליזמים ולמנכ"לים עצות איך לקצץ בכל פן עסקי.

בטק קראנץ' מפרסמים מכתב ששלח המשקיע רון קונווויי (Ron Conway), אנג'ל מוכר ומוערך שהשקיע בעבר בחברות כגון גוגל (שלאחרונה השתתף יחד עם יוסי ורדי בפאנל שערך טק קראנץ' 50), לחברות שבהן הוא משקיע. קונווויי מציין כי מעתה יהיה קשה יותר לגייס כסף. "אתם צריכים להפחית בקצב שריפת המזומנים שלכם... אפילו אם זה אומר קיצוצים בכח אדם והפחתה בתקציב השיווק... להפחית בהוצאות עד שתצטרכו לגייס שוב כסף, ואז בתקווה זה יהיה בזמן נוח יותר... אם אתם נמצאים במהלך סבב גיוס הון אתם צריכים להשלים אותו כמה שיותר מהר ולגייס כמה שיותר. השלימו עם העובדה שאם אינכם יכולים לגייס כסף כעת אתם חייבים לקצץ בהוצאותיכם".

האירוע של סקויה והמכתב של קונווויי עשו הרבה רעש ביומיים האחרונים. בניו-יורק טיימס (שלהם יש שיתוף פעולה עם גיגה אום) פירסמו את הסיפור תחת הכותרת: "סקויה מצלצלת בפעמוני האזהרה: סיליקון ואלי בצרה". הדברים מתחברים גם למה שאמר ג'ייסון קאלקאניס (מנכ"ל Weblog ומנוע החיפוש Mahalo והמייסד של סיליקון ואלי אינסיידר) לפני מספר שבועות על כך ש-80-50 אחוז מחברות הסטארט אפ יקרסו בשנה וחצי הקרובות. גם מייקל אייזנברג פירסם בבלוג שלו מכתב פתוח למנכ"לים וליזמים של בנצ'מרק שגורס שהמצב מפחיד ועליהם להיערך לתקופה קשה ולמיתון ארוך וכואב.

דניאל כהן, שותף בקרן הון סיכון ג'מיני, פירסם פוסט מפוקח ופסימי לגבי המשבר. כהן חשף מכתב ששלח אחד המנכ"לים לחברי הנהלה של חברות הסטארט אפ שלו. נדמה שאותו מנכ"ל מבין שהמציאות השתנתה ב-180 מעלות. כך הוא כותב: "חברים, העולם עובר סופת צונאמי בקנה מידה היסטורי. אני מבקש שכעת נקפיא לחלוטין את גיוסי כח האדם. בנוסף, בואו נעצור את כל ההוצאות הלא חיוניות (למשל טיסות לא הכרחיות לחו"ל). עלינו לבדוק בתשומת לב את ההוצאות שלנו ולראות במה אנחנו יכולים לקצץ מבלי לפגוע בעסק (למשל לעבור לשיחות VoIP בשיחות בינלאומיות). אנשי הכספים שלנו צריכים להוביל את הנושא הזה. כל דבר נחשב. אין דרך נחמדה לומר זאת אבל זמנים כאלו מהווים הזדמנות אדירה לאלו שמצליחים לשמור על קצב שריפת מזומנים נמוך ולשרוד את הסופה. הגישה לכשרונות ולמשאבים זולים עולה. המטרה העיקרית שלנו היא לעשות כל מה שביכולתנו בכדי לשרוד לטווח ארוך".

הפרסומים והאזהרות אינם מנת חלקם רק של הבלוגספירה. אנחנו רואים יותר פרסומים בעיתונות המודפסת על הנושא. ביזנס וויק הקדיש כתבה לנושא. הניו-יורק טיימס פירסם כבר מספר כתבות בנושא, כך גם עיתונים אחרים (כמו גם TheMarker). לאט לאט יורד האסימון לחברים בסיליקון ואלי. לכולם ברור שהמשבר לא מסתיים אך ורק בגבולות ניו-יורק. ניתן להעריך שגם בארץ קרנות הון סיכון ישראליות אומרות ליזמים הישראלים לנהוג באופן דומה.

רק לפני מספר שבועות ציין אורי שנער, המנכ"ל של חברת אניבום, בפאנל שערך TheMarker, כי יזם פגישה עם משקיעיו (אוורגרין), בה דן בדרכים להתמודדות עם המשבר הפיננסי. שנער הודה ביושר כי לא חיכה שמשקיעיו יקראו לו לשיחה, אלא נערך לכך מראש. ניתן להעריך שזהו המצב בכל חברות הסטארט אפ המגובות הון סיכון בישראל.

מה המסר מכל זה? האם אווירת הפאניקה מוצדקת? כדאי להאזין לדבריו של מייק קוואטינץ, שותף כללי בקרן Azure Capital Partners, שהשקיע בחברת "Bill Me Later" במהלך תקופת פוסט הבועה הקודמת ולפני מספר ימים מכר אותה ל-eBay עבור 945 מיליון דולר. לדבריו, דווקא כעת על משקיעי הון סיכון למצוא ולאתר עסקות טובות כדי שיוכלו להרוויח מהן בעתיד כשהשוק יבריא. קוואטינץ מעלה חמש נקודות חשובות:

1. נוצרת כעת פחות תחרות בין משקיעי הון סיכון, כך שהדילים מתומחרים בשווי סביר יותר. 2. ליזמים יש כעת הבנה טובה יותר לגבי כמה כסף הם באמת צריכים לגייס כדי לבנות עסק. הם יפסיקו לומר שהם צריכים 40 מיליון דולר.

3. היזמים שיישארו במשחק (כלומר אלו שהחברות שלהן לא ייסגרו) הם אלו שבאמת יש להם תשוקה לגבי בניית חברה, ולא אותם יזמים הרפתקנים שמגיעים לסיליקון ואלי כי הם חושבים שקל להרוויח מיליונים. הם אלו שחושבים: "אני יכול לעשות משהו שאחרים לא עשו בתחום מומחיות שלנו". לא כאלו שחושבים: "אני בן 25, איך אני יכול להרוויח עשרה מיליון דולר בתוך שנתיים?".

4. נוצרת גם פחות תחרות בין חברות. פחות חברות סטארט אפ מנסות לעשות אותו דבר. חברות גדולות ינסו להפחית במימון טכנולוגיות חדשניות.

5. ניתן לשכור יותר אנשים מוכשרים. מאז הבועה הקודמת, קשה מאוד למצוא אנשים טובים. כעת זה ישתנה.