![]() |

דיוויד מנינג מנסה על בשרו את אחד "המכשירים" שרכש בעקבות פרסום בדואר זבל | צלם: יח"צ
בשנת 2004 הכריז ביל גייטס, יו"ר ענקית התוכנה מיקרוסופט דאז ואחד האנשים המשפיעים ביותר בשוק המחשוב כי "בעוד שנתיים תיפתר בעיית דואר הזבל". למרות הבטחתו של גייטס, כיום, גם לאחר 4 שנים - לא רק שבעיית הספאם לא נפתרה אלא יש ברחבי הסייברספייס יותר דואר זבל מדואר רגיל. התופעה שהחלה כאחת ההמצאות המעצבנות בסוף המאה שעברה, הפכה גם להיות אחת המזיקות ביותר בעידן האינטרנט של המאה ה-21.
רבים שואלים עצמם מנין הגיע כל דואר הזבל ואיך הוא קיבל את שמו? אולם מעטים מודעים לכך כי תופעה דומה היתה קיימת עוד בתקופת הטלגרף, לפני מאה שנה, וזלגה גם לפקס ולטלפון באדיבותם של אנשי השיווק.
לטענת הסופר ג'ון לוין, הנלחם בתופעה: "ההגדרה הפשוטה של ספאם היא דואר המוני שנשלח לאנשים שלא ביקשו אותו. אם תבקש שאשלח לך פרסומות, זה לא דואר זבל. אם אכפה אותן, זה דואר זבל ואסור לעשות זאת".
היוצר הקנדי דיוויד מנינג יצא לחקור בסרט שביים, את אחת החולות הרעות של האינטרנט מאז המצאתו. בסרטו, אשר מבוים ברוח הומוריסטית, הוא מתחקה אחר ההיסטוריה של מקורות הספאם ואבני הדרך שהביאו להתהוותו, מהמוזיאון הנושא את השם "SPAM" באוסטין, מיניסוטה, דרך המערכון של חבורת מונטי פייטון ששיגר את המונח לתודעה. לדברי מנינג, המילה "ספאם" חוזרת במערכון מעל מאה פעמים ומעלימה בהדרגה את שאר הדיאלוג.
"ספאם", סרטו הדוקומנטרי של מנינג מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של התעשייה האפלה של משגרי הספאם בעולם, תוך שהוא מנסה להבין את מניעיהם ודרכי הפעולה המטרידניות.
הסרט המלא ישודר בהקרנת בכורה בישראל הערב (ד') בשעה 21:35 בערוץ 8 ב-HOT | [בימוי: דיוויד מנינג, קנדה 2006]