פורום ניהול המידע של ה-SNIA פירסם לאחרונה את תוצאותיו של מחקר חשוב ומקיף שבחן את המצב הנוכחי של מערכות אחסון לטווח ארוך - דהיינו, נתונים המאוכסנים לתקופות של מעל 10 שנים. מספר נתונים מטרידים עולים מהמחקר. הם מרמזים שאנחנו חיים בגרסה דיגיטלית של ימי הביניים.

נתון מדהים של 80% מתוך 276 הארגונים שנכללו במחקר דיווחו על צורך לשמור רשומות אלקטרוניות לתקופה של מעל 50 שנה. אוקיי, אז בואו נתחיל עם מדד אחסון של 50 שנה. כמה מכם יכולים לעמוד בשמירת נתונים של 50 שנה בעזרת טכנולוגיות עכשוויות מבלי לאבד מידע? לשאלה הבאה: כמה מכם יכולים לעשות יותר מ-3 העברות של מידע מאמצעי אחסון אחד לבא אחריו מבלי לאבד נתונים? על פי הסקר, התשובה היא בודדים בלבד.

אז יש פה פער גדול. פורום ניהול המידע של SNIA מעוניין להתחיל למלא את הפער הזה עם מודל התייחסות (reference model) של מערכת לשמירת נתונים לזמן ארוך, ש"מרפאת" את עצמה במהלך הזמן, וכן עם סטנדרט לפורמט נתונים חדש עצמאי (self-contained) והמתאר את עצמו (self-describing). הפורמט החדש ייקרא SD-SCDF, ומטרתו העיקרית היא לעמוד במבחן הזמן. ניתן לקרוא מידע נוסף באתר הארגון.

דבר נוסף העולה מהמחקר גרם לי לשקוע במחשבות. מעט יותר מ-50% מ-276 הארגונים שהשתתפו בסקר דיווחו על צורך באחסון מידע "תמידי". מה עשוי ליפול תחת הקטגוריה של תמידי? חשבתי על האבות המייסדים של ארה"ב כותבים את מגילת העצמאות ותהיתי איך זה היה נראה אם הם היו כולם לקוחות של מיקרוסופט. אין ספק, הם היו מדפיסים את הגרסה הסופית בכדי שכולם יוכלו לראות - אולי אפילו על נייר קלף. אבל מה עם כל גרסאות הטיוטה ותכתובות האימייל - בקיצור, כל המסמכים הנלווים שמלמדים אותנו על הלך הרוח שלהם, ומראים לנו למה הם באמת התכוונו? אני מעז לשער שהקבצים הללו היו אבודים לעולמי עד. ועבור אלה שהיו שורדים, האם תוכנה מודרנית כלשהי היתה עדיין מסוגלת לקרוא את אותם? (כמה פורמטים של עיבוד תמלילים משנות ה-70 וה-80 אתם מכירים שעדיין ברי שימוש?)

לעיתים נדירות, אם בכלל, אנחנו חושבים על שמירה של המחשבות הדיגיטליות שלנו לטובת הדורות הבאים. אבל לטובת הסטוריונים, מחוקקים, סוציולוגים ומדענים שעדיין לא נולדו, מן הראוי שנעשה כן.

הכותב, ג'ון וובסטר, הוא יועץ IT בכיר בחברת המחקר Illuminata. הוא גם המחבר של מספר מאמרים וניירות עמדה במגוון נושאים, ואחד ממחברי הספר Inescapable Data: Harnessing the Power of Convergence