מסכי המגע מתפשטים: לגעת בסלולר, במחשב וברכב

הפופולריות של הטכנולוגיה צמחה בקפיצות אדירות | צלם: בלומברג
השקת האייפון שינתה לא רק את הדרך שבה אנחנו חושבים על טלפונים, אלא גם הזניקה את תעשיית מסכי המגע ששווה כיום 5 מיליארד דולר. גם מערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט כבר מותאמת לעידן הנגיעות
30.06.09 | 17:06 אור הירשאוגה Mobile | Hardwareהכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון יוני של מגזין TheMarker. להזמנות חייגו 1-700-700-250
בשנת 1994 השיקו יבמ וחברת BellSouth את הטלפון הסלולרי החכם הראשון - ה"סיימון" (Simon). המכשיר, שהגיע עם שירותי פקס וביפר, כלל, בין היתר, גם את מסך המגע הראשון במכשירים סלולריים. אחת הסקירות העוסקת בסיימון מתארת אותו כהתקן "בגודל של ניקרגואה". בנוסף למידותיו התפאר הסיימון במשקל של חצי קילוגרם, כמו גם בתג מחיר של 899 דולר. בינואר 2009 דיווח תאגיד המחשוב Sapient כי הוא מפתח ממשק מסך מגע המיועד למכונות לממכר פחיות שתיה. הממשק החדש, המורכב ממסך מגע המכסה את כל קדמת המכונה, הוזמן על ידי רשת הקניונים האמריקאית "סיימון". למרות הדמיון בשמות, מסכי המגע של הסיימון ואלו שיועדו לרשת הקניונים שונים בתכלית בטכנולוגיה המיושמת בהם. אך ההבדלים הטכנולוגיים מתגמדים לעומת השינוי שחל בזירה העסקית של מסכי המגע ב-15 השנים הללו.
בעוד הטכנולוגיה המשיכה להתקדם במרוצת השנים עקב בצד אגודל, הפופולריות של מסכי המגע צמחה בקפיצות אדירות. בכל הנוגע לדרישות הצרכנים, העולם השתנה לבלי הכר עם השקת האייפון, הסלולרי החכם של אפל, ב-2007. כך, למשל, קובע דו"ח של מכון המחקר ATI כי מ-2006 ל-2007 גדל מספר המכשירים הניידים הכוללים מסך מגע ב-91%. האנליסטים של ABI העריכו כי היקפו של שוק מסכי המגע ב-2009 יגיע ל-5 מיליארד דולר, כמעט כפול מהערכת היקף השוק מ-2006 של מכון המחקר iSuppli.
קווין ברדן, אנליסט ב-ATI, מציין כי עד הגעתו של האייפון היתה הצלחתם של מסכי המגע תלויית אזורים גיאוגרפיים, עם נוכחות מסיווית בשווקים האסייתים. "ריבוי האותיות בשפות האסייתיות מקשה מאד על השימוש במקלדות סטנדרטיות ומכשירים הכוללים מסך מגע, בהם ניתן לכתוב אותיות בעזרת עט מגע, הם מאד פופולריים", מסביר ברדן. מצב זה השתנה באופן מהותי, לדבריו, לאחר השקתו של האייפון. "כמעט כל יצרני המובייל נכנסים כעת לתחום", הוא קובע.
ברדן לא היה צריך להמתין זמן רב כדי שתחזיותיו תתאמתנה. לקראת סוף 2008 השיקה נוקיה את דגמי ה-5800 וה-N97, הכוללים מסך מגע שמזכיר את זה של האייפון. RIM, יצרנית הבלקברי, מיהרה להוסיף לארסנל שלה את ה-Storm בעל מסך המגע. בתערוכת האלקטרוניקה CES שנערכה בראשית 2009 הצטרף לשוק החכמים הכוללים מסכי מגע גם
ה-Pre של פאלם, שיצא לאחרונה לשוק. בעקבות תערוכה זו הוציא מכון המחקר גרטנר דו"ח החוזה כי "כל יצרניות הסלולרי המרכזיות ישיקו במהלך 2009 דגמים הכוללים מסכי מגע". בין השאר צופה הדו"ח כי עד שנת 2012 יכללו כמחצית מן המכשירים הנמכרים מסכי מגע.
חדירתם של מסכים אלה אינה מוגבלת, כמובן, לזירת המובייל בלבד. "כל יצרניות הרכב צפויות לשלב בדגמיהן מסכי מגע מסוג כלשהו", קובע דו"ח של חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן באוקטובר 2008. דו"ח זה מעריך כי שוק מסכי המגע לרכב יגדל בכל שנה עד ל-2015 בשיעור שנתי של כ-18%. בהתאם לזאת מעריך הדו"ח כי ב-2015 תגיע החדירה של מסכי המגע בתחום הרכב ל-32.2%. כמו כן, באותה שנה יישלחו כ-5.7 מיליון יחידות של מסכי מגע לרכב וההכנסות מהתחום יגיעו ל-347 מיליון דולר. במקביל, חוזה הדו"ח כי במהלך שנים אלה יירד מחירן של יחידות מסכי המגע בכ-35%, ממחיר ממוצע של 92 דולר לכ-60 דולר. עוד מציין הדו"ח של פרוסט אנד סאליבן כי החברות הפעילות בתחום מסכי המגע במגזר הסלולרי, לוטשות כבר עתה את עיניהן אל שוק הרכב. הדו"ח צופה כי ב-2010 תשיק אפל התקן הכולל יכולות תקשורת, ניווט, ובידור שישולב במכוניות מרצדס בנץ. שיתוף פעולה דומה בין גוגל לפולקסווגן, ישא פרי, לדברי הדו"ח, ב-2012.
בנוסף לתחומי הרכב והמובייל צופה הדו"ח של גרטנר גידול מהיר בשוק המחשבים האישיים הכוללים מסכי מגע. "אפל הפכו את השוק ממתפתח לרותח, הן בתחום הסלולריים והן בתחום הניידים", מוסיף לני אנגלהארט, מנכ"ל N-Trig - חברה ישראלית הנחשבת לאחת מהבולטות העוסקות בתחום ייצור מסכי המגע למחשב. אנגלהארט מעריך כי בנקודת הזמן הנוכחית רק אחוזים בודדים מהמחשבים הנמכרים בעולם כוללים מסכי מגע. עם זאת, הוא מציין, "התחזיות מדברות על 20%-30% ב-2010-2011". לפי התחזיות אותן מצטט אנגלהארט ישווקו ב-2010 בין 30 ל-40 מיליון מחשבים ניידים הכוללים מסכי מגע, במחיר ממוצע ליחידה של 50-60 דולר ("כיום זה יותר לכיוון של 70-80"), היקף השוק עליו הוא מדבר עומד על 1.5-2.4 מיליארד דולר. בנוסף לתחומי המובייל, המחשבים והרכב, צופה אנגלהארט התפתחות חזקה בתחום המכשירים הביתיים (כגון מקררים וטלוויזיות) ובמכשירי תקשורת נייחים.
ההיסטוריה מתחילה באפלטוןלמרות העדנה לה זוכות כעת טכנולוגיות של מסכי מגע, המסכים כשלעצמם אינם דבר חדש. כבר בשנות ה-80 וה-90 נפוץ השימוש במסכי מגע בתחומים מקצועיים המערבים שימוש במחשבים בסביבות שאינן מאפשרות למשתמש חופש לשימוש בעכבר ומקלדת: חדרי ניתוח, מחסנים, כלים צבאיים. מעט מאוחר הפכו מסכי המגע לחלק מן הנוף היומיומי כחלק מעמדות ממוחשבות ("קיוסקים") בבנקים ובמסעדות.
במעבדות הטכנולוגיות האקדמיות, עם זאת, הוכרו מסכי המגע כבר בשנות ה-60. אחד מהיישומים הראשונים של הטכנולוגיה פותח ב-1972, כחלק ממערכת לימוד ממוחשבת בשם IV PLATO. מערכת זו אפשרה בקרה על הנעשה על ידי לחיצה על 256 אזורי מגע שונים על פני המסך. ב-1982 הומצאה המערכת הראשונה שאפשרה קלט בו זמני ממספר נקודות (Multi-Touch). המחשב האישי הראשון שכלל מסך מגע, ה-HP-150, הושק כבר ב-1983. ב-1984 החלו לצץ מסכי המגע הראשונים שאפשרו קלט מנקודות מרובות - במעבדות בל ובאוניברסיטת טורונטו.
ב-1993, שנה לפני בואו לעולם של הסיימון, הסלולרי הראשון שכלל מסך מגע, הוציאה אפל מחשב כף יד דומה - הניוטון. באותה שנה השיקה יבמ צמד ניידים שכללו מסכי מגע - ה-ThinkPad 750P, וה-ThinkPad 360P. אבן דרך משמעותית יותר הושגה עם השקת קו מוצרי הפאלם פיילוט ב-1997, שלמשך מספר שנים הפך לסטנדרט בתחום מחשבי כף היד.
אין צורך בלחיצהאפל לא היתה הראשונה ששילבה את יכולותיו של הפאלם במכשירים סלולריים. קדמו לה, למשל, סוני אריקסון עם ה-P800 מ-2002, ומוטורולה עם ה-A920 מ-2003. ההבדל המהותי בין מסכי המגע של דגמים אלו למסך המגע של האייפון נעוץ בטכנולוגיה בה נעשה שימוש. ב-2005 רכשה אפל חברה אמריקאית קטנה בשם FingerWorks. חברה זו השיקה כבר ב-1998 התקנים שכללו מסכי מגע מתקדמים שאפשרו קלט בו זמני ממספר נקודות מגע שונות (Multi-Touch). לצורך כך השתמשה החברה במסכי מגע המבוססים על קבליות, טכנולוגיה העושה שימוש במוליכותו הטבעית של האדם על מנת לזהות את מקום הנגיעה.
בשונה מטכנולוגיות מתחרות, מסכי המגע הקיבוליים אינם דורשים לחיצה פיזית על המסך - די בהם בקירוב של האצבע על מנת לאתר במדויק את מיקום הלחיצה (כמובן, בתנאי שאינך לובש כפפות). הבדל זה הפך את השימוש במסך המגע לחלק ואינטואיטיווי. בעוד במסכים העושים שימוש בטכנולוגיה המתחרה נדרשה תקופת אימון מסוימת לשם שליטה מלאה, כמו גם שימוש בעט מגע (Stylus) לשם שיפור הדיוק, מסכי המגע הקיבוליים הציעו טבעיות מושלמת בתנועה, ללא סיוע בקביים.
"עושר הבעה של זבוב פירות"מהותיים ככל שיהיו יתרונות אלה, בעיקר בכל הכרוך בהפיכת המכשיר לנגיש לקהל הרחב, יתרון אחר של מסכי המגע הקיבוליים נחשב לעקרוני בהרבה על ידי המומחים בתחום. כדי להבהיר את משמעותיות ההבדל בין מסך מגע המאפשר מגע בנקודה יחידה למסך המאפשר נקודות מגע רבות בו זמנית, כותב ביל בקסטון, חוקר בתחום מסכי המגע העובד במיקרוסופט: "דמיינו שאתם מנסים לאכול אוכל סיני עם מקל אחד בלבד, או לצבוט מישהו עם אצבע אחת בלבד. נקודת בקרה יחידה - כמו זו שמספקים עכבר או ג'ויסטיק, נותנת לנו עושר הבעה שניתן לייחסו לזבוב פירות. זה לא רק שאנחנו יכולים לקבל יותר, אנחנו ראויים ליותר!".
במובנים רבים, האפשרות לשימוש בשתי נקודות מגע בו זמנית מקבילה לקפיצה האבולוציונית שנוצרה עם האגודל ההופכי, הנחשב להתפתחות שאפשרה לבני האדם לעצב כלים. בכנס TED 2006 הציג ג'ף האן ממעבדות Veppa לתדהמת הקהל כיצד הוא מעצב, ישירות על המסך, תצוגות תלת מימדיות על ידי כיווץ והרחבה של אצבעותיו, מזיז תמונות על פני המסך, מסובב אותן, מגדיל ומקטין תמונות, כל זאת בצורה אינטואיטיווית לחלוטין. "היכולת להשתמש במספר נקודות מגע בו זמנית, מאפשרת לנו לגעת בדברים על המסך - היא מסירה את הזכוכית מחלון הראווה", מסכם מייק אלגן, בלוגר טכנולוגי בכיר.
לגעת בחלונותלא בכדי מכונה מערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט, חלונות 7, "חלונות מגע" (Windows Touch). לראשונה במערכת זו מאפשרת מיקרוסופט למשתמש לנצל את יתרונותיהם של מסכי מגע לאינטראקציה בו זמנית בכמה נקודות (Multi-Touch). בין השאר כלולות ביכולות החדשות שבחלונות 7 פעולות כגון גלילה, הגדלה והקטנה של תמונות וחלונות, סיבוב, העברה לפנים ולאחור - והכל באמצעות מגע בלבד.
הגליליה הידנית, למשל, מבוצעת על ידי נגיעה בנקודה במסך וגרירתה למטה או למעלה בדומה לפעולת הדפדוף באייפון. הגדלה והקטנה של תמונות וחלונות מבוצעת על ידי הצמדה והרחקה של שתי אצבעות הנוגעות בנקודות שונות. סיבוב תמונות יתבצע על ידי נגיעה בשתי נקדות בתמונות וביצוע פעולת סיבוב. העברה של דפים, בין שאלו דפי מצגת ובין שאלו דפי אינטרנט, תתבצע על ידי נגיעה בנקודה במסך והזזה מהירה של האצבע שמאלה או ימינה.
"המולטי טאץ' מהווה שינוי דרמטי מבחינת חוויית המשתמש", מסביר דוד תובל מחברת TZUR, המתמחה בפיתוח ממשקי משתמש. "קליטה של כמה נקודות מגע בו זמנית מאפשרת גם חיסכון בזמן הפעולות שהיה ניתן לבצע בממשקים של נקודה יחידה, כמו עכבר וג'ויסטיק, אבל גם פעולות חדשות", הוא מוסיף. "כדי לבצע זום, למשל, במערכת של סינגל טאץ' היינו צריכים לבחור את הפריט ואז לעבור בכמה לחיצות לפעולת ההגדלה וההקטנה. ברגע שיש מולטי טאץ' אפשר לתפוס אבייקט כמו תמונה או מפה ולמתוח אותו כמו בעולם הפיסי, ממש כאילו הוא עשוי מגומי", הוא מסכם.
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?