 |
השבוע ב-IT: המאבק עובר לבית המשפט
מיכאל איתן: "זליגה של המאגר הביומטרי גרועה מאסון צ'רנוביל" | צלם: pictalogue
לצד ביקוריהם של ריי אוזי ומנכ"ל AOL, חזינו בסערה שעורר חוק המאגר הביומטרי בכנסת ובפיצוץ היחסים בין EDS והבינלאומי. חברות התוכנה לא מוותרות ועותרות נגד מכרז החשכ"ל, ואורקל סופגת ביקורת בכנס גרטנר
03.07.09 | 18:11Israeli Hi-Tech and Startups
"אחד מהשבועות המדהימים ביותר עבור תעשיית הסטארט-אפים הישראלית", כך סיכם יוסי טאגורי, מייסד הסטארט-אפ נוקונומי, את השבוע החולף, במהלכו הגיחו לזירה המקומית ריי אוזי, מחליפו של ביל גייטס במיקרוסופט, וטים ארמסטרונג, המנכ"ל הנכנס של AOL. אך לא רק ביקורי הבכירים הפכו את השבוע הזה לסוער מהרגיל: מההתנגדויות הראשונות בהן נתקל חוק המאגר הביומטרי בוועדות הכנסת, עבור בתחילת דרכו של המאבק המשפטי על מכרז החשכ"ל, וכלה בסיומו הפתאומי של חוזה מיקור החוץ בין הבנק הבינלאומי ו-EDS. היה זה שבוע סוער ללא ספק.
ריי אוזי, שהחליף ב-2006 את גייטס בתפקיד ארכיטקט התוכנה הראשי של מיקרוסופט, התארח במהלך ביקורו הן בתחרות הסטארט-אפים שנערכה בנמל תל-אביב, והן בערב הגראז'-גיקס בחולון. אוזי, שנחשב כמי שמצעיד את מיקרוסופט אל עידן המחשוב מענן, הבהיר בביקורו כי, בשונה מגוגל, מיקרוסופט אינה מתכוונת לנסות ולהפוך את הפרסום האינטרנטי למקור הכנסות עיקרי. "אין ספק שחיפוש זה מודל עסקי מדהים", הוא אמר, "אבל לרישוי תוכנה יש עדיין תפקיד מאד משמעותי. מודעות יכולות לסבסד סוג מסוים של תוכנות עבור תחומים מסוימים". בתזמון מופלא דיווח השבוע הפיינשל טיימס כי מיקרוסופט בוחנת אפשרויות למכירת רייזורפיש (Razorfish), סוכנות הפרסום הדיגיטלי שלה, ואילו מיקרוסופט עצמה מסרה נתונים לפיהם לקוחות החברה באירופה ישלמו תמורת חלונות 7 עד כפליים מהלקוחות בארה"ב.
בין האירועים הספיק אוזי להפגש עם מספר סטארט-אפים ישראליים, ביניהם הסטארט-אפ גיזמוקס, שהיה אחד מהזוכים בתחרות הסטארט-אפים של מיקרוסופט ו-TheMarker לפני מספר חודשים. אנשי הסטארט-אפ אינוביד, גם הוא בין הזוכים בתחרות, זכו להפגש דווקא עם טים ארמסטרונג, מנכ"ל חברת AOL. בנוסף לאינוביד נפגש ארמסטרונג, גם הוא בין המתארחים בערבי גראז'-גיקס, בסטארט-אפ קנשו, המפתח טכנולוגיה לניהול אוטומטי של פרסום במנועי חיפוש, ובאנשי פרינג, סטארט-אפ ישאלי המספק פתרונות קישוריות VoIP לטלפונים חכמים.
הבעיה הגרעינית של SAP
בנוסף לאוזי וארמסטרונג התארחו השבוע בארץ מספר אנליסטים בכירים של חברת המחקר גרטנר. אלה הגיעו לארץ לרגל כנס אותו ערכה החברה בהילטון תל-אביב. במסגרת הכנס הסביר אחד ממנהלי המחקר בחברה, כריסטיאן הסטרמן, כי לפתרונות ניהול המשאבים הארגוניים של מיקרוסופט, אשר זכו בהתאם לחזונו של אוזי גם בגרסאות במודל תוכנה כשירות, צפויה לצמוח תחרות. בניגוד להצהרותיה של צפרה כץ בביקורה בישראל לפני כשבועיים, הסביר הסטרמן כי ב-SAP נמשך הפיתוח של מוצר מקביל לפתרונות של מיקרוסופט, וכי הוא עצמו כבר התנסה בגרסה ראשונית של המוצר.
בהמשך הכנס קבע הסטרמן כי ספקיות התוכנה מגדילות את הרווח התפעולי שלהן על ידי "השגת יותר כסף מלקוחות קיימים", או, בלשון פשוטה יותר, על ידי העלאת עמלות תחזוקה. "כמעט 50% מההכנסות של אורקל מגיעות מעמלות תחזוקה של משתמשים. גם חברות אחרות מעלות את עמלות התחזוקה, וזה כמובן יוצר תרעומת רבה", כך לפי הסטרמן.
עם תרעומת המשתמשים יצטרך להתמודד מיקי מגדל, שהחליף בתפקיד מנכ"ל SAP ישראל את גלעד גנס לפני כחודשיים. "התפקיד שלי הוא להוריד את החיכוך לאפס ומהר", ציין השבוע בהתייחסו למכלול הבעיות שנוצרו לסניף הישראלי בקשריו עם המשתמשים. מלבד העלאת תעריפי התחזוקה, וההשוואה הבלתי פוסקת לנס, נאלץ מגדל השבוע להתמודד עם בעיה חדשה. בעקבות דרישה שהוציא האיחוד האירופי התחייבה ממשלת ישראל בפני SAP העולמית כי תעשה בתוכנות החברה שימוש למטרות אזרחיות בלבד, ולא ייעשה כל שימוש לייצור נשק גרעיני, כימי או ביולוגי. כדי למנוע אי הבנות אפשריות, נחפז מגדל ליזום סבב שיחות עם לקוחותיה הבטחוניים של SAP מיד עם פרסום הידיעה.
הרחבת תחום המאבק
מגדל אינו היחיד שנתקל השבוע בבעיות בלתי צפויות. בפעמים הקודמות בהן עלה החוק הביומטרי לדיון בכנסת, נראה היה שאין דבר שנבחרי העם מתעניינים בו פחות. לא כך היה השבוע בוועדה משותפת לוועדות הפנים והמדע. "זליגה של המאגר גרועה מאסון צ'רנוביל", טען בוועדה השר לשירות הציבורי, מיכאל איתן, והוסיף כי "ביום בו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים יסחרו, פני החברה ישתנו. מדובר בסכנה גדולה לחברה בישראל ובדבר בלתי הפיך".
התנגדות לחוק הגיעה גם מכיוונם של הח"כים יולי תמיר (עבודה) וניצן הורוביץ (מרצ). תמיר הביעה תהיות על הכללתם של כללים ותקנות שטרם נוסחו בהצעת החוק. "לאשר החלטה במהירות המתבקשת כרגע יהיה בלתי אחראי", אמרה. הורוביץ התייחס ישירות לנחיצות הקמתו של המאגר. "לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת", אמר הורוביץ, "מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי".
מאבק אחר שקיבל השבוע תקדים מעניין הוא זה של בתי התוכנה במכרז החשכ"ל ("מכרז שירותי המחשוב"), אשר עתיד לקבוע את זהותן של הספקיות שיזכו להשתתף בנתח מהכנסות המוערכות בכמיליארד שקל בשנה. למרות ביצועם של מספר שינויים מהותיים בתבנית המכרז, חברות ה-IT אינן מסופקות גם ממתכונתו הנוכחית ואלה העבירו השבוע את מאבקן לזירה המשפטית. אתמול הגיש איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה עתירה נגד המכרז בטענה לפגמים מהותיים. לטענת מנכ"ל האיגוד, שלמה וקס, "הפגמים במכרז עלולים להוביל לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בבתי התוכנה, מאחר שימנע ממרביתם להמשיך לעבוד עם משרדי הממשלה, והאמור יוביל לקריסת חלק גדול מענף התוכנה".
עתירה נוספת נגד המכרז הוגשה על ידי חברת מטריקס. זו מבקשת בעתירתה לבטל את המגבלה במכרז לפיה על חברות קשורות לגשת למכרז יחדיו. בכיר במטריקס הסביר ל-TheMarker IT כי "למטריקס שתי חברות ציבוריות אחיות - מג'יק וסאפיינס, בעוד לאף חברה אחרת אין חברות אחיות. זו בעיה טכנית של מטריקס ולכן ביקשנו לעתור על מנת שלא יכריחו אותנו להגיש יחד". הבכיר הסביר כי כעת "גם אנחנו וגם הממשלה מפסידים. סאפיינס ומג'יק מוכרות מוצר ולהן יש את השיקולים שלהן לגבי תימחור ולנו יש שיקולים אחרים. אנו מבקשים דיון מהיר לביטול המגבלה".
התפוררות הנישואים הקתוליים
בעוד חברות ה-IT מרחיבות את מאבקן באגף החשכ"ל, מאבק ממושך אחר הגיע דווקא לסיומו, ככל הנראה לחוסר שביעות רצונם של שני הצדדים. אתמול הודיע הבנק הבינלאומי על הפסקת ההסכם לשירותי מיקור חוץ עם חברת EDS ו-HP, שנאמד ב-870 מיליון שקל - ההסכם הגדול ביותר שנחתם אי פעם בשוק ה-IT הישראלי בכל הקשור למיקור חוץ. לפי ההודעה יחזור עתה הבנק להפעיל את יחידת ה-IT שלו בעצמו באמצעות יחידת מת"ף שמעסיקה כ-100 איש.
נוסף על הסכם זה הייתה EDS אחראית למספר מהסכמי מיקור החוץ הנחשבים למוצלחים, בהם עם תנובה, ECI ואמדוקס. מה, אם כן, עומד בבסיסו של הקרע עם הבינלאומי? אבנר שטראוס, מנכ"ל חברת הייעוץ שטראוס אסטרטגיה, הסביר לגיא גרימלנד כי "הצלחת הסכמים כאלו נקבעת לפי הדי-אן-איי של הלקוח. מדובר בנישואים קתוליים שדורשים התאמה תרבותית, ארגונית ואישית בין שני הארגונים. זה שונה לגמרי מפרויקט מיחשוב שבו חברה עושה משהו ואז מסיימת את ההתקשרות. ברוב המקרים זה מתפוצץ כשספק לא באמת קשוב ללקוח ומנסה לפתוח את ההסכם. אלו חומרים שמרכיבים דרמות המובילות לפיצוצים בסוג כזה של הסכמים", הסביר.
לכתבה הקודמת
תצלום: pictalogue, אתר Flickr