הפרויקט למחשוב בתי החולים הממשלתיים יוצא לדרך - בפעם השנייה

עיכובים בשל כניסת מנכ"ל חדש ושינוי תנאי הסף | צלם: ניר קידר

הפרסום המחודש של המכרז לבחירת מנהל לפרויקט מזור הוא יריית הפתיחה למיזם המחשוב הגדול. עם תקציב של 250 מיליון שקל וביקורת נמרצת, חובת ההוכחה היא על משרד הבריאות

05.11.09 | 09:13  אור הירשאוגה
Software | ERP and CRM | Hardware

ביום שני פירסם משרד הבריאות מכרז חדש לבחירת מנהל לפרויקט מזור. הפרסום הוא יריית הפתיחה לאחד מפרויקטי המחשוב הממשלתיים הגדולים ביותר שבוצעו בישראל - שבו תוטמע מערכת מאוחדת של ניהול משאבים ארגוניים ב-24 בתי חולים ממשלתיים. המכרז המקורי לאיוש המשרה פורסם לפני כחמישה חודשים וזכה לביקורת רבה מצד ספקים שטענו כי תנאי הסף הגבוהים מתאימים למספר קטן ביותר של מועמדים. בשיחה עם TheMarker הסביר מנהל מערכות המידע של משרד הבריאות, איתן מלמד, כי בנוסף לדיון בשינוי תנאי הסף לאיוש המשרה, התעכב פרסום המכרז בשל כניסתו של מנכ"ל חדש למשרד.

פרויקט מזור הוא המשכו הישיר של פרויקט מרכב"ה - פרויקט הטמעת מערכות ניהול משאבים ארגוניים במשרדי הממשלה. במסגרת פרויקט זה תוטמע מערכת ניהול משאבים של חברת SAP ב-11 בתי חולים ממשלתיים וב-13 בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים. הפרויקט תוקצב ב-250 מיליון שקל: 200 מיליון יוקצו לפרויקט מקופת האוצר, ו-50 מיליון שקלים נוספים יוקצו לפרויקט על ידי בתי החולים עצמם. הפרויקט שהתחלת ביצועו תוכננה ל-2008, התעכב לא מעט בשל פעילות לוביסטית נמרצת אותה ניהלו החברות אורקל ישראל ומטריקס. לאחר תכנון מתווה הפרויקט, מתכוון משרד הבריאות להטמיע מערכת ניסיונית בבית החולים רמב"ם כפיילוט.

"אנחנו רוצים להיות אחרי הפיילוט ברמב"ם עוד שנה וחצי", אומר מלמד. כשהוא נשאל על האפשרות שלוח זמנים זה יתעכב, בדומה לעיכובים שחלו בפרויקט מרכב"ה, מסביר מלמד כי בחירת המשרד לנהל את פרויקט הפיילוט באופן עצמאי ולא כפרויקט מפתח, תאפשר לנהל את לוחות הזמנים באופן הדוק "ללא תלות בחברה חיצונית שיכולה לנייד את העובדים הטובים ביותר לפרויקט אחר בכל רגע נתון". מעבר לכך, הוא מוסיף, "דרך פעולה זו תאפשר למשרד לבחור את האנשים הטובים ביותר מהרבה חברות - גם מחברות קטנות".

המורשת של פרויקט נמ"ר

מזור החל את דרכו כחלק מפרויקט מרכב"ה, שמטרתו הטמעת פתרונות פיננסיים ולוגיסטיים במשרדי הממשלה ובמשרדי הסמך. הטמעת מערכת ה-ERP של SAP במשרד הבריאות, שעלתה לאוויר באוגוסט 2005, הביאה את המשרד לבחון את התאמתה של המערכת לבתי החולים. בעקבות עבודתו של צוות שבחן את הפערים בין יישומה של המערכת במשרדי הממשלה לבין יישומה בבתי החולים, הוחלט להפריד בין הפרויקטים. מסמך עקרונות למימושו של הפרויקט הונח על שולחנו של מנכ"ל משרד הבריאות כבר באוגוסט 2007.

אולם מועד התחלת הפרויקט עוכב בשל הדיון אותו יזמו החברות אורקל ומטריקס, שביקשו לערער על הבחירה במערכות SAP. מסוף 2007 ועד דצמבר 2008 התכנסה ועדת הביקורת של הכנסת שלוש פעמים לדון בעניין. ל-TheMarker נודע כי הדיונים גלשו גם למשכן הכנסת ואף ללשכת היועץ המשפטי מזוז, שדנה בחוקיות הבחירה ב-SAP ללא מכרז. לפי טענות נציגי אורקל ומטריקס הבחירה ב-SAP ללא מכרז נגדה את חוק המכרזים, ובחירה במערכות חלופיות יכלה לחסוך כ-150 מיליון שקל. "אם פרויקט מזור יתוקצב בשקל מעל ל-100 מיליון שקל, זה גזל כספי הציבור. זה פרויקט שאפשר לעשות בסכום של בין 50 ל-100 מיליון שקל ולא ב-250 מיליון שקל", אמר אילן שפיגל, סמנכ"ל שיווק באורקל ישראל, בישיבת ועדת הכנסת בראשית 2008, שהוקדשה לעניין.

נגד טענות אלה טען משרד הבריאות כי הבחירה ב-SAP נעשתה בשל קיומה של תשתית SAP במספר גדול של בתי חולים. תשתית זו הוטמעה ב-11 בתי חולים ממשלתיים במסגרת פרויקט נמ"ר (ניהול מרכז רפואי) שהחל עוד ב-1998. פרויקט זה, שתקציבו הכולל בעשור קיומו הוערך בכ-240 מיליון שקל, הוקם כדי ליצור מערכת ממוחשבת לקבלת מטופלים ורישום ומעקב אחר שירותים רפואיים שניתנו להם - מעין רשומה רפואית ממוחשבת לחולה, המכילה גם היבטים מינהליים ולוגיסטיים.

בתי החולים לא חיכו

העיכובים ביישומו של פרויקט מזור לא גרמו לטרדות רבות ב-13 בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים. מוסדות אלה שידרגו בשלוש השנים האחרונות את המערכות הלוגיסטיות והפיננסיות שלהם למערכת של חברת אביב פתרונות - פרויקט שנוהל אף הוא על ידי משרד הבריאות. בנוסף מופעלת במוסדות אלו מערכת ניהול רשומות רפואיות בשם פרומתיאוס, שגם היא מעודכנת.

מעודכנות פחות הן המערכות של כמה מבתי החולים הממשלתיים הכלליים: שיבא, אסף הרופא, רמב"ם, איכילוב, ברזילי, פוריה, הלל יפה, בני ציון בחיפה, בית החולים בצפת ובית החולים בנהריה. במוסדות אלה הותקנה לפני למעלה מ-15 שנה מערכת לוגיסטית בשם מי-עד, הנתמכת על ידי חברת וואן. בנוסף הופעלה בבתי חולים אלה מערכת פיננסית של חברת אביב ומערכת לניהול כוח אדם של נציבות שירות המדינה.

המערכת שתוכננה בפרויקט מזור היתה אמורה להחליף את מערכות אלה והתעכבותה של המערכת הותירה את בתי החולים עם מערכות מיושנות שבמקרים רבים לא סיפקו את מלוא צרכיהם. הדבר הביא את חלקם ליזום מהלכי שדרוג מערכות עצמאיים, כפתרונות זמניים עד ליישומה של מערכת מזור. 

מצב המערכות הביא את נציבות המדינה לדרוש את ביצועו של פרויקט חירום להחלפתן של מערכות אלה, עוד לפני הפעלתו של פרויקט מזור. דרישה זו, שאותה העלו נציגי נציבות המדינה ביולי, עומדת בעינה, אך משרד הבריאות מערים קשיים על ביצוע הפרויקט, כדי למנוע את הכפילות שבהחלפת המערכות.

בתי החולים, מצדם, החלו בהחלפה עצמית של המערכות עוד לפני עשור: בתחילת העשור הטמיע בית החולים רמב"ם מערכת לוגיסטית של חברת אביב פתרונות שהחליפה את מערכת מי-עד; איכילוב הטמיע מערכת כזו ב-2004; מערכת תפנית של מטריקס החליפה את המערכת הלוגיסטית של מי-עד בשיבא ב-2003 ובאסף הרופא ב-2005. האחרון מבין בתי החולים הממשלתיים שהצטרף לרשימה הוא ברזילי, שהטמיע גם כן את המערכת תפנית של מטריקס. בהלל יפה ובית החולים זיו בצפת מוטמעת בימים אלו מערכת תפנית של מטריקס, גם כן. בשלושת בתי החולים הנוספים - פוריה, בני-ציון בחיפה, ובית החולים בנהריה, לא שודרגו מערכות אלו בעשור האחרון באופן מהותי.

כלפי משרד הבריאות הופנו טענות כי פעולות אלה הוסיפו עלויות של מיליוני שקלים בגין שדרוגים זמניים בלבד. שדרוגים אלה נבעו, לטענת המבקרים, הן מהתעכבותו של פרויקט מזור והן מחוסר שביעות רצון אפשרית מהמערכת המתוכננת של המשרד. כנגד טענות אלו טענו נציגי משרד הבריאות כי עלותם של שדרוגי המערכות הסתכמה במאות אלפי שקלים לכל בית חולים, וכי הוצאה של סכומי כסף אלה לשם שיפור השירות לחולים לתקופה של מספר שנים, מצדיקה את ההוצאה.