 |  |
|
יוצאים לחופשית בחג החירות: פרוייקט התוכנה החופשית של TheMarker IT
תרבות הפינגווין: המתכנתים מניפים את דגל החופש | איור: ינאי פרי
"מידע רוצה להיות חופשי", אמר סטיוארט בראנד ב-1984, בקביעה שמלווה קהילת מפתחים פעילה ונמרצת. לרגל חג החירות ריכזנו עבורכם צרור כתבות וטורים בנושא קוד פתוח. חג שמח
02.04.10 | 09:58Software
מושג הקוד הפתוח נקשר אמנם על פי רוב לנושאים טכנולוגיים, אך עבור האנשים המעורבים בפיתוח המערכות, ולעיתים גם עבור המשתמשים, מדובר קודם כל אידיאולוגיה. כלל הברזל שלה - על המידע שמאחורי הפעולות השונות להיות חשוף לציבור ונתון לביקורתו או לשינוי על ידו בשעת הצורך. היישום המוכר ביותר של אידאולוגיית הקוד הפתוח הוא תוכנה חופשית, יישומים בהם קוד התוכנה, המילים והסימנים שיוצרים את התוכנות שבאמצעותן אנו משתמשים במחשב, מדפסת, ואפילו תנור - כולם חשופים לכל מתכנת שירצה בהם. אך תוכנה חופשית היא דוגמה בודדת, אם כי אולי המוכרת ביותר - קוד פתוח הוא כל פרויקט שבו אנשים או ארגונים חולקים מידע לצורך הפריה הדדית, בבחינת "שלח לחמך על פני המים", ולא בעבור תמורה הדדית. בשנת 1984 טבע סטיוארט בראנד את הסיסמה "מידע רוצה להיות חופשי", המהווה משפט מפתח עבור אידיאולוגיית הקוד הפתוח. דוגמה נהדרת למימוש העיקרון הזה היא ויקיפדיה, בה הקוד שפתוח הוא קוד הידע האנושי, והוא חופשי לכל אדם - ללמוד אותו, לשנות אותו ולשפר אותו.
הקוד הפתוח מוציא אתכם לחירות: פרויקט מיוחד
• כך תבחרו מערכת הפעלה בקוד פתוח
• 10 תוכנות קוד פתוח לחלונות שכל אחד חייב להכיר
• מי ומה בקהילת התוכנה החופשית בישראל
• גאדג'טים בקוד פתוח? יש חיה כזאת
• עוקפים את התוכנה הקניינית דרך מסך התצוגה
• על מסך המחשב האותיות קטנות אפילו יותר
• להוציא תוכנה מעבדות לחירות
• התוכנה החופשית טלטלה גם את שוק הטלפוניה
פרוייקטי קוד פתוח הופכים אט אט לנפוצים יותר, והשימוש בהם הופך לקל יותר ואינטואיטיבי יותר. לא כולנו מסוגלים אמנם להשתלב בקהילת המתכנתים של שפת תכנות איזוטרית כזו או אחרת, אך כל אחד יכול, לאחר השקעה מועטה בלימוד החוקים, לכתוב בוויקיפדיה. בימינו ניתן גם לעבור בקלות לשימוש בתוכנות פתוחות וחופשיות, שהן גם ברוב המקרים חינמיות, ובכך לחסוך כסף ולעתים מאמץ - כמו גם להשעין את המידע שלנו על תוכנות טובות ובטוחות יותר. דוגמאות לתוכנות כאלו עולות לכותרות מדי יום: הדפדפן פיירפוקס שכובש נתח שוק נוסף מיום ליום ובו משתמשים כיום כשליש מהגולשים בעולם, ממחיש זאת היטב. מדובר בדפדפן שפועל בכל מערכות ההפעלה הנפוצות, מאפשר גמישות מירבית למשתמשים בו ומהווה את אחת מתוכנות החובה לכל מחשב.
גם בתחום מערכות ההפעלה, אף שידה של חלונות עדיין על העליונה, המעבר לקוד פתוח פשוט כיום מאי פעם. מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס זמינה בשלל "הפצות" - גרסאות שונות למטרות והעדפות שונות - שניתנות לשימוש גם על ידי המשתמש הפשוט. אם בעבר נתפשה לינוקס כמערכת הפעלה למתכנתים בלבד, כיום המעבר מחלונות לאובונטו או מנדריבה, שתיים מההפצות הפופולריות ביותר, הוא חלק ולא דורש ידע מוקדם בתכנות. כמו בכל התקנה של מערכת הפעלה, מומלץ כמובן להיעזר במי שמנוסה בהתקנה שכזו, אך גם אם אדם כזה אינו זמין בסביבה, ניתן להיעזר בדבר החשוב ביותר בקוד הפתוח - הקהילה.
יתרון בולט - אך גם חסרון
יתרונה הגדול של תוכנה חופשית טמון בקהילה הנמרצת שסביבה. מודל התוכנה החופשית מסתמך על גוף מצומצם של מתכנתים שבונים את בסיס התוכנה - במקרה של פיירפוקס, לדוגמה, אלה מועסקים על ידי קרן מוזילה. בנוסף להם, המתכנתים שבקהילה הנוצרת סביב התוכנה מסייעים להמשך הפיתוח והשיפור שלה. מעבר לסיוע בכתיבת התוכנה, תפקידה החשוב ביותר של הקהילה, ממש כמו בכל קהילה אנושית, הוא תמיכה. במקרה זה, התמיכה מתבטאת ביצירת מדריכים להקלת השימוש בתוכנה, פורומים בהם ניתן לשאול שאלות, לקבל טיפים וטריקים וגם לדווח על בעיות. לקטגוריה האחרונה ישנה חשיבות רבה, משום שמפתחי התוכנה הם חברים בקהילה ועם היוודע דבר בעיה בתוכנה, הם יכולים לתקנה. לרבות מהפצות הלינוקס, לדוגמה, יוצאים עדכונים כמעט מדי יום שתפקידם לתקן שלל בעיות המתגלות על ידי הקהילה ומתוקנות על ידה - ואז מופצות אליה בחזרה. במודל העדכונים של חלונות, לעומת זאת, עדכוני תוכנה יכולים להיכתב על ידי עובדי מיקרוסופט בלבד, שמספרם וזמנם מוגבל, ומשלוחי העדכונים מתבצעים באופן מרוכז פעם בחודש. לכן, בזכות הטיפול המהיר של הקהילה בבעיות ובתקלות, נוצרת תוכנה שרבים סבורים כי היא טובה ובטוחה יותר.
התלות בקהילה היא, באותה העת, גם חסרונה של תוכנה חופשית. אם לבעיות מסוימות נמצא פתרון תוך ימים או אף שעות, בעיות אחרות שאינן מוצבות גבוה בסדר העדיפויות של הקהילה עשויות שלא להיפתר לעולם. זוהי אחת הסיבות להיווצרותם של קבוצות גרעיניות של "מפתחים רשמיים" של המערכת, אשר עוסקים בפעולות שיפור או שימור חיוניות גם אם הן לא מעניינות מספיק עבור קהילת המתנדבים. חלק מהמשימות עשויות גם להיות מסובכות וארוכות מדי עבור אדם שאין זה תחום עיסוקו המרכזי, אך סוגיה זו נפתרת בעזרת אותה אידאולוגיה שהולידה את התוכנה החופשית - זו של חלוקה בנטל. משימה מסובכת ובעייתית לא תיפתר על ידי אדם בודד אלא תפורק למשימות קטנות יותר ותגיע לידי פתרון, טיפין טיפין, על ידי נחיל מתכנתים - המרכיבים את הקהילה.
חסרון בולט נוסף של חלק מהתוכנות החופשיות הוא התאימות. לא כל תוכנה תואמת את מערכות ההפעלה הפתוחות, ולא כל תוכנה פתוחה מתאימה לכל מערכת הפעלה. עם זאת, מספר התוכנות שתומכות במערכות הפעלה בקוד פתוח עולה מיום ליום, וכמעט לכל תוכנה קניינית יש תחליף פתוח וחופשי. ראויה לציון חבילת אופן אופיס, שמתחרה בכבוד בחבילות מקבילות מבית מיקרוסופט ואחרים ומספקת מעבד תמלילים, גליונות אלקטרוניים ושאר כלי שימושיות חינמיים ופתוחים.
קוד פתוח וזכויות יסוד
רוב יצירות הקוד הפתוח אינן מוגנות ברשיון שמותיר את כל הזכויות על היצירה בידי יוצריה. במקום זאת, הן מוגנות ברשיונות שונים שמתירים שימוש חופשי ביצירה תחת תנאים שונים. תנאים אלה עשויים להיות ציון שם היוצר (קרדיט), שימוש לא מסחרי ביצירה, אי יצירת עבודות נגזרות מהיצירה, ועוד שלל אפשרויות. הרעיון שעומד מאחורי הרשיונות הללו הוא שאין ליוצר טעם ביצירה אם היא נותרת בכיסו בלבד, שהרי מידע רוצה להיות חופשי. תחת רשיונות מסוג זה מופצות לינוקס ופיירפוקס, ופועלת ויקיפדיה. באתרים כמו פליקר קיימת היום האפשרות לסמן את סוג הרשיון שתחתיו מופצת התמונה באתר, וכמויות גדלות והולכות של צלמים ואמנים ויזואליים מסווגים את יצירותיהם תחת רשיונות מהסוג החדש, ששומר בידיהם אך ורק את הזכויות שחשובות להם באמת. הם בוחרים להותיר בידי הציבור את "קוד" התמונה, את המקור שלה, כדי להפרות את הידע האנושי ולסייע לאחרים במשימות להן פרי יצירתם עשוי להיות שימושי. הקוד הפתוח עבר מעולם התוכנה לעולם הצילום, ומראה את אותותיו גם בעולם האנציקלופדי, הרפואי ועוד. אז למה צריך בכלל קוד פתוח? מפני שהוא מאפשר חופש. החופש ליצור, החופש לחלוק את היצירה והחופש להשתמש בה. אלה שלוש זכויות היסוד של אידיאולוגיית הקוד הפתוח.
לרגל חג החירות ריכזנו עבורכם צרור של כתבות וטורים בנושא התוכנה החופשית. קהילת הקוד הפתוח בישראל תרמה לפרויקט ביד חופשית. דורון אופק ורם-און אגמון, שניהם מוועד עמותת "המקור" המשמשת כגוף רשמי עבור קהילת התוכנה החופשית בישראל, הסבירו לנו כיצד התוכנה החופשית מוציאה את תחום התוכנה מעבדות לחירות. טור נוסף של אופק מסביר מדוע על מסך המחשב האותיות הקטנות של החוזים המשפטיים הופכות קטנות אפילו יותר. חץ בן-חמו מציג את המהפיכה שחוללה התוכנה החופשית בעולם הטלפוניה.
"כך תבחרו מערכת הפעלה בקוד פתוח" מציגה את השיקולים בהם יש להתחשב לפני המעבר הגדול. "10 תוכנות קוד פתוח לחלונות שכל אחד חייב להכיר" מציגה את פתרונות התוכנה החופשית המוצעים גם למשתמשי מערכת חלונות של מיקרוסופט. ב"עוקפים את התוכנה הקניינית דרך מסך התצוגה" תקראו על שיטתם של חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון לעקוף את המגבלות שהתוכנות הקנייניות מציבות בפני המשתמש. כתבת הסיכום של הפרויקט, "גאדג'טים בקוד פתוח? יש חיה כזאת" לוקחת אותנו למקום אחר, חדש ומסעיר - חומרה בקוד פתוח. הכתבה מציגה את המאמצים העיקריים הנעשים כיום בתחום, שמשוועים להביא את המהפכה הפתוחה גם לעולם הסגור והמסוגר של החומרה.
ומה איתכם? אתם חופשיים. עכשיו תתחילו לשאול. חג שמח.
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 2. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 3. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 4. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 5. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 6. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 7. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 8. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 9. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 10. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
