פרדוקס הפריון הישראלי
מניתוח נתוני הלמ"ס נמצא כי ישראל נמצאת בפיגור ניכר ברמת ההשקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת לעומת מדינות מתקדמות כארה"ב ופינלנדIsraeli Hi-Tech and Startups
![]() | ![]() |
|

עשרים שנה חלפו מאז קביעתו המפורסמת של זוכה פרס נובל בכלכלה רוברט סולו כי "ניתן לראות את עידן המחשבים בכל מקום, מלבד בנתוני הפריון", אך נראה כי לפחות בעבור ישראל הפרדוקס הזה, שזכה לכינוי פרדוקס סולו, עדיין שריר וקיים. בעוד שאת השפעת ההצלחה הפנומנלית של סקטור ההיי-טק בישראל בעשור האחרון ניתן לראות כמעט בכל נתוני המאקרו של ישראל, המשק סבל באותה תקופה מצמיחה אטית, ולעתים אף שלילית, בפריון העבודה ובפריון הכולל, אשר מסמל את רמת ההתפתחות הטכנולוגית.
סקטור ההיי-טק בישראל, אשר מאופיין בעיקר בייצור טכנולוגיית מידע ותקשורת (Information and Communication Technology - ICT), צמח במהירות מרשימה מתחילת שנות ה-90 והפך לחממה של חדשנות והתפתחות טכנולוגית בקנה מידה עולמי. עם זאת, באותה תקופה המשק הישראלי התאפיין בקוטביות גדלה והולכת בין סקטור ההיי-טק, המעסיק פחות מ-10% מהעובדים, לבין הענפים האחרים. כך, התעשיות המסורתיות וסקטור השירותים צמחו באטיות, וצמיחת הפריון נותרה נמוכה ביחס למדינות אחרות. לדוגמה, בעשור שבין 1995 ל-2004 צמח התוצר לשעת עבודה בישראל בכ-8% בלבד, לעומת כ-26% בארה"ב ובשוודיה, כ-32% בפינלנד ויותר מ-50% באירלנד.
יתרה מכך, הסקטור העסקי בישראל רשם במהלך עשור זה נסיגה ברמת הפריון הכולל, כאשר רק בשלוש השנים האחרונות נרשם שיפור בנתון זה. לא רק שהאמונה שענפי ההיי-טק ישמשו מכוח האינרציה "קטר הצמיחה של כלל המשק" לא התממשה, אלא שהפערים המתרחבים הביאו להתפתחות "כלכלה דואלית" הטומנת בחובה סכנות כלכליות וחברתיות כבדות משקל. האתגר העומד בפני המשק כיום הוא לשחזר את הצלחת ההיי-טק גם בסקטורים האחרים, ולהטמיע בהם את היכולות הטכנולוגיות והניהוליות שהתפתחו בהיי-טק.
לשם השוואה, במחצית השנייה של שנות ה-90, ולאחר כ-20 שנות דשדוש, חזרה ארה"ב למסלול של צמיחה מהירה בפריון. לעומת הכלכלה הדואלית שהתפתח בישראל, הצמיחה בארה"ב היתה מבוזרת בין ענפים רבים, ובפרט התבטאה בענפים עתירי שימוש ב-ICT, ולא רק בענפי הייצור של ICT. הצמיחה בלטה במגוון ענפים מסורתיים ובסקטור השירותים, שנהפכו למשתמשים משמעותיים של ICT.
במחקר שנערך באחרונה, בשיתוף פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ופרופ' שאול לך מהאוניברסיטה העברית, ביצענו עיבוד וניתוח מקיף של נתונים ראשונים מסוגם מהלמ"ס לגבי ההשקעות ב-ICT בענפים שונים בישראל בין השנים 1990-2003. מניתוח הנתונים והשוואתם למקורות נתונים בינ"ל מקבילים נמצא, בין היתר, כי ישראל נמצאת בפיגור ניכר ברמת ההשקעה ב-ICT לעומת מדינות מתקדמות טכנולוגית כגון ארה"ב, פינלנד ושוודיה.
יתרה מכך, נמצא כי כ-50% מההשקעות מסוג זה בישראל מרוכזות בענפי ייצור ה-ICT עצמם, כך שההשקעה ב-ICT לעובד גבוהה בענפים אלה פי 13 לעומת הענפים האחרים, לעומת ריכוזיות נמוכה בהרבה בארה"ב. לבסוף מעלה המחקר כי בדומה לממצאים לגבי מדינות אחרות, להשקעה ב-ICT בישראל תשואה גבוהה ביותר ותרומה נכבדת לפריון. כלומר, הפיגור המשמעותי של הענפים המסורתיים באימוץ ובהטמעת טכנולוגיות ICT בולם את צמיחתם.
מדינות רבות הכירו בחשיבות הכלכלית של הרחבת השימוש ב-ICT ופיתחו מגוון תוכניות לעידוד ההשקעה בו. בין היתר נהוגות תוכניות לתמריצי מס להשקעות ולהכשרות וקרנות לסיוע בתחום. גם בישראל יש כיום מקום לשינוי דפוסי החשיבה המקובלים, ולהכרה בחשיבות הגדולה של אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בכל ענפי המשק, לצורך יצירת צמיחה מאוזנת לטווח הארוך. במסגרת האג'נדה הכלכלית-חברתית לישראל לשנים 2008-2010, אשר גובשה במועצה הלאומית לכלכלה, הושם דגש על החשיבות של עידוד החדשנות בתעשיות המסורתיות ובסקטור השירותים, ובכלל זה נבחנות כיום האפשרויות לעידוד האימוץ של ICT בענפים אלו.
הכותב הוא כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |