12:52
10.02.12
סיגל שלח 08.07.10 | 11:10

איך אומרים היי-טק בערבית

31 מיליארד שקל - זהו האומדן להפסד השנתי של אי מימוש פוטנציאל המשאב האנושי הערבי בשוק העבודה בישראל. תעשיית ההיי-טק הישראלית מתחילה להבין זאת, אך ישנה עוד כברת דרך
Israeli Hi-Tech and Startups | Career

רק 500 ערבים מתוך 150 אלף עובדים פועלים כיום בענף ההיי-טק , כשליש האחוז - כך עלה מדיון שנערך באחרונה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. 31 מיליארד שקל, זהו האומדן להפסד השנתי של אי מימוש פוטנציאל המשאב האנושי הערבי בשוק העבודה בישראל, כפי שעולה מעבודה של צוות ברשות יוסף ג'בארין שהוצגה בכנס קיסריה האחרון.

תעשיית ההיי-טק הישראלית מתחילה אט-אט להפנים את הפוטנציאל הגלום בנשים הערביות - המשתתפות בשוק העבודה בשיעור של כרבע משיעור ההשתתפות של נשים יהודיות; בגברים ערבים - שפורשים משוק העבודה בגילאים צעירים יחסית; ובאקדמאים ערבים - שמתקשים להשתלב בשוק העבודה או משתלבים במקצועות שאינם הולמים את כישוריהם. ואולם המצב רחוק מאוד ממימוש הפוטנציאל שלו. האוצר האנושי הזה יכול להיות דלק משמעותי לקטר ההיי-טק שממשיך למשוך קדימה את הגידול הכלכלי של ישראל בשנים האחרונות. במשחק הזה כולם יכולים לנצח. גם לחברה הערבית, שבה כל משפחה שנייה חיה מתחת לקו העוני, השתלבות בהיי-טק תקדם את מעמדה הכלכלי. חוסן כלכלי של משפחה הנשען על שכר הולם, מניב תוצרים רבים מעבר לעלייה באיכות החיים . חוסן כזה מעלה את יכולת המשפחות בהשקעה בחינוך הילדים, מעלה את רמת הצריכה הכללית של המשפחות ותורם לתחושת הוגנות ושייכות כללית.

אין ספק כי ביכולתם של אקדמאים ערבים להשתלב במקצועות המאתגרים והרגישים ביותר בחברה הישראלית. ראו את מערכת הרפואה, שם קיים שילוב מלא של רופאים ערבים. הדבר מעודד צעירים ערבים ללמוד רפואה, ואכן כיום בתי הספר לרפואה מכשירים דורות צעירים של רופאים ערבים, הבטוחים כי בתום לימודיהם ישתלבו בשוק העבודה בישראל.

מפת הביקושים לכוח אדם במשק משפיעה במיוחד על אוכלוסיות התופשות ענפים או משלחי יד מסוימים כחסומים בפניהן, ונראה כי כך הם פני הדברים באשר לערבים בהיי-טק. שיעור הערבים הלומדים בפקולטות להנדסת מחשבים ואלקטרוניקה נמוך יחסית, וכך מתקיים מעגל הקסמים כאשר המיעוט שלומד מקצועות אלה מתקשה להשתלב בענף, והתוצאה היא חוסר מוטיבציה של צעירים ערבים ללמוד מקצועות אלה בעתיד.

כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בכוח העבודה בחברה הערבית וכדי להגדיל את השתתפותה בכוח העבודה בתעשיות העילית, יש לשתף פעולה גם עם התעשייה כדי שתאמץ עקרונות מגוונים יותר בהעסקה, כמו הרחבת אופני הגיוס, בחינת תהליכי המיון והדגשת חשיבות הליווי שלאחר הקליטה. כמו כן, יש לעזור לאקדמאים וסטודנטים ערבים בליטוש מיומנויות אופני חיפוש העבודה בענף, לרבות כתיבת קורות חיים, הכנה לראיון עבודה והיכרות עם סביבת העבודה הייחודית לענף ההיי-טק. מימוש הפוטנציאל האנושי בחברה הערבית בתחום ההיי-טק משרת הן את המגזר העסקי, הן את החברה הערבית והן את כלל אזרחי ישראל.

הכותבת היא ראש תחום ערבים, עולים ותשתיות בג'וינט ישראל



עוד בנושא:

 מתוך 150 אלף עובדי ענף ההיי-טק - רק 460 ערבים
 "למנהל היי-טק נוח לעבוד עם מי ששירת אתו בצבא"
 כנס של אינטל על תעשיית ההיי-טק במגזר הערבי
 סיור בכירים לקידום התעשייה הישראלית-ערבית
 גליל סופטוור: הבשורה מנצרת
חזרה לדף הבית

עשרת הגדולים

שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il