זאב הולצמן 16.09.07 | 09:39

מה באמת היחס בין ההיי-טק לתעשיה המסורתית?

משווים בין סקטור ההיי-טק לבין הסקטורים של התעשיות המסורתיות, אך למעשה, אין בנמצא סקטור שכזה. מגזר ההיי-טק כמעט שאיננו מייצר מוצרים סופיים לצרכן
Israeli Hi-Tech and Startups

חתן פרס התעשיה לשנת 2007 וגורו ההיי-טק יוסי ורדי העלה לכותרות השבוע את הפער בין העובדה שסקטור ההיי-טק מעסיק כ-12%-10% מסך המועסקים בארץ, אך זוכה ליותר מ-90% מתשומת הלב. הפער הזה, שאם מוסיפים עליו גם את מרכיבי ההכנסה הנלווים לסקטור ההיי-טק הוא משמעותי עוד יותר, מעורר דאגה בליבו של כל מי שמתבונן במצבו של המשק הישראלי.

"יש לנסות להרחיב את התוכניות השונות לעידוד ההשקעה של התעשיות המסורתיות בעזרת חדשנות טכנולוגית, ולנהל ולהפעיל אותן תוך אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בכל אחד מהמפעלים והענפים"

כולנו משווים בין סקטור ההיי-טק לבין הסקטורים של התעשיות המסורתיות, אך למעשה, אין בנמצא סקטור שכזה. מגזר ההיי-טק כמעט שאיננו מייצר מוצרים סופיים לצרכן. הוא מספק חדשנות טכנולוגית ופעילות שחייבת להיות חלק אינטגרלי מהתעשיות המסורתיות ואמורה לשפר, לייעל ולהגביר את הפריון של התעשיות המסורתיות.

ניתן לדבר על סקטור הטקסטיל, הכימיה, ואפילו על סקטור האלקטרוניקה כעל סקטורים העומדים בפני עצמם, אך תהיה זו טעות יסודית להתייחס לסקטור ההיי-טק כאל מגזר העומד בפני עצמו כדוגמת הסקטורים האחרים ולמדוד אותו באופן עצמאי. האם חברה כגון ישקר שייכת לסקטור ההיי-טק או לסקטור המתכת? ברור שהתשובה איננה חד משמעית, ולכן גם כל הניסיונות ל להציע פתרונות המבוססים על השקעה פחותה יותר בסקטור ההיי-טק והשקעה גדולה יותר בתעשיות המסורתיות בטעות יסודם, והם לא יועילו בדבר לשינוי המצב במשק.

גיל שיף, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, כתב במאמר "פרדוקס הפריון הישראלי" שהופיע ב-TheMarker, שעל אף שהמשק הישראלי מאופיין בסקטור היי-טק בעל יכולת וחדשנות מרשימה, הפריון אינו מגיע לסדרי גודל הדומים לאלו של משקים מפותחים אחרים, כגון ארצות הברית. התשובה לכך פשוטה - התעשיות המסורתיות אינן מטמיעות, אינן משקיעות, אינן רוכשות ואינן משתמשות במוצרי סקטור ההיי-טק בפעילותן השוטפת, בין אם מדובר בתוכנות או בתקשורת מתוחכמת, ולכן הבעיה שעליה הצביע יוסי ורדי אכן נכונה, והפתרון עשוי לבוא בין היתר מכך שמרכיב ההשקעות ב-ICT בתעשיות המסורתיות יגדל באופן משמעותי.

לכן יש לנסות להרחיב את התוכניות השונות לעידוד ההשקעה של התעשיות המסורתיות בעזרת חדשנות טכנולוגית, ולנהל ולהפעיל אותן תוך אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בכל אחד מהמפעלים והענפים. כלומר, שימוש אינטנסיווי בחדשנות טכנולוגית בתעשיות המסורתיות ובמגזר השירותים הינו חלק מהפתרון לגידול בפריון, או למה שמכונה "פרדוקס הפריון הישראלי".

רצוי גם לזכור, כי אמנם סקטור ההיי-טק כפי שהוא מוגדר כיום, מעסיק כ-12%-10% מסך המועסקים במשק, אך בהתאם למחקרים שנערכו בארצות הברית, על כל מהנדס ועובד בעל השכלה גבוהה בסקטור ההיטק, מועסקים כ-3-4 עובדים נוספים בענפי השירותים השונים הקשורים לסקטור, כגון מסעדנות, מלונאות, רכב ועוד. כלומר, ההסתכלות על סקטור ההיי-טק ועל תרומתו חייבת להיות גם דרך הגדלת התעסוקה בעקיפין בענפי השירותים השונים.

"אמנם סקטור ההיי-טק כפי שהוא מוגדר כיום, מעסיק כ-12%-10% מסך המועסקים במשק, אך בהתאם למחקרים שנערכו בארצות הברית, על כל מהנדס ועובד בעל השכלה גבוהה בסקטור ההיטק, מועסקים כ-3-4 עובדים נוספים בענפי השירותים השונים הקשורים לסקטור"

מכאן, שכל נושא המדידה של חלקו של סקטור ההיי-טק במרכיב הצמיחה במשק הישראלי הינו בעייתי ביותר, וגם הניתוחים השונים המעלים שהיצוא של סקטור ההיי-טק קטן יחסית הינם חסרי משמעות. בסופו של דבר, במדינת ישראל המשאב העיקרי הינו כוח האדם האיכותי, ולכן המשך הצמיחה והגידול בתל"ג יבואו לטווח הארוך בעיקר מסקטור ההיי-טק ומתרומתו למשק. התעשיות המסורתיות חייבות להתייעל ולהגדיל את השימוש בחדשנות הטכנולוגית במסגרת פעילותן, וכך יתייעלו ויגדילו את הפריון, ותרומתן לצמיחה תהיה אכן משמעותית יותר.

ההיי-טק והתעשיות המסורתיות אינם אינם באים אחד על חשבון השני, אלא משלימים זה את זה. לכן, יש להיזהר מלשפוך את התינוק עם המים, כיוון שגם אם יעבירו 50 מפעלים מהמרכז לפריפריה, הרי אם אותם מפעלים, שרובם משתייכים לתעשיות המסורתיות, לא ירכשו ולא ישתמשו בחדשנות הטכנולוגית העדכנית ביותר, אזי סיכוייהם להתחרות במפעלים ממדינות אחרות כמו סין והודו הינם אפסיים. בסופו של דבר, אם החדשנות הטכנולוגית העדכנית לא תופעל באינטנסיוויות רבה יותר במפעלים אלה, לא תושג המטרה של הגדלת מספר המועסקים בפריפריה ושל העלאת רמת החיים של השכבות החלשות המתגוררות בה.

יוסי ורדי מיקד את תשומת הלב בבעיה, ואין ספק כי רצוי וכדאי שהממשלה תעשה הרבה יותר בעניין זה. בסופו של דבר, שיפור רמת החיים של השכבות החלשות יותר בפריפריה הוא אינטרס של המדינה וחלק חשוב מהחוסן הלאומי, אך יש לזכור כי גם העברת מפעלים הינה רק חלק אחד בלבד מהפתרון. חינוך מתאים שיאפשר לאנשים להשתמש בתוכנות מתוחכמות ובמחשבים, הינו מרכיב נוסף של הבעיה, ורק פתרון כולל אשר יתייחס לכל הגורמים הללו עשוי לשנות את המצב. יש לקוות כי בשנה הקרובה אכן תינתן עדיפות על ידי הממשלה לפתרון בעיות אלה.

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

0 תגובות ב-0 דיונים

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה

הרשמו לניוזלטר של TheMarker IT

הרשמו ל RSS של TheMarker IT

הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בטוויטר

כתבו לנו לאימייל האדום

עשרת הגדולים




שימושים: דף הבית \| RSS \| אודות האתר \| פרסום באתר \| תקנון האתר
TheMarker: העמוד הראשון \| הייטק \| שוק ההון \| וול סטריט \| בעולם \| קריירה \| פרסום ומדיה \| צרכנות \| נדל"ן \| משפט \| רכב \| המדריך למשקיע
Cafe: ראשי \| העמוד שלי \| אנשים \| קהילות \| בלוגים \| תמונות \| וידאו \| קהילת תמיכה
עכבר העיר: עכבר העיר \| סרטים \| קולנוע \| מסעדות \| מתכונים \| הופעות \| פעילויות ילדים \| הצגות \| לילה \| מסיבות \| עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות
לוח העיר: דרושים \| דרושים הייטק \| נדל"ן \| פרוייקטים חדשים \| רכב \| בעלי מקצוע \| קח תן

האתר פותח ע"י