משתמשי "טוויטר" האמריקאים, שהתאכזבו לגלות כי אמא שלהם היא היחידה שעוקבת אחרי דיווחיהם הקפדניים, ישמחו לשמוע כי דעתם דווקא כן נחשבת. לפחות כתרומה ליצירת מפה המשרטטת את מצב הרוח של האומה על בסיס ניתוח המלים המזוהות עם רגש שמופיעות בעדכונים. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ו"מנורת'איסטרן יוניברסיטי" שבבוסטון יצרו תוכנה לניתוח מיליוני המסרים הנשלחים לחלל הווירטואלי מדי יום - ועקבו לאורך זמן אחר מצבי רוח חיוביים ושליליים ברחבי ארצות הברית.

החוקרים השתמשו בסקאלת צבעים כדי להמחיש את מצב הרוח באזורים השונים. הצבע הירוק במפה מסמן מצב רוח מרומם, ואילו אדום מעיד על מצב עגמומי. המפה הצבעונית עשויה להיראות כמו טריפ של מסומם - אך היא הובילה את החוקרים לכמה מסקנות מעניינות: האמריקאים (או לפחות אלו שמשתמשים בטוויטר) מאושרים יותר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב המאוחרות, שיא האושר הוא ביום ראשון בבוקר (סוף השבוע בארצות הברית) והנפילה הגדולה היא ביום חמישי בערב, לקראת סוף השבוע. כמו כן, קובעים החוקרים כי תושבי החוף המערבי מאושרים יותר מאלה שבחוף המזרחי. מזג אוויר טוב מעודד יותר "ציוצים" שמחים, כך שפלורידה וקליפורניה מובילות דרך קבע במדד האושר ביחס לשאר המדינות בארצות הברית.

במבט ראשון, נדמה כי אורך המסרים (עד 140 אותיות) היה אמור להקל את עבודת החוקרים, אך הצוות שעסק בפרויקט "דופק האומה" ניתח לא פחות מ-300 מיליון מסרים שפורסמו בין ספטמבר 2006 לאוגוסט 2009. המסרים עברו סינון לפי השימוש במלים המבטאות רגש, לפי הדירוג במדריך העוסק בנורמות רגשניות. מלים המאותתות על מצב רוח שלילי קיבלו דירוג נמוך בעוד מלים המצביעות על מצב רוח חיובי קיבלו דירוג גבוה.

מלים כמו "חיוך", "שמחה", "יופי", "קסם", "אהבה" הוגדרו חיוביות, בעוד "רצח", "כעס", "בדידות", "התאבדות", "אכזרי", "מודאג" מסמנות דברים שליליים. לאחר מכן, חישבו החוקרים את הדירוג הממוצע של מצב הרוח של הגולשים בכל אחת מ-50 המדינות בארה"ב, שעה אחר שעה, ויצרו סדרות של מפות עקביות של מצבי הרוח. מבקרי הפרויקט רמזו שהוא פשטני מדי ואינו לוקח בחשבון את ההקשר שבו נכתבו המלים. חוקר מדיה חברתית אחד תהה אם המשפט "אני לא שמח" יוצג בניתוח בצורה מסולפת כי התוכנה שלפה ממנו רק את המלה "שמח". בריאן רוטלג', חוקר מאוניברסיטת קרנגי מלון שבפנסילבניה, טוען שסטיות קטנות כאלה בניתוח אינן משפיעות בסופו של דבר על התמונה הגדולה. היתרונות העתידיים של מחקר מהסוג הזה, הוא רומז, מתבטאים בכך שניתן יהיה לעקוב אחר מצב הרוח של האומה בזמן אמת - באופן הדומה לסקרי דעת קהל.

עורכי המחקר שמים את הדגש על יכולתם לנתח את המידע על בסיס מיקום גיאוגרפי, בשונה מתוכנות שכבר קיימות בשוק. סיום לימן, פוסט-דוקטורנט מצוות החוקרים, סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס כי "מכלול המסרים מכיל מידע משמעותי ומגוון, אם מדובר בתגובת הציבור לנאומו של פוליטיקאי או ביחס הצרכן למותג מסוים. כעת נוכל לעקוב אחר הדרך שבה מתפשטים רעיונות ברשת".

הגולשים, מצדם, לא שמחו בהכרח לשמוע על הדרכים היצירתיות שבהן מפרסמים ומקבלי החלטות יוכלו לעקוב אחר הפרסומים האישיים שלהם. נראה, עם זאת, שהם יתקשו להתנזר מציוצים מחשש לתרום את הגיגיהם למדע.

---

עוד בנושא:

• טוויטר מנסה להלחם בתקלות עם מרכז שרתים חדש
• מדוע טוויטר לא מצליח בישראל