אנגלית שפה קשה? לסטארט-אפ הישראלי ReadEasy יש פיתרון

ככל שמשתמש מעלה יותר מסמכים, כך לומדת התוכנה להכיר אותו טוב יותר

החברה מציעה טכנולוגיה שתנתח מסמכים שיעלו גולשים ותציע פירושים ותרגומים למילים מסוימות שייבחרו בהתאם לאלגוריתם ייחודי

01.08.10 | 11:58 גיא גרימלנד
Internet | Software

| לדף הבית של TheMarker IT |

חברת סטארט-אפ ישראלית חדשה בשם ReadEasy מציעה להעשיר את חוויית הקריאה של הגולשים. ב-ReadEasy מציעים לגולשים להעלות מסמכים שיקבלו ניתוח ממוחשב ולקבל פירוש, ביאור ותרגום של מילים מסוימות. האלגוריתם של ReadEasy בוחר אילו מילים לדעתו עשוי הקורא שלא להכיר ומפרסם לצד הטקסט המקורי תיבות עם תרגומים הלקוחים ממילון אוקספורד. בינתיים יצטרכו הגולשים הישראלים להמתין, שכן בשלב זה מיועדת הטכנולוגיה של ReadEasy רק לטקסט האנגלי.

המודל העסקי מאחורי המיזם הוא מודל פרימיום (Freemium) המשלב שירות חינם ותשלום עבור שירות פרמיום. כל גולש יכול להעלות קבצי טקסט לאתר החברה ולקבל ניתוח חינם, אבל אם ירצה להורידו או להדפיסו ישלם בין 60 סנט לדולר עבור כל מסמך, ללא התחשבות באורכו. מאחורי החברה עומדים אורי אבישר, לשעב היזם מאחורי Metaglossary וד"ר ארי רפפורט, מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. רפפורט הוא גם מייסד חברת פרופישנסי שנסגרה ומי שעומד מאחורי פיתוח תוכנה המאפשרת למחשב לזהות סרקזם. ReadEasy נמצאת בימים אלה בחממת איריס ונצ'רס ובעוד ארבעה חודשים מסיימת את שהותה בחממה.

מדוע יעדיפו גולשים לעשות שימוש בניתוח של ReadEasy ולא בתוכנת בבילון, למשל? הרי קל יותר לגולש לסמן רק את המילים שאינן מובנות לו.
אבישר: "אם תבחן את האבולוציה של השימוש של קוראים, בתחילה השתמשנו במילון מתוך ספר, לאחר מכך התקדמנו למילון אלקטרוני, ועכשיו יש את תוכנות התרגום לתכני רשת, הבבילונים של העולם. מה שמשותף לכל הפתרונות הקיימים הוא שהאינפורמציה מגיעה מחוץ למסמך, אבל החיסרון בשיטה הזאת הוא שהיא דורשת מהקורא להבין מה בעצם הוא לא הבין. הקורא מבזבז זמן על אי הבנה, ואילו אנחנו מנסים לפתור את הבעיה הזאת באמצעות ReadEasy. הניתוח שלנו מתבסס על בסיס פרופיל אישי שהגולש נותן, ומי שלא מספק פרטים - זה בסדר. ככל שהמשתמש שולח יותר מסמכים לניתוח, המערכת מבינה באילו מילים הוא עשוי להתקשות. המנוע האלגוריתמי לא פועל בדיוק של 100%, אבל גם אם חסכנו לקורא 60% מהמילים שהוא לא יודע, הצלחנו".

מצד שני, אתם בעצם מייצרים עומס קוגנטיבי על הקורא. נוספו לו תיבות טקסט של פירושים למילים שיכול להיות שהוא כבר מכיר.
"אני מסכים שאם כל מילה שניה בטקסט היתה מקבלת פירוש - היה נוצר עומס קונגטיבי על הקורא, ואז בהחלט השירות לא היה עוזר. לכן מדובר באיזון עדין לבחור את הכמות הנכונה של המילים".

עוד בנושא:

• גיקיפדיה - מילון הגיקים המלא
• טק קראנץ' מפרגן ל-eType הישראלית
• האקדמיה ללשון מפרסמת מילון מונחים למציאות מדומה

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

כתבות נוספות

עוד בחדשות >>

1 תגובות ב-1 דיונים

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה

1 אחלה רעיוןדני04.08.2010 | 12:43

הרשמו לניוזלטר של TheMarker IT

הרשמו ל RSS של TheMarker IT

הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בטוויטר

כתבו לנו לאימייל האדום

עשרת הגדולים




שימושים: דף הבית \| RSS \| אודות האתר \| פרסום באתר \| תקנון האתר
TheMarker: העמוד הראשון \| הייטק \| שוק ההון \| וול סטריט \| בעולם \| קריירה \| פרסום ומדיה \| צרכנות \| נדל"ן \| משפט \| רכב \| המדריך למשקיע
Cafe: ראשי \| העמוד שלי \| אנשים \| קהילות \| בלוגים \| תמונות \| וידאו \| קהילת תמיכה
עכבר העיר: עכבר העיר \| סרטים \| קולנוע \| מסעדות \| מתכונים \| הופעות \| פעילויות ילדים \| הצגות \| לילה \| מסיבות \| עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות
לוח העיר: דרושים \| דרושים הייטק \| נדל"ן \| פרוייקטים חדשים \| רכב \| בעלי מקצוע \| קח תן

האתר פותח ע"י