 |  |
|
ההיי-טק הישראלי מכוון לעננים
"כל ניואנס טכנולוגי יכול לספק לחברות הגדולות בתחום עדיפות" | צלם: sxc
שירותים מבוססי רשת כמו ג'ימייל ופליקר מסמנים את המגמה שתאפיין את עולם המחשוב בשנים הקרובות: מעבר הדרגתי של כוח המחשוב לרשת. תעשיית הידע המקומית הקדימה לקפוץ על העגלה
19.08.10 | 09:49Software
• הסטארט-אפים הישראלים שמכוונים לעננים: TheMarker ממפה את החברות המובילות בתחום
• מחשוב ענן: בשורה לגדולים ולקטנים
הדינמיות של עולם הטכנולוגיה היא דבר מסוכן. טכנולוגיות חדשניות היום יכולות ליהפך בלתי רלוונטיות בעוד שנה או שנתיים. השתנות תמידית זו מותירה מאחור חברות רבות שלא ידעו לעשות בזמן הנכון את השינוי הנדרש.
אחד היתרונות הגדולים ביותר של היזמות הישראלית הוא היכולת לזהות מגמות חדשות בראשיתן ולרכוב עליהן היטב, תוך שימוש בידע קודם. כך קורה בשנים האחרונות בתחום שצפוי להוביל את אחד השינויים הגדולים בעולם המחשוב בשנים הקרובות - מחשוב הענן. זה כמה שנים שתעשיית ההיי-טק הישראלית ידועה כמרכז של חדשנות בתחומי אבטחת המידע, ניהול תשתיות המחשוב והאחסון. מתוך מרכזים אלה צמחו בשנים האחרונות כ-30 חברות המספקות פתרונות ופיתוחים טכנולוגיים בתחום ההתמחות של המחשוב מענן. במודל זה משאבי עיבוד, אחסון ותוכנה מסופקים ללקוח הסופי באמצעות רשת תקשורת משרתים מרוחקים, בדומה לדרך שבה מרכזי ייצור החשמל מספקים חשמל לצרכן.
חברות הענן הישראליות כבר מרכזות לא מעט פעילות השקעה ואקזיטים, ומושכות את תשומת לבן של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות. "שחקניות הענן הישראליות מצליחות לבלוט מעל למתחרותיהן", טוען דן יכין, מנהל מחקר טכנולוגיות חדשניות בחברת המחקר IDC. "חברות אלה מפתחות פתרונות המאפשרים יישום או תפעול של סביבות מחשוב בענן, ומספקים מענה לבעיות כמו אבטחה, ביצועים וניהול זמינות", כותב יכין.
יכין מוסיף כי יחד עם חברות הפועלות בתחום התוכנה כשירות, תחום נלווה לתחום הענן, "מאז 2007 נרכשו כ-11 חברות ישראליות הפועלות בתחומים אלה, במרבית המקרים לפי הערכות שווי גבוהות". לפי הערכותיה של IDC, היקף שוק המחשוב מענן צפוי להכפיל עצמו במהלך השנים הקרובות. אם ב-2009 היה היקף שוק הענן העולמי כ-17.4 מיליארד דולר, ב-2014, מעריכה החברה, הוא יגיע ל-40.5 מיליארד דולר. זהו קצב צמיחה שמאפיין תעשיות בראשית דרכן, ועבור החברות הישראליות, מדובר בהזדמנות שיש לנצל.
כדי לעמוד בקצב המהיר של צמיחת התחום, נדרשות חברות הענן לפתח יישומים וחומרה שיגשרו על פערים טכנולוגיים שבינתיים מונעים אימוץ רחב היקף של מודל הענן. מדובר בפערים שאליהם מתייחס יכין בסקירתו - באמינות, בזמינות, בביצועים וברמות האבטחה ששירותים אלה מספקים.
"נכון לעכשיו מתפתחת בישראל תעשיית ענן יפה", מסביר אופיר קרא-עוז, אחד ממייסדי CloudShare - אחת החברות המבטיחות בתחום. "היתרון של היזמים הישראליים נובע מכך שדווקא התחומים שהתפתחו בישראל קודם לכן הם התחומים הנדרשים ביותר כעת לענן", הוא מציין. עם זאת, מסביר קרא-עוז, ישראל מספקת ליזמים לא רק יתרונות. "אחד החסמים המהותיים הוא שאין בישראל ספקיות ענן עולמיות, כמו אמזון וגוגל, וכנראה גם לא יהיו. במובן הזה לחברות הענן הישראליות אין מספיק מקום בשביל להתאמן. תשתית האינטרנט המפגרת כמובן לא מסייעת אף היא", מוסיף קרא-עוז.
ענן: ציבורי, פרטי והיברידי
את תחום המחשוב מענן מובילות בעולם כיום מספר קבוצות של חברות. קבוצת החברות הראשונה, הכוללת את אמזון, גוגל ומיקרוסופט, מציעה שירותי ענן ציבוריים - מרכזי שרתים אדירים המאפשרים למשתמש לצרוך משאבי מחשוב ואחסון באמצעות רשת האינטרנט בתמורה לתשלום.
קבוצת החברות השנייה, המובלת על ידי יצרניות החומרה הבכירות, עוסקת בתחום הרחוק על פי רוב מעיני הציבור. חברות אלה מציעות לארגונים תשתיות חומרה המאפשרות להם להקים שירות ענן פרטי - מרכז שרתים המספק לכלל הארגון את משאבי החומרה והתוכנה על גבי רשת תקשורת פרטית. בין החברות המובילות בתחום זה ניתן למנות את יבמ, HP וסיסקו שחברה במהלך השנה האחרונה ל-EMC ו-VMware, במטרה להציע ללקוחות תשתיות ענן משולבות. קבוצת חברות נוספת, בעיקר חברות תוכנה כמו CA, מקדמת מודל היברידי, המשלב את יתרונותיהם של שני המודלים הקודמים. במודל זה פונים ארגונים המיישמים ענן פרטי גם לענן ציבורי לצורך ביצוע משימות ייעודיות, למשל לצורך שימוש במשאבים חיצוניים בעתות עומס.
היזמים מנצלים את הניסיון הצבאי
ההצלחה של חברות ישראליות בתחום הענן מנצלת היטב את תשתית הידע והטכנולוגיה שכבר קיימת בתחומים קרובים בישראל. "חברות ישראליות היו אחראיות על פיתוח של חלק מהטכנולוגיות החדשניות ביותר בתחום אבטחת המידע בעשורים האחרונים בתחומים כמו Firewalls, אבטחת יישומי רשת, הצפנה ומניעת הונאות. חלוציותן העניקה להן עמדת מובילות בשוק", כותב יכין בדו"ח IDC. בתחום נוסף שבו רכשה התעשייה הישראלית עמדת מובילות עולמית - ניהול משאבי המחשוב - הובילו חברות ישראליות מגמות טכנולוגיות חדשות כמו וירטואליזציה וניטור פעולות עסקיות.
הדומיננטיות שהשיגו חברות ישראליות כמו צ'קפוינט, אלאדין ופינג'אן בתחום אבטחת המידע הוסברה פעמים רבות כתולדה של תחומי ההכשרה של חיילי יחידות המחשוב בצה"ל. את הדומיננטיות הישראלית בתחום האחסון ניתן לייחס, למשל, למעורבותם הגבוהה בשוק של מספר "גורואים טכנולוגיים" כמו משה ינאי. גם בתחום הענן מנצלים היזמים הישראליים ניסיון שרכשו לעתים קרובות במסגרת הצבאית, למשל בתפעול של מערכות מבוזרות ביחידות מודיעין. לצד זאת, מנצלים היזמים את משאבי החדשנות וכוח האדם שנוצרו בחברות הוותיקות יותר.
"סצינת הענן המתפתחת בישראל משקפת את מוקדי הכוח הקודמים - אבטחה, בדיקות, טלקום וניהול משאבים. בתחום של אבטחה בענן, למשל, נוצר פה אשכול של חברות הזנק דומיננטיות מאוד. במדינות אירופיות מסוימות, למשל בצרפת, המדינה מקדמת את הקמתם של אשכולות התמחות ספציפיים במטרה להגביר את יכולת התחרות של השוק המקומי מול השוק העולמי. בישראל, בגלל התרבות היזמית החזקה, די בחברה דומיננטית אחת כדי ליצור אשכול מבטיח. חברה כמו צ'קפוינט נהפכת לכר גידול לחברות חדשות. כשבוחנים את רשימת היזמים שמאחורי חברות האבטחה הממוקדות בענן, מגלים שרבים מהם עברו בצ'קפוינט בשלב זה או אחר", אומר יכין.
דוגמאות לכך קיימות בשפע. שלמה קרמר, אחד ממייסדי צ'קפוינט, עומד כיום בראש Imperva, חברת אבטחה המתמקדת בשוק הענן. קרמר מעורב גם בפעילותה של Secure Islands, שהוקמה על ידי האחים אקי ויובל אלדר, האחרון אף הוא מעובדי צ'קפוינט בעבר. גם רמי שלום ואורן שגב, מייסדי Concealium - אף היא חברת אבטחה הממוקדת ביישומי ענן - עבדו בעבר בצ'קפוינט, וכמוהם גם היזמים שמאחורי חברת האבטחה Altor Networks, אמיר בן-אפרים, גדי נאור, משה ליטבין וגלעד בנימיני.
להתפתחותו של מרכז ידע ישראלי בתחום האבטחה בענן סייעה ההתפתחות בתחום האבטחה המסורתי. מוצרי אבטחת המידע המסורתיים הגנו על המחשבים הארגוניים מפני חדירה של תוכנות בלתי רצויות, אך מוצרי האבטחה שיצאו לשוק החל במחצית השנייה של העשור הנוכחי התמקדו דווקא במניעה של דליפת נתונים מהארגון החוצה.
אחת הדרכים ליצור מערכות אבטחה שכאלה כרוכה בקידוד המידע, כך שגם אם ייצא מהסביבה המאובטחת, לא יהיה נגיש לגורמים בלתי מורשים. גישה כזו, המיושמת בין השאר על ידי החברות הישראליות ,Confidela ,Concealium Vaultive ,Navajo Systems ו-Secure Islands, מתאימה במיוחד לשימושים במחשוב ענן הכרוכים במעבר תכוף של נתונים רגישים פנימה והחוצה מהארגון.
בדומה לצ'קפוינט, גם מרקורי שנמכרה ל-HP ב-2006 שימשה מצע גידול פורה לחברות בתחום ניהול משאבי המחשוב (IT Management). בנוסף, רבים מהיזמים שמאחורי החברות החדשות הם בוגרי ממרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות הפעילות בישראל, כמו CA ,BMC ו-EMC. למייסדי חברת Nolio, ערן שר ואלון אייזנמן, עבר משותף במרקורי. רזי שריר, מנכ"ל Xeround, שימש מנהל תחום ב-BMC וכך גם אריאל גורדון, מייסד משותף של חברת Neebula. עם זאת, שלושת מייסדי CloudShare הפועלת בתחום ההדגמות בענן - צבי גוטרמן, אבנר רוזנן ואופיר קרא-עוז - הגיעו דווקא מחברות אבטחה: גוטרמן ורוזנן מסייפנד וקרא-עוז מצ'קפוינט.
החברות הגדולות מחפשות יתרון תחרותי
"במצבה הנוכחי של התחרות על שוק הענן, כל ניואנס טכנולוגי יכול לספק לחברות הגדולות בתחום עדיפות על המתחרות ולכן כולן מסתובבות בישראל עם זכוכית מגדלת בחיפוש אחר טכנולוגיות מתאימות", מספר יכין. "אחת התוצאות היא שאנחנו רואים הרבה יותר רכישות של חברות הפועלות בתחומי טכנולוגיית הענן שנקנות בשלבים מוקדמים". הרכישה הבולטת מסוג זה היתה של חברת אובליקור, שנקנתה על ידי חברת התוכנה העולמית CA. אובליקור, המפתחת מערכות לניטור רמת שירות בשירותי ענן, היתה אחד היעדים במסע רכש בהיקף של 700 מיליון דולר, שבמסגרתו רכשה CA בשנה האחרונה ארבע חברות הפועלות בתחום הענן.
גם את העסקות שבהן רכשו החברות Red Hat ו-VMware את Qumranet ו-B-hive הישראליות, בהתאמה, תמורת סכום כולל של 172 מיליון דולר, מייחס יכין למגמה זו. "Qumranet ו-B-hive מפתחות מערכות וירטואליזציה - מערכות תשתית המאפשרות שימוש בענן. את הרכישות האלה צריך להבין כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של הרוכשות, וזו פונה בצורה מובהקת לפיתוח פלטפורמת ענן", מסביר יכין. החברות הישראליות, לדבריו, היו בין הראשונות שנענו לאתגרים טכנולוגיים אלה. "מלבד מקרים בודדים, עבור מרבית החברות הישראליות אין טעם להתחרות בתחום פיתוח היישומים לארגונים. חברות ישראליות רבות פנו לתחומים טכנולוגיים תשתיתיים, הדורשים חדשנות טכנולוגית כמו זו שהוכיחה תעשיית ההיי-טק המקומית פעם אחר פעם".
החברות הקטנות מרוויחות מהזנב הארוך
חברות התשתית הטכנולוגית אינן הישראליות היחידות שקשרו את גורלן בהתפתחות טכנולוגיית הענן. לצדן פועלות כיום בתעשיית ההיי-טק הישראלית יותר מ-100 חברות הממקדות את מאמציהן בפיתוח תוכנות הנצרכות במודל תוכנה כשירות. לרוב מדובר בחברות קטנות למדי, בעלות אופי יזמי, המנסות לפרוץ לעולם עם שירות נישתי כזה או אחר. במודל זה התוכנה אינה מותקנת על מחשבי הלקוח והגישה לתוכנה עצמה נעשית באמצעות האינטרנט, בדומה למשל לשירותי מייל כמו ג'ימייל והוטמייל.
היתרון הגדול הוא בהיקף ההשקעה הנמוך, שכן הענן מאפשר לחבורת קטנות שאין להן מימון רב להגיע לכל משתמש אינטרנט בעולם. פוטנציאל ההצלחה הוא אדיר, כל עוד הפיתוח הוא מקורי ועונה על ביקוש קיים. "ערוץ ההפצה הרחב מאפשר לספקיות התוכנה הקטנות להרוויח גם ממכירה של פתרונות המיועדים לקהל קטן ומבוזר", מציין יכין בדו"ח, "באופן כזה מודל האספקה באמצעות הרשת מאפשר לחברות להרוויח מאפקט הזנב הארוך". עם זאת, יכין מבהיר כי כמה חברות ישראליות, כמו Clarizen, המפתחת פתרונות תוכנה כשירות לניהול פרויקטים, הצליחו ליצור לעצמן עמדת מובילות עולמית גם בתחומים רוחביים.
"מרבית השווקים הקיימים בתחום הפתרונות המקוונים כבר רוויים", מסביר יכין, "כולם פונים לשם, והחברות הבולטות הן אלה שהצליחו להשיג דריסת רגל בשלב מוקדם". מכיוון שכך, הוא מסביר, בוחרות רוב החברות הישראליות לפנות לשוק המקומי או לתחומים נישתיים. אספקת התוכנה באמצעות הרשת חוסכת לחברות במקרים רבים את הצורך בהשקעות רחבות בשיווק. במקרים רבים נעזרות החברות בפלטפורמות פיתוח והפצה שמציעות חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ו-Salesforce.com. פלטפורמות הדומות בעקרון פעולתן לחנות היישומים המקוונת של האייפון.
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 2. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 3. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 4. נוקיה תפטר 4,000 עובדים במפעליה באירופה
- 5. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 6. צפו בווידיאו: לקוחות ממורמרים פרצו למחשב של תל-אופן
- 7. גוגל משיקה את דפדפן כרום לאנדרואיד
- 8. HTC חוזרת לשוק הישראלי - תשיק מכשיר ראשון בעוד שבוע בסלקום
- 9. פרצה במצלמות אבטחה אפשרה להציץ לאלפי בתים ומשרדים
- 10. התפקיד החדש של חיים שני: ממשרד האוצר לשגרירות בריטניה
