תוכנות בקוד פתוח: האינטרס של כולנו
תומאס ברפילד מתעקש שהפיכת קוד המקור לזמין לציבור תגן על משתמשים מהפרת זכויותיהם ותמנע מונופול, רק שהעסקים הגדולים מסרבים להבין שהשוק רעב לתוכנות שאנחנו יכולים לסמוך עליהןSoftware
![]() | ![]() |
|

שלא כמו סאגת ניטרליות הרשת המתמשכת, נושא התוכנה החופשית כמעט ולא זוכה לתשומת לב לאחרונה. התוכנה שמפעילה את המכשירים בהם אנחנו משתמשים חשובה לא פחות עבור האינטרנט מאשר הנהלת ה"צינורות" שנושאים את הנתונים שלנו. רובנו, עם זאת, לא חושבים בכלל על התוכנה בה אנחנו בוחרים להשתמש (או אפילו גרוע יותר, מוכרחים להשתמש). כשמדובר בתוכנה חופשית, אין הכוונה לתוכנה חינמית. קרן התוכנה החופשית, ה-FSF, מגדירה ארבעה קריטריונים החלים על תוכנות חופשיות: החופש להריץ את התוכנה לכל מטרה; ללמוד את פעולתה תוך גישה לקוד המקור; להפיץ מחדש עותקים; ולהפיץ גרסאות ששונו ושופרו. החירויות הללו אינן נשמרות על ידי התוכנות הקנייניות בהן משתמש רוב העולם. המחשב שלכם ודאי מריץ את חלונות של מיקרוסופט או את מערכת ההפעלה של אפל, הכפופות להסכם משתמש קצה שבטח סימנתם עליו V בלי לקרוא אותו בכלל - ואותו הסכם גוזל מכם את ארבע החירויות הללו. הסיבה שבגללה רוב החברות מגבילות את החירויות מקורה בכסף. להערכתם, משתלם יותר מבחינה כלכלית להחזיק את השליטה ולא לשחרר את המידע.
קיימות שלל דוגמאות לתוכנות בלתי-חופשיות באופן אקטיבי. אחת הדוגמאות ההולמות ביותר היא ההסרה של הספר "חוות החיות" מאת הסופר של "1984", ג'ורג' אורוול, מקורא הספרים האלקטרוניים קינדל של אמזון בשנה שעברה. במקרה הזה, נגזל מהלקוחות משהו שהם שילמו עבורו, בעקבות כישלונה של החברה לוודא את הרשאתה החוקית. אך זהו רק קצה הקרחון בכל הקשור לתוכנות "ניהול זכויות קנייניות" (נז"ק) המוכרות באנגלית כ-DRM ("ניהול זכויות דיגיטליות", או בעיני ה-FSF - "ניהול הגבלות דיגיטליות"). נז"ק הוכח ככל כך לא פופולארי עד שאפל הסירה אותו מכל המוזיקה שהיא מוכרת בחנות האייטיונס שלה - אבל רק לאחר שש שנים של תלונות משתמשים ותחרות נטולת נז"ק. התסכול מהגבלות נז"ק מסורבלות הוא אחד הגורמים שהובילו לפריחת שיתוף הקבצים בשנים האחרונות.
עם זאת, נז"ק רחוק מלהיות האיום הגדול ביותר לחירות הדיגיטלית שלנו. מפתחי תוכנה מותירים באופן תדיר "דלתות אחוריות" למוצריהן. דוגמא טובה היא ההסכם הטרי של RIM עם ממשלת סעודיה להפוך את התקשורת המוצפנת של משתמשי בלקברי במדינה לזמינה לפיקוח. זה מזכיר מקרה משנת 1993 בו ממשלת ארה"ב ניסתה לדחוף את שבב ההצפנה שלה, Clipper, לתוך כל הטלפונים הסלולריים - תוך שהממשלה מחזיקה בעותקים של מפתחות ההצפנה, למקרה ש"יהיה צורך" במעקב. התנגדות עזה בקרב ארגוני זכויות אזרח דיגיטליות והתפתחות סוגי הצפנה אלטרנטיביים, חופשיים, מנעו את הגשמת המהלך. לא מדובר רק בטלפונים: מיקרוסופט, תוך שיתוף פעולה עם יצרניות חומרה כמו אינטל, כללה מערכת "מחשוב בטוח" (או "מחשוב בוגדני", בעיני סטולמן) בחלונות 7, הנותן להם את האפשרות לדחוף את האף למערכות המשתמשים מרחוק. כמו במקומות אחרים, זה נמכר למשתמשים כתכונה חיובית, ולא כהפרה נוספת של חירותם.
פתיחת קוד המקור של תוכנות כמו חלונות, מערכת ההפעלה לבלקברי של RIM או מערכת ההפעלה של אפל, יאפשרו לקהילת המתכנתים המקוונת לבחון אותו ולחשוף אלמנטים אנטי חופשיים. זה לא יסכן את הרווחיות של המוצר, שהרי לרוב האנשים לא יהיה הידע או הרצון לבלות שעות בהידור קוד המקור לתוכנה שמישה. הפיכת קוד המקור לזמין לא רק תגן על המשתמשים, אלא גם תקרב את סופם של הפטנטים על התוכנות. ה-FSF מתנגדת לרעיון שניתן לרשום פטנט על תוכנה. יש יותר מדי טיעונים בנושא מכדי להזכירם כאן, אבל החשוב ביותר מביניהם הוא שפטנטים חונקים חדשנות ותחרות - ההיפך ממטרתה של שיטת הפטנטים. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא התביעה המתמשכת של אפל כנגד יצרנית הסמארטפונים המתחרה HTC על בסיס הפטנטים שלה, ביניהם "שחרור נעילת מכשיר על ידי ביצוע מחווה על תמונת שחרור נעילה", משהו כל כך ברור ובסיסי שהצלחה בתביעתה תיתן לאפל מונופול דה-פקטו.
מה צריך לעשות כדי לעודד עוד אנשים לאמץ תוכנה חופשית? אנשים צריכים להתחיל להטיף, כפי שעשו לסיפורי הצלחה בתקופה האחרונה כגון Spotify, פורסקוור ואפילו פייסבוק. המשתמשים צריכים לדעת שתוכנה חופשים מתאימה לסטנדרטים בהם הם משתמשים לכתיבת מסמכים, תקשורת מקוונת ויצירת תוכן מולטימדיה. תוכנה חופשית צריכה לכוון לידידותיות מקסימלית למשתמש. וחשוב מכל, עסקים גדולים צריכים להבין שיש בשוק רעב לתוכנות שעליהן משתמשים יודעים שהם יכולים לסמוך.
עוד בנושא:
• יוצאים לחופשית בחג החירות: פרוייקט התוכנה החופשית של TheMarker IT
• 10 תוכנות קוד פתוח לחלונות שכל אחד חייב להכיר
• דברים טובים באים בחינם: 15 תוכנות חופשיות שעושות את העבודה
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |