![]() | ![]() |
|


חמוטל מרידור בעת בחינת האפליקציה | צלם: שרון רודיך
באפריל 2004 השתלטו על רחובות מנהטן צעירים לבושים כרוחות רפאים והתרוצצו ברחובות העיר חמושים בטלפונים סלולריים, תוך שהם צועקים את מיקומם לשפופרת. בצדו השני של הקו ישבו נערים בבגדי יום-יום, ניהלו מעקב ממוחשב אחר מיקומם של הנציגים בשטח וכיוונו אותם ימינה ושמאלה. ההתרחשויות, אשר עוררו את תשומת לבם של תושבי העיר והובילו לסיקור בכלי תקשורת מובילים, בהם גם "ניו יורק טיימס", היו חלק ממשחק פק-מן אנושי ענק, שרחובות מנהטן היו לוח המשחק שלו, ואשר זכה לשם "פק-מנהטן". אחד מיוזמי הפרויקט הבולטים היה דניס קראולי, אז סטודנט בן 27 מאוניברסיטת ניו יורק ומי שעומד כיום מאחורי הרשת החברתית המצליחה מבוססת המקום, פורסקוור.
שש שנים אחרי המיזם הניו-יורקי, שנמשך חודשיים שלמים, נוחת גם בתל אביב פרויקט דומה, אך טכנולוגי ומתקדם יותר, כיאה לעידן האפליקציות. הגרסה המקומית תיערך בסוף ספטמבר, כשמזג האוויר יתקרר מעט, במקבץ הרחובות שסביב כיכר מסריק בלב תל אביב. תנועות השחקנים ינוטרו במכשירי הטלפון של המשתתפים, באמצעות אפליקציית אייפון ואנדרואיד ייעודית שנבנתה לצורך כך, וההייפ סביב הפרויקט כבר החל להתפשט.
הגירסה הישראלית
"במסגרת סדנה בשם Local Storming לפיתוח אפליקציות מבוססות מקום, שמעביר היזם החברתי יואב סגל, התבקשנו להעלות רעיונות לפרויקט רלוונטי", מספרת חמוטל מרידור, היזמית ואחת ממפיקות האירוע, ומי שתשחק את פק-מן במשחקון הראשון שיחנוך את הפרויקט. "בעקבות המשחק שיזם קראולי ב-2004, הצעתי שנארגן אירוע דומה שיתבסס על אפליקציית מובייל", היא מוסיפה. הצעתה של מרידור נבחרה על ידי הקבוצה ברוב קולות, לדבריה משום ש"כולם כל כך רציניים בחיי היום-יום, שאנחנו רק מחפשים הזדמנות להשתטות".
האפליקציה, שנמצאת עתה בשלבי פיתוח מתקדמים, נבנתה על ידי משתתפי הסדנה - רובם אנשי היי-טק אשר מקמדים את הפרויקט בהתנדבות - ומתעדכנת בזמן אמת בהתאם לג'י-פי-אס הסלולרי של כל שחקן. החוקים במשחק המציאותי זהים לחוקי משחק הארקייד הקלאסי, שהופיע לראשונה ביפאן בשנת 1980. כמו בגרסה המקורית, השחקן המוכתר לפק-מן נדרש לברוח מהדמויות המייצגות את רוחות הרפאים ו"לאכול" את ההפתעות בדמותם של תותים ותפוחים אנושיים. כל משחקון אורך 10-15 דקות וההתקדמות הפיסית של המשתתפים מוצגת על המפה הסלולרית, כמו גם שלל הנקודות המייצגות את שבילי התנועה. אפילו מאפיינים כמו קפיאתו של המשחק למספר שניות יוכנסו בגרסה החיה.
מיזם הפק-מן עבר בינתיים מפה לאוזן ולא שווק באופן יזום. ההתעניינות הרבה שגרר הפרויקט מפתיעה את מרידור, ואפילו 170 העוקבים בעמוד הפייסבוק של המיזם הישראלי הם הרבה מעבר למה שציפתה. את ההתלהבות היא מייחסת לנוסטלגיה שמעורר המשחק. "במהלך הפיתוח, כשבחנתי את האפליקציה, הייתי מסתובבת ברחוב עם האף בתוך האייפון ואנשים ניגשו אלי דרך קבע, שאלו אותי מה אני עושה ושאלו איך אפשר להצטרף", היא מספרת. חגיגות יום ההולדת ה-30 של פק-מן והעובדה שגוגל הציבו אותו בעמוד החיפוש שלהם, במקום הלוגו המפורסם, גם הם תרמו, לדבריה, לחזרתו לכותרות.
לפני חצי עשור, כשקראולי הגה את המשחק לראשונה, לא היו לסטודנט הצעיר משאבים לספק מכשיר ג'י-פי-אס לכל שחקן, והכלים הטכנולוגיים לבניית יישום סלולרי טרם נראו באופק. היום, השחקנים יעקבו אחר ההתרחשויות בנייד שלהם, אשר יציג את אפשרויות המילוט הפנויות במקרה שדמות "רעה" תתקרב אליהם - כל זאת תוך שהם מחופשים לדמות שאותה הם מייצגים. אינטגרציה של היישום עם הרשת החברתית פורסקוור גם היא אפשרית בעתיד, לדברי מרידור, אך לא עומדת על הפרק בשלב זה.
"לפני שהתחלנו לעבוד, חיפשנו אם עשו משהו דומה ברחבי העולם ולא מצאנו פרויקט שכזה", מספרת מרידור, שיצרה קשר עם קראולי באמצעות הטוויטר בימיו הראשונים של הפרויקט וסיפרה לו על המיזם. "התכתבתי אתו והוא מאוד התלהב ואף הציע לעזור", היא מספרת, "אני מתכננת להציג לו את האפליקציה ברגע שהיא תושלם". קראולי כל כך גאה במיזם שהפיק במהלך לימודיו לתואר השני, שהוא אף מזכיר את העניין בקורות החיים שלו, שם הוא מציין את התפקיד שמילא בתור פק-מן אנושי, לצד עבודתו בענקית החיפוש גוגל.
מרידור מודעת גם לפוטנציאל השיווקי הטמון בפרויקט שאותו היא מקדמת. "כשהשמועה החלה להתפשט, פנו אלינו חברות וארגונים שביקשו לקחת חסות על המשחקים", היא אומרת. "אין ספק שזה מתאים למי שמבקש לקדם אינטרנט מהיר, אינטרנט סלולרי, חברות גיימינג או אפילו מים מינרלים וחטיפי אנרגיה, אבל לפחות את האירוע הראשון נעשה ללא מימון, כדי לוודא שזה אכן עובד כמו שצריך". בימים אלה עוסק הצוות בליטושים אחרונים לאפליקציה והפיכתה לזמינה להורדה, ובמקביל מפתח קונספטים נוספים, במסגרתם יתנהל המשחק בצוותים עם כמה פק-מנים שיתרוצצו במקביל. "כל מי ששיחק פק-מן בילדות שומר לו פינה חמה בלב", מסכמת מרידור, "אין הרבה משחקים נוסטלגיים שכאלה שמחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן".
עוד בנושא:
• "אנו חיים בחברה שוביניסטית": המהפכה הנשית עוד לא הגיעה להיי-טק
• פאקמן לנצח: גוגל הקימה אתר מיוחד למשחק
• גוגל: פאקמן הוא רק השליח
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |