16:51
22.11.09
ערן גבאי 25.09.07 | 15:52

ווב 2.0 - חלום או סיוט למנהלים

מרבית הארגונים עוד לא יודעים לבנות נוכחות ברשת, וכבר הם צריכים להתמודד עם הווב 2.0. המהפכה מגיעה מלמטה, ומותירה את הארגונים בכאוס
Israeli Hi-Tech and Startups | Internet

הגופים הגדולים במשק עדיין רחוקים מאוד ממימוש החזון של הווב 2.0, אך לא תהיה להם כל ברירה אחרת, אלא לאמץ את מהפכת הווב 2.0 - זה המסר העיקרי שעלה אתמול בכנס בוגרי בית הספר למינהל עסקים על שם ליאון רקנאטי באוניברסיטת תל אביב תחת הכותרת: "ווב 2.0 - חלום או סיוט למנהלים".

"העובדים הם שכפו בשנים האחרונות על הארגונים הגדולים לעבור שינוי של ממש במערכות התקשורת שלהם, כתוצאה מהשימוש הגובר בסקייפ ודומיה. הלקוחות הם שכופים כעת על הארגונים הגדולים ללמוד את הפעילות הענפה המתרחשת באתרי הרשתות החברתיות"

בפאנל השתתפו מאיר ברנד - מנכ"ל גוגל ישראל , פרופסור גדי אריאב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, גיא רולניק - סגן מו"ל קבוצת הארץ, העורך הראשי ומייסד TheMarker, ורנית זקצר סמנכ"לית טכנולוגיות במטריקס. את הפאנל הנחה שגיא חמץ, סמנכ"ל חברת האינטראקטיב אידאולוג'יק.

הדגש בכנס הושם על המנהלים בארגונים הגדולים ועל יכולתם, או אי יכולתם, לשלוט או לעשות שימוש מושכל ביכולות הווב 2.0 לטובת הארגון שלהם. האמת היא שהכוח הזה כבר מזמן לא בידם, והשינוי הזה ייכפה עליהם.

מהפכת הווב 2.0 העבירה חלק גדול מהשליטה בפעילות המתרחשת ברשת האינטרנט לידי הגולשים. זאת, באמצעות כתיבת הטוקבקים (התגובות) לידיעות; 100 מיליון הבלוגים שכבר פועלים; מאות אלפי הסרטונים החדשים שמציפים את יו טיוב; או שיתוף האינפורמציה והתכנים באמצעות אתרי הרשתות החברתיות.

המהפכה היא בעיקר תוצאה של שני גורמים: מהפכת ה-IP, שקיצרה ללא הכר את פערי הזמן והמקום; והצורך העז של הציבור להביע את עצמו בצורה עצמאית.

על שתי הרגליים האלו מתקדמת מהפכת הווב 2.0 ואיש לא יכול עוד להושיב אותה בצד או להתייחס אליה כאל אופנה חולפת. המחשבה שניתן לשלוט באינטרנט מלמעלה, קרי מרמת המנהלים, כבר מזמן אינה מציאותית.

"איך מודדים את חלקם של הבלוגרים בתל"ג? איך בודקים שליטה, מטרה, תועלת, תרומה לחברה, עלות שולית? הכלכלה של הבלוגרים אינה מדידה, ומבחינה ניהולית אין כלים להתמודד ולנהל את זה כמערכת מידע - ולכן מדובר בסיוט"

מהפכת הווב 2.0, כמו גם מהפכות נוספות שעוד עתידות לבוא, יגיעו מלמטה - מרמת העובדים בארגונים או מהלקוחות של החברות.

העובדים הם שכפו בשנים האחרונות על הארגונים הגדולים לעבור שינוי של ממש במערכות התקשורת שלהם, כתוצאה מהשימוש הגובר בסקייפ ודומיה. הלקוחות הם שכופים כעת על הארגונים הגדולים ללמוד את הפעילות הענפה המתרחשת באתרי הרשתות החברתיות - ולהפוך אותה לכלי ניהולי ממדרגה ראשונה כדי ללמוד ממנו על תגובות הציבור (לארגונים, למוצרים ולפעילויות). ברור לגמרי שהידע הארגוני כבר יצא מתחת לסינר של המנכ"ל, כשאמצעי המחשוב והתקשורת הארגוניים של ימינו וזירת הפעילות ברשתות החברותיות באינטרנט, פיזרו את הידע בין כל רמות הניהול בארגון וקירבו אותו לעובד ברצפת קומת הייצור. יש לכך יתרונות גדולים, אך גם איומים משמעותיים על שליטת הארגון בידע שנצבר בו ועל מניעת הזליגה שלו החוצה.

המנכ"לים לא אוהבים כמובן שהשליטה בתהליכים בורחת מידם לרמות הניהול הנמוכות בארגון, ולעתים אף אל מחוץ לשורות הארגון - ללקוחות ואפילו למתחרים - אבל זה שם המשחק היום.

"על פי מחקר של דלויט טוש, כ-51% מהזמן שמבלים גולשים בגילאי 24-13 הוא באתרים של תוכן גולשים. גילאי 41-25 מקדישים כ-35% מזמן הגלישה שלהם לאתרים אלה, ובגילים 60-41 - כ-25% מהזמן מוקדש להם", אומר מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל.

"השליטה בידע היא קריטית לעסקים, ומהפכת הווב 2.0 מאפשרת לעסקים להגיע לקהל ולתקשר איתו. השינוי המהותי בהתנהגות הצרכנים הוא כבר עובדה, ואני חושב שבעלי עסקים וחברות חייבים להסתכל על השינוי כעל הזדמנות. מי שיאמץ את השינוי, ימצא בו הזדמנות", מוסיף ברנד.

אבל בישראל, כמו גם במרבית העולם, ארגונים עוד לא ממש מבינים מהי מהפכת הווב 2.0, ולמה בכלל הם צריכים לאמץ אותה. מרבית באי הכנס, כמו גם מרבית המנהלים ואנשי העסקים בישראל, לא כתבו בלוג, לא עידכנו טוויטר (אתר שמאפשר לאנשים לכתוב באופן חופשי מה הם עושים בכל רגע נתון) ולא בנו פרופיל ברשת החברתית הגדולה פייסבוק.

יותר מכך, מרבית הארגונים עוד לא יודעים לבנות נוכחות ברשת, כך שתופעת הווב 2.0 ובניית כלי העבודה כדי להתמודד עמה עוד רחוקה מהם מאוד. אנשים מתחילים לדבר על זה, אבל לא ממש עובדים עם זה.

"מעט מאוד ארגונים מתרגמים את זה למעשה", אומרת רנית זקצר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מטריקס, "התחלנו לחקור את התופעה לפני כשנתיים ומדובר במהפכה חברתית בהתנהלות הארגונים אל מול הלקוחות, העובדים והשותפים".

"ווב 2.0 עוצמתו בכאוס. הצרכן מקבל היום החלטות על פי המלצות של חברים. אנחנו חיים בעולם שבו קרוב ל-30% מהאנשים שמקבלים החלטות פיננסיות עושים זאת באמצעות המלצות גולשים. בתחומי התיירות והבריאות מדובר כבר בכ-70%-60% מהאנשים שמקבלים החלטות על פי מה שאחרים ממליצים.

"זה מטיל אימה על הארגונים, אבל הם מבינים היום שהם צריכים להיכנס לזירה הזו. אנחנו מנסים לבנות את הגשר התפישתי הזה בין השליטה והכאוס ומנסים להדריך אותם בשינויים הארגוניים והתרבותיים הנדרשים", מוסיפה זקצר.

ואכן, התרבות הארגונית עומדת למבחן של ממש. ההשפעה האמיתית על האופן שבו מנהלים ועובדים חושבים ועל היכולת להפנים את הערכים הארגוניים ולשכנע את העובדים, הספקים והלקוחות נהפכת לקשה מאי פעם.

הווב 2.0 יכול בנקל להיות מנוצל לרעה ולגרום להרס יחסי העבודה, או מנגד לתמוך ביצירת עבודה מדויקת יותר ולהגדיל את הקשר של הארגון עם הסביבה ואת פוריות הארגון. אבל בדרך, יצטרך כנראה המנכ"ל לראות את עובדיו מבלים באתר סקנד לייף בהחלפת זהויות, וכל זאת בזמן העבודה.

תופעת הווב 2.0 לא תחלוף מעל ישראל, זה די ברור. ישראל, כידוע, היא הראשונה בעולם במספר הממוצע של שעות גלישה למשתמש.

אם ב-2002 כמעט שלא נפתחו עדיין בלוגים, הרי שכיום קצב פתיחת הבלוגים בעולם נאמד כבר בכ-120 אלף ביום. בישראל ישנם כ-250 אלף בלוגים, וכ-200 אלף תגובות בפורומים ובאתרים נכתבות מדי יום.

אבל הכלכלנים יודעים כי יש לשפוט טכנולוגיה רק במונחי היכולת שלה להציג גידול ברווחיות. לווב 2.0, כך נדמה, אין בשורה בעניין זה, לפחות לא מיידית.

פרופ' גדי אריאב, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מודה שעוד רחוקה הדרך עד שתופעת הווב 2.0 והשלכותיה יובנו די הצורך. "ווב 2.0 זה הפרוסיומר (אותו מונח שהגה אלווין טופלר ב"גל השלישי", המחבר בין צירוף המלים צרכן - Consumer - ויצרן Producer) וזו תופעה מורכבת שאין כלים להבין אותה", אמר אריאב.

"איך מודדים את חלקם של הבלוגרים בתל"ג? איך בודקים שליטה, מטרה, תועלת, תרומה לחברה, עלות שולית? הכלכלה של הבלוגרים אינה מדידה, ומבחינה ניהולית אין כלים להתמודד ולנהל את זה כמערכת מידע - ולכן מדובר בסיוט", ציין אריאב.

אריאב המשיך להקשות על יושבי הפאנל ואמר כי "אין אף דוגמה עסקית, בינתיים, שמוכיחה ערך". זקצר סירבה לקבל זאת וציינה כי "בישראל עושים פחות דברים עם הבנת המידע הזורם בווב 2.0, אך בעולם, ארגונים פונים ללקוחות ומבקשים תגובות על השירותים והמוצרים - וזה דורש אומץ.

"אין לארגונים ברירה אלא לעשות דברים חדשים בשירות, בשיווק, במכירות וביזמות - אין ברירה, הארגונים חייבים להגיב. צריך להשתחרר מהפחד, לאבד שליטה", הוסיפה זקצר.

חזרה לדף הבית

עשרת הגדולים

שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il