![]() | ![]() |
|


"גוגל ופייסבוק חוטפות עובדים אחת מהשניה" | צלם: בלומברג
נקודת הרתיחה של בועת האינטרנט הקודמת הגיעה ב-10 במארס 2000, כשמדד נאסד"ק הגיע לשיא (5,132.52 נקודות במהלך המסחר). אמנם מדד הטכנולוגיה של ארה"ב עדיין רחוק מהשיא ההוא, אך בעמק הסיליקון מתחילים כבר לדבר על בועת אינטרנט חדשה. התחושה היא שימי הכסף הקל, הערכות השווי המופרכות וחגיגות הצ'ופרים לעובדים חוזרים - ובגדול. ארוחות חינם, הסעות לעבודה ואופציות כבר נהפכו לסטנדרט ואינן מושכות יותר עובדים. כדי להשיג בידול החברות הולכות עד לקצה. בזינגה, חברה שמפתחת משחקי לרשתות חברתיות, מציעים תספורות חינם ואייפדים למועמדים. בנוסף, נאמר להם שהם יכולים להביא את כלביהם למקום העבודה.
• בועת האינטרנט הבאה: המרכיבים החסרים - ממש מעבר לפינה
• משקיעים באינטרנט כאילו אנחנו ב-1999
ב-Path, אחד הסטארט-אפים הטרנדיים כרגע בעמק הסיליקון, מציעים נוף מרהיב של החוף מהמשרדים חדשים. בסטארט-אפ Instagram, שמפתח אפליקציה לשיתוף תמונות, העובדים יכולים להזמין ארוחות אישיות. ויש כמובן את עניין המשכורות. גוגל מוכנה לשלם כיום לבוגר מדעי המחשב שרק יצא מהקולג' 90-105 אלף דולר - 20 אלף דולר יותר ממה שהציעה לפני כמה חודשים. זוהי משכורת גבוהה במיוחד לעומת הממוצע בתעשיית ההיי-טק האמריקאית: כ-80 אלף דולר. זו משכורת שסטארט-אפים אמריקאיים לא יכולים להתחרות בה. גוגל כמובן לא לבד. מנכ"ל HP, לאו אפותייקר, ביטל את הקיצוצים שהשית המנכ"ל הקודם, מארק הרד, על משכורות עובדי החברה.

תופעות דומות נרשמות גם במרכזי טכנולוגיה אחרים בארה"ב: ניו יורק, סיאטל ואוסטין שבטקסס. "האטמוספירה היא ברוטלית ותחרותית", אמר קית' רבואיס, מנכ"ל חברת Square. כך נוצר מצב מוזר: בעוד שארה"ב סובלת עדיין מאבטלה גבוהה, עמק הסיליקון מתקרב לנקודת רתיחה. המחסור במהנדסים מוכשרים ומומחי טכנולוגיה, לצד העלייה בזרימת הון מצד משקיעי הון סיכון, מנפחים את הבועה. ואולם, תמונה זו אינה שלמה. מתברר שהמחסור במהנדסים הוא בתחומים מסוימים בלבד. לא כל המהנדסים נהנים מעודף הביקוש שקיים, ועדיין שיעור האבטלה בקרב מהנדסי מדעי המחשב ומתכנתים בארה"ב הוא 5% - נתון גבוה יותר מכלל עובדי הצווארון הלבן אחרים. הביקוש הגבוה הוא למהנדסי אינטרנט עם יכולות ספציפיות מאוד.
המכללות האמריקאיות, ולמעשה גם האוניברסיטאות והמכללות הישראליות, ממעטות ללמד שפות פיתוח תוכנה, כמו PHP, רובי און ריילס ופייתון, שנהפכות לפופולריות יותר ויותר בקרב חברות אינטרנט, לעומת שפות פיתוח אחרות כמו ג'אווה, שאותן לומדים רבים. תופעה נוספת שמתרחשת, מזכירה את המצב בישראל: כל אחד רוצה להיות יזם. מרבית הכישרונות ההנדסיים רוצים להיות מארק צוקרברג הבא, לא לעבוד עבורו. שאנון קאלאהאן, שמגייסת מהנדסים עבור חברות הפורטפוליו של קרן הון סיכון אנדרסן הורוביץ, סיפרה ל"ניו יורק טיימס" ששליש מהמנדסים שהתקשרה אליהם ביקשו מימון להקמת הסטארט-אפ שלהם.
שולי גלילי, מנהלת לשכת המסחר קליפורניה-ישראל, שמתגוררת בקליפורניה ומכירה היטב את זירת הטכנולוגיה ועמק הסיליקון, מצביעה על כמה סימנים שמובילים לתחושה שאכן השוק הטכנולוגי נמצא בהתאוששות. "ראשית, מאז ההתאוששות בספטמבר 2010 אני רואה שלושה עד חמישה סטארט-אפים ישראליים בכל שבוע. המסע שלהם לעמק הסיליקון הוא לרוב למטרת גיוס, חתימה על שותפיות או מציאת כישרונות. אני רואה באופן גובר והולך גם יזמים ישראלים, שמעידים שהם שוב רוצים לפתוח משרד לוויין בעמק הסיליקון, ומעוניינים לשכור כישרונות עבור מכירות ושיווק; זאת לצד מציאת יזמים אמריקאים עבור המיזמים שלהם".
"השוק עשוי לתקן את עצמו במהרה"
לדברי זוהר לבקוביץ, מנכ"ל הסטארט-אפ הישראלי אמובי, שמתגורר בעמק הסיליקון, העמק ללא ספק מתעורר ומנסה לחזור לעצמו, אך הוא עדיין לא משוכנע שמדובר בשינוי כה משמעותי. "הגידול הדרמטי בגיוסים מורגש בעיקר בחברות האינטרנט - גוגל, פייסבוק, טוויטר ודומותיהן - אך יש לזכור שמרבית המועסקים באזור נמצאים בחברות הסיליקון והשרתים. הטרנדים של גיוסי העובדים עדיין לא הגיעו לענקיות העמק - סיסקו, אורקל ואחרות - ולכן כדאי לחכות לפני שתופסים את הטיסה הראשונה מתל אביב. בנוסף, כדאי להבין שייתכן שמדובר בהתפוצצות מקומית ורגעית, ושהשוק עשוי לתקן את עצמו במהרה".
גדי בכר, מייסד קבוצת האנג'לים סיליקום ונצ'רס, שמעורה מאוד במתרחש בעמק הסיליקון, מבחין בכך שחברות האינטרנט מגייסות מכל הבא ליד. "כולם שוכרים עובדים. גוגל ופייסבוק חוטפות אנשים אחת מהשנייה. זה מרגיש כמו תקופת הדוט.קום, אבל עדיין שונה מהאקלים הכלכלי ההוא. בתקופת הדוט.קום הכסף בא בקלות. כיום יש יותר מדי חוסר ודאות. הגירעון, הכלכלה, השינויים הפוליטיים בעולם ומעבר לכך האסון הגרעיני ביפאן - מה שגורם לאנשים וחברות להיזהר לגבי ניהול הפיננסים שלהם.
"בנוסף, שוק הנדל"ן בעמק הסיליקון עדיין חלש. עדיין רואים עיקולים מדי יום, מלבד בערים כמו פאלו אלטו. מנגד, רואים הרבה מאוד סטארט-אפים חדשים, כמו בישראל, אבל קשה להם לגייס כסף חדש. רבים מהם עובדים בגראז' כמו בימים שבהם סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס הקימו את אפל. סטארט-אפים שהולך להם מצוין שוכרים כמו משוגעים".
"בישראל המצב שונה"
גם דניאל כהן, משקיע הון סיכון בג'מיני, מסכים שהמצב בעמק הסיליקון כיום רותח. "זה ברור, עמק הסיליקון בהתפוצצות מטורפת. קל מאוד לגייס כסף. הגיוסים של חברות אינטרנט כמו פייסבוק מראים שמדובר באותן רמות גיוס שהיו לפני המשבר הכלכלי של 2008. תראה את הגיוס שהיה בסוף השבוע לחברת קולור. היא גייסה 41 מיליון דולר. מישהו חושב שזו חברה שאפשר להפוך לענקית. בישראל המצב שונה. מתנהלים כאן כמו שמתאים לישראל. הסיכוי לקחת סטארט-אפ ישראלי לגרופון קטן מאוד. זה לא יקרה. יש פער גדול בין מה שקורה בארה"ב וישראל. הסטארט-אפ הישראליים לא יכולים לגייס כסף בארה"ב, לכן המצב בישראל ובארה"ב שונה והפערים גדולים מאוד. חסר כאן כסף, ובאמריקה יש".
אין ספק שמדובר בבועה - לא רק לפי הזינוק בביקוש למהנדסים טובים, אלא גם לפי שוויים הגבוה של חברות טכנולוגיה - כך סבור יואב אנדרו לייטרסדורף, מייסד ומנהל מקרן YL Ventures שמתגורר בסן פרנסיסקו. לדבריו, "לא מדובר רק בפייסבוק או זינגה, אלא בחברות שונות. יש יזמים שמגיעים עם מצגת פאוורפוינט וכלב ומשיגים השקעה לפי שווי של 6-8 מיליון דולר לפני הכסף כאן. YL Ventures לא משקיעה ביזמים כאלה. הזינוק בביקוש למהנדסים הוא לא רק לכישרונות האיכותיים ביותר. עוד פקטור שמזין את הביקוש למהנדסים טובים הוא שיותר סטארט-אפים ממומנים כאן. בכל פעם שסטארט-אפ מקבל מימון זה אומר שיש לו צורך בחמישה עד עשרה מהנדסים טובים - מה שמזין עוד יותר את התחרות. \
"הטרנד הנוכחי טוב מאוד לסטארט-אפים ישראליים שיש להם מהנדסים טובים רבים, משום שהאסטרטגיה של חברות כמו פייסבוק וגוגל תהיה לרכוש יותר סטארט-אפים ישראליים, ולו רק כדי לגייס מהנדסים. בטווח הארוך אני מאמין שהטרנד יגיע לישראל (ענקיות האינטרנט יתחילו לקנות חברות ישראליות, ג"ג), ואני מנחש שזה ייקח בערך שנה וחצי, משום שעדיין יש מעט מדי כסף של הון סיכון שמושקע בחברות צעירות, וייקח זמן עד שהמעסיקים הגדולים בעמק הסיליקון יפתחו תשתיות שיעכלו את אלפי המהנדסים מישראל".
מנגד, יש גם קולות שטוענים כי המצב שפוי יותר. איציק בן-בסט, שעובד כיום בייעוץ לסטארט-אפים ולשעבר בכיר בבליזארד ושותף בקרן הון סיכון, שמתגורר בניו יורק, חש שמוקדם מדי לדבר על בועה. "כדי שבועה תתפוצץ, היא צריכה להגיע להרבה יותר אזרחים פשוטים - כפי שקרה בשוק הנדל"ן ובבועת אינטרנט. זה עדיין לא קורה, ולכן קודם נראה את התחדשות שוק ההנפקות. רק לאחר מכן נוכל להתחיל לדבר על בועה אמיתית. מה שכן, התגברות התחרות בין הדפדפנים ומערכות ההפעלה השונות ויצירת שווקים חדשים - בין השאר בסלולר - גוררים אתם צפי להתגברות רכישות טכנולוגיות וציפייה להתחדשות שוק ההנפקות. שני הדברים הללו גורמים למשקיעים להצטייד בהיצע טכנולוגי כדי לתרגם זאת לרווחים. ההצטיידות הזו מעלה את שוויים ומעלה את הביקוש לעובדים".
בן הורוביץ מקרן הון סיכון אנדרסן הורוביץ כתב בבלוג שלו שאף שכולם מודאגים יתר על המידה מחזרת הבועה, המצב לא כל כך נורא. "שווי גבוה זה בסדר גמור, כל עוד הוא קיים ואמיתי". סטיב בלאנק, יזם אינטרנט סדרתי בעמק הסיליקון, אמר בשבוע שעבר: "אנו כעת בבועת האינטרנט השנייה. גיוס כישרונות בעמק סיליקון נהפך להיות הכי קשה מאז ימי בועת הדוט.קום". ואולם, יש גם מי שחושב שייקח זמן עד שהתאוששות הכלכלית תבוא לידי ביטוי במלוא עוצמתה. טים דרייפר, מנהל קרן הון סיכון הנודעת DFJ (שמשתפת פעולה בישראל עם תמיר פישמן), אומר שעדיין אין בועה ושההתאוששות עשויה לקחת חמש שנים.
עוד בנושא:
• הבועה התפוצצה, האינטרנט ניצח
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |