הבלוג הישראלי "דורבנות" חגג כמעט שלוש שנים להיווסדו בערב הרצאות בנושא שפה ותקשורת, שהתקיים ביום ה' בבית בארבור שבתל אביב. הערב כלל הרצאות על שפה ברשת, חלופות לכתב העברי, תרגום ותעתיק, וגם חלק של שירה בציבור. המרצים היו שורה של אקדמאים ופעילי רשת, והקהל כלל את קוראי הבלוג לצד חובבים של השפה העברית מהציבור הרחב.

הבלוג דורבנות נוסד ב-2008 על ידי אסף שגיא, ונועד להיות מעין גרסה ישראלית לאתר UrbanDictionary האנגלי ולאגד תחדישי שפה וסלנג ישראלי ועברי. בין פניני האתר ניתן למנות ביטויים שימושיים כמו "אינטרנט אלחוקי" שנועד לתאר שימוש בלתי מורשה ברשת האלחוטית של אחרים, כמו גם ביטויים שנועדו להוות בדיחה פנימית יותר מאשר הצעה לשימוש אמיתי, כמו "קוד הקודשים", תרגום משועשע למה שמכונה בעגה המקצועית "קוד לגאסי". האתר אינו מוגבל, כמובן, למונחים מתחום המחשבים, וכולל גם המצאות כמו השם האולטימטיבי למכשיר החשמלי נגד יתושים וחרקים מעופפים: "ניאון נאצי".

בערב שנערך ביום חמישי זכו מאות המשתתפים לשמוע מיובל פינטר, הכותב בבלוג הבלשנות הישראלי "דגש קל" על החלופות האפשריות לכתב העברי. לדבריו, הכתב העברי הוא בכלל אשורי במקור, והכתב העברי הקדום הפך דווקא למה שאנחנו מכירים כיום ככתב הלטיני, שמשמש באנגלית, צרפתית, ספרדית ושפות אחרות. גיא שרת, בלשן ומתרגם הספר "טינגו, ועוד מילים מוזרות מרחבי העולם", פתר את התעלומה שרודפת רבים מהמשתתפים בפורומים בינלאומיים או רשימות תפוצה - למה מזרח-אסייתיים מסיימים משפט באנגלית ב"אוקיי" (אז ניפגש שם, אוקיי, יום שלישי בחמש, אוקיי)? מסתבר שבשפות מסוימות במזרח אסיה, יש להוסיף בסוף כל משפט מילית-כבוד כשמדברים עם אדם מכובד. לכן, כפי שתיאר שרת, “פשוט חסרה להם מילה בסוף במבנה של המשפט".

האם מצאתם את עצמכם פעם תוהים מדוע טוקבקיסטים בוחרים בכינויים שאותם הם בוחרים? ד"ר כרמל וייסמן טענה כי אנשים בוחרים כינויים שמעידים על הסטריאוטיפ שאליו הם רוצים להשתייך, החל מ"שמאלני שהתפכח" ו"מתנחל מהגבעות" וכלה בעובדה שלכמעט כל הערבים בטוקבקים קוראים, משום מה, אחמד או מוחמד – כדי שיהיה קל להבין איזה סטריאוטיפ הם מייצגים. אפשרות נוספת שבה דנה וייסמן היא אלה המכנים עצמם בשמות שנועדו להבהיר שהם אכן יודעים על מה הם מדברים – אחת שיודעת, זה שהיה שם, וכמובן מישהו שמכיר.

הדובר האחרון לערב היה גידי ויגו, מקים האתר הישראלי לעז, שבו מחבר הקהל מילים עבריות לשירים לועזיים – או "הלעזות", בסלנג האתר. ויגו חילק עצות למי שמנסה לכתוב את ההלעזה המושלמת – לבחור בשיר מפורסם, לתרגם את המיקומים הגיאוגרפיים לישראל, לתרגם את שמות האנשים, להחליף שמות מפורסמים במפורסמים ישראליים, להשתמש בסלנג וגם באקטואליה, כמו במקרה של המשפט מהשיר של מדנס – Our house in the middle of our street, שהפך ל"האוהל, באמצע השדרה". ויגו סיפר על התהליך שבו בנוסף לתרגום מבודח של מילות השירים, הפך האתר לאמצעי להמלצה על שירים. ויגו והקהל חתמו את הערב בשירה בציבור של מחרוזת שירים מולעזים של בריטני ספירס (“אופס, עשיתי זאת שוב"), מייקל ג'קסון (“ערס"), קווין (“בנות שמנות") והביטלס, עם להיטם הידוע "לוסי מהסקייפ, באייפון".

---

עוד בנושא:

• גוגל תעשי לי לינק: הבלוג הישראלי "חורימבה" על מפת הטראפיק העולמית
• לתרגם בקליק לגמרי בחינם