 |  |
|
מהמגילה למסך: כיצד משנים הקוראים האלקטרוניים את חווית הקריאה?
האייפד דורש ניווט שונה של הקריאה מאשר ספר | צלם: Copia
הקודקס - אוסף לוחות העץ הכרוך בצורת ספר שהומצא במאה השניה לספירה, יצר חווית קריאה שונה ובלתי ליניארית. הספרים האלקטרוניים מחליפים את החוויה הזו בצורת קריאה מסוג אחר
09.09.11 | 10:09Internet
משהו חשוב מאוד ומוזר מאוד קורה לספר בתקופה האחרונה: הוא משיל את גוף הנייר שלו ומהגר אל תוך הוויה דיגיטלית חסרת גוף מוחשי, ממש אל מול עינינו. אנחנו עדים לשווה הערך הספרותי של עלייה השמימה, אך ממעיטים בחשיבות המוזרות שבכל זה. הפעם האחרונה בה התרחש שינוי בסדר גודל כזה הייתה ב-1450, כשיוהאן גוטנברג המציא את הדפוס. אבל אם נחזור אחורה בזמן, נגלה עוד תקדימים שימושיים שעשויים להסביר את התהליך שמתרחש היום; החל מהמאה הראשונה לספירה, הקוראים במערב נטשו את המגילה לטובת הקודקס - הספר הכרוך כפי שאנו מכירים אותו כיום.
בעולם הקלאסי, המגילה הייתה פורמט הספרות הנבחר, ושיא טכנולוגיית המידע. בבסיסו של דבר מדובר היה בחתיכה ארוכה של נייר או קלף שגולגלה. כדי לקרוא מגילה היו פותחים אט אט את הגלגול וחושפים מעט טקסט בכל פעם; עם סיום הקריאה, היה צריך לגלגל את המגילה בחזרה, כמו שמריצים קלטת וידאו.
השפות המודרניות עדיין מלאת במילים שנותרו מתקופת המגילות. העמוד הראשון של המגילה, שכלל מידע לגבי המקום בו יוצרה, נקרא "פרוטוקול". הסיבה שכרכי ספרים מכונים לעתים באנגלית volume נעוצה בשורש של המילה ווליום, volvere, המילה הלטינית ל"לסובב"; כדי לקרוא מגילה, היה צריך הקורא לסובב אותה.
מגילות היו הפורמט היוקרתי, ששימש רק למשימות חשובות: טקסטים קדושים, מסמכים חוקיים, היסטוריה, או ספרות. כדי לחבר רשימת קניות או לפתור תרגילי אלגברה, השתמשו אזרחי העולם העתיק בלוחות אבן מכוסי שעווה תוך שימוש בקצה החד של עט שנקרא סטיילוס. לוחות עץ כאלו נועדו לטקסט חד פעמי - לסטיילוס היה גם קצה שטוח, ששימש לקילוף השעווה כשסיימו איתה.
לאחר זמן מסוים, מישהו הגה רעיון חכם של חיבור כמה לוחות עץ אחד אל השני. בסופו של דבר לוחות העץ הכרוכים יחד הוחלפו על ידי קלף וכך, כנראה, נולד הקודקס. אבל אף אחד לא ידע כמה הרעיון הזה טוב עד שקבוצת אנשים מעניינת עם רעיונות רדיקליים התאימה אותו למטרותיה. כיום האנשים הללו ידועים כנוצרים, והם השתמשו בקודקס כדרך להפצת הברית החדשה.
סיבה אחת בגינה חיבבו הנוצרים המוקדמים את הקודקס, היא שהוא סייע להבדיל אותם מהיהודים, שהמשיכו (וממשיכים עד היום) להשתמש בכתבי קודש בצורת מגילה. אבל כמה נוצרים מוקדמים בוודאי זיהו את הפוטנציאל הטמון בקודקס כצורה חזקה של טכנולוגיית מידע - קומפקטי, נייד וקל להסתרה. ניתן היה לכתוב על שני צידי הדף, מה שהוזיל את העלויות - והיה באפשרותו להכיל יותר מילים ממגילה. כתבי הקודש היו ארוכים.
לקודקס היה יתרון בלתי מתוכנן נוסף: הוא יצר חווית קריאה שונה. עם הקודקס, לראשונה, ניתן היה לקפוץ לכל נקודה בטקסט באופן מיידי, בלתי לינארי. ניתן היה לדפדף קדימה ואחורה בין שני עמודים ואפילו ללמוד את שניהם באותה העת. ניתן היה להשוות פסקאות, לסמן אותן ולחזור אליהן. ניתן היה לרפרף אם אתם משועממים, ולחזור אל החלקים החביבים עליכם. זו הייתה מקבילת הנייר של זיכרון ה-RAM. עם מגילה, ניתן היה לעבור על טקסט רק בדרך האיטית והלינארית. יש מבין אנשי העולם העתיק שמצאו פתרונות זמניים לבאג הזה: על פי סווטוניוס, יוליוס קיסר יצר קדם-מחברת על ידי ערימת דפי פפירוס אחד על השני.
לאורך המאות הבאות, הקודקס הפך את המגילה למיושנת. ביצירתו האוטוביוגרפית "וידויים", מסוף המאה הרביעית לספירה, אוגוסטינוס הקדוש שמע קול נער שאמר לו "טול וקרא". הוא פירש זאת כציווי מאלוהים ליטול את כתבי הקודש, לפתוח אותם באקראי ולקרוא את הפסקה הראשונה שיראה. אוגוסטינוס עשה כדברי הציווי, והפסוק בו נתקל גרם לו להמיר את דתו לנצרות. לאחר מכן הניח אוגוסטינוס סימניה בעמוד - מה שלא ניתן לעשות במגילה.
כיום, אנו עדים לעליית פורמט חדש לספר, בדיוק שאירע בתקופת הנוצרים המוקדמים. לאורך הרבעון הראשון של השנה, מכירות הספרים הדיגיטליים עלו ב-160%. מכירות הספר בדפוס - הקודקס - ירדו ב-9%. אלו מספרים גדולים. אבל שלא כמו בפעם הקודמת, לא מדובר במקרה ברור של טכנולוגיה עדיפה המחליפה טכנולוגיה נחותה. זה יותר מסובך מזה. זה יותר עניין של יתרונות וחסרונות.
מצד אחד, הספר הדיגיטלי הוא נייד וקומפקטי הרבה יותר מאשר הקודקס, באופן כמעט אבסורדי. ספרים אלקטרוניים גם ניתנים לחיפוש, והם יותר ידידותיים לסביבה, או בערך ידידותיים לסביבה (אם אתם לא רוצים לישון בלילה, חפשו נתונים על העלויות האקולוגיות של בניית קינדל בודד). מנגד, הקודקס לא דורש שימוש בסוללות, ושום צג אלקטרוני עוד לא השתווה לאלגנטיות, בהירות, ונוחות במרקם מאט של עמוד מודפס.
אבל עד עתה הדיון המרכזי בנושא ספרים אלקטרוניים בקושי נגע בתכונה החשובה ביותר שהקודקס אפשר לראשונה: הקריאה הבלתי לינארית שהרשימה כל כך את אוגוסטינוס הקדוש. אם יש מוסר השכל לסיפור המגילה והקודקס, זה הוא. אנחנו בדרך כלל מקשרים בין טכנולוגיה דיגיטלית לבין אי-לינאריות, הדרכים המתפצלות שהגולשים ברשת בוחרים ביניהן כשהם מפלסים את דרכם בג'ונגל שהוא האינטרנט, במעבר מלינק אחד למשנהו. אבל ספרים דיגיטליים ואי-לינאריות לא מסתדרים טוב.
הניסיון לקפוץ ממקום אחד לאחר במסמך ארוך כמו רומן היא מטלה מאוד לא יעילה בקורא ספרים אלקטרוני, כמו לנסות לנגן בפסנתר עם אצבעות קפואות. או שאתם עוברים את הספר לאט לאט, עמוד אחרי עמוד, או שאתם קופצים במהירות מנקודה לנקודה וממילת חיפוש למילת חיפוש. אין פלא, אם כן, שעידו הספרים האלקטרוניים העלה באוב שתי מילים מטכנולוגיות הקריאה של התקופה הקלאסית - scroll, שהיא מגילה או גלילה, וטאבלט, שהיה שמם של לוחות העץ מכוסי השעווה. זה סוג הקריאה אותה ניתן לבצע באמצעות ספר אלקטרוני.
הקודקס נועד לקריאה בלתי לינארית - לא בצורה בה קורא הגולש ברשת, הנע בחוסר כיוון ממסמך אחד למשנהו, אלא בצורה בה קורא אדם מתעמק, תוך ניווט רשת הקישורים הפנימיים הקיימת בתוך מסמך עשיר בודד כמו רומן. אכן, הקודקס הוא לא סתם עוד פורמט, הוא הפורמט שעבורו נוצר הרומן. השפה הדחוסה ורבת המשמעויות של הרומן המודרני גדלה בחיקו של הקודקס, והיא דורשת את סוג הניווט שרק קודקס יכול להציע. הספרים של ימינו פשוט לא היו עובדים בתור מגילות.
אין ספק שהייתה ספרות נהדרת לפני הקודקס, ואם הוא יעבור מן העולם, תהיה ספרות נהדרת גם אחריו. אבל אם נפסיק לקרוא על נייר, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את מה שאנחנו מקריבים: את החוויה הבלתי לינארית, שייחודית לקודקס. אי אפשר לקבל אותה משום מדיום אחר - לא מסרטים, לא מטלוויזיה, לא ממוזיקה או משחקי מחשב. הקודקס ניצח את המגילה משום שהוא עשה את מה שטכנולוגיות טובות אמורות לעשות: הוא נתן לקוראים כוח שמעולם לא היה להם קודם, כוח על זרימת חווית הקריאה שלהם עצמם.
עוד בנושא:
• גולשים באינטרנט? תרמתם לשחזור מקוון של ספרים עתיקים
• ממציאי המצלמה הדיגיטלית והברקוד מצטרפים להיכל התהילה של הממציאים
• משרד החינוך: נחליף את הספרים המודפסים בדיגיטליים בתוך חמש שנים
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
עשרת הגדולים
- 1. טכנופיל: התנסות ראשונה ברשת הסלולר של גולן טלקום
- 2. למה ישראל היא כר פורה לחדשנות בזכרונות הבזק?
- 3. אזהרה: הסמארטפון עלול להועיל לבריאות
- 4. שעון האנדרואיד I'mWatch יושק בחודש הבא
- 5. סטארט-אפ חדש לדב מורן מבטיח לחזק את הצרכנים
- 6. למה הישראלים מפחדים להזמין חופשות באינטרנט?
- 7. וול-סטריט ג'ורנל מסמן שתי ישראליות ברשימת הסטארט-אפים השווים מעל מיליארד ד'
- 8. Stevie ו-CallApp: שתי ישראליות בתחרות הדיסראפט של טק-קראנץ'
- 9. הסיטקום הראשון ביו-טיוב עלה לאוויר
- 10. מט"ח מקים בירוחם חממה טכנולוגית
