הייתי בפגישה עם אורי גלר, האיש שמכופף כפיות מאז שהיה ילד. "מארוול קומיקס" אפילו הוציאו פעם גיליון שבו אורי גלר עוזר לדרדוויל. על שער הגיליון נראה דרדוויל לבוש בתלבושת צמודה ביותר, שדרכה אפשר לראות את קווי המתאר של איברי הרבייה שלו (אם לנקוט לשון עדינה). דרדוויל התעופף לו וחבט באנשים, ואילו אורי גלר ("הכוכב האורח המזעזע מכולם", על פי ההפניה בשער) התיך טנקים.

אז עכשיו אורי גלר ישב ממש מולי וניסה לשכנע אותי להשקיע בעסק שלו. ככה זה אצלי בחיים. בהתחלה היו הדגמות. אורי ("קרא לי אורי") נתן לי חתיכת נייר וטוש חורקני. ציירתי שני קווים ישרים ושירבטתי עוד כמה, הכל בחריקות צורמניות מאוד. נסו לדמיין איך זה נשמע. "עץ!" הוא אמר בעיניים עצומות. הוא צדק. ואז הוא לקח סכין לפתיחת מכתבים ועמדנו ליד תנור החימום במשרד. הוא שיפשף אותה בכוח עד שהתחילה להתכופף.

אוקיי, אמרתי, מה הרעיון? אתר שלם שמסביר איך להפיק כוחות על-טבעיים. כולל, אמר, כפתור גדול באמצע העמוד, שאם תקפיד ללחוץ עליו, הוא יגדיל את הסיכוי שלך להיות בעל כוחות על-טבעיים. זו מדינה חופשית. מותר לו להציע לי את הרעיון הזה. אני לא יודע מה עלה בגורלו בסוף. רוב הרעיונות לא עובדים. אין ספק שהוא לא נהפך לגוגל הבאה.

לאמיתו של דבר, גם גוגל כמעט לא נהפכה להיות גוגל הבאה. הם ניסו למכור את הרעיון ליאהו תמורת מיליון דולר, ונדחו. לכן הם נאלצו להפוך את פרויקט המחמד שלהם לעסק. ולקח להם ארבע שנים למצוא מודל עסקי שעובד. ועד היום זה עדיין המודל העסקי היחיד שעובד (תרגישו חופשי להתווכח איתי על זה, אני לא אגיב).

גרופון כמעט שלא נהפכה לגרופון. במקור הם היו thePoint.com והתמקדו בגיוסי כסף לארגוני צדקה. אני לא יודע איך הם גייסו את הכסף בשביל זה. הרעיון היה שברגע שמספיק אנשים נדיבי לב יהיו מוכנים לתרום, אותו ארגון צדקה יקבל את הכסף. thePoint, אני מעריך, יקבלו אחוז מסוים. הצעתי פעם משהו דומה למנכ"ל של אחת משתי חברות המדיה הגדולות בעולם. תגובתו המיידית (והיחידה) היתה: "צדקה זה נאחס. מה עוד יש לך?"

אז גרופון הלכו על צדקה, וכמובן, המנכ"ל של אותה חברת מדיה צדק. צדקה זה באמת מבאס, ו-thePoint כנראה עמדו לפשוט את הרגל. אבל במקום זה הם שלחו מיילים על כל מיני דברים, לא רק ארגוני צדקה, ולא תאמינו - שלוש שנים אחרי, הם חברה עם שווי שוק של 14 מיליארד דולר. קסם!

Yelp התחילה כשירות המלצות במייל לפני שנהפכה לאתר ביקורות כללי יותר. טוויטר התחילה כשירות פודקאסטים (ששמו Odeo) שלאחר מכן נהפך לשיטה לסמס לחברים (ששמה twttr) עד שלבסוף נהפכה לטוויטר. כל החברות האלה היו תאונות.

וכמו רוב התאונות, אני בטוח שהיו מכונית הפוכה, דם ואמבולנסים, פנסי אזהרה על הכביש כדי להרחיק מכוניות, ושוטרים עם מגאפונים שצועקים: "להמשיך להתקדם, אין מה לראות פה". ובינתיים, ג'ק דורסי מנסה להפוך את הרעיון הקטן לפודקאסט של אוון ויליאמס לדבר הכי טוב שקרה אי פעם לצ'רלי שין.

תאונות קורות. שתי ההשקעות הכי טובות שלי נכון לעכשיו הן שתי תאונות. הן התחילו כדבר אחד, ואחרי הרבה כאבי לב נהפכו למשהו שונה לגמרי וטוב בהרבה. צריך להיות בן אדם מיוחד כדי לשרוד את התאונות האלה. במילים אחרות, אף אחד, אבל באמת אף אחד, לא יודע מראש מה יעבוד. היכולת לראות את העתיד אולי תורמת לפרסום של אורי גלר, אבל היא לא הופכת אף אחד ליזם מצליח.

ברבות מההצלחות המקריות האלה היה רגע של "אוי, שיט", שבו נראה כאילו הכל הולך להתפרק, היזמים נאלצו לחפש את הדרך לעשות שינוי, ומצאו דרך לפרוח ולהתגבר על המכשול.

אני לא יודע מה עלה בגורל חברת האינטרנט של אורי גלר. אני אפילו לא מתכוון לגגל אותה עכשיו, אפילו שאני יכול. מבחינתי, היא נעלמה באורח נס. אבל ליזמים התאונתיים שהוזכרו קודם היה את זה. השילוב של מזל, בריאות וגמישות שמאפשר לבן אדם לזרום עם האכזבות, ללמוד מהן, להמשיך להתקדם ולחזור על כך כשצריך.

הכשירו את גופכם, נפשכם ונשמתכם לפני שאתם קופצים לתוך הסטארט-אפ, כדי שתוכלו להתמודד עם הדברים הבאים:

* הקאות. תתרגלו לזה, כי אתם הולכים להקיא הרבה לפני שהכל ייגמר. ומתי זה ייגמר? לעולם לא. ברגע שאתה נהפך ליזם, תישאר יזם עד סוף ימיך. הקפידו לא לאכול יותר מדי ג'אנק פוד - נורא מגעיל להקיא את זה - ותדאגו שיהיה לכם בקבוק מאלוקס בהישג יד, בגלל הגזים.

* המצב הכלכלי לא משנה. גרופון התחילו בנובמבר 2008. בחדשות תמיד יגידו שהמצב על הפנים. פעם אחת בחיים, ולמשך כל תקופת היזמות שלכם, כבו את הטלוויזיה.

* אין לכם שום מושג מה יצליח ומה לא. אף אחד לא ילחץ על הכפתור הגדול הזה שבאמצע העמוד שלכם. אנשים עשויים ללחוץ על הכפתור האקראי הקטן בגודל הנקודה שעל ה-i בפינת העמוד שלכם. אל תתווכחו עם הנקודה הזאת! שנו כיוון ובנו את העסק שלכם סביבה. ב-2006 רציתי לצאת מכל המשחק הפיננסי האינטרנטי הזה, אז הקמתי אתר היכרויות, זאת אומרת עשרה אתרי היכרויות. אף אחד מהם לא עבד. בניתי את Stockpickr.com וקיבלתי מיליון משתמשים בחודש. זה היה האתר שהתמדתי איתו אפילו שהתחשק לי לירות לעצמי בראש. נורא רציתי להיכנס לעניין של היכרויות, אבל ההיכרויות באינטרנט העיפו בי מבט אחד ואמרו: "אויש, עדיף שתחזור למקום שממנו באת, מותק". הנקודה היא: ליזם טוב אין מושג מה יהיה טוב או רע. זה לא המפתח להצלחה.

* תצטרכו לנשק המון ישבנים. הרבה יותר משאי פעם דמיינתם שתנשקו. כל לקוח רוצה להיות חבר שלך. וחברים מתקשרים אחד לשני בארבע בבוקר, נכון? תתרגלו לזה. אני עדיין מקבל טלפונים בארבע בבוקר. אבל לפני כשנה סוף-סוף הפסקתי לענות להם.

* תתכוננו לנסיעות של מאות אלפי קילומטרים. כולם רוצים להיפגש. המון פגישות. אולי 15 מהקילומטרים האלה יניבו הכנסות של ממש. השתדלו להימנע מפגישות כי 99 אחוז מהן מיותרות. ואם אתם כן הולכים, הקפידו על הכלל הבא: בלי רוגעלך וכיסאות בחדר - ככה הפגישות לפחות יהיו זריזות.

* תצטרכו ללמוד להשתמש במוט ברזל או במחבט בייסבול, אם אתם רוצים שכל הלקוחות ישלמו לכם.

* האתר שלכם תמיד יהיה אטי מדי. כשהקמתי את Stockpickr.com הלכתי פעם לשחק באולינג עם בתי, שהיתה אז בת 5. שוב ושוב נכנסתי לאתר בטלפון וספרתי "עשרים ואחת, עשרים ושתיים..." כדי לראות באיזו מהירות הוא עולה (לא מספיק מהר, וייקח שעות עד שהחבר'ה בהודו יתעוררו בכל מקרה, גם אם יש שם חג דתי או לא, או אם יש הפסקת חשמל בכל בנגלור בגלל סופת רעמים מטורפת). בסוף הפילה בתי את הכדור על האצבעות בזמן שעשיתי את זה. אחר כך התגרשתי.

* תמיד יהיו לכם בראש שלושה מאפיינים שחייבים לעלות לאתר עכשיו, וזה פשוט בלתי אפשרי (זכרו: סופת רעמים מטורפת).

* למשקיעים שלכם, אגב, יהיו שישה מאפיינים שהם רוצים שיהיו באתר שלכם ואף אחד מהם לא הגיוני, והם רוצים לשמוע מכם עכשיו למה המאפיינים האלה לא היו באתר אתמול. ואם אתם לא חוזרים אליהם מיד הם ינקטו צעדים משפטיים. מה שמביא אותי ל...

* למשקיעים יש עורכי דין, ולכם אין.

* העובדים שלכם יעשו סקס אחד עם השני ואיכשהו אתם תיתקעו באמצע. ולא במובן הטוב.

* כל הזמן ינקרו במוחכם מחשבות, שהמתחרים שלכם יותר טובים מכם. ואתם יודעים מה? הם באמת יותר טובים. אז עכשיו תצטרכו לשקר לכל המשקיעים שלכם, שמתקשרים אליכם לפני "הפגישות של תחילת השבוע" ושואלים: "אתה יכול להגיד לי עוד פעם למה אתה יותר טוב מכך וכך?"

* הדרך היחידה באמת להשיג לקוח היא לתת לו כסף או סקס. לא קראתם את זה פה. הנה, כבר הספקתי לשכוח מה אמרתי.

* אתם תשתמשו, לפחות פעם אחת, בשירותיה של חברת יחסי ציבור, ותבינו רק בשלב הרבה יותר מדי מאוחר שזה היה הדבר הכי גרוע שאי פעם עשיתם. יח"צנים הם אנשים מאוד כריזמטיים, אז לוקח זמן עד שמפסיקים להיות מוקסמים מהם. כתוצאה מכך, השקת האתר שלכם לא תזכה לשום פרסום בשום מקום. אפילו לא ב"טק-קראנץ'". תוצאה מספר 2: מנכ"לים מצליחים לעתים קרובות מתגרשים מנשותיהם ומתחתנים עם נשות יחסי הציבור שלהם.

* התאמנו על המשפט הבא מול המראה ודמיינו שאתם אומרים אותו לעובד שלכם: "השכר לא גבוה אבל אנחנו נצא להנפקה בסופו של דבר. אנחנו עובדים על תוכנית אופציות אבל זה עוד לא סגור". שימו לב כיצד הגבות שלכם זזות כשאתם אומרים את זה.

* לאחר מכן, התאמנו מול הראי על האמירה הבאה: "כן". דמיינו שכל הלקוחות שלכם נדחקו לתוך המראה. "כן". "כן, אני יכול לעשות את זה בשלושה ימים". "כן, אתה יכול להתקשר אלי בארבע בבוקר".

* כשאתם מגייסים כסף, תצטרכו להיות מסוגלים לענות על השאלה: "מה אם גוגל תחליט להיכנס לעסק הזה?" זו שאלה רטורית, כמו לשאול "מה קרה לך בפעם האחרונה שהיית במרכז חור שחור?" ובכל זאת - כולם שואלים את השאלה הזאת. מה זאת אומרת, אפילו אני שאלתי אותה. ואתם צריכים לענות עליה בשיא הרצינות. למשל: "למזלי, לבשתי חוסם חלקיקי נויטרינו וחטפתי רק כווייה קלה בחיי הקודמים".

* ועוד הנחיית מראה קטנה (המראה שלכם תתחיל להיגעל מהסתכלות עליכם) - התאמנו על המשפט: "המכירות שלכם ישולשו אחרי שתשכרו את שירותינו". ייתכן שתצטרכו למתוח מעט את שרירי הפה בשביל להגיד את זה. נסו זאת עכשיו. מתחו את הפה עד שהשפתיים היבשות יתחילו להתבקע. קשה באימונים, קל בקרב. אם זה קשה מדי, התחילו עם "ישולשו". "ישול" ואז "שו".

* אתם עוד תשכבו ערים בשלוש בלילה ותתהו איך תשלמו משכורות באוקטובר הבא (רק ינואר עכשיו. אבל תמיד בשלוש בלילה, אוקטובר מתקרב בעוד יום). חשוב מאוד להעביר את החרדה הזאת בשינה. ברצינות. עדיף לחלום על אי עמידה בתשלום משכורות מאשר לשכב ערים ולחשוב על זה.

* תתקשרו לחבר הכי טוב שלכם ותגידו: "אני שונא את החברה המטופשת הזאת. הלוואי שיכולתי למכור אותה ולהתחיל עם חמשת הרעיונות האחרים שיש לי". ודרך אגב, יכול להיות שזה נכון, שהגיע הזמן להפוך את החברה הזבלית שלכם לאחד מאותם חמישה רעיונות.

החברה הראשונה שלי בנתה אתרים לחברות מרשימת "פורצ'ן 500". בשלבים מסוימים כמעט נהפכנו לחברת תקליטים, לחברת תה, לחברת הפקות טלוויזיה ולחצי תריסר דברים אחרים. אולי משהו מאלה היה מצליח יותר מהחברה שלנו, אין לדעת. אבל תמיד תכתבו את הרעיונות הבאים שלכם, ותבדקו איך החברה שלכם יכולה להשתנות. אם אתם לא כותבים עשרה רעיונות ביום - אתם תיכשלו.

* והערה: זה בסדר להיכשל. כולנו עושים טעויות. כולנו מנפצים את תקוותיהם ושוברים את רוחם של חברינו, משקיעינו ויקירינו. זה בסדר אם גם אתם תעשו את זה. אבל תהיו מוכנים להתחיל מחדש ולעשות זאת שוב. היפטרו מהבושה - נפצו את החלומות של כולם שוב ושוב. עד שבסוף תוציאו להם את המיץ. ואז, הכל היה שווה את זה. האנלוגיה הזאת עבדה? אם כן, מזל טוב. אתם יזמים.

אם הצלחתם להתמודד עם כל הרשימה ועדיין לשמור על בריאותכם ושפיותכם, אתם כנראה מוכנים להתחיל את העסק שלכם. אורי גלר יכול לכופף כפיות, להתיך טנקים ולהיות חבר הן של דרדוויל והן של מייקל ג'קסון. אבל כנראה שאין לו את כוחות הקסם שיש לכם. וגם אף פעם לא יהיו לו.

אה, ועוד משהו קריטי להצלחתכם: תעקבו אחרי בטוויטר.*

תרגום: מירב שמבן

ג'יימס אלטוצ'ר הוא משקיע, מתכנת, סופר ויזם. הוא מנכ"ל חברת ניהול הנכסים פורמולה קפיטל, וכתב שישה ספרים על השקעות. ניתן לעקוב אחריו בטוויטר @jaltucher

---

איזו תקלה נהדרת: כמה חברות ששינו כיוון בדרך

חברת הגיימינג נינטנדו התחילה בתור חברה לקלפי משחק פיזיים * ענק התמונות החברתי פליקר נועד להיות חלק ממשחק רשת * טקסס אינסטרומנטס נולדה מתוך חברה שייצרה ציוד למדידות רעידות אדמה * גרופון התחילה את דרכה בתור חברה בשם thePoint.com שעסקה בגיוס כסף לארגוני צדקה * טוויטר התחילה את דרכה בתור שירות פודקאסטים (Odeo) ואחר כך שירות של אס-אם-אס קבוצתי לחברים (twttr) * אמזון עדיין מוכרת ספרים, אבל כיום גם כל דבר אחר - והם חברת תשתית ענן ענקית (אחסון מידע) * סקייפ נולדה מהטכנולוגיה ששימשה ליצור את תוכנת שיתוף הקבצים Kazaa * יבמ נהפכה מיצרנית מחשבים לענקית ייעוץ * מבין חברות הטכנולוגיה הוותיקות, סמסונג נולדה במקור מחברה שייצרה צמר, ונוקיה היתה חברת צמיגים * וואלה! התחילה בתור אינדקס אתרים

סייע בהכנה: דידי חנוך

---