23.11.07 | 12:26
10 חסרונות שהופכים את המחשב הנייד לסיוט
הם קטנים מדי או גדולים מדי, לא בטוחים ולא אמינים. בשורה התחתונה - הם מעצבנים. אספנו עבורכם את 10 הדברים שמקצועני ה-IT הכי שונאים במחשבים הניידים שלהםHardware | Career
 |  |
|
זו כבר עובדה - המחשבים הניידים שינו את הדרך בה פועל עולם העסקים. למעשה, השינוי חלחל עד לרמה בה אנו לא מסוגלים לזכור כיצד הסתדרנו בלעדיהם. גם הנתונים בשוק מאששים את התחושה הזו: לטענת חברת המחקר IDC, לקראת סוף השנה הבאה מכירות המחשבים הניידים למגזר העסקי יעקפו את מכירות המחשבים השולחניים, והפער רק ילך ויתרחב.
אלא שלא הכל ורוד. כל מי שתלוי במחשב הנייד במהלך יום עבודתו, כבר מכיר מקרוב את התכונות הפחות זוהרות של עולם המחשבים הניידים: חלקם כבדים מדי ואחרים קטנים מדי. חלקם זוללים סוללות ואחרים מתחממים כל כך עד שלא ניתן להניח אותם על הברכיים. אחרים מתחילים לגסוס בצורה מכוערת אחרי שחטפו מכה או שתיים, ועלויות התיקון עלולות להיות יקרות מאד.
הבעיות הללו גרועות בהרבה מנקודת המבט של אנשי ה-IT בארגונים, שאחראים על תחזוקתם של עשרות או מאות מחשבים ניידים. מומחי ה-IT הללו, בין אם הם עוזרים למשתמשים בעייתיים או מנסים למנוע דליפות מידע, אומרים שהנסיון לתת תמיכה למחשבים ניידים הוא סיוט מתמשך.
חלקם מתמודדים עם הקשיים בכך שהם מציעים את כל התמיכה לניידים במיקור חוץ; אחרים בעזרת קביעת סטנדרטים נוקשים. בסוף היום, הם משתדלים לא לקחת באופן אישי את מכתבי הנאצה שמגיעים אליהם ממשתמשי קצה מתוסכלים.
איך שלא מסתכלים על זה, למנהלי IT יש המון מה לומר על מחשבים ניידים, ואלו בעיקר דברים רעים. לפירוט המלא, עיינו ברשימה שלהלן.
1. הם זוללים סוללות
אורך חיי הסוללה תמיד היה עקב האכילס של המחשבים הניידים, ולמרות שאורך החיים שלה בדגמים חדשים עולה לפעמים על 4 שעות, זה עדיין לא מספיק עבור המשתמש הממוצע.
"אני אוהב את הנייד שלי, ולא הייתי יכול לחיות בלעדיו, אבל באותו הזמן אני גם ממש שונא אותו", אומר ד"ר ג'ושוע לי, אחראי על שירותי המידע הרפואיים במרכז הרפואי שבאוניברסיטת קליפורניה, הנמצאת בלה-הויה. "סוללות, סוללות, כל הזמן סוללות - זה ממש מטרד".
לי, אשר מתפקד גם כרופא וגם כמנהל IT, יודע על מה הוא מדבר. הוא מפקח על צוות של כ-50 רופאים הנושאים עמם מחשבים ניידים. פעמים רבות הרופאים נאלצים לעצור במהלך אבחון חולים כדי למצוא את כבל החשמל, על מנת שיוכלו להמשיך באבחון. "צריך למצוא את השקע, לחבר את הכבל למחשב, ואז לקפל את הכל... זה מרגיש קצת מוזר לעשות את כל זה מול הפציינט", אומר לי.
2. הם נחבלים ונשברים
לפי IDCרוב המחשבים הניידים נהרסים בטיסות - כך עולה מסקר שנערך בין מנהלי תמיכה. האדם במושב שמולכם מתרווח, כתוצאה מכך השולחן שלכם נפתח, והנייד החדש נופל ומתרסק.
אך גם נוסעי המחלקה העסקית חשופים לנזקים. מפעם לפעם אנשים שוכחים את המחשב הנייד בתוך המזוודה שנכנסת לבטן המטוס, ובתום הטיסה מוצאים אותו סדוק במגוון מקומות.
גם בחיי היום-יום אורבות סכנות - פחית קולה או כוס קפה שנשפכים על המקלדת גורמים לנזק בלתי הפיך; מחשב נייד שנופל לתוך שלולית יסיים את חייו מהר מהצפוי; וכשהילדים משחקים עם המחשב של אבא ואמא כאילו היה כדורגל - אל תתפלאו אם כונן הדיסקים יפסיק לתפקד.
3. הם סובלים מתוחלת חיים קצרה
לפי IDC, מחשבים ניידים שורדים בממוצע בין שלוש לארבע שנים, לעומת אחיהם השולחניים אשר לרוב מגיעים לגיל ארבע או חמש לפני שהם מפסיקים לתפקד. גרוע מכך - עדויות מצטברות מעידות על כך שהרבה מחשבים ניידים מפסיקים לתפקד מתישהו בין שנתיים לשלוש מרגע קנייתם.
לא רק שחייהם של המחשבים הניידים קצרים (וקשים) מאלו של המחשבים השולחניים, הם גם מלווים בתהליך גסיסה מורכב - במילים אחרות, הם מקשים מאוד על מחלקת ה-IT בכל הנוגע לשדרוגים ותיקונים.
"ככל שמחירי המחשבים הניידים יורדים, כך אורך החיים של החלקים השונים הולך ונעשה מוגבל יותר" אומר מת'יו ארצ'יבלד, מנהל בכיר ב-Applied Materials. "תוסיפו לזה את העובדה שנדרשים יותר ידע, זמן וניסיון על מנת לתקן אותם - וזה הופך אותם למאוד מתסכלים".
Applied Materials עובדת בעיקר עם מחשבים ניידים, ויש ברשותה יותר מ-12,000 מהם. ארצ'יבלד נוהג לרענן אותם פעם בשלוש שנים, אך בשנים האחרונות הוא נדרש לערוך את העדכונים פעם בשנתיים "כיוון שהחומרה מפסיקה לעבוד".
לוח האם הוא לרוב הרכיב הראשון שנהרס, אך גם חלקים קטנים יותר, כמו הצירים של המסך ומנגנון הנעילה שלו, נוטים להתפרק. לארצ'יבלד יש כלל ברזל בכל הנוגע לרענונים האלו - אם התיקון עולה יותר מ-300$ - הגיע הזמן למחשב חדש.
4. הם הולכים לאיבוד
עוד סיבה מצוינת לשנוא מחשבים ניידים היא פשוט מפני שקל לאבד אותם. מעדותם של מספר מנהלים עולה כי רוב המחשבים הניידים הולכים לאיבוד בעיקר במהלך נסיעות עסקיות. מחשב אבוד פירושו גם אובדן של מידע אישי או עסקי חשוב, מה שמביא אותנו לסעיף הבא...
5. הם מלאים בסיכוני אבטחה...
בין אם פורצים אליהם בעת שימוש בחיבור Wi-Fi לא מאובטח, או גונבים אותם מהשירותים בנמל התעופה, מחשבים ניידים עומדים בפני הרבה יותר סיכוני אבטחה מאשר אחיהם השולחניים.
ארצ'יבלד מ-Applied Materials אומר שאיום הפריצה הדיגיטלית מדיר שינה מעיניו, למרות שהחברה שלו מעולם לא חוותה מתקפות ישירות.
כמו הרבה מנהלי IT אחרים, הוא מודע לכך שאפשר פשוט להציץ למתרחש במסך של משתמשי מחשבים ניידים כשהם נמצאים במקום ציבורי. כך ניתן לזהות סיסמא חשובה, או להעביר מבט חטוף בגיליון המכיל נתונים פיננסיים חשאיים.
הוא יודע גם כי רשתות Wi-Fi ציבוריות הן מקום מסוכן, החל ממזימות זיוף זיהוי-רשת (בהן המשתמש חושב שהוא מתחבר לרשת אחת, אך למעשה מתחבר לרשת אחרת לגמרי), עד לדפי אימות נתונים לא מאובטחים כראוי, מהם ניתן לגנוב סיסמאות של משתמשים שלא טרחו להשתמש בהצפנה.
6. ...וקשה מאד להגן עליהם
כשמנהלי IT מחליטים לנסות ולהטמיע אמצעי אבטחה שונים במחשבים הניידים של ארגון, הם מגלים במהרה כי לא מדובר בעניין פשוט. בסופו של דבר זה מסתכם באותה תלונה בסיסית מצד המשתמש: "למה אני לא מצליח להתחבר?".
אז למה בעצם כל כך מסובך להתחבר? סיסמאות, מסכים נעולים, פרוצדורות חיבור לרשתות פרטיות, הצפנה, הגנה מחיבורי Wi-Fi לא מאובטחים ועוד מגוון אמצעי אבטחה מקשים על היכולת להיות מחוברים מכל מקום ובכל עת.
ארצ'יבלד מ-Applied Materials מצטט קטע מתוך הודעת דוא"ל שקיבל לאחרונה מאחד העובדים בחברה: "אנחנו לא בונים פה פצצות אטום, אז למה אני צריך להקליד כל כך הרבה סיסמאות?".
רבים מהמשתמשים לא מבינים כי על מידע שנמצא בתנועה צריך להגן, בניגוד למידע שנשאר במקומו. בסופו של דבר, המשתמש הממוצע מעוניין לעשות מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה.
7. הם פועלים באמצעות Wi-Fi
אתגר הגדרת המחשבים הניידים עבור חיבוריות אלחוטית, ועדכון ההגדרות הבלתי-פוסק, הוא ככל הנראה הסיוט הגדול ביותר של מומחי ה-IT.
צוות ה-IT הארגוני צריך להחליט באילו כרטיסי רשת אלחוטיים להשתמש, האם להפעיל הצפנה או להגדיר VPN (קיצור ל-Virtual Private Network), ואם כן, אז עבור אילו עובדים ותחת אילו תנאים. רשימת הלבטים והקשיים הנלווים לתהליך היא כמעט אינסופית.
הכל נעשה קשה יותר עקב העובדה שלרוב המשתמשים אין אפילו הבנה בסיסית בתחום החיבור האלחוטי. יש עשרות נושאים שונים שצריך לקחת בחשבון כשעוסקים בהגדרות Wi-Fi ובטכנולוגיה הנלווית, ורוב המשתמשים הפשוטים לא מסוגלים לתפוס את רמת המורכבות של העניין.
8. הם לא עובדים טוב כמו בפרסומות
פרסומות נוצצות שמציגות אנשים מחייכים מול מחשבים ניידים במסעדות, בטיול בהרים או תוך כדי נהיגה נותנות למשתמשים רעיונות. רעיונות רעים. רעיונות שגורמים להם לצפות לכך שיוכלו להתחבר מכל מקום ובכל עת.
פרסומות בטלוויזיה גורמות לכל דבר להיראות קל ובטוח, ואנשי ה-IT הם אלו שנאלצים להלחם בהשפעה הזו. הבעיה היא שטבעם של המחשבים הניידים יצר אצל המשתמשים את הרושם שהם אמורים להיות מסוגלים לעבוד מכל מקום, בלי קשר לתמיכה.
הם רוצים חיבור מהיר ופשוט, והם רוצים אותו עכשיו, ואם אנשי התמיכה לא יכולים לספק אותו, זה יעלה להם ביוקר.
9. הם גדולים מדי או קטנים מדי
הניידים לא תמיד כל כך ניידים - מחשבים גדולים במיוחד גוררים תלונות רבות על סחיבת המשקל העודף ממקום למקום, אך זה לא משהו שאפשר לפתור על ידי הקטנת המחשבים - אף אחד לא מצליח להקליד על מקלדות של מחשבים קטנים מדי. נדמה כי זה כמעט בלתי אפשרי למצוא את גודל הביניים המתאים.
מחשבים ניידים עם מקלדת בגודל סביר לרוב כבדים מדי, ואם המחשב קל, זה לרוב בא על חשבון גודל המסך. מעבר לכך שקשה להקליד ביעילות על מקלדות של מחשבים ניידים, הן לא ארגונומיות וגורמות נזק מתמשך לכפות הידיים של מי שמקליד עליהן לעיתים תכופות. בנוסף לכך, הרבה משתמשים שונאים את משטח המגע של המחשבים הניידים, אבל לא מוכנים לסחוב איתם עכבר חיצוני.
10. הם לא משתווים למחשב שולחני
המשתמשים רוצים את כל המהירות, העוצמה והחיבוריות של מחשב שולחני בתוך מחשב קטן ונייד. אבל מבט מהיר על הנתונים בשטח מראה תמונה אחרת - למחשבים ניידים אין את הנתונים והמשאבים הדרושים על מנת להריץ יישומים גדולים. אמנם מחשב נייד ממוצע יכול להריץ גיליון אלקטרוני מורכב במיוחד, או מצגת המכילה מאות שקופיות, אך הבעיות מתחילות לצוץ כשהמשתמשים רוצים להריץ את שניהם במקביל. אפילו המעבד הנייד המהיר ביותר מתחיל להאט תחת לחצים כאלו. תוסיפו לזה תוכנות פאסיוויות כמו אנטי-וירוס, ותקבלו האטה משמעותית בביצועי התוכנה.
עוד נקודה שנוטה להקשות על משתמשים ונותני תמיכה כאחד היא מנהלי התקנים (Drivers). מי שנמצא בדרכים עם מחשב נייד נתקל במגוון עצום של חיבורי רשת, כניסות מולטימדיה וכדומה - זה אומר שמנהלי ה-IT צריכים לצייד את המחשבים הניידים של הארגון במערך מנהלי התקנים מקיף, ולעדכן אותו לעתים תכופות.
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
מאמרים קודמים של IDG
- אופיס 2010 תשווק ביוני, אבל מי צריך אותה בכלל?
05.12.09 | 18:55
במיקרוסופט מתעקשים שגירסת האפליקציות הווביות של אופיס 2010 אינה מתאימה לסטודנטים ותלמידים - חמש שאלות על Opera Unite
18.06.09 | 16:04
דפדפן האינטרנט החדש של אופרה, שהופך כל מחשב אישי לשרת אינטרנט, מסעיר את עולם האינטרנט, אולם מותיר לא מעט שאלות ללא מענה. להלן 5 מהן - הרגע בו אורקל אמרה "חייבים לעשות משהו"
10.05.09 | 11:57
אורקל זרקה ללקוחות שלה עצם קטנה בדמות הוזלה זמנית ולא משמעותית בדמי התמיכה והתחזוקה. השאלה כעת היא האם אנשי ה-IT יבחרו לכרסם את העצם בדממה, או לנבוח על אורקל בחזרה
עשרת הגדולים
- 1. המפעל החדש של אינטל - בקריית גת או באירלנד?
- 2. הסטארט-אפ TuneWiki גייס 7 מ' ד' בהובלת מוטורולה
- 3. הטכנולוגיה שתהפוך אתכם לגיבורים בפרסומות ובמשחקי מחשב
- 4. דו"ח: הצרכנים סותמים את רוחב הפס של רשתות הסלולר
- 5. זכיות במכרזים בהיקף של 60 מיליון שקלים לנס טכנולוגיות
- 6. שוד הפחמן הגדול
- 7. סטארט-אפ ישראלי יאמר לך אם את יפה
- 8. שובו של המסך הכחול: עדכון תוכנה של חלונות 7 תוקע את המחשב
- 9. אינטרנט בסיטונות יעלה לצרכנים פחות
- 10. ניצלה מסגירה: אקסאנט נמכרת לדל תמורת 10 עד 15 מיליון דולר
