09:26
04.07.09

בעקבות האח הגדול: האגודה לזכויות האזרח מודאגת מצמיחה בכמות הפגיעות בפרטיותו של האדם הקטן

ב-2006 ביצעה המשטרה 1,128 האזנות סתר | צלם: TheMarker

באגודה לזכויות האזרח מתריעים מהכוונה להקים מאגר מידע רפואי ארצי, ומעוד שלל חוקים ותקנות שפוגעים קשות בפרטיותו של האזרח

06.12.07 | 12:45  יובל יועז
Security | Mobile

במשרד הבריאות מתכננים כבר כמה שנים להקים מאגר מידע של "רשומה רפואית לאומית", שיכלול את כל המידע הרפואי שהצטבר על כל התושבים בישראל בכל תחנת טיפול רפואית. מטבע הדברים, התוכנית מעוררת את שאלת הפרטיות: האם כל רופא או אחות, בכל קופת חולים או חדר מיון, יוכלו בלחיצת כפתור לקבל את כל ההיסטוריה הרפואית והנפשית של כל חולה, גם אם לא נתן לכך הסכמה מפורשת? אילו גופים יהיו רשאים לקבל מידע מהמאגר? איך מוודאים שהמידע הרגיש לא ייפול לידיים של גורמים לא מורשים? באגודה לזכויות האזרח, שתציין בשבוע הבא את שבוע זכויות האדם, החליטו לטפל בדו"ח השנתי שלהם, שיתפרסם ביום ראשון הקרוב, גם בנושא המאבק לשמירת הפרטיות.

"האם כל רופא או אחות, בכל קופת חולים או חדר מיון, יוכלו בלחיצת כפתור לקבל את כל ההיסטוריה הרפואית והנפשית של כל חולה, גם אם לא נתן לכך הסכמה מפורשת? אילו גופים יהיו רשאים לקבל מידע מהמאגר? איך מוודאים שהמידע הרגיש לא ייפול לידיים של גורמים לא מורשים?"

"מאגר מידע כזה הוא סכנה", אומר עו"ד אבנר פינצ'וק, הממונה על תחום הגנת הפרטיות באגודה, "זה משאב שכולם ירצו לשים עליו את הידיים - כמו כוחות הביטחון, הביטוח הלאומי ורשויות המס - והוא יהווה גם יעד לפריצות ודליפות. היתה ועדה שדנה בעקרונות האתיים, אבל הדיונים התפוצצו, ועכשיו משרד הבריאות מתכנן להתחיל בפיילוט בלי שום חקיקה. הדבר הכי בולט הוא הנושא העקרוני. הם אומרים, 'יש לנו את הטכנולוגיה, יש לנו את האפשרות להקים מאגר כזה'. זו דוגמה לכך שעושים משהו רק בגלל שיכולים, התכנון הוא לפי היכולת של המערכת הטכנולוגית, לא חושבים איך לעצב את זה לפי הצרכים האתיים או הסטנדרטים של הפרטיות שהיינו רוצים".

מאגר המידע הרפואי אינו הבעיה היחידה. זו אפילו לא הבעיה הדוחקת ביותר. האזנות סתר שמבצעת המשטרה, שזוכות לפיקוח דליל מצד בתי המשפט ודליל עוד יותר מצד הכנסת; הצעת חוק נתוני תקשורת הנמצא בהליכי חקיקה, ושאמור לאפשר העברת נתונים מחברות סלולר, אינטרנט וטלפוניה למשטרה לצורך ניהול חקירות ומעקבים; פגיעה בפרטיות של מבקשי עבודה ושל עובדים על ידי מעבידיהם; בדיקות פוליגרף כפויות; סריקת אי-מייל של עובדים; וחיוב להמציא תדפיס של המרשם הפלילי מהמשטרה - כל אלה מדירים שינה מעיניו של פינצ'וק. לדבריו, הנושאים האלה צריכים להדיר שינה מעיני כלל האזרחים.

ב-2006 ביצעה המשטרה 1,128 האזנות סתר, עלייה של 25% לעומת השנים הקודמות. מתוך 1,255 הבקשות להאזנות סתר שהגישה המשטרה לבית המשפט, רק שבע בקשות נענו בסירוב. בסך הכל בוצעו האזנות ל-778 חשודים ועדים, ב-1,205 קווי טלפון וסלולר. "בעניין האזנות הסתר", אומר פינצ'וק, "מחפשים את הגרוש מתחת לפנס. ממקדים את כל תשומת הלב בהאזנות סתר שנעשות על ידי המשטרה. אבל אין לנו שום מושג מה נעשה בתחום האזנות הסתר שמבצעת מערכת הביטחון. רק באחרונה פורסם על מוקד האזנות סתר לכל השיחות הבינלאומיות, ששכן ברחוב החשמונאים בתל אביב ושבוטל על ידי הצנזורית, כי היתה תמימות דעים שהוא מיותר. מה שמטריד אותי זה כמובן לא שהוא בוטל, אלא עד כמה אני יכול לסמוך על ההצהרה שלא נעשים דברים כאלה היום".

המצב בשוק העבודה לא הרבה יותר טוב. מתברר שחברות שמחלקות טלפונים ניידים לעובדיהם נוהגות לעתים לבצע באמצעותו מעקבים אחרי תנועותיהם. "יש דבר כזה מעקב סלולרי", אומר פינצ'וק. מדובר, למשל, בטכנאים של חברות המעניקות שירות ללקוחות בבתיהם. כבר לפני ארבע שנים הודיע שר התקשורת בכנסת שרישיונות חברות הסלולר אמורים להסדיר את הנושא, אבל התפתחות האמצעים הטכנולוגיים מציבה אתגרים חדשים לשוחרי הפרטיות. באגודה לזכויות האזרח קיבלו פניות מעובדים שהחברה המעסיקה אותם ביצעה אחריהם מעקבים. "עובדים קיבלו טלפונים ממוקד העבודה", מספר פינצ'וק, "ושאלו אותם מה הם עושים במקום כזה וכזה, וזה בכלל היה יום חופש שלהם".

ההפרות בתחום הגנת הפרטיות בשוק העבודה הן תוצאה של פער הכוחות בין העובדים למעבידים, אומר פינצ'וק. גם כשמתרחשת פגיעה בפרטיות, פעמים רבות העובד לא רוצה לפעול, מאחר שפנייה לבית הדין לעבודה תביא לפומביות רבה עוד יותר של ענייניהם הפרטיים. "למשל בנושא של הצבת מצלמות נסתרות במקומות עבודה", אומר פינצ'וק, "במקרים שבהם מצלמות מגלות ממצאים שהם לא נוחים לעובד, במהלך משפט העובד מבקש לא לקבל את הראיה הזאת בשל פגיעה בפרטיות. אבל לא מגיעים לכל המקרים, שהם מן הסתם רוב המקרים, שבהם היתה פגיעה בפרטיות באמצעות ציתותים או הצבת מצלמות שלא העלו דבר מלבד סתם חדירה לרשות הפרט".

"חברות שמחלקות טלפונים ניידים לעובדיהם נוהגות לעתים לבצע באמצעותו מעקבים אחרי תנועותיהם. עובדים קיבלו טלפונים ממוקד העבודה, ושאלו אותם מה הם עושים במקום כזה וכזה, וזה בכלל היה יום חופש שלהם"

בעקבות התרחבות התופעה שבה מעסיקים דורשים ממועמדים לעבודה להביא את תדפיס המרשם הפלילי שלהם מהמשטרה, ובמקום לאסור על כך, החליטה השנה המשטרה להתחכם: להבדיל מגיליון ההרשעות, התדפיס הכולל את התלונות והחקירות שהסתיימו בלא כלום לא אמור להגיע לידיעת שום מעביד. במשטרה החלו השנה להפעיל נוהל חדש, שבו כל דף של המרשם הפלילי המופק לבקשת אזרח, מסתיים במלים "סוף תדפיס", כך שהעובד יכול למסור למעבידו רק חלק מהעמודים מבלי להסגיר את העובדה שהשמיט כמה דפים.

חזרה לדף הבית
פרסום

עשרת הגדולים


פרסום
שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il