אין למנוע ממוכר להגיש הצעה מטעמו במכירה פומבית, מאחר שכוחות השוק יפעלו ממילא לאיזון מחירים - כך עולה מתגובת החברה היבואנית י.ג. סלפטר לבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אתרי מכירות פומביות באינטרנט.

החברה, שייבאה מוצרים שנמכרו במכירות הפומביות, היא אחת ממספר אתרי מכירות - בהם אולסייל, נענע 10, נטוויז'ן, וואלה שופ וסמייל מדיה - אשר הוגשה נגדן תביעה ייצוגית בספטמבר 2007. בתביעה נטען כי אתרי המכירות מבצעים מעשי רמאות והטעיה חמורים כדי להעלות באופן מלאכותי את מחירי הזכייה במוצרים המוצעים למכירה במכירות פומביות באינטרנט. הדבר נעשה, כך נטען, באמצעות הפעלת משתתפים פיקטיוויים המגישים הצעות במכירות. בכך, טענו התובעים, נמנעת מן ממשתתפים במכירות זכייה כדין במוצרים במחירים שנחשבים בעיני האתרים לנמוכים מדי.

בתשובה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עורכי הדין דור חזקיה ועמוס חכמון, טוענת י.ג. סלפטר כי התובעים לא הראו שהשתתפו במכירות הפומביות שציינו, לא הראו שרכשו מוצרים וכי לא נגרם להם נזק כלשהו בשל התופעה שתיארו.

עוד נטען כי התובעים הייצוגיים הפכו למעין "משטרת מכירות פומביות באינטרנט", אשר בחנה, צפתה ואספה נתונים.

לטענת י.ג. סלפטר, המבקשים לא הראו שיש להם עילת תביעה הצומחת מהתופעה שתיארו, והם התעלמו מכך שאין די באיסוף הנתונים שבוצע על-ידם.

י.ג. סלפטר מכחישה כי הגישה הצעות פיקטיוויות וכי שיתפה פעולה עם אתר מכירות כלשהו במטרה להונות או לרמות, ולדבריה לא הסבה לאף משתתף במכירות פומביות כל נזק או הפסד.

עוד נטען כי התובעים יצאו למסע דייג, ותבעו את כל העולם הקשור בתופעה עליה הצביעו לגישתם. י.ג. סלפטר ציינה גם כי קיים דיון אקדמי בעניין מעורבות מוכרים פומביים בהצעות מחירים למוצרים. נטען כי יתכן שהפעילות המתוארת בתביעה הייצוגית היא פועל יוצא של כוחות השוק ושל גורמים המבקשים להשיא את רווחיהם, שבסיכומו של דבר מאזנים אלה את אלה. התערבות ופיקוח, כפי שנדרשו בייצוגית עלולים, לטענת י.ג. סלפטר, לפגוע בציבור הצרכנים.

לטענת החברה היבואנית, בעולם המכירות הפומביות והמכרז הפתוח, קיימים הליכים ידועים בהם המוכר במכירה הפומבית מגיש בעצמו הצעות למכירה, כדי להגיע למחיר האופטימלי מבחינתו. כמו כן נטען יש מוכרים המגדירים מחיר מינימום למכירת המוצרים במכירה הפומבית, אך מחיר זה מוסתר מהמשתתפים.