18:37
24.07.08

יואב לייטרסדורף: "אנחנו לא מכוונים ליזמים שכבר עשו כמה מיליוני דולרים - דב מורן לא יגיע אלי"

מימין: יואב לייטרסדורף ורוברט גולדברג | צלם: עופר וקנין

גם יואב לייטרסדורף, בן דודו של יונתן לייטרסדורף, נכבש בקסמי תעשיית הון הסיכון. בראיון ל-TheMarker, הוא מספר מדוע החליט להקים קרן הון סיכון חדשה ולמה לא חשוב לו להגיע לאקזיטים גדולים

09.01.08 | 11:35  גיא גרימלנד
Startups

רבים בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון מכירים את יונתן לייטרסדורף, הבן של אחת המשפחות העשירות בישראל והמייסד של קרן הון סיכון אל-קפיטל. אולם למשפחת לייטרסדורף יש שני מקצוענים נוספים בענף הון סיכון, פחות מוכרים: יואב לייטרסדורף ואחיו יוני שמסייע לו.

"כשאנחנו קולטים חברה מתאימה אנחנו פונים אליה. אנחנו מבצעים את הסריקה על ידי קריאת כתבות, קריאת בלוגים ועוד. אין מנהלים בקרן הון סיכון אחרת שקוראים פוסט בבלוג ומחליטים לפנות לחברה"

הסיפור מאחורי יואב לייטרסדורף הוא נדיר: בעיקר כי מדובר באחת הדמויות הצעירות והמבריקות שיש להיי-טק הישראלי להציע. הוא בן 32 וכבר מאחוריו מכירת שלושה סטארט-אפים וייסוד קרן הון סיכון אחת. אין רבים שיכולים להתגאות במטען היסטורי שכזה. את החברה הראשונה שהקים, PcEntertainer Magazine, ייסד בגיל 16.

"זו היתה התקופה שהאינטרנט הכיל רק טקסט, ללא יצוג גרפי. יצרתי מעין דפדפן שהציג מגזינים", הוא נזכר, "מכרתי את החברה כי אבא שלי ביקש שאתמקד בבגרויות". צה"ל החליט שלא לגייס את יואב לייטרסדורף, גם לא לשירות התנדבותי, בשל מחלה רפואית קשה. התפקיד הבא שלו היה כמנהל פרויקטים בחברת NCC. לאחר מכן ייסד בשנת 96' את חברת הסטארט-אפ השניה שלו - ExchangePath. "מכרתי אותה לחברת CMGI במניות שהיו שוות 25 מיליון דולר חצי שנה לפני התפוצצות בועת האינטרנט. למרות שמחיר המנייה צנח הצלחתי לממש ולרשום רווח יפה", הוא מספר.

ב-2004 הקים לייטרסדורף את החברה השלישית שלו - Movota שעסקה בפיתוח משחקים סלולריים המסונכרנים עם שעשועונים המופיעים בתוכניות טלוויזיה. החברה נמכרה בשנת 2005 לתאגיד התקשורת הגרמני ברטלסמן. "עברתי לעבוד בברטלסמן ואז החלטתי שאני לא מעוניין להקים עוד חברת סטארט-אפ, אלא להקים קרן הון סיכון שהיא ידידותית יותר ליזמים. כך הקמתי את YL Ventures".

באפריל 2007 הקרן סיימה לגייס 15 מיליון דולר, וכעת היא יוצאת למסע גיוס נוסף, כשהמטרה היא לגייס 30 מיליון דולר. הקרן שמשקיעה בחברות סטארט-אפ אירופיות וישראליות מתחום אינטרנט, ניו מדיה, סלולר וגיימינג, פועלת במתכונת מעט שונה מקרנות הון סיכון אחרות. לייטרסדורף מציין כי אינו מחפש אקזיטים גדולים, אלא אקזיטים מהירים, בתוך שנה שנתיים, בהיקף של 20 עד 50 מיליון דולר.

"אקזיטים בסדר גודל כזה מתאימים מאוד ליזמים שלא עשו את המיליון הראשון שלהם. עבור יזם לקבל כמה מיליוני דולרים כתוצאה ממכירת חברה זה אירוע שמשנה חיים. בוודאי בשביל מישהו שמקבל משכורת של 100 אלף שקלים. הבעיה היא שקרנות הון סיכון אחרות לא מעוניינות לעשות אקזיטים בסכומים נמוכים, בעוד שהיזם כן. הצלחנו ליצור מודל שעובד טוב גם עם אקזיטים בסכומים נמוכים. לצאת לאקזיט בתוך שנה שנתיים ולעשות פי חמש על הכסף. ה-IRR (החזר תשואה) שמתקבל בסופו של דבר דומה לחברה שמחכה כמה שנים ואז יוצאת להנפקה, וגם הסיכון נמוך יותר".

איך בעצם אתם מצליחים לצאת לאקזיט כל כך מהיר?
"לפני שאנחנו משקיעים בחברות סטארט-אפ, אנחנו הולכים ומדברים עם הלקוחות. בודקים באילו תחומים הם מתעניינים. לדוגמא, אני מדבר עם eBay והם, למשל, מציינים שהם רוצים להשקיע בניתוח אנליטי של אתרי אינטרנט. אני מחפש חברות סטארט-אפ שפועלות בתחום הזה. בדרך כלל כשאני רואה שחברת סטארט-אפ נמצאת במסלול התנגשות אסטרטגי עם חברת ענק, אני משקיע בה, כי אז זה אומר שהיא פועלת באותו תחום שמעניין את חברת הטכנולוגיה הגדולה. לאחר שאני מבין באילו תחומים חברות הטכנולוגיה הגדולות מתעניינות אני משקיע בחברה ומתחיל ליצור כמה שיותר שיתופי פעולה בין שתיהן".

מדוע ש-eBay או כל חברה אחרת תאמר לך במה היא מתעניינת?
"הם צריכים ומחפשים חברות כל הזמן. רוב החברות הן מסיליקון ואלי, ובגלל שהקרן מתמקדת באירופה ובישראל - אנחנו מספקים להם גישה לאפשרויות השקעה שהן לא נחשפות אליהן. בנוסף פיתחתי איתן מערכת יחסים ארוכת שנים - אני כבר 15 שנה בתחום ואני נפגש עם חברות כל הזמן. אני גם משתתף בכל הכנסים החשובים ונפגש עם קונים אסטרטגיים. בנוסף, הייתי יזם שלוש פעמים, ואני מבין מה עובר על יזמים.יש לי גם רקע טכנולוגי - אני מתכנת ומגיל 7 עד 23 כתבתי קוד. כיום אני לא כותב קוד, אבל זה העולם שנמצא מסביבי כל הזמן".

גייסתם מחצית מהסכום של של הקרן, וכעת אתם חוזרים לגייס חלק נוסף. מדוע לא לגייס בבת אחת?
"רציתי לפני שאני משלים את הגיוס לקרן לבנות פרוטפוליו. זה עניין שיווקי. רציתי להראות שיש קצת בשר בקרן".

והשקעת בינתיים בחברה אחת, Click Tale. מה עם השקעות נוספות?
"ישנן ארבע חברות שאנחנו נמצאים איתן בהליכי דיו-דיליג'נס".

לי נדמה שמרגע שאתה מגדיר את הקרן שלך כקרן לאקזיטים בסכומים נמוכים, אתה כובל את החברות בהן אתה משקיע לאקזיטים מסוג מאוד מסוים
"אנחנו משאירים מקום גם לחברות סטארט-אפ שעשויות להגיע ל'הום-ראן'. האסטרטגיה היא ללכת לאקזיטים מהירים, אבל אם אנחנו חושבים שלחברה יש פוטנציאל, אז נשקיע בה יותר ונאפשר לה לממש את הפוטנציאל להפוך לחברה גדולה".

נראה שיזמים מהסוג של דב מורן, שמכוונים לאקזיטים בהיקף של מיליארד דולר, לא יתעניינו בקרן שלך
"אנחנו לא מכוונים ליזמים שכבר עשו כמה מיליוני דולרים. דב מורן לא יגיע אלי. אנחנו מכוונים ליזמים שמייסדים סטארט-אפ בפעם הראשונה"

מהיכן מגיעים הדילים?
"מגיעות אלינו חברות, אבל גם אנחנו סורקים ופונים לחברות מתאימות. יוני לייטרסדורף, אחי, מסייע לי באיתור וסינון חברות מתאימות באירופה וישראל. יש לנו במאגרי המידע רשימה של 2,800 חברות. 500 עד 600 חברות מתוכן מעניינות אותנו. כשאנחנו קולטים חברה מתאימה אנחנו פונים אליה. למשל, אנחנו פנינו ל- Click Tale. אנחנו מבצעים את הסריקה על ידי קריאת כתבות, קריאת בלוגים ועוד. אין מנהלים בקרן הון סיכון אחרת שקוראים פוסט בבלוג ומחליטים לפנות לחברה. אנחנו גם נותנים פידבק מיידי ליזמים. מי ששולח תוכנית עסקית מקבל תשובה תוך יומיים".

החלטתם להשקיע יחד עם רוברט גולדברג, מנהל בקרן הון סיכון האמריקאית Crossroads. מדוע בעצם?
"השקעה משותפת תעשה לשנינו טוב. רוברט ייחשף לחברות אירופיות וישראליות. לו יש קשרים חברות אינטרנט גדולות".



ישראלים חושבים אחרת

רוברט גולדברג, המשקיע שותף של יואב לייטרסדורף, הוא אחת הדמויות המוכרות בסיליקון ואלי. יש לו רקע של 25 שנים בתעשיית הההיי-טק. כיום הקרן שלו, Crossroads, מגייסת 40-50 מיליון דולר לטובת השקעות חדשות. "לא כל כך קשה לגייס היום כסף. הרבה כסף מחפש השקעות ותשואות טובות, ומנהלי קרנות הון סיכון יוצרים את התשואות הטובות", הוא מספר בראיון ל-TheMarker.

איך אתה רואה את סצינת ההשקעות כעת?
"אלו זמנים טובים. החסמים להקמת חברות ירדו. יותר אנשים יכולים ומקימים היום חברות סטארט-אפ, במיוחד חברות אינטרנט. מאחר ויותר יזמים שמקימים חברות גדל הסיכוי שיווצרו חברות מעניינות, אבל כמובן גדל הסיכוי גם לכשלונות".

מה איכות הדילים בסיליקון ואלי. השוויים עולים?
"בגלל שהרבה אנשים מקימים חברות נוצרות גם לא מעט חברות לא טובות. החברות הטובות מרכזות את תשומת הלב, אבל השוויים שלהן גבוהים. אין כרגע הרבה קרנות הון סיכון שמשקיעות בסיליקון ואלי בחברות סיד. הן נוטות שלא לבצע השקעות קטנות. זה מאפשר לנו להשקיע בחברות שאפשר להביא אותן לאקזיט של 25 עד 75 מיליון דולר".

מהי פילוספיית השקעות שלך?
"אתה צריך להשקיע באנשים, אבל את זה כולם יגידו לך. חשוב שיזמים יהיו נלהבים ומומחים לתחומים. שילכו עם האומץ שלהם, עם תחושת הקרביים, אבל גם שידעו להקשיב לקול ההגיון. זהו שילוב מורכב. מעבר לכך, ישנם מספר דברים שאני בודק לפני שאני משקיע. האם יש שוק למוצר של החברה. האם יש לו פוטנציאל. אני מחפש חברות עם עלויות נמוכות. חשוב לדאוג שהעלויות אינן עולות על ההשקעות בחברה. חברות בשלבים מוקדמים הן כמו חברות שנמצאות בחדר חשוף ללא אורות ואתה מנסה לנער את הקופסא בכדי להבין איזה מוצר יש לך. אתה לא רוצה להשקיע בהן יותר מדי כסף עד שתבין האם באמת יש לך רעיון טוב. חשוב לי שהחברות שאני משקיע בהן יהיו רזות ויתנהלו לא ביוקר".

מדוע להשקיע בחברות ישראליות או אירופיות.
"אני חושב שיש סיכוי גדול לכך שהחברה הגדולה הבאה תגיע מישראל או שבדיה. כך היה במקרה של ICQ וסקייפ שנולדה שבדיה. בסיליקון ואלי כולם בעלי אותה השקפה. אני רוצה לקבל השקפה אחרת. ישראלים חושבים ופותרים בעיות אחרת. ישנה חדשנות רבה בסיליקון ואלי, אבל בישראל אני מחפש יזמים שחושבים בצורה שונה. וכשאתה משקיע ביזמים מתרבות אחרת אתה מקבל את זה".

ראית כמה חברות ישראליות. מה דעתך על היזמים הישראלים?
"ישנם הבדלי תרבות. הישראלים מאוד נחושים במטרה, וכמובן מאוד חדשניים. הם מדברים בשפה שונה. תראה לי ארבע אתרי אינטרנט של חברות מבלי שתאמר לי מי שייך לחברה ישראלית - ואוכל לזהות אותו. יש כאן דגש גדול על חינוך ויכולות טכנולוגיות. מבחינתי זה יתרון".

פרסום

עשרת הגדולים


משרות הייטק עדכניות בשיתוף עם
שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker: