51 חברות מובילות במשק השתתפו ביריד תעסוקה שהתקיים אתמול באווירה חגיגית בטכניון. על פני 110 ביתנים שהתפרסו בארבעה מוקדים ברחבי הקמפוס, פגשו נציגי חברות מובילות כמו מיקרוסופט, אינטל, מוטורולה וקומברס ומובילות פחות, מאות מועמדים בשנה השנייה והשלישית ללימודיהם.

ירידי התעסוקה שמתקיימים בקמפוסים פונים מטבע הדברים למועמדים בשנות העשרים לחייהם. נכון שאין אפליית גיל ומחפשי עבודה היי-טקיסטים המצויים בגילאים מתקדמים יותר רשאים להציג את מועמדותם בפני ציידי הכשרונות ביריד - ובכל זאת, רק מועמדים מעטים בני 40 פלוס או חמישים פלוס מגיעים לירידי התעסוקה האוניברסיטאיים. בני 40 פלוס מסתייעים במסגרות חיפוש התעסוקה הכלליות, כגון חברות השמה ומודעות הדרושים באתרי החברות. לבני המזל מהם קיים סיכוי להיקלט בעבודה בשיטת "חבר מביא חבר".

סיכומי 2007 מצביעים על התעוררות מרשימה בענף ההיי-טק ולא רק מבחינת גיוסי הון. במטרה לגייס עובדים חדשים, חברות השמה הכפילו את מספר פרופילי המשרות המצויות במאגר שלהן לעומת 2006. למועמדים למשרות בכירות בענף מוצע שכר הגבוה ב-15% מזה שהוצע להם ב-2006, בעוד שלמועמדים אחרים מוצע שכר גבוה ב-7%-10%.

את שיטת גיוס העובדים החברות דואגות לגוון בדרכים יצירתיות, ממסיבות למועמדים במחיר מסובסד, דרך הסתייעות ברשתות חברתיות ועד לפנייה ישירה ברחוב בקריית עתידים לעובדים שכבר מועסקים בחברה אחרת.

ואולם, ה"היי" הפוקד את הענף מורגש בעיקר בקרב עובדים בשנות ה-20 והשלושים לחייהם. עופרה (השם המלא שמור במערכת), 46, בעברה הרחוק מורה, החלה את דרכה המקצועית בענף ההיי-טק כמתכנתת זוטרה וכחברה בצוות מתכנתים. בהמשך, לאחר שסיימה את תואר בהנדסת תוכנה, מונתה לראש הצוות. היא הספיקה לנהל שלושה פרויקטים לפני שהתמודדה מול שני עובדים אחרים על תפקיד ראש מחלקה בחברה. עופרה לא נבחרה לתפקיד הנכסף. לפני כחודשיים היא פוטרה מעבודתה בחברה במסגרת תוכנית צמצומים דרקונית שהופעלה בה. בזמן שחלף מאז, היא אינה מצליחה להיקלט שוב בענף.

"שלחתי עשרות דפי קורות חיים למעסיקים פוטנציאליים, הרמתי כמה טלפונים מיוזמתי", מספרת עופרה. "שלוש חברות בלבד השיבו לי - וגם הן הבהירו שהן לא מתכוונות לזמן אותי כעת לראיון, אלא שומרות לעצמן את האופציה לעשות זאת בעתיד. מעברו השני של קו הטלפון דיברו אתי בנימוס, אך שום דבר תכליתי לא יצא מזה. הניסיון הרב שצברתי בשנות עבודתי וההערכה לה זכיתי מהממונים עליה עשו בוודאי רושם מסויים, אך זה לא הספיק".

"קיימת אפליה על רקע גיל בענף ההיי-טק, יותר מאשר בענפי משק אחרים", אומר ארז בנוביץ', מנכ"ל MIT, חברה להשמת עובדים לענף ההיי-טק מקבוצת מנפאואר. "חברות היי-טק רבות נמנעות מלגייס לשורותיהן בני 43 פלוס, אלא אם מדובר במנהלים עתירי ניסיון". לדברי בנוביץ', לא אחת הוא נתקל במועמדים למשרות בהיי-טק שמוחקים את גילם מגיליון קורות החיים שהם שולחים. "בפועל, בהחלט ניתן לראות שמועמדים מבוגרים מוזמנים פחות לראיונות עבודה, למרות שהם בעלי ידע עשיר שאינו נופל מזה של העובדים הצעירים יותר", הוא טוען.

לפי בנוביץ', בענף ההיי-טק מועסקים עובדים בודדים שהם מעל גיל 62. הרוב הגדול של העובדים הם בני פחות מ-43. "עובדים צעירים אלה גדלו לתוך סביבה עסקית תזזיתית של שינויים גלובליים המשפיעים על הענף", הוא אומר. "קל להם להתאים את עצמם לסביבה שמשתנה במהירות ומצפים ממעסיקיהם להתייחס מיידית לדרישותיהם הנוגעות לתגמול כספי ולסביבת העבודה. הם אינם נשארים בעבודה באותה חברה יותר מ-26 חודשים בממוצע".

בנוביץ' מציע לארגונים בענף להתחשב בכמה יתרונות בולטים של עובדים בני 40+. לפיו, הם תורמים ליציבות של הארגון מכיוון שאינם להוטים לרוץ מתפקיד לתפקיד או לעזוב את הארגון; המבוגרים נאמנים יותר למקום העבודה מתוך חשש כי לא ימצאו תפקיד אטרקטיווי יותר במקום אחר - דבר שמאפשר לארגון לשמר את הידע שלו לאורך זמן; בניגוד לצעירים, שרבים מהם נשואים טריים עם ילדים קטנים, המבוגרים לא רצים הביתה מייד בתום שעות העבודה המקובלות, אלא נכונים להקדיש יותר מזמנם הפרטי לארגון, לאחר שעות העבודה הרשמיות.

דרור גולדשמיד, מנכ"ל יעל פתרונות משולבים המעסיקה 100 עובדים, אומר שכל שדרת הניהול בחברה, למעט אחד, מורכבת מאנשים בשנות הארבעים לחייהם, כולל הוא עצמו. לדבריו, גם בקרב העובדים הזוטרים בחברה, ישנה קבוצה גדולה של מבוגרים המועסקת בחברה 20 וגם 30 שנה - תופעה חריגה בענף. "העוזרות האישיות שלי היו מאז ומתמיד בנות 50 ומעלה.

"לתמהיל הגילי בחברה יש ערך בפני עצמו", טוען גולדשמיד. "אני מעריך את התכונות של עובדים צעירים, כגון שאפתנות, רצון לעסוק בתפקיד מאתגר ותקווה לתפוס ג'וב בחו"ל, אבל במקביל יש לי עניין בעובדים בעלי בשלות נפשית - כאלה שאוכל לשמוע את דעתם השקולה על מהלכים עסקיים מתוכננים, בעקבות ניסיון החיים שצברו. דווקא עכשיו, כשהשוק מתחיל להתפרע - עובדים ממהרים לעזוב ומועמדים עושים שופינג בין חברות - דרושים לי כמה כסופי שיער. בארה"ב כבר מתחילים להבין את תרומתם הבלתי מבוטלת להצלחת הארגון, אז מדוע לא בישראל"?