השעה: 11:15. המקום: חדר הישיבות החדש של הכנסת. המאורע: התכנסות ועדה לביקורת המדינה. נוכחים: חברי כנסת, נציגי מבקר המדינה, אנשי החשב הכללי, נציגי חברות מחשוב, לוביסטים, יח"צנים ודוברים. הנושא: פרויקט מזור - פרויקט המחשוב העצום שמדינת ישראל צפויה לצאת אליו בקרוב. זהו פרויקט המחשוב הגדול ביותר שממשלת ישראל עומדת לבצע מאז פרויקט מרכב"ה (למחשוב רוחבי של משרדי הממשלה), שעלה למשלם המסים הישראלי יותר מ-600 מיליון שקל, עדיין לא הסתיים, וזכה לקיתונות של ביקורת וחשיפת ליקויים בדו"חות מבקר המדינה.

פרויקט מזור צפוי למחשב במערכות ERP (תוכנות לניהול תשתיות הארגון) חלק ניכר מהפעילויות בבתי חולים ממשלתיים (11 בתי חולים כלליים ו-13 בתי חולים גריאטריים ולחולי נפש). כיום פועלות בבתי החולים הממשלתיים שלוש מערכות עיקריות: מערכת נמ"ר, שמטפלת בצד האדמיניסטרטיווי-רפואי, כמו קבלת המטופל, רישום ומעקב של השירותים הרפואיים, שחרור והוצאת חשבון לחיוב עבור הטיפול. עלות הפרויקט בבתי חולים הסתכמה ב-200 מיליון שקל; המערכת השנייה נוגעת למערכת הקלינית: זוהי מערכת שמטפלת בכל מה שקשור למחשוב הטיפולים שניתנים על ידי הצוות הרפואי; המערכת השלישית היא המערכת שפרויקט מזור צפוי לתת לה מענה: תשתיות המחשוב של בתי החולים. הוועדה מתארת אותו כמעין פרויקט מרכב"ה עבור בתי החולים.

מי התכונן לדיון?

שעתיים וחצי לאחר שהוועדה דנה בפרויקט מזור, נראה כי דיון על תקציב של רבע מיליארד שקל נערך בלי שרוב הנוכחים התכוננו אליו. חה"כ אלכס מלצר ויוחנן פלסנר ניסו לקבל תמונת מצב עדכנית. הרושם שנוצר הוא שהם העדיפו לקבל את זכות הדיבור ולהשמיע הצהרות, מאשר לתת לספקים ולנציגים המקצועיים להרחיב. ח"כ אבשלום (אבו) וילן קם לפרקים לשוחח בטלפון הנייד. ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת המשנה לפרויקט מזור, יכול היה לבוא מוכן, ולא לקרוא בדקות שלפני הדיון מקטעי עיתונות וחומרים אחרים מהו פרויקט מזור. אנשי החשב הכללי, בראשות שוקי אורן שהגיע לדיון, הביעו הצהרות מעורפלות בלי שטרחו לבדוק אם מדינת ישראל יכולה באופן משפטי לצאת למכרז חדש או שמא היא כבולה בכבלים משפטיים ומחויבת להמשיך ולהתקשר עם חברת נס טכנולוגיות, נציגת SAP בישראל, שאמונה על פרויקט מרכב"ה.

היחידים שהגיעו מוכנים לדיון הם אנשי האוצר ונציגי חברות הטכנולוגיה, מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, ואילן שפיגלמן מאורקל, מצד אחד, מול ישי שנידובר מנס טכנולוגיות בצד השני. כל אחד חמוש בלוביסט, יחצן ודובר.

לצאת למכרז נפרד?

בתום שעתיים וחצי הוועדה מציינת בהמלצותיה כי יש לבחון היתכנות משפטית וכלכלית לעריכת מכרז לפרויקט מחשוב בתי חולים ממשלתיים. אם הפרויקט יתנהל כפי שנראית הוועדה, אפשר להעריך שפרויקט מזור ייהפך למרכב"ה מס' 2. סלע המחלוקת הוא אם המדינה צריכה לצאת למכרז, או להמשיך עם מה שנבחר לפרויקט מרכב"ה - תוכנות SAP ונס טכנולוגיות.

לכאורה אין שאלה שיש עליה תשובה חד-משמעית יותר מאשר פרויקט מזור. פרויקט בהיקף שכזה, בעלות מוערכת של רבע מיליארד שקל שאמור להימשך עשור, מחויב על פי חוק לצאת למכרז. אלא שבמשרד הבריאות לא מוכנים לשמוע על כך. לאחר שאיתן מלמד, ראש אגף מידע ומחשוב במשרד הבריאות, הסביר בתחילת הוועדה שיש צורך בפלטפורמה טכנולוגית שתהיה זהה לזו של נציבות שירות המדינה ולזו של בתי החולים (קרי SAP), אני תופס אותו לשיחה בארבע עיניים ואז מתגלה האמת.

הוועדה ממליצה לבחון יציאה למכרז חדש ולא לקבל אוטומטית את המערכת של SAP בדומה לפרויקט מרכב"ה, אני אומר. והוא, בתשובה, מניף את ידו בביטול. רוצה לומר: שיגידו מה שהם רוצים. הוא מסביר שאי אפשר שבבתי חולים יפעלו מערכות מחשוב של שני ספקים שונים. "מה יקרה אם תהיה תקלה? ייקח שעות עד שיתקנו אותה וכל ספק יטען שהבעיה לא אצלו", הוא מסביר. "אני היחיד שבאמת מבין איך עובדות מערכות מחשוב בבתי חולים".

המשלחת של נס טכנולוגיות ניצבת מסביבי ומשגרת אינספור טיעונים מדוע משרד הבריאות צריך להמשיך עם SAP. אם אלה הלחצים שמופעלים עלי כעיתונאי, איך יעמדו בכך חברי הכנסת והפקידות המקצועית? גם המשלחת של מטריקס ממהרת לקחת אותי לשיחה. הרושם הוא שעל אף שחברי הכנסת ונציגי מבקר המדינה מבקשים לבחון את המצב מחדש, דעתה של הפקידות המקצועית במשרד הבריאות כבר לא ניתנת לשינוי: הולכים על SAP.

עושה רושם שגם אנשי החשב הכללי סבורים שאין לצאת למכרז חדש. "אם ממשלת ישראל רוצה לבסס את הפרויקט על בסיס SAP, אז אין צורך במכרז", הם ציינו בוועדה. "אם היא רוצה לבסס את הפרויקט על ספק אחר, אנחנו בספק אם היא יכולה. זה טעון בדיקה משפטית".

דווקא רביב סובול, סגן הממונה על התקציבים באוצר, הכין את שיעורי הבית שלו היטב וציין מה שאחרים אמרו בצורה מעורפלת. "כשכתבנו את המכרז (לפרויקט מרכב"ה) כוונתנו לא היתה לכבול את הידיים של הממשלה מלבצע מכרזים נוספים". סובול רומז לכך שאם ממשלת ישראל תבחר למחשב את בתי החולים הממשלתיים ולהטמיע פלטפורמת מחשוב מבית מטריקס או אורקל - היא יכולה לעשות כך. במשרד הבריאות ונס טכנולוגיות מציינים שהם לא ממש מבינים את המהומה. "בסך הכל החלק של יישום הפלטפורמה הטכנולוגית הוא 15%-20%", הם מציינים. "שאר הכסף שמושקע בפרויקט, ההטמעה, ההדרכה והתחזוקה, יגיע גם לחברות אינטגרציה אחרות, מה הבעיה?"

את גוטמן זה לא מעניין. "זה בזבוז של כספי ציבור. מטריקס תרוויח אם הממשלה תבחר ב-SAP גם כמטמיעה, אבל החלטתי להילחם בבזבוז". הוא ואורקל טוענים שיוכלו להוזיל עלויות למשרד הבריאות, אם ייבחרו.

גם לאחר שנכחתי אמש בדיון, קשה להעריך מי מבין הצדדים צודק. האם למשלם המסים הישראלי יהיה זול יותר להמשיך עם SAP בעלות של רבע מיליארד שקל, או שמא עליו לבחור בפלטפורמה טכנולוגית מתחרה?. "אין תקציבים בהיקף כזה במגזר הפרטי", רתחו שפיגלמן וגוטמן מצד אחד. "זו שרלטנות לומר שפרויקט מחשובי בהיקף כזה יסתכם ב-100 מיליון שקל", זעם שנידובר מצד שני.

לי נדמה שמעבר להצהרות על כך שיש לערוך בדיקות, התוצאה כבר נקבעה. המדינה תבחר ב-SAP, מטריקס ואורקל יפנו לאפיק המשפטי ויגישו בג"צ כדי לסכל זאת. קשה להתנער מהתחושה שניתן היה לבצע עבודה מאורגנת יותר לפני שפרויקט מזור מגיע לדקה ה-90 לפני יציאתו לדרך, ואתו המיליונים המבוזבזים.