שי גולדן 25.04.08 | 10:01

על העיוורון

זה התחיל בקטן, צמח ותפח, אחר-כך התחיל לתפוס תאוצה, להתפשט באופן ויראלי ולבסוף - נחתם, נסגר ונאטם בדרך שבה דברים קורים כיום - בבום מהדהד
Internet

ואמנם כיום אין מי שחולק על כך - מדובר בעובדה מוצקה יותר מהיותם של המים רטובים, נתון פשוט יותר להבנה מהיות האדמה חולית ומהסלעים אבניים: פייסבוק גמרה את הסוס. שפכה לאגר, תלתה את הנעליים, סגרה את השאלטר, נעלה את המנעול וזרקה המפתח. הקיצר, היסטוריה.

וכל המהלך המפואר הזה של חיסולה של פייסבוק ארך לא יותר ממקסימום - כלומר גם אם משתמשים במושגי ברוטו מאוד גמישים - שבועיים, גג שלושה.

מוזר, עוד בטרם הספיקה פייסבוק להתגלגל על מספיק לשונות כדי ליהפך למטבע לשון לגיטימי לשימוש; עוד בטרם הספיקה להעלות ריח באושים של מותגים צעירים שהמבוגרים מנכסים לעצמם; עוד בטרם התחילה אפילו ראשיתה של נדידה מאורגנת של קבוצת ה-Early Adopters המהוללת ממנה אל מוצר חלופי (מה בעניין פיתוח של זירת Third Life אה? יש לנו פה קונצפט מהפכני, או מה?) וכבר הוסכם בין כל מביני העניין מטעם עצמם כי פייסבוק יותר פאסה מפאסה, וכי בהשוואה אליה - אפילו הקריירה הפוליטית של עמיר פרץ נראית כמו הבטחה חצופה, מקורית ורעננה.

כשלעצמי, אף-פעם לא ממש נהניתי מהשהות בפייסבוק. למען האמת, גם בשלוש הדקות שבהן אמנם נתפשה בעיני הכל כמגניבה (הנה מלה שגם לה נאה הקבורה), נרשמתי אליה רק כדי להבין על מה כולם מדברים וכדי (אל אלוהים) שלא להיתפש בעיני הזולת כפאסה קומפוזה בעצמי. ומשהבנתי, הבנתי. ומשהבנתי שהבנתי, הבנתי גם שהבנה זו אין בה שום תכלית ואין בה שום תועלת, ואין לי בה שום ערך - להוציא השמחה שאני מסוגל להבין משהו בכוחות עצמי וללא כתוביות הסבר בתחתית המסך.

אבל הסיפור הוא לא סיפור מסעותי בפייסבוק. הסיפור הוא גם לא על הדרך שבה החברה הצרכנית מיילדת מוצרים רק כדי למאוס בהם, רק כדי שתוכל להאביס בהם את המפלצת הגרגרנית של הסיפוקים קצרי הטווח שבלעה את כולנו בעשור האחרון.

סיפור עלייתה (האם אי-פעם באמת "עלתה"?) ונפילתה (האם אי-פעם באמת "נפלה"?) של פייסבוק הוא סיפורה של התעשייה היחידה בעולם שנושאת עיניה עשרה ס"מ צפונה ומנסה להבין לאן עליה לפנות - ומיד נתקפת בבעתה של מי שעומד על פי תהום - תעשיית האינטרנט.

תעשיית ענק זו, המאיימת ליהפך לעולם כולו אם רק יימצא מי שיתיר לה זאת, מנסה ליישב, כעניין של יום-יום, בין פנטזיות טכנולוגיות הנושקות למדע בדיוני לבין מודלים עסקיים עתיקים יותר מהמצאת המחשב עצמו; תעשייה זו, האחוזה באשליית כוח, נושקת למגלומני ולשטני לעתים, לצד טיפוחם השיטתי של רגשי נחיתות איומים מול תעשיות מסורתיות; תעשייה זו, המגלגלת מיליארדים רבים של דולרים מדי שנה ומעסיקה עשרות מיליונים של שכירים בכל העולם, ומפרנסת את חלומותיהם הקפיטליסטיים של מיליונים רבים אחרים, אינה מפסיקה להציץ מעבר לכתפה ולשאול את עצמה מתי יגיע המבוגר האחראי על האנושות ויסגור את האור על כולם ועל הכל, ימחא כפיים ויבקש מכולם להתעורר בספירה לשלוש. תעשיית האינטרנט, נדמה, התבלבלה בשנים האחרונות בין Second Life לבין החיים האמיתיים ביותר ממובן אחד.

היא נהפכה לתעשייה סכיזופרנית - תעשייה שממציאה את עצמה מחדש מדי יום ביומו; תעשייה שמוחקת את עצמה מדי שעה בשעה; תעשייה שמנפחת ערך של חברות ושל מותגים לשווי של עשרות מיליארדים ובחלוף חודשיים מכריזה עליהם כפרסונה נון גרטה בגין סעיף התיישנות.

האינטרנט נהפך לתעשייה שבה הדמגוגיה קלה יותר, השרלטנות היא כלי העבודה של רבים מדי ובעיקר - אי הידיעה היא סביבת העבודה של כולם. בחדר מלא עיוורים - מי שמשכנע את הזולת שהוא מסוגל לראות, מתגלה לעיניו כמשיח. ולא לחינם ביל גייטס מרכיב משקפיים.

אין באמת על פניו של הגלובוס כולו איש אחד שיודע לאן כל הדבר הזה שנקרא "אינטרנט" מתקדם. כל מי שטוען אחרת הוא שרלטן, או שקרן, או אידיוט, או מספיק חכם כדי לדעת שכולם סביבו אידיוטים גדולים ממנו.

פייסבוק היא לא הדבר הגדול הבא, היא גם לא פאסה קומפוזה. היא לא שווה עשרות מיליארדי דולרים, אבל היא גם לא שטות שרלטנית שלא שווה גרוש. פייסבוק היא מוצר נוסף של תעשייה שמסתובבת בעיניים עצומות בתוך יער עצום ומזנקת כנשוכת נחש בהישמע כל משק כנפיה של גחלילית - אולי היא תביא אתה את האור. אולי היא תוציא אותנו מיער אי הידיעה אל עבר המישור הפתוח. אולי פייסבוק יודעת את הדרך - מתפללת התעשייה הזאת אל אלוהי הלפטופ שלה. אולי גוגל, אולי מיקרוסופט, אולי הצבא האמריקאי, אולי איזה ילד אסיאתי שיושב עכשיו בקוריאה הדרומית וחוזה את עתידה של האנושות בכדור בדולח מחובר ל-Wi-Fi, אולי הוא יודע את הדרך.

כל מי שיודע את הדרך מתבקש לצעוד צעד אחד קדימה. מישהו? בבקשה! הללללוווווו!!!!! אנחנו זקוקים לעזרה פה. איבדנו את הכיוון לגמרי. למה, לעזאזל, אף-אחד לא זז?

זכור את מותך

מי שבכל מקרה, עושה רושם, לא תועה בשום יער ולא מפחדת משום חושך היא גוגל, שבשבוע שעבר עשתה שוב שמח בלב למשקיעיה כשפירסמה דו"חות לא רעים בכלל, כמו שאומרים: 31% גידול ברווחים ברבעון הראשון של 2008.

העניין עם גוגל הוא נחמד: כבר שנתיים, לפחות, שאנשים אומרים "גוגל נהפכה לגדולה מדי" ומתנבאים: "יקרה לה מה שקרה למיקרוסופט: מהחברה המגניבה של ילדי הפלא היורמים היא תיהפך לשטן קפיטליסטי עם קרניים בצורת תומס ג'פרסון". זה עדיין לא קרה. לא ברור גם אם יקרה. מה שבכל מקרה לבטח יקרה הוא שאנשים ימשיכו לנסות להתחרות בגוגל בדרך שבה אנשים מתחרים בחברות ענק: הם ינסו לעשות יותר טוב ממנה את מה שהיא עושה. זה, כמובן, ניסיון עקר, שלא לומר מטופש, שלא לומר ילדותי.

הדרך לנצח חברת ענק שרשמה פטנט על שוק - ואולי הפכה שוק שלם לפטנט שלה - היא לא להמציא שוק חדש וגם לא להמציא פטנט חדש. כלומר, אלה השיטות המסורתיות. הדרך הטובה ביותר לנצח אימפריה הוא לתת לה לנצח את עצמה. זה קרה לאימפריה הרומית, זה קרה לצרפת של נפוליאון, זה קורה עכשיו לארה"ב. זה יקרה גם לגוגל. הטבע נע במחזורים סדירים, קבועים וחסרי רחמים. גם השווקים. העניין הוא שאין לאף-אחד סבלנות לחכות לטעויות של גוגל, לתחלואי ההיבריס הבלתי נמנעים שלבטח יתקפו אותה - הדולר דוחק, החיים קצרים, המחר אינו ידוע.

ההצעה שלי לגוגל, כצעד מנע מפני הבלתי נמנע: לשנות את המוטו של החברה מ-Do No Evil ל"ממנטו מורי" - הלחישה שהיו העבדים לוחשים לקיסרים ברומא בטקס ההכתרה שלהם: "זכור את מותך", לבל יתבלבלו לחשוב שהם אלים. חברה שזוכרת את מותה, חברה שזוכרת שהיא בשר ודם בשוק של בני אנוש, סיכוייה לחיות לנצח גדולים יותר. נאמר: 31% בערך.

וקטנה לסיום

ונואל גלאגר, הרוח החיה מאחורי "אואזיס", להקת הרוק הבריטית, אמר פעם לעיתונאי ששאל אותו אם הם היורשים של "הביטלס": "אנחנו לא היורשים של 'הביטלס'. אנחנו מעריצים אותם. היורשים של 'הביטלס' יצטרכו לשנוא אותם, לחשוב שהם חרא מוחלט. הערצה למלך היא לא תכונה שהיורש מחזיק". השוק, אם כך, מלא ביורשים פוטנציאלים לגוגל. לא ככה?

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

כתובת המייל של השולח:
כתובת המייל של הנמען:
נושא ההודעה:
תוכן ההודעה:קישור לכתבה: <a href='http://it.themarker.com/tmit/article/3318'>http://it.themarker.com/tmit/article/3318</a>

סגורשלח

מאמרים קודמים של שי גולדן

• השב"כ והטרוריסטים גילו את פייסבוק
  29.05.09 | 14:14
  השב"כ הצליח לחשוב על שימוש אחר ל"אינטרנט". מסתבר שארגוני הטרור התחילו לגלוש ברשתות חברתיות, כמה 2006 מצידם, והפכו אותן למקום מסוכן
• "מפונקי ההיי-טק" המפוטרים - אל תתפשרו על כל עבודה
  03.05.09 | 07:23
  מה הטעם בתשלום מסים אם דורשים מכם לוותר על הזכויות
• כשאנחנו מחכים למייל אנחנו קמלים מבפנים
  28.08.08 | 11:24
  תקשורת היא עניין של נימוס בסיסי. עניין שבין אדם לחברו. אבל מה קורה כששוברים את הכללים? טור אישי

מאמרים נוספים >>

0 תגובות ב-0 דיונים

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן:

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה